## Ohel Ya'akov on Torah, Eikev

###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/3:1)

ובסמוך: אמרו לו ישראל (להקב"ה) ואימתי את נותן לנו שכר המצות שאנו עושים, אמר להם הקב"ה מצות שאתם עושים מפירותיהם אתם אוכלים עכשיו אבל שכרו בעקב אני נותן לכם שנאמר והיה עקב תשמעון (פרשה ג', א').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/3:2)

**וראוי** להתעורר על שפת יתר אשר במאמר ישראל להקב"ה שכר המצות שאנו עושים, ובמאמר הקב"ה לישראל מצות שאתם עושים, ובאין ספק לא על חנם דייק המדרש כן. ומה גם איככה רמזו ז"ל הדרש הזה במאמר והיה עקב תשמעון.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/3:3)

**ונקדים** לזה מאמרם ז"ל במקום אחר **קח נא את בנך** כו' אמר לו הקב"ה לאברהם בבקשה ממך עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו הראשונות לא היו בהן ממש (סנהדרין פ"ט, ב') והוא פלא מדוע ולמה יאמרו כן, ומה יתרון הנסיון הזה על כל הנסיונות עד שאמר עליו עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה כאלו עד היום עוד לא נודע כח יראתו ואהבתו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/3:4)

**אבל** דע כי כבר כתבנו פעמים רבות בחבורנו כי התורה הקדושה מצאנו ראינו בה ב' פנים אחת גלויה ואחת נסתרת, כי הנגלות לנו כי הוא יתברך אדוננו מלכנו ואנחנו עבדיו והחיוב על העבד לשמוע בקול אדוניו אל כל אשר יצוה עליו, ואנחנו כעבד ישאף צל אשר לעת ערב יבוא ויקבל שכרו ופעולת מלאכתו ועבודתו היא נשארת ביד הבעלים. אבל הנסתר ממנה לא כן הוא כאמרם ז"ל מה איכפת להקב"ה אם אתה שוחט מן הצואר או אתה הורג מן העורף אלא לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות שנאמר אמרת ה' צרופה (ויקרא רבה י"ג) וכבר נאמר **אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח** (איוב לה, ז') וכדומה הרבה מאמרים יוכיחו על פנינו כי אין אליו יתברך שום צורך במעשינו ועסקנו בתורה ובמצות כמאמר **כי לא דבר רק הוא מכם** (דברים ל"ב, מ"ז) פי' כי העבד העוסק בעבודת אדוניו הלא העבודה דבר ריק בעיני העבד, כי מה בצע לו בעבודתו אם לא לו יהיה הזרע, לא כן בעבודת הקודש אשר עלינו כל עבודתנו לעצמנו היא, ונוצר תאנה הוא יאכל פריה, וזהו - כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים כו' וא"כ לא דבר ריק הוא מכם. וכמו שכתבנו מזה הרבה ענינים נכבדים (פ' בראשית) בדרוש אשר הנחש התווכח עם אדם וחוה עיי"ש. ואנחנו מוכרחים אל התורה והמצות כמו שהגוף צריך אל קיומו דברים הרבה למען קיומו וחיותו ושמירתו, הוא צריך אל הלחם ואל הנזיד אל היין והשמן ואל כל מאכל אשר יאכל ואל כל משקה כו', והוא צריך אל בגדים להתלבש בהם וכדומה למנוע את עצמו מהרבה דברים אשר ישחיתו את קיומו. כן הנפש היא צריכה אל מצות עשה ואל מצות לא תעשה והם חיינו ואורך ימינו ואי אפשר בלעדם, כמו שאין קיום אל הגוף בלא אכילה ושתיה בלא מזון ומחיה, והקב"ה הוא הבורא הוא המכין בחסדו מזונות שני החלקים אשר באדם הכין אל הגוף שהוא עפר מן האדמה להוציא לחמו מן הארץ והנשמה שהיא אצולה מגבהי מרומים מלחם אביה תאכל לחם שמים. ואם היינו יודעים ומשיגים פעולת כל מצוה ודאי היינו רודפים אחריהם ממש כהרדיפה אחר חפצי עוה"ז כמו שהתפאר דוד המלך ע"ה **לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני** (תהלים קי"ט, צ"ג) ר"ל אחר שאני יודע כי כל חיי תלוי' במעשי המצות איככה אשכח אותם, כי מעולם לא שכח אדם לאכול ולשתות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/3:5)

**ועל** הענין היקר הזה הבטיח אותנו משה רבינו ע"ה על העתיד כמאמר **ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך** (דברים ל', ו') ר"ל שלא נעשה זאת כמעשה העבד במלאכת אדונו רק כאדם העוסק בשלו, כי תדע ותבין האמת כמה רב טוב אתה פועל לעצמך עם כל מצוה שהוא רק למען חייך ואז תבין איך לאהוב את הבורא יתברך שהכין לפנינו חמודות יקרות כאלה לחיותנו ולהשארתנו הנצחיית ואז נהיה בבחינת בנים הנזונים על שלחן אביהם לא כעבדים הפועלים טוב לבעליהם. כמו אשר לעת עתה אשר ע"י ההעלמה שנעלם מאתנו טעמי המצות ופעולתם וסגולתם ואין אתנו יודע עד מה, לא ממהות התורה ולא ממהות הנפש ועינינו טחות מראות הדבקות אשר להנשמה בתורה ומצות כמאמר **אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו** (הושע ח', י"ב) ולכן תמצא על הרוב במאמרי היראה והעבודה מלת ועתה, כמו **ועתה אם שמוע תשמעו בקולי** (שמות י"ט, ה') **ועתה ישראל שמע אל החוקים** (דברים ד', א') להורות כי לא לנצח נהיה בעבודתנו בבחינת העבד העובד מיראת העונש ואינו רואה יתרון לעצמו במלאכת אדוניו אבל עתידים אנחנו שיתקיים בנו מאמר הנזכר, ומל ה' אלהיך את לבבך כו' למען חייך, ומאהבתו וחמלתו עלינו הורה אותנו וצוה לנו חקים ומצות טובים למען נחיה מפרים ונשבע מטובם, ונהיה טובים ונשבע לחם מן השמים וזהו מאמר **את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק** (י', כ') הכתוב פרט לפנינו הדברים הצריכים עתה בטרם נפקחו עינינו לדעת טוב פעולת המצות וסגולתם, סידר ואמר: **את ה' אלהיך תירא, אותו תעבוד,** אבל אבשר לך בשורה גדולה כי עתיד עתה **ובו תדבק** בהמול לכם כל ערלת לבבכם, ובהסיר ה' ממך כל חולי נרגן מפריד אלוף, תזדכך הנפש להשיג מנועם זיו העליון והאדם ישכיל לדעת את הדבקות אשר אל הנפש במעשי התורה והמצות אז ובו תדבק.¹

footnotes:
¹ את ה' אלוקיך תירא אותו תעבוד וכי ישאלך לבבך על עבודתנו לעתיד במה יזכה נער את ארחו להיות נקרא עובד ה', שהאדם ידע וישכיל סגולת המצות ופעולתם וערבותם. דע כי כבר הכינותי לפניך תשובה על דבר זה בספר קול יעקב ריש שיר השירים (עיי"ש בד"ה הביאני המלך חדריו) בבאור המשך המקראות ומל ה' אלהיך את לבבך כו' למען חייך ואתה תשוב ושמעת בקול ה' כו'. באור זה על דרך מאמרם ז"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצאתה בת קול ואמרה מי גילה לבני רז זה לשון שמלאכי השרת משתמשין בו שנאמר ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו, ברישא עושים והדר לשמוע (שבת פ"ח). באור זה כי במעמד הר סיני פשטו ישראל מעל עצמם מעיל החמרי ונתקיים בהם מאמר אני אמרתי אלהים אתם (תהילים פ"ב, ו') ותנח עליהם הרוח רוח דעת עד שהשיגו סוד הנפש ומהותה, ואחר שהבינו במהות הנפש הבינו מעצמם כל צרכי הנפש והתעוררו מעצמם כי אין חיים לנפש מבלעדי תפלין ציצית סוכה שופר כו', עד שהפליגו ואמרו תחלה נעשה ואח"כ נשמע, כי כבר הבינו מעצמם מה לעשות כמאמר אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו כי היו משיגים את הכל מדעתם כמו שהשיג אאע"ה וקיים כל התורה מדעת עצמו, רק עכ"ז אחר מאמר נעשה אמרו עוד ונשמע לחייב את עצמם בקבלת עול מלכות שמים, לאמר כי מה אשר נעשה לא נעשה מצד ערבות המעשים עלינו כ"א ונשמע היינו שנהיה כעבדים הסרים אל משמעתם של אדוניהם. וזהו לשון שמלאכי השרת משתמשים בו ברישא עושים והדר לשמוע, כי המלאכים לעוצם השגתם אינם צריכים להקשיב ולשמוע כי משיגים הם בעצמם והדר לשמוע לייחד מעשיהם אל גדר עבודה, והאדם הלא מצד טבעו בהכרח הוא צריך תחלה לשמוע לדעת מה לעשות, וזהו ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו, ר"ל גם כי הם מרגישים נועם נפלא בעשותם מצות אלהיהם יתברך עכ"ז משתוקקים לשמוע בקול דברו, וינעם להם ערבות השמיעה יותר ויותר. ועל בחינה כזאת היו ישראל בעת מעמד הר סיני, ועליה הבטיח אותנו משה רבינו ע"ה על העתיד ומל ה' אלהיך את לבבך כו' למען חייך כי נזכה להשיג כל סגולת התורה ונועם פעולתה כי היא חיינו ואורך ימינו וכל אושר הצלחתנו, ועכ"ז - ואתה תשוב ושמעת בקול ה' כו' לאמר כי לייחד לבבנו לעשות המצות לא בעבור נועם מתיקותם וטוב פעולתם כ"א לשמוע בקולו לעשות רצונו יתברך לבד לא לתכלית אחר, והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/3:6)

**וכבר** מלתי אמורה בבאור מאמרם ז"ל אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד (ברכות ל"ג) ומה הוראתו במיעוט אחר מיעוט שנאמר אין לו כו' אלא כו' בלבד. כי הנה העבד העושה את אשר צוה אותו אדוניו הנה ישיגו בעליו ב' פעולות מאת שמיעתו, א'. פעולת המלאכה אשר עבד בה, ב'. כי בזה הורה כי מוראת אדוניו עליו והוא מחוייב להכנע אליו לסור למשמעתו. לא כן המצוה את עבדו שילך לאכול המעדנים שהכין בעבורו הנה לא ישמח האדון רק במה שאמר ונעשה רצונו אבל פעולת המעשה הלא לא לו תהי' רק אל העבד. כן אנחנו הקב"ה כפה עלינו הר כגיגית אם תקבלו התורה מוטב ואם לאו כו' ואנחנו מפאת מוראו וגודל אלהותו יתברך אמרנו הננו וקבלנו עול תורה ומצותיה, ועכ"ז אין להקב"ה מאומה מכל מעשינו ועבודתנו כ"א מה שאמר ונעשה רצונו, וזהו אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד, אבל פעולת המצות כלם הלא לנו היא ולבנינו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/3:7)

**וזהו** מאמר והיה עקב תשמעון כו' לאמר כי שכר השמיעה והלמוד לבד יעמוד לנו בעולם הזה, אבל זכות המעשה אשר נעשה הלא הוא שמור לעד לעולם כי אז יתגלו לפנינו כל סגולות החמדה אשר פעלנו לנפשנו במעשה מצות התורה. וזהו מאמר המדרש מצות שאתם עושים מפירותיהן אתם אוכלים בעוה"ז, אבל שכרם בעקב אני נותן לכם, היינו ולא שכר השמיעה כי שכר השמיעה הוא בעוה"ז. והטעם בזה ממש על דרך העושה מיני מאכל למכור אשר משפט הנהגתו כך הוא כאשר יראה בהמאכלים איזה מין שלא יוכל להתקיים הוא מאכיל אותו ולבני ביתו, ודבר שהוא יכול לעמוד יעמידהו ויקיימהו כי למועד שמור יבוא אורח וישלם לו מחירו ככל אשר יחפוץ.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/3:8)

**כן** ממש שכר המעשה הוא דבר המתקיים ועומד לעד (כי מעשה המצות פועלים בסגולתם אל הנפש רב טוב הצפון והצלחת נצח) אבל שכר השמיעה הלא אין לו מציאות כ"א כל זמן שלא נתגלו טעמי המצות ולא נודע כח פעולתם וסגולתם וערבותם, ואנחנו מקיימים אותם רק מסבת היראה. לא כן לעתיד כי מעשה המצות יהיה אצלנו ענין מורגש בטעמו וסגולתו, וערבות פעולתו כהרגשת הגוף במטעמים שהוא אוכל, אז תהיה היראה טפלה אל המעשה, לכן שכר השמיעה מהראוי לשלם לנו עתה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 3:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/3:9)

**ומעתה** נתבאר יפה מאמר הגמרא הנ"ל אמר הקב"ה לאברהם עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו הראשונות לא היו בהן ממש, כי הנה כבר מבואר כי אברהם ע"ה ידע והבין מלבו כל התורה ומצותיה, וקיים כל התורה עד שלא נתנה מצד הערת השכל לבדו, כאמרם ז"ל במדרש נעשו שתי כליותיו כשני מעינות כו' (שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה) (בראשית רבה ס"ח, א') וא"כ זירז א"ע אל מצות השם יתברך מסבת כי היה יודע ומבחין סוד סגולתם ופעולתם וערבותם, וראוי היה לו לעשותם למען טוב טעמם (בלתי כי היה מתחסד עם קונו לעשות למען שמו יתברך בלבד כמו שנתבאר בהג"ה שלפנינו). אמנם כל הרגשת הערבות והמתיקות שייך בדברים שהקב"ה מצוה את האדם לעשותם וכל מה שהקב"ה דורש מאת האדם והוא מצוה אותו עליהם באין ספק יש בדברים האלה טוב טעם ודעת, ואברהם ע"ה בחכמתו ורוחב דעתו השיג את הכל. לא כן מצות העקידה שבאמת לא היה כן דעתו יתברך כי מעולם לא עלה על לבו יתברך דברים כאלה, וכל המאמר קח נא כו' לא בא רק לנסותו והנה מצוה זאת ודאי לא השיג אברהם בשכלו כי באמת אין לה מציאות בשכל, וא"כ לא היה אברהם בעסק זה רק כעבד העושה רצון אדוניו מסבת מוראו אשר עליו, כי טעם הדבר ופעולתו הלא נעלם ונפלא ממנו, וזהו שלא יאמרו הראשונות לא היו בהן ממש יען כי כל מה שעשה הלא הבין מעצמו כי ראוי לו לעשות כן בלתי כי הבוחן לבבות ידע האמת כי כל מה שעשה לא היתה כוונתו רק לעשות נחת רוח ליוצרו כמאמר **ומצאת את לבבו נאמן לפניך** (נחמי' ט', ח') אבל לעיני הרואים הלא הם יודעים מכל מעשיו התוריי' שהוא עושה את הכל מצד חכמתו והשגתו בנועם פעולתם, אמנם בדבר העקידה לא יוכלו עוד לומר כן כי הלא לעינים ראו ההיפך, ומעולם לא היה רצון הקב"ה שישחוט אברהם את יצחק בנו, לכן יפה אמר עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה וכלשון המדרש עתה ידעתי לכל שאתה אוהבני (בראשית רבה נ"ו):