## Ohel Ya'akov on Torah, Nasso

###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 11:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 11:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/11:1)

**זאת תורת הנזיר** (ו', י"ג) מדרש: פרשת נזיר נדרשת לפניה ולאחריה כו' לאחריה נאמר כה תברכו את בנ"י כו' כשם שאין הנזיר טועם יין אף אתם לא תטעמו יין כשתהיו מברכים את ישראל לכך כתיב כה תברכו כענין נזיר, ע"כ.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 11:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 11:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/11:2)

**נקדים** לזה מאמר הנביא **הוי משכימי בבקר שכר ירדופו** כו' **והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם** (ישעיה ד', י"א) אשר לכאורה יפלא מה ראה הנביא להפליג הדבר כל כך כמו זעקת שבר ומספד תמרורים עד שצועק הוי, הלא אין זה רק ענין מגונה ובלתי נאות, אבל איננה בזה עוברי תורות וחולפי חוק ומה ענין זעקת הוי לזה, אבל אחרי שום לב נקנה דעת כי הוכח הוכיח הנביא על פני סובאי היין תוכחת מגולה על עיקר גדול מה שהוא מגדרי האיש הישראלי ושלא יכון בלעדו, והוא כי פעולת היין הוא לעורר לב האדם אל השמחה וכמאמר **ויין ישמח לבב אנוש** (תהלים ק"ד, ט"ו) וכמו כן כלי שיר וזמר בכחם ועוזם להפוך לבב אנוש מיגון לשמחה מעצב לששון. אולם לא באלה חלק יעקב כי בם נאמר **ישמח ישראל בעושיו** (שם קמ"ט, ב') וכמוהו רבינו כלומר כי אל האיש הישראלי מחוייבת שמחה עצמיית כי ירונו וישמחו תמיד בה' בלעדי כל אלה וכמאמר **וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה** (שם ס"ח, צ') כי קרבת אלהים להם טוב וששים ושמחים בזה שמחה עצמיית ואמיתית, גם מבלי התעוררות היין וכלי שיר וכדומה המעוררים את השמחה מן החוץ, רק שמחה עצמיית ופנימיית וזהו - וישישו בשמחה כלומר בשמחה עצמיית.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 11:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 11:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/11:3)

**וזהו** הרמוז במאמר הכתוב **והיית אך שמח** (דברים ט"ז, ט"ו) כלומר שלא תצטרך לעורר השמחה ע"י עניניך חיצונים מיין ושכר שרים ושרות, רק לבו ירון ויתענג על ה' בשמחה עצמיית. וזהו שהוכיח הנביא הוי משכימי בבקר שכר ירדופו כו' והיה כנור ונבל כו' כלומר זאת מעיד עליהם שכל שמחתם איננה אמיתית כי איננה נמצאת בלב השמח בעצם וראשונה אבל זרה היא אצלו ונאספה אליו ע"י פעולות מלאכותיות וסבות חיצוניות משא"כ בצדיקים כי בשמחתם לא יתערב זר כי השמחה בחיק נפשם תנוח ומגורה בקרבה בתדירי (ועיין קול יעקב אסתר על מאמר כטוב לב המלך ביין):


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 11:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 11:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/11:4)

**והנה** עוד זאת ידענו כי מטבע האדם בהזדמן לפניו דבר שאין עם לבו לעשות אותו ואין רוחו נוחה הימנו משפטו לעורר את עצמו על ידי היין כי כן מטבע היין והשכר לתת לשותיו עת ואומץ והתעוררות הזריזות למהר ולהחיש מעשהו. ובזה נבוא אל הענין כי הכהנים עבודת הקדש עליהם לברך את העם בשם ה' החיוב עליהם רוב האהבה וחיבה יתירה לעם ב"י למען יברכום שמחים וטובי לב על זאת באו רז"ל ודרשו סמוכים פרשת ברכת כהנים לפרשת נזיר לומר לך כשם שאין הנזיר טועם יין אף אתם לא תטעמו יין בשעה שתברכו את ישראל, כלומר שלא יצטרכו הכהנים לבקש עילות וסבות להעיר את לבבם אל השמחה על ידי היין והשכר וכמוהם, כאשר כתבנו בחלק א' (פ' תולדות) כי מטעם זה צוה יצחק לעשו להביא לו ציד למען תברכנו נפשו, יען כי לא היה ראוי עשו מצד עצמו לזה שיתברך ע"כ בקש ממנו יצחק ע"ה התעוררות חיצוניות ועי"ז יתעורר לברכו עיי"ש באורך, אבל לא כן הכהנים יהיה לבם תמים עם ישראל ויברכו אותם בשמחה עצמיית מאהבתם אותם ומטוב לבם בלי התעוררות דבר מן החוץ: