## Ohel Ya'akov on Torah, Eikev

###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:1)

**וזכרת את כל הדרך** כו' **שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה, וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך** (ח', ב'-ה').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:2)

**הנה** בילקוט על מאמר זה הביא מאמר הגמרא אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו (ברכות ה') והוא להעיר אותנו להתבונן בכל גלגולי ההזדמנות אשר אל האדם, שלא לתלות אותם במקרה הזמן כ"א ישכיל לדעת כי הכל בא עליו בהשגחה נפלאה מאת המשגיח העליון ברוך הוא, ולזה הקדים הכתוב ואמר וזכרת את כל הדרך כו' להשמיענו כי לא זאת לבד בהקרה מקרה גדולה אל האדם שלא הורגל לראותו הוא מחוייב להאמין כי בא בהשגחה, כי אם גם דברים אשר האדם מורגל בהם כמו בליות בגדים והפסדם גם זה הוא מסבת רוע מעשי האדם. והעד - וזכרת את כל הדרך כו' שמלתך לא בלתה מעליך כו', והיינו שמורים מכל הפסד הלא ראינו בעינינו כי יש ויש ביד אלהינו להנהיג עולמו באין הפסד וקלקול כל מאומה, וא"כ בהגיע אלינו הפסד במין מן המינים נדע ונאמין כי הכל דרך מוסר ובהשגחה נפלאה, כי לולא חטאינו עלינו דרך מוסר יד ההפסד להפסיד דבר.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:3)

**עתה** נמתיק מאמר המשורר ע"ה **אמרת לה' אדני אתה טובתי בל עליך לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם** (תהלים ט"ז, ב'-ג'). והוא על דרך שכתבנו בבאור דברי המדרש (ריש פרשת קדושים) ה' נתן וה' לקח בין שנתן ברחמים נתן בין שנטל ברחמים נטל ולא עוד אלא כשנתן לא נמלך בברי' וכשנטל נמלך בבית דינו (פרשה כ"ד, ב'). והוא ע"פ משל חנוני עשיר יש לו קרוב עני ודרכו תמיד להעניק לו מאשר יש לו תוך חנותו, ומסחורותיו יעשה בגדים לו ולבני ביתו, ובהזדמן שיצטרך העני אל דברים שאינם נמצאים בחנותו הוא נותן לו מעות שילך ויקנה בחנות אחרת, או החנוני עצמו הולך בין הסוחרים לבקש מה שהוא צריך, אשר יותר ראוי להפליג טובתו במה שהוא הולך וקונה דברים שאינם נמצאים בחנותו כי הדברים אשר הם אתו עמו ומצויים אצלו לא יקשה כל כך בעיני האדם לוותר לאחרים הצריכים לכך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:4)

**הנמשל** הקב"ה בהיותו מיטיב הנה מדתו להיטיב כמאמר **הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו** (תהלים ק"ו, א') כי זאת היא הסחורה אשר בחנותו יתברך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם, אולם ברב טובו וחסדו הלא ברא מקטרגים להעלות חמה לדון את האדם ולעשות בו שפטים בעבור יתן אל לבו לתקן מעשיו להיטיבו באחריתו. וזהו ולא עוד אלא כשנתן לא נמלך בפמליא אבל כשעושה דין נמלך כלומר שלא כמדתו אז כביכול כמחפש בחנות אחרת. והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:5)

**וזהו** אמרת לה' אדני אתה. הוא מאמר הנפש אליו יתברך להפליג טוב הנהגתו בין במדת הרחמים בין במדת הדין והפליג ואמר כי בההנהגה של מידת הדין הפליא יתברך טובו וחסדו הרבה יותר ממה שהוא נוהג במדת הרחמים, וכלשון המדרש הנ"ל ולא עוד אלא כשנותן לא נמלך בפמליא וכשנוטל נמלך בפמליא. וזהו - טובתי בל עליך הטובה אשר אתה עושה עמי במדת הדין בל עליך, כי זאת יצטרך יתברך כביכול לקנות אצל חנוני אחר בחנות אחרת.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:6)

**ואם** תתמה על החפץ איך תאמר הנפש שהיסורים טובים הם ומה נשתנה האדם מכל נברא. דע כי הוא מסבת היותו מורכב מב' הפכיים, הנפש היא ענין יקר מחצב ספיר אבני נזר מתנוססים בגבהי מרומים, והגוף הוא חומר גס ואם תזווג זכר ונקבה מב' מדינות רחוקות ומשונות במזג יושביה זה מזגו זך ביותר ומפונק מנוער, וזו חומרה עב וגס, ושניהם יאכלו מקערה אחת עליהם נאמר כל היום דוה, כי הטוב והערב לזה מר לזה. וזהו שנותן טעם על טוב מדת הדין אל האדם לאמר לקדושים אשר בארץ המה, כי הקדושים היינו חלקי הרוחניים נר"נ אשר מגבהי מרומים הלא ירדו לשכון כבוד בארץ השפלה והאפלה, וא"כ איך יתענגו החלקים הקדושים האלה במה שיתענג הגוף הלא כל עניני הגוף ומחמדיו לשכים בעיניה ולצנינים בצדיה, וכאשר ירד הגוף ויתייסר אז תתחזק הנפש ותתעלה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:7)

**ואמר** עוד ואדירי כל חפצי בם, במאמר זה בא לבאר עילת הדבר מה שהקב"ה מייסר לפעמים את הצדיקים ביסורים שאינם של אהבה, כי על יסורים של אהבה כבר ביאר שהיסורים אשר על הגוף טובים הם לנפש, אבל על מה ולמה הקב"ה שופך מדת דינו על הצדיקים כמאמר כי תצא אש כו' ונאכל גדיש (עי' בבא קמא ס') ע"ז ביאר ואמר ואדירי כל חפצי בם. והוא על דרך מי שיש לו אוהב נאמן והיה מקדים לו שלום בכל יום, פעם פגע בו וחבירו שאל בשלומו והרים בקול ענות קללות נמרצות לעומתו, וזה קיים בעצמו מאמר על כל פשעים תכסה אהבה וילך ויפן אל ביתו, רק היה כמשתומם מה זאת היתה לו, למחר פגעו זה בזה והוא נופל על צואריו וישקהו, וישאל אותו מה דבר הכעס והחמה אשר ראיתי בך אתמול, השיב ואמר לו אל ירע בעיניך ידידי אני אגלה לך כל סגור לבי, כי אתמול היה לבי בוער כאש בשצף קצף וחמה וכעס הרבה, ויראתי לשפכו על הראוי לו פן יפגע בי בכפלים, ופגעתי בך והאמנתי באומן לבך ובטהור רוח באהבתך ועוז ידידות אשר בינינו כי תעבור על מדתך תשמע ותבלום פיך ולא תשיבני דבר, והיית בעיני כאחד שיש לו דבר יקר ורוצה להפקיד אותו ולא נתן אותו בלתי ליד איש נאמן שלא יפשע בו, כן לא מצאתי להפקיד חרון אפי ומרירות לבי כ"א בלבך כי תטמנהו ותכסהו במשאון.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:8)

**הנמשל** כאשר יש חמה למעלה ח"ו אם יערה חמה אפו על קלי הדעת המטיחים דברים כלפי מעלה בהצר להם כמאמר **והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו** (ישעיה ח', כ"א) ואין כבוד של מעלה לעשות טובה עם מי שאינו מכיר בטובה, אבל אוהביו יתברך השלמים והתמימים הם מקבלים מדת דינו באהבה ובשמחה, וזהו - ואדירי כל חפצי בם ר"ל ולרוב עוזם באהבתם עד שכל חפצי בם ובדבקותם הם ודאי לא יהרהרו אחרי ויקבלו הכל באהבה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:9)

**ואחר** אשר הציע שאין כבודו של מקום בלתי אם המקבל יקבל דינו בשמחה ובטוב לבב, עצת ה' לעולם תעמוד כאשר יבוא לתת דין בקלי הדעת והם גם הם יקבלוהו בשמחה נדיב נדיבות יעץ ירבו עצבותם אחר מהרו. למשל אם יגנבו מאיש עשרה אדומים הלא יכעוס ויתקצף, אכן אם הגנבה היא למאות ואלפים הרבה, והוא הלך והוציא הוצאות לבקש את הגנבים וההוצאות יהיו ערך עשרה אדומים, ומצא את כל הגנבה בידם הלא ישמח ויגיל מאד, וגם כי היה לו הוצאות עשרה אדומים הוא כאין בעיניו נגד הסך הגדול הנ"ל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:10)

**וזהו** עצתו יתברך ירבו עצבותם אחר מהרו, ויקבלו גם הם את דינם בשמחה (ועי' מה שכתבנו למעלה פרשת תשא על מאמר אתה נורא אתה כו') כלל הדברים כי החסיד ע"ה הציע מאמר הנפש האלהית אל יוצרה ומחוללה, אמרת לה' אדני אתה ר"ל ה' הוי' המרחם הגדיל טובו וחסדו כל כך עד שהכין ג"כ כסאות למשפט המידת הדין יען טובתי (מה שטוב לי) בל עליך, כאלו כביכול תצטרך להשיגו מחנות אחרת אבל הוא נחוץ מאד לטובתי והצלחתי, וזהו - לקדושים אשר בארץ המה, ואי אפשר לנשמות קדושות בהתחברות אל גופות חמריות אם לא לדכא הגופות תחת רגלי הנפשות ולייסרם ביסורים או אז יכנע חמרם הגס, ועוד שנית ואדירי כל חפצי בם כי רק הצדיקים יקבלו דין שמים באהבה וכמו שנתבאר.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:11)

**והנה** בימי הנביאים לא היה מהצורך כ"כ אל הנהגת המידת הדין להוכיח את האדם ביסורים ומכאובות כי יהלמהו צדיק חסד ויוכיחהו, כי הקב"ה שלח נביאו הצדק השכם ושלוח להגיד לאדם ישרו ותקנתו רפואתו והצלתו. ועתה אשר אין עוד נביא ולא אתנו יודע עד מה, הנה ברצות ה' להוכיח אולת אדם על פניו ישלח עליו תיכף יסורים לעורר אותו לבדוק ולפשפש במעשיו. וזהו וידעת עם לבבך, ר"ל בעת אשר אתה רואה אשר לבך עליך דוי בבוא עליך יסורים תדע ותבחון ותחקור אולי כל צערך הוא רק מחמת היסורים המכאיבים אותך, ואין זה דרך החכם כי המשכיל על דרכיו יתעורר ויפקח את עיניו ויאמר הלא קול דודי דופק כו' ואין יסורים בלא עון והמכאובות האלו בא לו להקיצו מתרדמת אולתו ועל זאת לבו עליו יכאב איך מעשיו בלתי רצויים בעיניו יתברך ועל זאת יתמרמר לא על כאב היסורים עצמם כי הלא כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך, ולולא ראה בך ערות דבר לא היה שבט אלהים עליך. (והשלמת הדברים עיין בספר קול יעקב איכה על מאמר מה יתאונן אדם חי כו'):


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 9:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/9:12)

**ובדרושנו** המתקנו בזה מאמר אליהוא **השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעוני** כו' (איוב ל"ו, כ"א). הנה איוב אמר **פני חמרמרו מני בכי ועל עפעפי צלמות על לא חמס בכפי ותפלתי זכה** (למעלה ט"ז, ט"ז-י"ז). וכוונתו בדבריו אלה מבוארת עם מאמר חז"ל קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמישים מכות וכו' שנאמר כי על זה בחרת מעוני (בבא בתרא קט"ז, א'). והאף אמנם כי החוש יעיד על ההיפך כי קשים יסורים מעוני אולם מדאגה אחרת פחד איוב כי יש בעניות דבר קשה מה שאין כמוהו ביסורין. והוא מה שאמרו עניות מעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו (עירובין מ"א) כי הדלות והעוני רח"ל הוא מכריח את האדם לגזילות ושקר ומרמה וכדומה מן הנאצות הגדולות, כמאמר שלמה המלך ע"ה **ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי** (משלי ל', ט') לכן בחר יותר ביסורין שהוא רק סבל הגוף ומאס בדלות שהוא מקלקל הנפש. ולזה היה מתנצל ואומר מה שבחר ביסורי המכות ומאס בעוני לא שהוא בועט בדלות וצרות גופו כ"א מה אשר פני חמרמרו מני בכי ועל עפעפי צלמות זאת לא היתה לי רק בעבור על אשר לא חמס בכפי ותפלתי זכה ובעבור היותי שונא החמס לכן מאסתי בעוני. לכן יפה הוכיח אותו עתה אליהוא השמר אל תפן אל און כי הלא ע"כ מאסת בעוני ובחרת ביסורים שלא לבוא אל חטא ואון ע"י העוני ואם גם עתה תחטא א"כ מה בצע לך בחלופין האלה וזהו כי על זה בחרת מעוני ואיך עתה תכפיל יגונך: