## Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach

###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 22:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 22:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/22:1)

**למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי** (ט"ו, מ'). מדרש: משל לאחד מושלך לתוך המים הושיט הקברניט את החבל ואמר לו תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו שאם תניחהו אין לך חיים, אף כך אמר להם הקב"ה לישראל כל זמן שאתם מדובקים במצות **ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום** (דברים ד', ד') וכו' אמר להם הקב"ה לישראל בעוה"ז ע"י יצה"ר אתם פורשים מן המצות ולעתיד לבוא אני עוקרו מכם שנאמר **ואת רוחי אתן בקרבכם** (יחזקאל ל"ו, כ"ז) (פרשה י"ז, ו').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 22:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 22:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/22:2)

**דע** כי הקב"ה צוה אותנו על התורה ועל העבודה, העבודה היא עשיית המצות בזמנם ובמקומם הראוי להם, והתורה היא ללמוד וללמד ולהגות בה יומם ולילה ע"מ לשמור ולעשות. כמאמר מרגלא בפומיה דר' מאיר גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי נצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי נצור פיך מכל חטא כו' (ברכות י"ז, א'). באור הכפל לשקוד על דלתי תורתי, ונצור תורתי כו' לאמר כי העבודה ומעשה המצות מחייבת אותנו בהכרח ללמוד לדעת המעשה אשר נעשה, מתי, ואיך, וכמה, אבל בעבור מעשה העבודה לבד היה די לאדם ללמוד דבר בעתו, הלכות פסח בפסח וכדומה מן המצות ללמוד הלכותיהם בהגיע תור מעשיהם. ומה גם כי היה די לאנשים בהתמנות מורה צדק בכל עיר אשר בהגיע זמן מצוה מן המצות יאמר להם ויורה לפניהם המעשה אשר יעשו, ויהיה דורש בבה"כ הלכות זמנים במועדם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 22:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 22:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/22:3)

**ובאמת** לא כן הדברים כי זאת היא מצוה בפני עצמה לשקוד על דלתי התורה יום ולילה ואנחנו מחוייבים ללמוד גם אם הלמוד הוא בדינים והלכות הבלתי נוהגים עתה, כל ספר תורת כהנים ועבודת המקדש, טומאה וטהרה, שאין עתה בידינו ענינים כאלה לקיימם עד עמוד הכהן לשרת בקודש. וזאת נקראת שקידה כמו **מקל שקד** גו' **כי שוקד אני על דברי לעשותו** (ירמיה א', י"ב) והשקידה בהכרח שיצטרף אליה הזכרון והשמירה בלב הלומד לזכור את ההלכות עד יגיע זמן קיומם. לכן אחר שאמר לשקוד על דלתי תורתי הזהיר ואמר עוד נצור תורתי בלבך לחזור על הלמודים פעמים רבות עד שיהיו שמורים ונצורים אצלו כמאמר אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו (כתובות ע"ז, ב')¹ ומחוייבים אנחנו ללמדו ולחזור הלמוד גם דברים שלא יקיים אותם בזמן הזה עכ"ז יהיו מורגלים וזכורים אצלו, כמו הלכות תפלין וציצית שהוא חייב לקיימם כל שעה. ואם אמנם אין אתנו יודע עד מה מהסגולה הזאת בלתי העומדים בסוד אלוה, אשר ע"כ לחמו המלאכים עם משה רבינו ע"ה ובקשו לפגוע בו (שבת פ"ח) ואמרו תנה הודך על השמים והם אינם בעלי מעשה לעשות המצות ולקיימם, בע"כ כי יש סגולה נפלאה בהלמוד עצמו מלבד הקיום וההוראה היוצא ממנה, עכ"ז ראוי לדעת גם לפי דל השגתנו מדוע נתחייבנו על השקידה והזכירה ושמירה של תורה ומצות אשר הם הלכתא למשיחא ומה תועלת לנו עתה בזה.

footnotes:
¹ ובגמרא לא יערכנה זהב וזכוכית גו' אלו דברי תורה שקשים לקנותם כזהב ונוח לאבדם כזכוכית (חגיגה ט"ו). באור זה דע כי החפץ היותר יקר יהיה קלקולו יותר מצוי, כי כאשר נביט במדרגות הנמצאים, דומם, צומח, חי, מדבר, זה למעלה מזה, הדומם מעולם אינו צריך תיקון ולא יזדמן אליו כל השחתה והפסד כמאמר והארץ לעולם עומדת (קהלת א', ד'). והצומח להיותו במדרגה משובחת הוא צריך תיקונים, לחרישה וזריעה להשקות הזרעים וכדומה כמה מלאכות, ובהסיר השגחה מעליו ימולל ויבש והיה לבער. והחי המשובח ממנו הוא צריך לשמירה עודפת, להאכילו להשקותו להכניסו לדיר, ואם יכוהו ירגיש כאב ויצטער. והאדם המשובח מכלם שמירתו עודפת על כלם, הוא לא יאכל מה שהבהמה אוכלת אבל מאכלו בריאה כל חלב דגן תירוש ויצהר ומלבושו ודירתו וכל עניניו על כלם יתן שבעה עינים, ואם יתעלם מהם תפסד הרכבתו ואנושותו. ואם כן התורה היקרה מפז ומפנינים אליה ראוי השמירה היותר מעולה כי לעוצם יקרה והודה התעיף עיניך בה ואיננה, ולא תוכל להתעלם ממנה גם רגע, וזהו לא יערכנה זהב אלו דברי תורה שקשים לקנותם כזהב, ועי"כ ונוח לאבדם כזכוכית. וזהו מאמר ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ (בראשית ד', ו'-ז'). כי הנה הקרבנות שהביאו קין והבל היו ע"ד הקרבנות שהביא איוב שהביא עולות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני, והבל חשש לזה מאד לכן הביא מבכורות צאנו ומחלבהן, אבל קין לא חשש לזה כ"כ ע"כ הביא מן הבא בידו, וכאשר לא שעה יתברך אל מנחתו חרה לו אחר שאינו יודע מה חטא, ע"ז אמר לו יתברך אשכילך ואורך דרך היצה"ר כי הוא עומד ומעריך מלחמות עם האדם בתמידות לא ישבות גם רגע וע"כ צריך האדם ג"כ בתמידות להיות חרבו על ירכו ולעמוד על המשמר כאותו שהוא שומר את מדינות ממשלתו שלא יבוא בגבולו השונא האורב לבא עליו, וכאשר יאבה במנוחה ויחפוץ לנוח מעט הלא קל מהרה יכנס האויב ויבוא תוך ארצו. כן הזהירו אותנו חז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, מאמר לעולם מורה כי אף אמנם כי נדמה בעיניך שהיצה"ר עזב אותך ואינו מפתה אותך לכל חטא ועון דע כי שקר הוא. וזהו הלא אם תיטיב שאת הורה בזה כי אין לאדם דרך ממוצע כלל, כמ"ש החסיד ז"ל בחובת הלבבות (ברביעי משלישי ובחמישי מחמישי) בן אדם ראוי לך לדעת כי השונא הגדול שיש לך בעולם הוא יצרך כו' ואתה מתעלם ממנו והוא אינו מתעלם ממך, והוא מורה אותך בחצים הממיתים לשרשך מארץ חיים, ואם תהיה נזהר ממנו תנצל ותמלט עכ"ל. וזהו אם תיטיב כאשר תשתדל להטיב מעשיך בכל עת ולעלות במעלות שקידה, שאת - הלא תתעלה במדרגתך, ואם לא תיטיב אין לך דרך ממוצע רק מיד כאשר תתעלם מהוסיף בשקידה הנה לפתח חטאת רובץ, שם ירעה ושם ירבץ האויב האורב כי כאשר תתעלם משמירתך ממנו יכנוס אליך ויחטיאך כי אליך תשוקתו ללחום עמך ולהפילך, אבל אם תתעורר אתה עליו ותזדיין נגדו להרגיז היצר טוב עליו בתמידות והשער יהיה סגור אז ואתה תמשל בו, א"כ ראה איך השקידה מוכרחת ולא תוכל להתעלם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 22:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 22:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/22:4)

**אבל** דע כי אנחנו מחוייבים להתנהג עם הקב"ה כדרך שהקב"ה התנהג עמנו, כי בהיותנו במצרים לא היינו ראויים לשרת בקודש רק הקב"ה ברוב טובו בחר בנו בעבור ראותו מה שעתידים לעשות כי יעמדו לקבל תורה ומצות בהר חמד אלהים. כמו שהשיב למשה רבינו ע"ה על שאלתו מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים (שמות ג', י"א). ובמדרש: באיזה זכות, כי משה רבינו ע"ה ראה אותם ערום ועריה, השיב יתברך ואמר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. הנה בחסדו הגדול יתברך העלה בזכרונו מה שיהיה אח"כ ובעבור זאת גאל אותנו, לאמר כי סופם לעבודת ה' וזהו תעבדון גו'. כן מחוייבים אנחנו על השקידה והזכרון וזהו מאמר אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים בעבור העתיד להיות לכם לאלהים כך תתנהגו עמי.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 22:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 22:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/22:5)

**וזהו** טעם נכבד על מאמר למען תזכרו גו' והמדרש בא לבאר התועלת הנמשך מזה ואמר כי אנחנו בעוה"ז כמי שטובע בנהר והקברניט מושיט לו את החבל ודאי מחוייב זה האיש להחזיק החבל בידו לא ירף ממנו רגע, כך מחוייבים אנחנו להיות דבוקים בתורה כמאמר **החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך** (משלי ד', י"ג) וזה לא יתקיים ביד האדם בלתי אחר השקידה ולזכור אותה ולשמור לעשותה בזמנים הראויים במהרה בימינו. וזהו שסיים המדרש בעוה"ז ע"י יצה"ר אתם פורשים מן המצות כי לא יערבו לכם בהיותם סגולתם נעלמת, אבל לעתיד אני עוקרו מכם אז תפקחנה עיניכם לדעת טוב סגולתה ויקר תועלתה: