## Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara

###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:1)

**ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל** (כ"ד, א'). מדרש: מי יעלה בהר ה' זה אברהם, עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה. ומי יקום במקום קדשו זה אברהם על שם שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום. נקי כפים ובר לבב כו' עד ישא ברכה מאת ה' וצדקה, ואברהם זקן, וה' ברך את אברהם, אברהם היה מברך את הכל שנאמר ונברכו בך, ומי ברך את אברהם? הקב"ה מברכו הוי וה' ברך את אברהם בכל (פרשה נ"ט, ה').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:2)

**הנה** תכלית רצונם ז"ל בזה נראה פשוט כי כוונו להתיר ספק גדול בענין ברכת אברהם עליו השלום. והוא כי מכבר ידענו מרב טובו יתברך וחסדו על העולם במה שחלק מציאות צרכיהם מהאכילה והמלבושים וכמוהם, כל דבר ודבר על מקומו המוגבל אליו ומשם יובא אל מקום העדרו כמה שידענו כי אין עיר גם מדינה שלא יחסר בה דבר, ויש בזו מה שאין בזו והוא העילה לעסוק במסחרים וקנינים ולהרבות משאם ומתנם, כי בעלי המסחר וכנעני הארץ המה ימשכו ויעלו ממקום הזול למקום היוקר ומביאים ממקום גידולם ומציאותם למקום העדרם. ומה לנו להאריך בזה אם מכבר האריכו בזה קדמונינו עליהם השלום ובראשם החסיד ז"ל (חובת הלבבות פרק ה' מ"ב) וזה לשונו: אלו היה הרבה מהם אצל כולם לא היו מגיעים בהם אל חפץ כו' עיין שם באורך.¹ וכבר רמזו ז"ל בנוסח בורא נפשות רבות וחסרונן כי יש לנו להודות לה' חסדו על העדר וחסרון דברים פרטיים כעל מציאות זולתם כי גם זה הוא מפלאי ה' יתברך וטוב נשגב מאד, מה שיש בו תקון העולם בכלל. וכמו כן בבני אדם חלק ה' יתברך אם ביודעי בינה חלקו של זה איננו כשל זה. וכמאמרם ז"ל במדרש (ויקרא רבה): הדא הוא דכתיב **לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה** (איוב כ"ח, כ"ה) אמר רב אחא אפילו רוח הקודש ששורה על הנביאים איננו שורה אלא במשקל, יש שמתנבא ספר אחד ויש שנים וכו'. אמר ר' יודן ב"ר שמואל אפילו דברי תורה שנתנו מלמעלה לא נתנו אלא במדה וכו' יש זוכה למקרא ויש זוכה למשנה ויש לתלמוד כו' (פרשה ט"ו, ב'). וכן בענינים זולתיים מהחכמה, והגבורה, והעושר, היה מחכמתו יתברך לחלקם ולהפיצם מבלי אשר לא ימצא האדם את כולם יחד, כי על ידי זה אחד באחד יגשו ואיש את רעהו יעזורו ויהיו אחוזים ודבוקים איש באחיו.

footnotes:
¹ ובזה אני מבין מאמר חכמינו ז"ל על יעוד הנביא ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות ביום ההוא (זכריה י"ד, כ"א). ובדרש (פסחים נ'): אין כאן עני, אשר לכאורה הוא ענין רחוק מאד לחלק מלת כנעני לשנים לדורשה נוטריקון אין כאן עני. אבל הדברים מובנים היטב עם המונח בפנים כי ההעדר מדברים ידועים במקומות פרטיות הוא הוא המסב טוב המשא ומתן והמסחר כי הדבר שאיננו פה במציאות יהיה תוצאותיו ממקום אחר על ידי כנעני ארץ. אמנם על העתיד כבר מובטחים אנחנו שנהיה מלאים כל טוב באין מחסור דבר, כאשר העידו ז"ל (שבת ל') עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת וכמוהם. וכמו אז יהיה המשא ומתן אך למותר. ועל כן היטיבו אשר דברו ז"ל ולא יהיה כנעני עוד. והטעם אין כאן עני כלומר אין נגרע דבר על כן לא יהיה מהצורך אל המסחר כי יהיה העולם מלא כל טוב בכל מקום:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:3)

**ואחר** המונח הנאמן הזה יש לשאול על אברהם עליו השלום שברכו ה' בכל באין מחסור דבר מה שהוא ענין מתנגד אל תהלוכות סדרי העולם. והן זאת הוקשה לבעלי המדרש עליהם השלום שעל זה הוכרחו לומר אברהם היה מברך את הכל ומי מברך את אברהם הקב"ה וכמו שיתבאר. והוא כי הנה ממשפט בעלי מלאכות שיהיה נמצא אתם אך הכלים הנאותים למלאכתם, כמו העושה במעשה מחט החיוב כי ימצא אתו כלי תפירה מהמחטים ודומיהם, ואצל החורש נחושת וברזל כשיל וכילפות ומקבות וכאלה. ואם בהזדמן יראה אדם אצל החייט כלי החורש או אצל החורש מחטים וזולתם מכלי התפירה, הלא באין ספק יתמה על החפץ. אבל לפעמים יקרה שיראה אדם אצל אחד הרבה כלי מלאכה כלים מכלים שונים מכלי האורג והתופר והחורש והחוצב וזולתם, ועם כל זאת לא יהיה הדבר בעיניו לפליאה ולא יתמה עליה. והוא כי האדם הלז שהכלים האלו תחת ידו הוא חנוני, אשר כל בעלי מלאכות באים אליו לקנות כלים הנאותים איש איש למלאכתו אשר המה עושים. ולכן ההכרח כי יהיה אתו עמו כל הכלים אשר יעשה בהם מלאכה למען אשר החפץ ימלא את ידו במה שהוא נאות אליו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:4)

**כן** הדבר בעניננו כי הקב"ה חלק לכל אחד ואחד חכמתו ומדותיו ומעלותיו הפרטיים, ומה שיחסר לו ידרוש מזולתו וכמדובר. אבל אברהם עליו השלום שבו נאמר והיה ברכה וכאמרם במדרש עד כאן הייתי זקוק לברך את עולמי מכאן ואילך הרי הברכות מסורות בידך. והוראתם שהקב"ה מסר בידו מבוע הטוב הכללי אשר ממנו יהיה נשפע כל שואל ומבקש ברכת ה' ועל ידו יבורכו, ועבור כך צלחה אליו ברכת בכל. וזהו שאמרו אברהם היה מברך את הכל, כלומר הוא היה המשפיע לכולם, ומי מברך את אברהם הקב"ה הוי וה' ברך את אברהם בכל. כלומר על כן אליו יאתה ברכת בכל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:5)

**וכדי** לבוא אל ביאור פתח דבריהם מי יעלה בהר ה' זה אברהם וכו' עד ישא ברכה מאת ה'. נקדים לבאר מאמרי כתובים המוקשים בהתכתם ובקשורם והם **בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך** כו' עד**וייטב הדבר בעיני ה' כי שאל שלמה את הדבר הזה, ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה, ולא שאלת לך ימים רבים, ולא שאלת לך עשר, ולא שאלת נפש אויבך, ושאלת לך הבין לשמוע משפט, הנה עשיתי כדברך, הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך, ואחריך לא יקום כמוך, וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד** (מלכים א. ג' ה'-י"ד). ולא נאריך בהצעת הערות כי המה מורגשות. ונאמר בהבנת הענין עם מה שידענו כי מדרכי אלהינו יתברך לבחור בכל דור ודור המובחר והמעולה שבכולם לתתו משביר ומשפיע על יתר העם, ואשר על ידו יורק וישתלשל שפעת הטובות מאוצרו הטוב מן השמים לכולם. יען היות הם קצרי יד ודלי הזכות לפתוח למו ארובות שמים מעל ולהריק אליהם ברכה וטוב מאת אוצרו הנחמד, על כן מחמלתו יתברך הכין לכל דור ודור השרידים אשר דבר ה' קורא אליהם למען יהיו לעם מול האלהים והמה יעלו השמימה לקבל הברכות והטובות מידו הרחבה והמלאה יתברך ויחלקו שללם אל יתר העם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:6)

**והנה** בימי קדם בימי האבות הראשונים עליהם השלום היה כל השתלשלות הברכות ושפעת הטובות על ידם כי המה עם נקיון כפם ובר לבבם נתנם ה' עליון להיותם מקבלים ההשפעה מידו הקדושה כפי הצורך אל כל הדור. וכמאמר **אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם** (נחמיה ט', ז') והרצון כי בו בחר ה' יתברך לתתו משפיע לכל עם הארץ. וזהו ושמת שמו אברהם שהוראת השם ההוא על היותו אב ומשפיע לכל המון גוים כנודע. וזהו ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכמו שיתבאר בסמוך. ואחריו היה יצחק ויעקב וכנאמר בכולם בכל מכל כל המורה על האמור. וכמו כן משה עליו השלום נאמר בו **בכל ביתי נאמן הוא** (במדבר י"ב, ז') ההוראה שהיה אמון על כל טוב ביתו ואוצרו, וכאשר תארו המשורר עליו השלום **משה בחירו** (תהלים ק"ו, כ"ג) וכנזכר לעיל. ומן הוא והלאה היה הקב"ה משפיע הטובות והברכות בפלגות כי הפרידם לנאמניו אחת אחת, אחר הנסיון והמבחן בהם, אשר לחכמה לחכמה, ואשר לעושר לעושר, וכן לזולת מהטובות, ואושר המעלות היה שוקל בפלס ומאזני הבחינה ליד מי יתננה לטובת הכלל, ואשר יהיה בין ה' ובינם להשפיע להם שפעת ברכתו יתברך וכמאמר **ה' צדיק יבחן** (תהלים י"א, ה').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:7)

**והנה** במלוך שלמה עליו השלום היה מרצונו יתברך לתתו בכור ועליון על כולם בחכמה ועושר ולתתו משביר להריק על ידו לכל ישראל וכמאמר הכתוב **ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאוד ורוחב לב כחול אשר על שפת הים** (מלכים א' ה', ט')**,** ודרשו ז"ל (ילקוט במקומו) שנתן לו חכמה כנגד כל ישראל. והבחינה והנסיון על ב' אלה הוא סובב על ב' הפכים, והוא כי החכמה יתן ה' להדורש והמבקש אחריה וכמאמר **ובלב כל חכם לב נתתי חכמה** (שמות ל"א, ו'). וכמו שאמר שלמה המלך עליו השלום **אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'** וכו' (משלי ב', ד'). וההיפך בעושר כי האוהב ההון והחומד העושר הקב"ה מונע מאתו¹ כמאמרו **אוהב כסף לא ישבע כסף** (קהלת ה', ט') ואותו לא יתן יתברך לנאמן בית.

footnotes:
¹ והטעם בזה כי מה שהוא יתברך חונן האדם באיזה טובה יתר על כל ההמון הכוונה המכוונת בזה הוא אך לטובת ותועלת הכלל, שיהיה הוא המשפיע לכולם וממנו יחיל טובם. וזאת הבין דוד המלך עליו השלום במה שאמר גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם (שמואל א' י"ז). כלומר לא על חנם חנני ה' בגבורה יתירה אם לא להצמיח על ידי ישועה וטוב הכללי. ובנביא: אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו כו' עד כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי כו' (ירמיה ט'). ירצה כי החכם או העשיר לא יאמר ללבבו כי החכמה תעוז רק לו, או העושר אך לו הוא למנה, ואין לזרים אתו. וזהו אל יתהלל חכם בחכמתו כו' עד השכל וידוע אותי כי אנכי ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כלומר עם הכלל. וזהו כי באלה חפצתי כלומר כל עיקר מה שהרביתי לאחד במעלה ידועה על יתר העם לא היה המכוון אך לטובתם ולתועלתם ובהם חפצתי שיהיו כולם מושפעים מסבתו, ובזאת יתהלל המתהלל כי זכה להיות בחור בארץ שיהיה הוא המשביר והמשפיע לאישי וצבאי ההמונים:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:8)

**והיה** מהצורך לנסות את שלמה בשני נסיונות אחד על החכמה אם הוא חפץ בה, ב'. על העושר אם הוא מואס בו. ומי כהחכם יתברך כי הפליא עצה לאמר לו שאל מה אתן לך. ובזה יבחן על שני הנסיונות כאחד, והוא כי בשיענה תן לי עושר וכבוד אז גם עושר גם חכמה לא ינתן לו אחר כי לא בחר בחכמה ויט לבבו אחר העושר. אולם אחרי כי הוא עליו השלום השיב ונתת לעבדך לב שומע כו', ולא שת לבו לבקש לו עושר וקנינים, הנה זאת היתה לו נס להתנוסס על שניהם כי נאמן הוא עליהם. וזהו וייטב הדבר בעיני ה' כו' ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה כו' ולא שאלת לך עושר כו' הנה עשיתי כדברך הנה נתתי לך לב חכם ונבון כו' וגם אשר לא שאלת אתן לך גם עושר גם כבוד כו', כלומר עושר אתן לך בעבור אשר לא שאלת עליו וכנזכר לעיל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:9)

**ולך** נא ראה קורא ישר כי כל דברינו אלה באים מבוארים בדבריהם ז"ל (מדרש קהלת) אמר לו הקב"ה החכמה שאלת ולא שאלת לך עושר וכבוד ונפש אויביך. לפיכך החכמה והמדע נתון לך ועל ידי כן גם עושר ונכסים וכבוד אתן לך. (פרשה א', א') ומובן פשוט כי כוונו ז"ל למה שביארנו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:10)

**ומעתה** יזהירו דברי המדרש מי יעלה בהר ה' זה אברהם וכו' והוא כי ה' יתברך מצא את לבבו נאמן על כל, ורצה בו שיהיה הוא המריק הברכות והטובות כולם מאת ה' מן השמים לטובת הכלל. וזהו וה' ברך את אברהם בכל הדא הוא דכתיב מי יעלה בהר ה' זה אברהם כו' נקי כפים ובר לבב זה אברהם כו' עד ישא ברכה מאת ה' כו' כלומר הוא היה הנושא הברכה מרום שמים ועל ידו הורק ההשפעה לכל העולם. וזהו אברהם היה מברך את הכל ומי מברך את אברהם הקב"ה הוי וה' ברך את אברהם בכל, מבואר כדברינו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:11)

**ועם** דברינו אלה יתבארו דברי רבותינו ז"ל (במדרש לך): אל תירא אברם אנכי מגן לך כל מה שעשיתי עמך בעולם הזה חנם עשיתי עמך אבל שכרך מתוקן לעתיד לבוא (פרשה מ"ד, ד'). והוא כי אברהם עליו השלום בדורותיו היה ענינו דומה ממש לעיר גדולה שיש בה כמה סוחרים וסחורתם מובאת ממרחקים ואיי הים, ויען כי אין ביד כל אחד לזרז נסיעתו לשם, משפטם כי יחלצו מאתם איש אחד מהיר וזריז, אשר יצא לפניהם ואשר יביא הסחורות לכל אחד כחפצו, וכל הוצאות ואחריות הדרך נופל עליהם, והמשולח גם הוא מביא חלקו כפי הצורך למסחרו מבלעדי שום הוצאה ואחריות הדרך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:12)

**כן** הדבר באברהם עליו השלום כי הוא היה העולה בהר ה' והוא היה המשולח הנבחר מכל בני דורו שישא הברכה מאת ה' להביאה למטה לארץ למען ישבעו מטובה ויקחו כולם ערובתם ממנה. ועל כן היה מהראוי כי אברהם עליו השלום ישא חלקו בחנם (שלא ינוכה לו דבר משכרו הטוב כי אם יהיה שמור ובא לעולם המקווה במהרה), רצוני להיות הוא בחור מכל בני דורו המשפט אליו כי יהיה נעזר ממקריו בחסד אל כל היום לטובת הכלל. וזהו לפי שהיה אברהם מתפחד ואומר ירדתי לכבשן האש ונצלתי כו' תאמר שקבלתי כל שכרי בעולם הזה אמר לו הקב"ה אל תירא אברם אנכי מגן לך, כל מה שעשיתי עמך חנם עשיתי עמך כו' וכדברינו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:13
[Ohel Ya'akov on Torah, Chayei Sara 4:13](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chayei%20Sara/r/4:13)

**ובזה** יצדק מאמר הכתוב המוזכר בדברי המדרש שלפנינו ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו. שהרצון בו על שני סוגי ההשפעות שהיו נשואות על ידי אברהם עליו השלום א'. הברכה הכללית עבור כל המוני הברואים וזהו ישא ברכה מאת ה' מוסב על ברכת העולם בכללו. והב'. וצדקה מאלהי ישעו מוסב על מנת חלקו שהיה מגיעו על דרך החסד והצדקה מאתו יתברך כנזכר לעיל. וזהו זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה רצה לומר כי גם כהיום הננו עדת יעקב המבקשים את פני ה' ואנחנו הנבחרים מכל המוני הברואים להריק אליהם הברכה והטוב וכמאמר הכתוב **ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך** (דברים כ"ח, ב') וברז"ל: אין טובה יורדת לעולם אלא בשביל ישראל.