## Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa

###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:1)

**וידבר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך** כו'. מדרש: לך רד ר"מ אומר מרדות הם צריכים (פרשה מ"ב, ה').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:2)

**והדבר** פלאי שלא יתכן כלל להוציא מלת רד מפשוטה לפרש אותה לשון מרדות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:3)

**ואחשוב** בהבנת הענין עם מה שאמרו חז"ל (במדרש בשלח) שני ירושות הנחיל יצחק לבניו הנחיל ליעקב הקול והנחיל לעשו הידים. היינו כי מאז שעלה במחשבה לפניו יתברך לבחור את ישראל לנחלה לו ראה כמו כן להכין גם כן אמצעים העלולים לחזק כל בדק בית ישראל היינו כי גם מלפנים בעת שהיינו בארץ ישראל והיינו מושלמים בתורה ובמצות עם כל זה החליט הכתוב ואמר אדם אין צדיק בארץ כו', וכרוב חסדו יתברך הכין בעבורנו כמה נביאים וחוזים ובכל עת שנזדמן בבני אדם איזה חטא זירז את נביאו בבוקר השכם ושלוח להגיד לעמו פשעם ולבית יעקב חטאתם. וכמו כן עתה גם כי עונינו גרמו לנו שאבדנו את כל אלה אין עוד נביא כו', עם כל זה אין הקב"ה עוזב אותנו ומכין בעבורנו אמצעים אחרים להעמיד אותנו על שלמותנו על דרך שאמרו גדולה הסרת טבעת יותר ממ"ח נביאים (מגילה י"ד, א').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:4)

**וכל** זה כלול במאמר יצחק ע"ה אשר על דרך נבואה נזרק בפיו לאמר (תולדות) הקול קול יעקב והידים ידי עשו, היינו כי בין כך ובין כך מוכרחים אנחנו להשאר במעמד אמונתנו אם על ידי קול יעקב ר"ל על ידי נביא השם או לכל הפחות יפעול בנו הענין השני.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:5)

**והדמיון** בזה כי אותו שצריך לקחת מלמד לבנו הנה מהצורך אליו לבקר תחלה משפט הנער ומעשהו, וכאשר יראה כי הוא טוב אוהב תורה לומד בשקידה הלא ישתדל לקחת בעבורו מלמד חרוץ ושנון, השוקד בלמודו וטוב לו, אמנם אם הנער חפץ בהוללות לשוטט בחוצות, אז הוא צריך אל מלמד בריא וחזק אביר לב שיהיה יכולת בידו לשלוט בו להכותו ולשפוך עליו חמת אפו. אולם שני המעלות אלה לא בנקל הם נמצאים במקום אחד, כי על הרוב אותו שהוא חכם בתורה עליו נאמר דברי חכמים בנחת נשמעים (קהלת ט', י"ז), ואיך יוכל הוא להראות כעס וחמה, וכן האביר לב על הרוב הוא גס השכל, ואם כן בהכרח יבחור האב את הרע במיעוטו, ויעזוב את היותר מובחר בחכמה ויקח את השני גם שאיננו חכם כמוהו, עם כל זה ידיו רב לו לעצור בו להיותו בעל חימה ויכול להפחידו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:6)

**כן** ממש בהיות ישראל במדרגה גבוה וביותר בעת קרבו אל הר סיני והפליגו ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה והיו חפצים בלמוד התורה עד מאד הנה כאשר היה בקורת על המלמד הראוי בעבורם ראה יתברך כי משה ע"ה הוא מוכשר עליהם עד מאד, וכמו שהמליצו ז"ל יבוא טוב ויקבל הטוב מן הטוב ליד הטוב (מנחות נ"ג, ב'), לומר כי נאה למשה שהוא טוב, להיות מלמד אצל תלמידים טובים וחשובים כאלה האוהבים את ה' ותורתו ואינם חסרים רק להורותם תכונות התורה והנהגותיה. אמנם אחר כך כאשר הקשו את ערפם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ויעשו להם אלהי זהב, אז אמר הקב"ה למשה לך רד וכפשוטו אין אני מחזיק בך עתה למלמד. והטעם בארו ואמרו מרדות הם צריכים, היינו שהם צריכים עתה אל אותו שיוכל לרדות בהם בחזקה, אם כן אינך לפי מדתם והמה צריכים למלך קשה ממך (והגם שלא נתקיים מיד נתקיים לאחר זמן). וכל דברינו מבוארים בדברי החכם ע"ה **תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישולח בו** (משלי י"ז, י"א) ר"ל כי התלמיד הרע יבקש רע ומלאך אכזרי וכנזכר לעיל:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:7)

**ושורש** דבר זה נמצא במדרש ר' יהודה בר' סימון פתח **ממלוך אדם חנף ממוקשי עם** (איוב ל"ד, ל') מן קשיותיהון וחוביהון דברייתא די לא עבדין רעותא דברא עלמא ממליך עליהון מלכא חניפא (אסתר רבה פרשה א', ט'). וראוי לעמוד על יתור אות מ' של מלת ממלוך, ונקדים מאמרם ז"ל בגמרא **אעשה לו עזר כנגדו** (בראשית ב', י"ח) זכה עוזרתו לא זכה כנגדו אשר לדעתי יהיה כוונת המאמר להורות לנו אשר מה שאמר הכתוב לא טוב היות האדם לבדו הוא לכלול בין יהיה האדם טוב או שיהיה רע לא נכון לפניו להיות לבדו, כי כאשר יהיה טוב עם כל זה הוא צריך לחבר כמאמר עשה לך רב וקנה לך חבר וכמאמר **ומתק רעהו מעצת נפש** (משלי כ"ז, י'). וגם אם יהיה רשע הנה אם יהיה יושב בדד לא יבצר ממנו כל אשר יהיה כזממו לעשות, כי מי יאמר לו מה תעשה או מי יסתור דבריו, לכן טוב לו להיות אלי מתנגד לסתור דבריו כמליצת מאמר אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק (תהילים ק"מ, ט'). אמנם ההבדל ביניהם כך הוא כי לאדם טוב מוכשר אליו להיות חבירו גם כן טוב ויישר כמוהו להיות לו לעזר בכל דרכיו שיבחר ואם יהיה רשע אז לא נכון אליו בלתי שיהיה חבירו גם כן רשע ובאין ספק לא יהיה דעתיהם שוות זו לזו, כמוחלט ברז"ל, ואם כן מעולם לא ישתוו ברעתם ומה שיעלה על רוח האחד יסתור לו השני, כי כן משפט הרע שלא יסתרו מעשיו כי אם מן הרע. כמאמר **ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו** (משלי כ"ז, י"ז) הנה כלל ואמר פני רעהו לאמר אם הוא טוב יתעזר מן הטוב ולהיפך הרע מן רעהו הרע ואל שניהם יהיה הדבר לעזר ולסעד או להטיב עמו בטובתו או לסתור הרע ברעתו. וזהו שכלל ואמר אעשה לו עזר כנגדו כי אם יהיה צדיק יתן לו הקב"ה זיווג טוב, היינו אשר המדות החסרות בו תהיינה נמצאות בה ושניהם כאחד יהיו שלמים וטובים, ואם יהיה רע מהצורך בעבורו מי שיוכל למחות בידו, ואם כן ההכרח לתת לו אשה רעה אשר מדותיה המה הפוכות ממדותיו ושניהם לרוע, כמו אם הוא בעל תאוה להיות זולל וסובא תהיה היא כילית ביותר (וסימן לדבר כי גם במרה המתיק הקב"ה מר במר) וזהו זכה - עוזרתו, לא זכה - כנגדו, לקיים בו זממו אל תפק:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:8)

**כל** זה אמרנו בדרך כלל אבל בדרך פרט תדע כי לפי צדקתו יהיה צדקתה וכן רשעתה כדי רשעתו. ממש על דרך שבארנו הנהגת הקדוש ב"ה עם ישראל, כי אם הדור טהור והם חסרים רק להורותם מהות הטוב לעשותו והרע למנוע מהם, ראוי אליהם להנהיג אותם על ידי קול יעקב היינו להעמיד להם נביא וחוזה, וכאשר יקשו את ערפם והם צריכים ליסורים אז והידים ידי עשו, וכמאמר דוד המלך ע"ה **ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלהים,** וסיים **הכל סר יחדו נאלחו** (תהלים י"ד, ב'), ולכן ההכרח לתת שבט הממשלה ביד הזולת כמאמר ארץ נתנה ביד רעים ורז"ל ביד אפוטרופוסים רעים. וזהו שרמז לנו המאמר בדרך כלל ממלוך אדם חנף ממוקשי עם כלומר כי הקב"ה יעריך את המלך אל ערך העם, ואם כן תוכל להכיר את האחד על ידי השני, וכאלו אמר ממלוך אדם חנף (תוכל להכיר) מוקשי עם, וכן בהיפוך ממוקשי עם תוכל לבחון אותו וערכו ולכן אם בהם רק מקצת מוקשי עם לא הרבה הקב"ה נותן להם מלך חנף לפי ערך קשיותם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:9)

**וזהו** שדקדק המדרש (ריש אסתר) מן דאכעיסון בנים חביבים קדם אבוהון דבשמיא אקים עליהון מלכא חניפא, לומר כי כמו שהם לא חטאו רק לפנים גם הקב"ה העמיד עליהם מלכא חניפא שהיתה רשעתו רק לשעה:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:10)

**ונשוב** לדברינו כי בהיות ישראל במדרגה טובה היו מתנהגין על ידי קולו יתברך ביד הנביאים והכהנים והסנהדרין, לא כן עתה ברדתנו פלאים ממעלתנו הקדומה ואנחנו צריכים למרדות נתקיים בנו **ישא ה' עליך גוי מרחוק** (דברים כ"ח, מ"ט) היינו שכל ההנהגה היא על ידיהם. וכבר בארנו בזה (בקול יעקב אסתר על מאמר הכסף נתון לך) מאמר ז"ל במדרש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע (קהלת ג', י"ז) שדרשוהו ז"ל על התחלת החורבן בשעה שהובקעה העיר נאמר וישבו בשער התוך, שבאו שרי מלך בבל וישבו בלשכת הגזית מקום שהיו סנהדרין חותכים הדין והמשפט. אשר לכאורה יפלא וכי לא היה לו לשלמה לקונן כי אם על זה הלא יותר הנכון היה לו לקונן על שנכנס טיטוס לפני ולפנים ועשה שם מן התועבות הגדולות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:11)

**ונקדים** לזה מאמר **זנח ה' מזבחו נאר מקדשו חלל ממלכה** וכו' (איכה ב', ז'), והנראה על פי משל למלך שהיה לו בן יחיד חסר אונים והיה מחזיק עבורו רופאים חכמים גדולים, ונתן להם משרתים מהודרים מאד, בתואר ובקומה ושלמים במדות כמשפט להמשרת בן המלך, והם היו משגיחים עליו רק להזהירו מכל מאכל רע המזיק אותו, ויהי הוא מתנהג כן כל זמן שהיה הבן שומע לקולם והאזין אליהם, לימים מרד הבן בהרופאים ולא אבה לשמוע אליהם והיה אוכל ושותה כל שתאוה נפשו עד שנפל בחולי גדול, וצרעת ממארת שלטה בו מכף רגלו עד קדקדו, ויאמר המלך אין טוב לפני בהרופאים ההם גדולי הערך וטובי הלב, כי כעתה מהצורך אליו רופא שיהיה אביר הלב ואכזר גדול למען ענותו בכל עת אשר ימאן משמוע, וגם יהיה אכזר עליו לחתוך ממנו אבריו המדולדלים ולהעיז נגדו, ויתייעץ לשלח אותו מעל פניו אל מקום רופא פחות כזה אשר לא ידע כבודו וכבוד ביתו, כי על ידי כן יעשה מעשהו באומץ לבו ועריצת נפשו ולא תבעתהו אימת המלך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:12)

**הנמשל** כי אבינו הקדוש נתן לנו רופאים נאמנים לשמור אותנו מכל רע, והם הסנהדרין והכהנים הנגשים אל ה', כי היו מיוחדים להורות לעם דרך התורה, ובית נאמן עשה להם הוא בית המקדש ולשכת הגזית אשר שם לא יחסר המזג, וכל עוד שהיינו שומעים אל הרופאים המעולים ההם היינו סמוכים על שלחן אבינו יתברך בירושלים והיינו מושלמים בכל טוב, אבל כשנאמר עליהם השמן לב העם הזה ולא הועילו הרופאים גדולי הערך לא מצא הקב"ה תרופה למכת נפשנו כי אם למסור אותנו ליד פחותי ערך הבלתי מכירים בכבוד המקום ויתאכזרו עלינו, כמאמר ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה עד שיקויים בנו מאמר הנביא **ורדפה את מאהביה** וכו' **ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון** (הושע ב', ט') וכמאמר **או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם** (ויקרא כ"ו, מ"א). והוא על דרך משל כאדם אשר מרוב דלותו בחר לו ללכת למרחקים מקום שאפשר שיגיע לקרוביו ויעזרוהו ויתמכוהו, או שאפשר שיסתכן בעצמו כי ילך גלמוד ביערים הגדולים המצויים שם גזלנים, אך מרוב דוחקו הכריע בעצמו על צד האחד. וזהו עצמו מאמר או אז יכנע כו', כי הקב"ה אמר אין לי דרך אחר כי אם להגלותם בין האומות, ואף שהוא ספק ישועה, וזהו או אז יכנע לבבם הערל והיינו ישועה או חלילה כי מלבד שלא ישובו מדעתם כי אם גם ירצו את עונם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:13
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:13](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:13)

**ומעתה** כל מה שיהיה פועל בנו לשכת הגזית והסנהדרין היינו להדרכינו בדרכי התשובה הנה עתה הקב"ה פועל זאת על ידי מנהיגים אחרים אשר על ידי עשותם בנו שפטים נתעורר לאמר אלכה ואשובה אל אישי הראשון. וכל זאת ביארו לנו ז"ל במאמר במקום המשפט שמה הרשע כו', (וכאשר בא ביאורו בקול יעקב עמ' פ"ז עיין שם):


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:14
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:14](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:14)

**וכדי** לעמוד על ההבדל אשר בין שני סוגי המנהיגים הנזכרים לעיל, נזכיר מאמר המסורה ו' ולילה **וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש** כו' (שמות י"ג, כ"א), **ולילה ללילה יחוה דעת** (תהלים י"ט, ג') **ולילה אור בעדני** (שם קל"ט, י"א) **ולילה כיום יאיר** (שם שם, י"ב) **ולילה ולא דומיה לי** (שם כ"ב, ג') **ולילה באים להרגך** (נחמיה ו', י') הנה במאמר זה נוכל לרמז מה שיש בין ההנהגה שהיתה על ידי הנביאים ובין ההנהגה שאנחנו מתייסרים ומקבלים תוכחה על ידי שבט המושל אשר ביד הזולת. האחד הוא מבואר במאמר המשורר ע"ה **ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים** (תהלים ע"ג, י"ד) כי הנה כבר בארנו (בקול יעקב איכה על מאמר נחפשה דרכינו ונחקורה) מאמר דוד המלך ע"ה **אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני** (שם ו', ב'). כי זאת מלפנים בישראל כי בהצטרכות האדם אל התוכחה היה הקב"ה שולח לו נביאו להגיד לו פשעו וזה נקרא תוכחה, אמנם עתה שאין עוד נביא, ברצות ה' להוכיח אולת האדם על פניו ישלח עליו תיכף יסורים והם נקראים תוכחת מוסר, שהיסורים הם במקום התוכחה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:15
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:15](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:15)

**והנה** בין תוכחת הנביאים ובין תוכחת היסורים יש חילוק גדול, כי זה משפט האדם להיות ההרגל שולט בו על הכל היינו כי השמחה על הטוב והעצב על הרע אינם כי אם בבוא אליו דבר חדש, אבל אחרי התרגלו בו תתבטל השמחה מן הטובה והעצב מן הרעה. וזהו מאמר **הטה אזנך לרנתי כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו** (שם פ"ח, ד'). כלומר שכבר הורגלנו גם בדברים שהם קרובים אל המיתה ואם כן מה יהיה בסופנו. וזהו שאמר הנביא **התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה ותמהרנה ותשנה עלינו נהי, ותרדנה עינינו דמעה** וכו' (ירמיה ט', ט"ז), כלומר הביאו עצה לכם שתרגשו בהרע אשר מצא אתכם והוא אך על ידי המקוננות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:16
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:16](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:16)

**ומעתה** אחר שההרגל מבטל ההרגש אם כן כאשר הקב"ה מוכיח אותנו בהביאו עלינו גזירות קשות למען אשר יתבהלו נפשנו מרוב עצבונינו ונשוב עד ה', לא יהיה ההרגש בנו בלתי בתחלת בואם בעוד שלא הורגלנו בהם, אבל אחר ההרגל יהיו דומים בלב המתייסר כאלו כבר המה מחוייבים אליו בתולדה, כאשר לא ירגיש העור והפסח בצער חסרונו כמאמר **דליו שוקים מפסח** (משלי כ"ו, ז'), כלומר אינו חושב עצמו לפחות וחסר מן הראוי אבל הוא חושב את אחרים כאלו הם גבוהים מן הראוי, והוא אדם ישר. וזהו ואהי נגוע כל היום ותוכחתי אך לבקרים, כלומר המשך זמן הרעה הוא גדול ורב והתוכחה היוצאת ממנה אינה כי אם בהתחלתה, וזהו ותוכחתי לבקרים כי מלת בוקר הוראתה על ההתחלה:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:17
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:17](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:17)

**ומלבד** זאת הנה לפעמים יחשוב האדם את הרעה לטובה גדולה והקללה לברכה, כמו מי שגנבו מאתו כל אשר לו ורדף אחרי הגנב והשיגו והשיב מידו את כל הגניבה בלתי דבר מועט שחסר מידו שוה שנים ושלשה אדומים, והגניבה כולה היתה ערך אלף אדומים, נמצא שימלא פיו שחוק תודה וקול זמרה וישמח על מציאות הגניבה, וההיזק לא יחשוב למאומה ואם מתחלה לא היה גונב כי אם השלשה אדומים ודאי כי היה מצטער עליהם, ועל דרך זה מנהגינו תמיד לשמוח בצרות קטנות שנתמעטו מהתחלתן שהיו גדולים עד אשר לא נוכל שאתם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:18
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:18](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:18)

**וזהו** מאמר דור המלך ע"ה **אתה נורא אתה ומי יעמוד לפניך מאז אפך משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה** וכו' (תהלים ע"ו, ח'), אשר רז"ל הקשו אם שקטה למה יראה כו', וכן קשה מאמרו הלאה **בקום למשפט אלהים להושיע כל ענוי ארץ סלה** אם משפט ישועה מנין, אבל הנה לדברינו יהיה כוונת כל המאמר להודיע איך לפעמים תתחשב הקללה לברכה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:19
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:19](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:19)

**משל** מי שנגזר עליו להמיתו מיתה חמורה והשתדלו בעדו עד שמצאו חנינה מבעלי המשפט לשוב לדונו לחקור היטב במשפטו, אולי ימצאו לו זכות, לא לפוטרו מכל כי אם להקל בדינו, וישובו ויחקרו עד שהקילו משפטו שלא להמיתו אבל יעשו עמו משפט קל, היינו לייסר אותו בשוטים שעה או שתים הנה בבואו אליו השמועה כי יקל משפטו האמנם כי זאת בלתי אפשר שלא תאחזנו רעדה גם על סבל המכות, עם כל זה הלא ישיג גם השקט ומרגוע על שנפטר ממיתה חמורה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:20
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:20](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:20)

**ומעתה** תמצא המאמר באר היטב וזהו אתה נורא אתה ומי יעמוד לפניך מאז אפך היינו מן הדין הקשה ואחר כך כאשר מן השמים השמעת דין הקל, מן הראשון ארץ יראה ושקטה כנ"ל, והוסיף לבאר בקום למשפט אלהים להושיע כל ענוי ארץ סלה היינו להקל הדין ועל ידי זה אפשר כי חמת אדם תודך כלומר הדברים הראויים להעלות עליהם חמה גם עליהם תודך נפש האדם (והוראת מלת חמת כענין מה שכתוב עששה מכעס עיני שהוא מוסב גם כן על הצרות הגדולות המכעיסים ומכאיבים נפש האדם) והטעם שארית חמות תחגור כלומר אשר היקל הדין אשר מאז.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:21
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:21](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:21)

**והוא** גם כן מאמרו ע"ה **עוברי בעמק הבכא מעין ישתוהו גם ברכות יעטה מורה** (תהילים פ"ד, ז') כלומר עוברי בעמק הבכא מורה על השגת דין קשה וכאשר ישיגו איזהו משפט הקל ממנו הנה יתעצבו וגם יורו וזהו מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה כלומר יבכו על הדין ויודו על היותר. והחסרון השני אשר בתוכחה שהיא על ידי יסורים נגד התוכחות מפי הנביאים והכהנים והסנהדרין, כי הם היו מודיעים אותנו על כל ריב וכל נגע שזה הוא בחטא פלוני, וזהו הוא בחטא פלוני והיו יודעים בזה על מה לעשות תשובה, לא כן בהיות שבט המושל ביד הזולת, האמנם כי יודעים אנחנו בדרך כלל שאין יסורים בלא עון, עם כל זה אין אנחנו יודעים לפרוט חטאינו על מה זה ועל מה זה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:22
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:22](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:22)

**וזהו** מאמר הנביא **הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם** (ירמיה ח', כ"ב) כלומר הנביא מתמיה בעצמו על הצרות הבאות עלינו שאינן פועלות מאומה, והתשובה על זה אם רופא אין שם היינו מחמת שאין שם רופא להגיד להם מכתם ומה היה בעוכרם:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:23
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:23](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:23)

**ומעתה** נבוא לביאור המסורה שהכוונה במאמר זה יהיה להשמיענו כי הקב"ה הבטיח לנו שלא נשאר בלא מנהיג ובלא מנהל, והוא על שני בחינות כנ"ל. וזהו וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך, ביאור מלת לנחותם ממש כמשפט מנהל שמוליך ביד את המושגח ממנו דרך אהבה וחבה וזה מוסב על זמן גאולתנו הנקרא יומם, אשר אז ינחנו יתברך בעמודי חכמינו ונביאינו כמוליך את חבירו ביד, שני - ולילה בעמוד אש להאיר להם, מורה על זמן הגלות הדומה ללילה אז יהיה יתברך מורה דרך לפנינו באש, כמאמר ממרום שלח אש בעצמותי (איכה א', י"ג) וזהו ולילה בעמוד אש, להאיר להם ממש כמשפט המאיר לאותו שצריך לאור שהוא אוחז את האור בידו וההולך רואה לעצמו להיות נשמר מכל חתחתים, גם שהאיש ההוא אינו אומר אליו דבר ואינו מחזיק אותו בידו. וזהו ללכת יומם ולילה, כלומר כל זה הוא מחסדי ה' יתברך עלינו להטיב לנו באחריתנו, משיבים אנחנו כי לא טוב לפנינו אופן זה, וזהו - ואומר אך חושך ישופני, הנה מלת אך באה להורות מיעוט בהפעולה היינו כי לא תפעול בנו שום טובה במנהל כזה, והטעם - ולילה אור בעדינו הוא ההבדל האחד שאמרנו כי על ידי ההרגל בצרות הרבות לא נרגיש בהם וברעתם, ונחשוב הלילה ליום ומה גם אם יתמעטו, מה יהיו חשובים בעינינו לישועה ולברכה כנזכר לעיל וזהו ולילה אור בעדינו התשובה על זה לאמר אם תרצה תתנהג כך ולא תתייסר ביסורים יגדל השונא עליך עד שיאמר להרגך, וזאת תרגיש בוודאי וזהו ולילה באים להרגך, משיבין אנו התשובה השניה לאמר שעם כל זה רחוק הדבר מאד שיצמיח לנו הטוב האמתי על ידיהם וזהו שאמרו גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר, כלומר וכי אפשר לחשיכה להאיר מאחר שאין אומר ואין דברים לומר על היסורים על מה ולמה הם באים, כאשר בהיות המשפט על ידי הסנהדרין שהיה כרוז יוצא פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה פלונית. והקב"ה משיב לנו גם על זה שני תשובות מספיקות אחד מה שאתם שואלים על מה עשה ה' לנו את כל זאת, התשובה על זה ולילה ללילה יחוה דעת, כמאמר הגמרא אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו (ברכות ה', א'), ואמרו אף על פי שמדה בטלה במדה לא בטלה כלומר שהיסורים אינם באים כי אם מדה כנגד מדה כמו שהאריכו ז"ל ביוסף בכל הגדולות והטובות שבאו עליו באו על כל אבר מדה כנגד מדה, וכן להיפך אצל סוטה חשבו גם כן על כל חלקי ענשה מדה כנגד מדה על כל אבר ואבר. וזהו יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת כי בכל מקום הוא ממשיל הטובה ליום והרעה ללילה. והתשובה השניה ולילה ולא דומיה לי כי בהיותנו במעלה העליונה גם כי לפעמים היתה נמצאת אצלנו עבירה במקרה הנה התורה למדה אותנו התשובה הראויה לאותו חטא ולהביא הקרבן הראוי לו. לא כן עתה כי דלונו מאד וחטאינו ופשעינו עלינו ובם אנחנו נמקים, ואם נשוב אל ה' אין לנו לא קרבן ולא מנחה בלתי שיח שפתותינו להתחרט בלב ונפש ולבקש רחמים מלפניו שלא נשוב בדרך הזה עוד, ואם נבוא לפרוט החטאים יכלה הזמן כו'.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:24
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:24](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:24)

**ומשל** על כל זה לחולה בכל אבריו, בלא עינים וידים ורגלים שוכב מוטל לפני נושאו כמת, לימים שמע קול בעיר אמר לנערו הנצב עליו לאמר לכה נא ושמע מה הקול הזה באזני אם קול ששון או קול זעקת שבר, וילך ויבוא ויאמר הנה קול צרה גדולה בא לעיר, אמר לו פרוט לי מה היא הצרה השיב לו הנער מה לך לדעתה, כי איש הבריא על כל אבריו צריך לדעת כל פרטי הצרה וכל צד ההצלה אם לברוח או ללחום בידים או להתחנן במו פיו, אבל אתה שאין לך מאומה מן כלי ההצלה כי אם לזעוק ולהתחנן לכל השומע שירחם עליך להצילך מפח יקוש, והשומע ישמע וידע איך להצילך, ואם כן אין לך חיוב לרעת על מה לצעוק.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:25
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 9:25](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/9:25)

**וזהו** ממש מאמר ולילה ולא דומיה לי, כלומר אין אנו מחוייבים כי אם להתוודות שחייבין אנחנו בדרך כלל וכמאמר הנני נשפט אתך על אמרך לא חטאתי: