## Ohel Ya'akov on Torah, Nasso

###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 20:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 20:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/20:1)

ובסמוך: היה ר' מאיר אומר גדול הוא השלום שנתנה לצדיקים כו' שבשעה שנפטר מן העולם ג' כתות של מלאכי השרת מקדימים אותו בשלום הראשונה אומרת יבוא שלום כו' ונשמתן של רשעים מלאך אחד עומד בסוף עולם ומלאך אחד עומד בסוף העולם ומקלעין נשמתם זה לזה שנאמר **ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע** (שמואל א' כ"ה, כ"ט) (שבת קנ"ג, ב').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 20:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 20:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/20:2)

**וראוי** לתת טעם על ענין המשפט הזה מאין יבוא הלא לא יבצר מהכות מכות גדולות במקום אחד ג"כ.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 20:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 20:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/20:3)

**והנראה** כי ענין זה הוא דבר מבואר במאמר מלא מדברי החסיד ע"ה **אשרי האיש** גו' **כי אם בתורת ה' חפצו** גו' **והיה כעץ שתול על פלגי מים** גו' **לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח** (תהלים א'). אשר לדעתי היתה הוראתו בשני המשלים האלה אל מה שכתבנו פעמים רבות (בספר קול יעקב) בשם הגאון מהר"י אבוהב בעל מנורת המאור ז"ל על מאמר בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ירדו סמ"ך רבוא מלאכי השרת וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים, וכשחטאו ירדו ק"ך רבוא מלאכי חבלה ופרקו אותם מהם, ופירש הגאון הנ"ל שכל המדות טובות אשר באדם הם ממש מלאכים, כי כל מלאך ממונה על דבר טוב ולהיפך כל המדות רעות והמעשים הרעים הם מלאכי חבלה, כל אחד ממונה על מדה שלו והמקובלים ז"ל רמזו זאת במאמר **ותמוגנו ביד עוננו** (ישעיה ס"ד, ו'):


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 20:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 20:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/20:4)

**ודע** כי ההבדל בין צדיק לרשע כי הצדיק מדבק נפשו במדות טובות והרשע אל מדות רעות, אבל עוד המה חלוקים זה מזה בענין אחר, כי הצדיק שהוא הולך תמים ואוהב מישרים ומדבק נפשו ורוחו בענינים שכליים בהשכל וידוע אותו יתברך ועוז ימינו תעוז לו למשול על כל יצרי הלב כאמרם ז"ל צדיקים לבם מסור בידם (בראשית רבה פרשה ל"ד, י') למשל אם יבחור להיות עניו או נדיב לא יזוז מטוב בחירתו והסכמתו גם אם יבואו עליו כמה סבות מתנגדות למדה זאת ויפה נשא המשורר ע"ה עליו את משלו ויאמר והיה כעץ שתול על פלגי מים, שלא יעזוב מקומו לעולם ולא מעיינו ומקורו, לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח, ר"ל כי אין אל דעתו ובחירתו עמידה מיוחדת, כמאמר הרשעים הם ברשות לבם ואל כל אשר יטנו רוח תאותו שם יהיה. למשל בהתמלא תאותו תמלא שמחה וגיל, וכרגע אם יחסר לו דבר או יראה דבר שלא כרצונו יתמלא אף ועברה עד שפוך דם, וכן יתהפך משעה לשעה מרגע אל רגע ממש כמוץ שאין לעצמו כח לעמוד כ"א אל אשר יהדפנו הרוח:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 20:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 20:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/20:5)

**ודע** כי האדם בצאת נשמתו מגופו בעת מותו אם צדיק הוא יהיה דבוק במלאכים באחזו מדותיהם הטובות הם מובילים אותו למקום מנוחתו, והרשע אותן מלאכי חבלה שהיה אוחז מדותיהם הם הם יאחזו בו ומתדבקים בנפשו עד שאמרו עליו קשורה בו ככלב וא"כ כמו שבעוה"ז היה מתהפך מרעה אל רעה מן הקצה אל הקצה, פעם היה אוחז במיני שחוק והיה בקצה השמחה, לשעה נתמלא עברה וזעם אשר הממונה על זה הוא שרוי בקצה האחר, ולכן מודדים לו כמדתו ומקלעים נשמתו זה לזה, כי כל אחד מרחיקו מעצמו לאמר לא היית אדוק במדתי, וקולע נשמתו למסור אותו למי שהיה אדוק בו, וגם הוא חוזר ומשליכו אליו. וזהו מלאך אחד עומד בסוף העולם כו' לא שהם מעמידים את עצמם עתה רחוק זה מזה כ"א שבאמת הם רחוקים זה מזה מן הקצה עד הקצה כמשפט דברים ההפכיים (קרוב לזה תמצא בדברי מהר"י אלבו ז"ל בל"ג מרביעי ע"ש) והבן: