## Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach

###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/13:1)

עוד במדרש: ד"א מה תצעק אלי הדא הוא דכתיב **והיה טרם יקראו ואני אענה** (ישעיה ס"ה, כ"ד) שני פעמים הוא אומר בפסוק ואני ואני כו', אלא כל מי שעושה רצון המקום ומכוון את לבו בתפלה שומע לו בעולם הזה, וכן לעתיד לבוא שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה בעולם הזה ולעתיד לבוא הם מדברים ואני אשמע כו', כך אמר הקב"ה למשה אם כן מה תצעק אלי והיה טרם יקראו ואני אענה, אמר ר' אלעזר בן פדת בשר ודם אם שומע דברי אדם עושה דינו ואם לא שמע אינו יכול לכוון דינו אבל הקב"ה אינו כן עד שלא ידבר אדם הוא יודע מה בלבו (פרשה כ"א, ג').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/13:2)

**להבין** דבריהם הנפלאים האלו נקדים להתיר שאלת הקדמונים ע"ה בדבר התפלה לאלהים (וזכרה הרב החכם מהר"י אלבו בי"ח מרביעי) והוא כי אם המוחלט והמאומת אצלנו הוא כי הקב"ה רואה ויודע נגעי לבב כל איש מבין מחשבות כל אדם למה הצריך להתפלל אליו ומדוע לא יתן לאיש כלבבו מבלעדי שאלתו. והנראה לדעתנו בטעם הענין כי כמו כל מצות ה' יתברך עיקרם הוא לזכות אותנו ברב צדקו, כן התפלה היא תזכה את המתפלל להיותה כמו כן מצוה מן המצות וכמאמר רז"ל ולעבדו בכל לבבכם איזה עבודה שבלב זו היא תפלה (ספרי עקב) ועל כן מלבד אשר יעשה המקום בקשת המתפלל עוד ישאר לו זכות על המצוה שעשה וצדקתו עומדת לעד. וזהו מה שאמר המשורר **תאות לבו נתת לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה** (תהלים כ"א, ג') ר"ל כי שתים הוא יתברך עושה עמו. אחד מה שהוא נותן לו משאלות לבו, השני כי ארשת שפתיו בל מנעת סלה, כלומר שמור לעד לעולם כמשפט הזולת מהמצות. וזהו דברי המדרש הנזכר לעיל שני פעמים הוא אומר בפסוק ואני ואני כו', אלא שכל מי שעושה רצון המקום ומכוון את לבו בתפלה שומע לו בעולם הזה וכן לעתיד לבוא:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/13:3)

**ודע** לך כי אם נאמר כי התפלה היא אך על דרך החק שלא יתן תאות לב האדם אם לא יבקש הנה יהיה הפנאי ההוא כולל כל האדם ויקיף כל הזמנים שלא יענה בלא תפלה לשום אדם ובשום זמן, מה שאין כן אם נחליט כי הקב"ה היה עונה בלא תפלה רק עיקרה היא לזכות המתפלל, יהיה הראוי כי לא כל אדם ישתוה בזה ולא כל עת ראוי לזה, היינו אם רואה הקב"ה אדם שאם יצטרך לאיזה דבר יחלץ חושים להתפלל אליו אזי יקיף עליו מה שיכוף אותו להתפלל (וכאשר רמזו ז"ל הקב"ה מתאוה לתפלתם של צדיקים) למען זכות אותו במצות התפלה, לא כן אם רואה הקב"ה שאף כי יחסר לחמו לא יתפלל ועוד יתקיים בו כמליצת הנביא והיה כי ירעב והתקצף כו', אז יתן לו הקב"ה טרם יתפלל כמו דור המדבר שהתרעמו ונתן להם הקב"ה המן טרם ששאלו ואין זאת כי אם מפאת ידיעתו שלא יתפללו לאשר עוד לא נשרש בלבם הידיעה והאמונה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/13:4)

**וזה** יהיה ענין תשובתו יתברך על התרעמות הנביא **העל אלה תתאפק ה' תחשה ותעננו עד מאוד** (ישעיה ס"ד, י"א) ובאה התשובה **נדרשתי ללא שאלו נמצאתי ללא בקשוני, אמרתי הנני אל גוי לא קורא בשמי** (שם ס"ה, א'). הכוונה כי הנביא התרעם על שאין הקב"ה עונה את ישראל בקראם בצר להם, והשיב יתברך לא כשם שאתה סבור שהיא מעלה גדולה ואות לטובת השואל מה שהוא נענה במהרה, לא כן הדבר כי לפעמים הקב"ה עונה גם טרם יתפלל כמו דור המדבר הנזכר לעיל, וזהו נדרשתי ללא שאלו כו'. אולם אותו שהמקום רוצה בו לזכות אותו בתפלתו לא יתן לו עד שיתפלל וגם שיאריך בתפלה מרוב חפצו בו להרבות בזכותו, וזהו שכיון הנביא במה שאמר והיה טרם יקראו ואני אענה כלומר כך היה ראוי מצדי לענות גם טרם הקריאה, ומבאר המדרש בשר ודם אם שומע דברי אדם כו', אבל הקב"ה אינו כן עד שלא ידבר האדם הוא יודע מה בלבו אמנם כל עיקר רצונו לזכות את האדם על ידי תפלתו שתהיה מצות תפלתו שמורה לו לעתיד לבוא, וזהו עוד הם מדברים ואני אשמע וכבאור המדרש והיה טרם יקראו ואני אענה בעולם הזה, ולעתיד לבוא הם מדברים ואני אשמע שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו כו'.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/13:5)

**כך** אמר לו הקב"ה אם כן מה תצעק אלי כלומר אחר כי התפלה אינה כי אם לזכות את המתפלל הנה בשעה דחוקה הבלתי מסוגלת לתפלה ודאי כי יענה אף זולתה, וזהו שאמר המדרש אחר כך: אמר לו הקב"ה למשה עת לקצר ועת להאריך בני שרוים בצער הים סוגר והאויב רודף ואתה עומד ומרבה בתפלה דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך כו' (פרשה כ"א, י"ח), והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 13:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/13:6)

**עוד** באור על מה תצעק עיין בקול יעקב שיר השירים על מאמר הנצנים נראו בארץ (עמוד ר'):