## Ohel Ya'akov on Torah, Eikev

###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/21:1)

ובגמרא: גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאלו בירא שמים כתיב **אשרי איש ירא את ה'** (תהלים קי"ב, א') ובנהנה מיגיעו כתיב **יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך** (שם קכ"ח, ב') (ברכות ח', א').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/21:2)

**כבר** חתרו המחברים ז"ל למצוא דרך תבונות אל מאמר נפלא זה והאריכו למעניתם הלא הוא בספרתם, ואשר נראה לי בזה הסכת ושמע נא!


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/21:3)

**הנה** עוד מצאנו בדבריהם ז"ל דרש מר זוטרא משמי' דרב חסדא כל מי שקורא ושונה ורואה טרפה לעצמו עליו הכתוב אומר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך (חולין מ"ד, ב') באור זה בהקדים מאמר החכם ע"ה **מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו** (משלי כ', ז') דע כי יש ב' סוגי עובדי השם ב"ה, על דרך סוחר אשר לו ב' אוהבים אחד עשיר ואחד עני, העשיר מסבת גודל האהבה הולך אל הסוחר יום יום לקנות מסחורתו למען ירויח על ידו והעני אין בידו להנהותו על דרך זה, ובחכמתו ובנדבת לבו הוא ממציא לו דרך אחרת והיינו כי נעשה סרסור הולך ומבקש ומחפש אחר קונים ומביא אותם אל חנות אוהבו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/21:4)

**כן** הצדיק הגמור שכבר כחות נפשו נכנעים ומשועבדים אל השכל מסגל בעצמו מצות ומע"ט ואותו שאין בידו להתגבר כל כך הוא מחזיק ותומך את הת"ח כמאמר **עץ חיים היא למחזיקים בה** כו' (משלי ג', י"ח) אמנם הבדל גדול יש ביניהם ממש על דרך סרסור אצל סוחר עשיר או משולח הנוסע למקומות על הוצאות הסוחר והוא מספיק לו כל מחסוריו גם להוצאות בני ביתו הנה במשך ימי חיי המשולח הזה אולי יזדמן כי יחיה המשולח חיי עונג כחיי הסוחר ואולי יותר בהרוחה, אמנם מה רב ההבדל לאחר מות שניהם כי הסוחר במותו יתקיים בו והניחו יתרם לעולליהם ויהיו הבנים ג"כ עשירים לא כן המשולח או הסרסור אשר בחייו היה שכרו קצוב כך וכך לשבוע אבל במותו מה ינחיל את בניו אחריו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/21:5)

**כן** ההבדל בין הצדיק ובין המחזיק האף אמנם כי המחזיק עצמו כבר נאמר בו **כי בצל החכמה בצל הכסף** (קהלת ז', י"ב) והוא משיג חלק בעוה"ב כהצדיק עצמו, עכ"ז ההבדל הוא לבניו אחריו, כמאמר **זרע יעבדנו יסופר לה' לדור** (תהלים כ"ב, ל"א) כלומר הבנים של העובד בעצמו יסופר זכותו גם לדורות שאחריו, וזהו - יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה הוא בעצמו, וזהו - מתהלך בתומו צדיק אז אשרי בניו אחריו, ויפה אמר דוד המלך ע"ה **טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף** (תהלים קי"ט, ע"ב) ואהיה מחזיק אחרים שילמדו הם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/21:6)

**ומעתה** יפה אמר מר זוטרא כל מי שקורא ושונה ושימש תלמידי חכמים ורואה טרפה לעצמו עליו הכתוב אומר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, כי הנה עינינו רואות כי התורה הטהורה סובבת ומקפת את האדם בכללו ובפרטי אבריו ואת כל מעשיו ועסקיו מעת יפקח את עיניו בקומו ממטתו עד אשר ישכב מיום עד לילה תשלימהו, ואין לאדם תנועה בעולם שלא יהיה בה אזהרה או מ"ע ממצות התורה, ואין אדם מישראל יכול לעשות דבר בעולם עד אשר ידע ההוראה השייכה לעסק זה, כי אם ירצה לעשות לעצמו מלבוש הלא צריך הוא לדעת חלק תורה השייך לזה, הלכות כלאי בגדים, וטומאה וטהרה, וכן בנין בית וזריעת שדה כמה גופי תורה ודקדוקי מצות יש בכל ענין פרטי, ולא היה אפשר לאדם ליהנות שום הנאה עד שיהיה בקי בכל חדרי תורה, רק אנחנו מסתפקים איש בתורת רעהו, כי אם לא היה בעולם כ"א יהודי אחד בע"כ היה מוכרח לדעת כל התורה בכללה ופרטותיה, ועתה המה בוחרים להם בכל עיר רב ומורה הבקי בדינים והלכות וכאשר יהיה להם דבר ישאלו מפיו והוא יורה להם את האסור ואת המותר ויורה בין הטמא ובין הטהור, כי לולא כן לא היה בידו לאכול כ"א עשב השדה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/21:7)

**ומעתה** אם יאמר אדם שלא ידרוש ולא ישאול דבר מחבירו הלא יצר לו דרך הנאתו כי לא יוכל להתענג בעוה"ז משום דבר ויהיה מוכרח להסתפק בלחם ומים (אחר שילמוד קצת דינים השייכים לזה כי לולא כן לא יוכל להשיג גם זאת) וע"י החכם המורה ירווח בעוה"ז כי יוכל ליהנות מחפצי עוה"ז, אבל יצא שכרו בהפסדו כי אח"כ בעוה"ב אין כל ההנאה שלו כי המעט מצות שהביא ההכרח אליו לחלק להעניק גם לחכם זה שהורה לפניו כל פרטי המצות והרחיק אותו מן האסור ומן הטרפה. ומעתה מאמר דוד המלך ע"ה כך הוא אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו ר"ל שאינו מסתפק שידריכו אותו אחרים רק הולך בדרכיו שהוא לומד בעצמו ומייגע את נפשו לדעת כל משפטי התורה וזהו יגיע כפיך כי תאכל כי יאכל את אשר השיגה יד חכמתו ושקידתו אז אשריך וטוב לך. וזהו כל מי שקורא ושונה ובתנאי - ורואה טרפה לעצמו ואינו מסתפק לשאול מאחרים עליו הכתוב אומר יגיע כפיך כי תאכל אז אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/21:8)

**והוא** הוא מאמר גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים כי הנה אותו הת"ח שאינו מתפרנס מיגיעו רק מיד אחרים שהם מחזיקים בידו הוא מוכרח לתת מחלקו בעוה"ב ליד המחזיק. ולכן כתב בעל המדרש שמואל זצ"ל איזהו עשיר השמח בחלקו כי אותו שאינו מתפרנס מיגיעו אותו העשיר אשר העניק לו די מחסורו יקח ויהנה מחלקו של הצדיק בג"ע ואין לך עוני גדול מזה שמחסר מחלקו הצפון אליו לתת אותו לאיש נכרי המחזיק בידו עכ"ל. וע"כ יפה התפאר דוד המלך ע"ה ואמר **ה' רועי** הוא בעצמו ואין אני מתפרנס ע"י מחזיק ע"כ **לא אחסר** (תהלים כ"ג, א') ולכן גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים המתפרנס ע"י מחזיק, שנאמר יגיע כפיך כי תאכל, כלומר אם תאכל רק יגיע כפיך ולא מיד אחרים אז אשריך וטוב לך, כי הוא משיג ב' תועליות, א'. בעוה"ז שאינו אוכל נהמא דכסופא, ב'. בעוה"ב כי חלקו שמור רק לו לבדו ואין לזרים אתו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/21:9)

**ועל** דרך הפשט נראה להמתיק מאמר אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו כו' על דרך איש הדיוט שלח מתנה אל המלך, והמלך קבל אותה באהבה, הלא נאמר על הנותן הזה כמה מאושר הוא וכמה הוא נכבד בעיני המלך והשרים עד שקבל מידו המתנה אשר נתן לו, אבל עכ"ז ההדיוט הזה הלא לא השיג מיד המלך כל מאומה, ואם אח"כ ישלח לו המלך מתנה גדולה באהבה רבה אז הוא מאושר ומוצלח בכפלים, וזהו אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו, לאמר כמה מאושר האדם אשר הולך לשרת את פני המלך הקדוש יתברך שמו ואם עוד יגיע כפיך כי תאכל מה טוב ומה נעים, ואשריך וטוב לך ועל דרך זה יתבאר ג"כ כי גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים. והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 21:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/21:10)

**ועם** דרכנו יעלה בידנו פשר דבר בדברי רבותינו ז"ל ת"ר **ואספת דגנך** מה ת"ל לפי שנאמר **לא ימוש ספר התורה הזה מפיך** (יהושע א', ח') יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת דגנך הנהג בהם מנהג דרך ארץ, דברי ר' ישמעאל, רשב"י אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה זורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרי' שנאמר **ועמדו זרים ורעו צאנכם** (ישעיה ס"א, ה') ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנאמר ואספת דגנך (ברכות ל"ה, ב'). והקשו התוספות וא"ת הלא מאמר ואספת דגנך מדבר מעושין רצונו של מקום, כי כן הוא התחלת הפרשה והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי כו' (עיי"ש בדבריהם). אמנם לדרכנו פשר הדברים כך הוא, ואספת דגנך מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן מי שרצונו לעבוד עבודת ה' יתברך לא יעסוק בדרך ארץ כל מאומה רק אחרים יחזיקו אותו ואז לא יתקיים בו מאמר ה' רועי לא אחסר, כי בהכרח יחסר לו כי יצטרך לתת מחלקו אל המחזיק, תלמוד לומר ואספת דגנך הנהג בהם מנהג דרך ארץ, רשב"י אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה כו' אלא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום פי' בזמן אשר כלל ישראל עושים רצונו של מקום אז מלאכתם נעשית ע"י אחרים שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם והוא רק בזמן שיתקיים בנו ועמך כלם צדיקים אז אפשר לקיים מאמר לא ימוש כו', ובזמן שאין כלל ישראל עושים רצונו של מקום רק אנשים פרטיים אז ואספת דגנך תשתדל להנהיג מנהג דרך ארץ כי אם תשליך יהבך על המחזיק הלא תפסיד (ואולי זהו שאמר אביי הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם היינו כי בהכרח הפסידו). ומעתה המשך הכתובים מבואר מאד כי התחיל ואמר והיה אם שמוע תשמעו לשון רבים ר"ל הכלל לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם היינו שיהיה הלב מיוחד רק אל עבודת שמים ולא שיהיה הלב חציו לה' וחציו לכם אז לא תצטרכו אשר אחיכם בני ישראל יחזיקו איש באחיהו כי אז ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש גם בלא עבודתכם בשדה אבל ביחיד אז ואספת דגנך תראה להשתדל בעצמך כי היחיד לא יזכה למאמר ועמדו זרים כו' ואין לו דרך רק ע"י מחזיק אחד מאחיו ובהכרח יפסד ע"כ טוב לו אל היחיד העובד עבודת ה' יתברך להנהיג בעצמו מנהג דרך ארץ ואז יתקיים בו מאמר ה' רועי לא אחסר, ודו"ק: