## Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach

###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:1)

**ותשא כל העדה ויתנו את קולם** (י"ד, א'). מדרש: ותרגנו באהליכם תרתם גנות ארץ ישראל שקראה הקב"ה ארץ טובה (פרשה ט"ז, כ').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:2)

**וראוי** לבאר מה ראו ישראל לגנות את מה שהקב"ה משבח, ואיך מלאו לבם על כך הלא כלם אנשים דור דעה דור ישרים יבורך.¹ ומה ביאר לנו המדרש על המבואר במקראות שלפנינו, ומה חידש במאמר תרתם גנות הארץ שקראה הקב"ה ארץ טובה.

footnotes:
¹ אמר הכותב כי הקרוב אלי בדעת דור המדבר כי ידעו את הארץ אשר הם באים שמה לרשת שנאמר עליה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקת ברגלך כגן הירק והארץ אשר אתם באים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה (דברים י"א, י'-י"ב) והמה חששו ופחדו לנפשם אם יהיו נתונים תחת ההנהגה העליונה הנסיית כי בזה אמר אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם (שמות כ"ג, כ"א) כמו שהסמיך הכתוב ואמר השמרו לכם פן יפתה לבבכם וכו' ועצר את השמים ולא יהיה מטר (דברים שם) אשר ע"כ גם במדבר שנתפרנסו מלחם אבירים שהיה בו כל הטעמים שבעולם לא היו שאננים ושקטים ואמרו זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם (במדבר י"א, ה') וכדברי חז"ל (יומא ע"ה) חנם בלא מצוות. ר"ל לא לקחו חשבון מאתנו אם יש בנו מצות ומע"ט ואם לא, וארוחת שלחננו היה מלא מכל אשר שאלה נפשנו את הקשואים ואת האבטיחים גו' ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו. ר"ל גם את המן הזה אין לנו רק עינינו מיחלות ובצפיתנו צפינו ומחכים עת בואו אלינו ולא סר מעל לבבם זכרון ארץ מצרים אשר שמה ראתה עיניהם רק ההנהגה טבעית והנהר עולה ומשקה הארץ ואין מעשה וחשבון ודעת בעניני הנהגת העם היושב עליה אין מכלים להם דבר. ודע כי אח"כ באמרם הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו אמר להם משה למה זה אתם עוברים את פי ה' והיא לא תצלח, והמאמר סתום וחתום כאלו הם היו חושבים ריוח והצלחה בזה. אבל הם אמרו לנפשם הלא אין דבר עומד בפני התשובה כי היא כצרי גלעד לכל עון ולכל חטאת וא"כ אחר אשר המה שבים ומתחרטים על מאסם בארץ חמדה ועתה המה מכינים את עצמם לעלות שמה ותקנו המעוות והתעוררו ואמרו הננו ועלינו אל המקום גו' אמר להם משה אל תעלו ולא תנגפו לפני אויביכם, והטעם - למה זה אתם עוברים את פי ה' והיא לא תצלח ר"ל כי הלא אחר אשר הקב"ה אמר בפירוש לא תעלו לא תרויחו מאומה ע"י התשובה כי הלא אין אתם רשאים לעלות. ובגמרא (שבת נ"ג, ב') מעשה באחד שמתה אשתו כו' ונפתחו לו שני דדים כדדי אשה אמר רב יוסף כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס כזה, אמר אביי אדרבא כמה גרוע אדם זה שנשתנו עליו סדרי בראשית, והיא פלוגתא רחוקה מאד. אבל הבאור בזה על דרך מאמר וישמע יתרו גו' ובמדרש (מובא ברש"י) מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק דע כי הנהגה הנסיית אין בעולם מי שיכחיש אותה כי הלא נתפרסמו הנסים בעולם כלו בעת יצאו ממצרים כמאמר שמעו עמים ירגזון גו' אבל דעתם כי תזדמן פעם הנהגה נסיית רק בהתנהג העולם בדרכים טבעיים אין אליו יתברך מאומה בהנהגה זאת אבל עולם כמנהגו נוהג וא"כ אמר יתרו בלבו כי אין דבר כדאי להתגייר בעבור שישיג הנהגה נסיית כי מי יודע מתי ישיג זאת כי אין הניסים רק לפרקים מיוחדים רק במקרה אבל לב חכם ישכיל זאת כי גם בהנהגה הטבעיית מושקפת ומתנוצצת הנהגה נסיית וכל סוגי ההנהגות מיד האלהים הוא בראותו בעין החכמה סדרי השתלשלות הענינים והרכבתם וקישורם שבהכרח יש פועל חכם ומסדר נפלא אשר סידרם כן. וזהו הענין ביתרו כאשר שמע קריעת ים סוף אמר ודאי זה הוא ענין נסיי ומתי יזדמן נס כזה א"כ אין כדאי להתגייר, אבל אח"כ שמע מלחמת עמלק אשר בתחלת הענין היה ערך מערכת המלחמה ע"ד טבעיי כמשפט כל המלחמות אשר בין העמים שמלקטים אנשים לצאת לצבא, כמאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק (שמות י"ז, ט') ומה היה אח"כ כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק הנה מזה נתאמת ליתרו כי ב' סוגי ההנהגות יתלכדו ולא יתפרדו הכל מידו יתברך. וזהו מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף גם מלחמת עמלק אז הביט וראה אשר הדרך הטבע ג"כ אינו דרך הטבע כמאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו', ד'). באור זה כי ידענו אשר הנהגה הנסיית היא נמשכת משם הוי"ה ב"ה, על זאת בא הכתוב והעיר אותם לאמר שמע ישראל והבן זאת, כי ה' גם אלהינו הכל הוא ה' אחד גם הנהגה נסיית גם הנהגה טבעיית, שניהם הם רק מאת ה' אחד. אבל רק איש החכם יבין את זאת כי באמת אותו נס הנעשה במסילות דרכים טבעיים מורה יותר על התמדת ההשגחה האלהית שהיא דבוקה ומתמדת לא כן נס נגלה שהוא כלו למעלה מן הטבע שזה אינו רק לפרקים, אבל איש בער לא ידע וחסר השכל לא יבין את זאת הוא לא יבין רב רק נס נגלה לעיני השמש. ומעתה גם רב יוסף גם אביי שניהם דבר אחד אמרו כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס כזה, רק אביי אמר כמה גרוע וחסר השכל היה אדם זה שנשתנו עליו סדרי בראשית אשר אם היה הנס מתגלגל עליו בדרכים טבעיים לא היה מבין תקפו של נס והיה ההכרח לעשות אותו ע"י השתנות סדרי בראשית. (מפי ידידי הרב מו"ה חיים זצוק"ל).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:3)

**אבל** הסכת ושמע מה שנראה לדעתי בהבנת ענין זה: רז"ל אמרו טוב וישר ה' למה הוא טוב מפני שהוא ישר ולמה הוא ישר מפני שהוא טוב (ילקוט תהלים כ"ה). באור זה דע כי כבר ביארו הראשונים ז"ל כי השכר והעונש אינם הסכמות ע"ד המשפטים הנהוגים בנימוסי חורי הארץ וקציניה, כ"א השכר הוא פרי המצוה עצמה והעונש פרי העבירה, כמאמר ר' אלעזר במדרש **ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה** (דברים י"א, כ"ו) מיום שנאמר פסוק זה בסיני אין טובה באה מן השמים ולא רעה באה מן השמים אלא הטובה באה מאליה אל עושה הטוב והרעה באה מאליה אל עושה הרעה (ריש פ' ראה). והנ"מ כי עתה אין אל העובר להבטיח א"ע כי השופט ימחול לו, כמו שאין בטחון אל האוכל סם המות אשר אותו לא יזיק הסם ההוא. וזהו מאמר **כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה** (קהלת ט', י') ר"ל שאין מחשבת המעניש ממוצע בין המעשה ובין העונש כי המעשה עצמה היא סבת העונש כמשפט דבר המזיק בטבע (וכבר כתבנו בזה דברים נכבדים הלא הם כתובים על ספר אהל יעקב חלק א' פרשת בראשית). וזהו טוב וישר ה', למה הוא טוב, מפני שהוא ישר וא"כ הטוב הוא פרי היושר, ולמה הוא ישר מפני שהוא טוב וחפצו להצדיק בריותיו ולהיטיב להם מטובו, לכן הודיע אותם כל ארחות יושר ונוצר תאנה יאכל פריה ע"כ יורה חטאים בדרך ואינו מוותר להם מאומה, כמאמר ר' אלעזר הנ"ל הרעה באה ממילא אל עושה הרעה כמו שאין ענין הוותרנות באוכל סם המות. וכי ישאלך לבבך על ענין התשובה מה פעולתה ותועלתה אחר שכבר עבר העבירה והיא מזקת בטבע כדרך סם המזיק, על זה סיים ואמר למען שמך ה' וסלחת לעוני גו' וכמו שביארנו בספר הנזכר:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:4)

**ולעניננו** נראה עוד בכוונת זה המאמר על דרך שדרשו ז"ל במדרש (ריש שיר השירים) משכני אחריך נרוצה ממה שהכנסתנו אל ארץ טובה ורחבה אחריך נרוצה. באור זה כי בא המאמר ללמדנו דעת להבין האמת ולהרחיק השקר מלבבנו, לאמר אל ישיאך יצרך לאמר אחר אשר אתה רואה שהקב"ה הזהיר אותנו מכמה דברים והם נראים לעין ערבים ונעימים מתוקים לחיך מאד והם כל התאוות המדומיות, ועוד העמיס עלינו עשות דברים הרבה מן שאין מוטעם אלינו מהם דבר, והם כל המצות עשה שאין הרגש אלינו מאומה מן הערבות והנועם רק אשר היושר מחייב קצתם, ותטעה עי"ז לאמר שהקב"ה שונא את הטוב והערב והנעים, לזה אמר המשורר החסיד ע"ה טוב וישר ה'. כמזהיר ואומר חלילה להעלות על הלב כדברים האלה כ"א שורש אחד להם כי אין טוב וערב כ"א האמת והיושר, כמאמר חז"ל אין טוב אלא תורה ומה שאינם מורגשים לנו עתה, מאת ה' היתה זאת שהיא נפלאת כעינינו כמבואר בדברי המדרש (שמות רבה ל') על מאמר עשיתי משפט וצדק כו'. וזהו מאמר למה הוא טוב מפני שהוא ישר ולמה הוא ישר מפני שהוא טוב פי' כי היושר הוא הטוב והערב רק לעת עתה אין האדם מרגיש זאת כמאמר **מה רב טובך אשר צפנת** גו' (תהלים ל"א, כ'): והעד הנאמן על זה כי הלא הקדוש ב"ה נתן לנו ארץ ישראל אשר מלבד הטעמים המבוארים לקדש אותנו במצות התלויות בארץ ובכל עבודות המקדש וכל שארי המעלות הרוחניות כמאמר **כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים** (ישעי' ב', ג') הלא אל כל אלה עוד הארץ ארץ זבת חלב ודבש טובה וערבה מאד מאד. וכמו כן תראה בכמה צדיקים וצדקניות אשר עיקר חיבתם לפני המקום היתה בעבור טוהר נפשם ונעימות הנהגתם ועכ"ז היו ג"כ רשומים בזיו נוגה היופי והחן והוד והדר לבשו, כמו אברהם ושרה רחל וזולתם. ומזה תראה שאין הקב"ה שונא את הטוב והערב, רק כי האמת והיושר והטוב והנועם האמתי הכל אחד א"כ זאת עדות נאמנת על התורה והמצות ג"כ, אשר מלבד ישרם ואמתתם המה טובים וערבים ג"כ, לא שהקב"ה ירחיק אותנו מן הטוב.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:5)

**וזהו** מאמר המדרש משכני אחריך נרוצה ממה שהכנסתנו אל ארץ טובה ורחבה, פי' כי תשוקת בנ"י לגלות לנו ערבות אור התורה ונוגה האמת והצדק ואז אחריך נרוצה. וביארו ז"ל מאין אנחנו יודעים זאת אשר האמת הוא ג"כ ערב ונעים ע"ז אמרו ממה שהכנסתנו אל ארץ טובה ורחבה מזה נדע כי האמת הוא הטוב והטוב הוא האמת, וזהו למה הוא ישר מפני שהוא טוב ולמה כו' ולכן אחריך נרוצה כי אז נשתוקק אל התורה בגופנו ובנפשנו:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:6)

**אמנם** כל הדברים האלה נתאמתו לישראל אחרי בואם אל הארץ וראו כי היא מלאה ברכת ה' ממגד שמים מעל כו' אז ראו יד ה' כי טובה היא להם, אבל טרם באו שמה היתה רוח אחרת מבעתם לאמר הלא הקב"ה שונא את הטוב והערב והנחמד כמאמר כך היא דרכה של תורה פת במלח כו' וחיי צער תחיה כו' (אבות ו'). והדמיון בזה לחסיד גדול שהיה פרוש ונזיר מכל עניני העולם, שהיה צריך לעשות שידוך עם בנו הבחור וכאשר בא השדכן והציע לפניו ענין השיב ואמר הלא בני בן יחיד הוא לי לא נקל בעיני להתחתן עם מי עד אשר אראה בעצמי את האיש ואת ביתו ואבחון את מנהגו, ואני צריך לנסוע בעצמי אל העיר הזאת אשר אמרת, ויקח מרכבה ויסעו שניהם, וכאשר באו אל בית העשיר אבי הכלה ויטב הדבר בעיניו למאד וגמר עמו ועשה התקשרות ויסע לביתו ויעש משתה ושמחה לכל קרוביו ואוהביו, ויהי במושבם על השלחן וישאלו אותו להגיד להם מה משפט המחותן ומנהגו, והוא מספר לפניהם כל אשר ראו עיניו ממנהגיו הטובים מצדקותיו ומדותיו, ושאלו אותו גם על אשת המחותן והוא מספר לפניהם מדותיה הטובות והנכוחות, אח"כ שאלו אותו על העיקר מה ענין הקרן, ואשת החסיד כאשר שמעה מאת המסובים כי דבר בפיהם מענין הכלה ותקרב גם היא לגשת אל השלחן לשמוע מה ידבר ומה ישיב, ויען החסיד ויאמר דעו כי להגיד לכם שבח הכלה אין מלה בלשוני אבל בקצרה אודיע אתכם כי עוד עיני לא ראו בריאה כזאת רחוק מפנינים מכרה, ויהי כאשר שמע החתן את דברי אביו איך הוא מפליג כ"כ בשבח הכלה וישא את קולו ויבך הרבה בכי, ותאמר לו אמו בני מחמדי מה לך כי תבכה שמע נא את דברי אביך משבח הכלה ותהלתה ותפארתה, ויענה ויאמר הלא לא נעלם ממך כי אבי הוא חסיד ופרוש גדול והקשבתי ואשמע מפיו כי הוא משבח ואומר כי הכלה אין כמוה בעולם, וידעתי גם ידעתי כי אם היה רואה בה מעלות אשר דרך בני אדם לחשוב אותם מעלות ודאי היה שופט עליה כי היא בעלת חסרונות כי מה לו ביפת תואר ויפת מראה, או מלומדת במו"מ, כי הוא שונא את כל אלה, אם לא כי היא מנוולת שאין כמוה ותבכה ולא תאכל כל היום, א"כ הדבר בהיפך אם לא היה מפליג בשבחה כ"כ עוד הייתי מתנחם אולי השידוך הוא טוב, משא"כ עתה אשר אין ערך אל השבח והתהלה אשר הוא מפליג ודאי היא צרה שלא תבוא.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:7)

**הנמשל** כי ידעו ממדותיו של הקב"ה רק הפרישות והנזירות כמאמר הנזכר כך היא דרכה של תורה כו', וא"כ אחר אשר הקב"ה מפליג כל כך בשבח הארץ הזאת ודאי כי הארץ מסוגלת רק לפרישות וסיגופים כי את הטוב ואת הערב הלא הקב"ה שונא אותו, וזהו ותרגנו באהליכם תרתם גנות הארץ שהקב"ה קורא אותה ארץ טובה והקב"ה הלא לא ישבח את הנאה ואת הערב. וזהו ותרגנו באהליכם לומר כי אין דבתם רעה מסבת עדות המרגלים רק גם מקודם עלה על רוחם כדברים האלה מסבת שהקב"ה קרא אותה ארץ טובה, והענין יקר.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:8)

**ולהמתיק** הדברים עוד יותר נבאר מאמרם ז"ל במדרש: אמר הקב"ה בעוה"ז היו הכל מתאוין לארץ ישראל וע"י עונות גליתם ממנה אבל לעתיד לבוא שאין לכם לא חטא ולא עון אני אטע אתכם בתוכה נטועת שלוה מנין שנא' **ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו מעל אדמתם** (עמוס ט', ט"ו) (דברים רבה פרשה ג' י"א). דע כי רבותינו ז"ל אמרו (במדרש פרשתנו) משל למלך שזימן לבנו אשה נאה ובת טובים ועשירה אמר לו הבן אלך ואראה אותה אמר לו האב בשביל שלא האמנת בי קודם שאתה רואה אותה בביתך אלא לבנך אני נותנה כך הקב"ה אמר לישראל טובה הארץ והם אמרו נשלחה אנשים לפנינו גו' (פרשה ט"ז, ז') באור זה כי הנה הדברים יתחלקו לב' סוגים, והם ערב ומועיל, כמה דברים שיש בהם מן המתיקות והערבות אבל אינו מועיל ואולי עוד יזיק, כמאמר **אכול דבש הרבות לא טוב** (משלי כ"ה, כ"ז) ויש דברים מסוג המועיל כל מיני רפואות אבל אין בהם ערבות, וסוג אשר יכלול ב' המעלות יחד הוא הנקרא טוב, כי טוב הוא לע"ע וטוב הוא אל התכלית, אשר ע"כ אמרו אין טוב אלא תורה כי היא כלולה מב' המעלות. וכאשר נתבונן במעשי צורנו יתברך שמו הנה כל מעשיו עמנו כלולות בב' סוגי השלמות, ראשונה נתבונן בגאולת מצרים שנאמר בה **לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם** גו' **ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים** (שמות ו', ו'-ז'), ומה מאד ראוי להתבונן מה ראה הכתוב להבטיח לאמר וידעתם גו' הלא כל מקבל טובה יודע מהות הטובה שהשיג מיד הנותן, ובגמ' (ברכות ל"ח, א') רבנן סברי המוציא דאפיק משמע, ומה שנאמר וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים הכי קאמר קוב"ה לישראל כד מפיקנא לכו עבידנא לכו מלתא כי היכי דידעיתו דאנא הוא דאפיקת יתכון ממצרים, באור זה - דע כי במצרים היו ישראל מעונים בגוף ובנפש כי כמו שמררו את חייהם בעבודה קשה כן הרעו אל נפשותם כמאמר וירעו אותנו המצרים ויענונו והוראת הכפל לומר וירעו אותנו קלקלו אותנו הוא פגם הנפש, ויענונו הוא עוני הגוף והקב"ה באין ספק שקידתו בטובת הנפש והצלתה היתה עודפת הרבה יתר מאד על השקידה על הצלת הגוף וישראל בהיפך כל ימי היותם במצרים לא נאמר בהם רק ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו אבל ההפסד המר אשר לנפשותם מי הרגיש זאת לבקש רחמי שמים עליה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:9)

**הבט** ימין וראה מאמר מלא **ויאמר נחמיה** גו' **לכל העם היום קדוש הוא לה' אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה** (נחמיה ח', ט'). ומה ענין הבכיה בעת שמעו את דברי התורה, דע כי האדם מורכב מגוף ונפש ושניהם צריכים מזון, מזון הגוף הוא מזרע הארץ, והנפש להיותה אצולה משמים הנה לחמה ג"כ לחם שמים - תורה ומצות, קדושה יראה, והנה כל ימי היותנו בארץ ישראל היו שניהם מתפרנסים משלחן גבוה, הגוף באכלו מעבור הארץ, והנפש גם היא מלחם אביה תאכל התורה והמצות שרבות אשר נתקיימו בטרם בא המאכל אל פי', בא לחרוש שדהו קיים לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, לזרוע שדך לא תזרע כלאים, לקצור - הפאה התרומה והמעשר והחלה וכדומה, הרבה מצות התלויות בארץ, עד שנתקיים בנו מאמר **לבי ובשרי ירננו אל אל חי** (תהילים פ"ב, ג') כלומר הגוף והנפש שניהם ירונו חלקם. אמנם כאשר גלו לבבל הנה חסרו כל אלה אין עוד אל הגוף מזונו, עוללים שאלו לחם ואין, והנפש גם היא תלך קדורנית על ידי בטול תורה ומצות אם באונס ובהכרח מגודל התלאות אשר על הגוף, גם הלחם אשר נאכל להשביע נפשנו לחם מגואל הוא כי בטרם נשיגנו כמעט לא יחדל פשע כמאמר **ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים** (יחזקאל ד', י"ג) כי פרנסת האדם אינה מושגת עתה כ"א אחר יגיעות רבות ובטרם יסגל האדם טרף לביתו מוכרח לעבור על כמה עבירות שבין אדם לחבירו כמאמר **אלה וכחש ורצוח וגנוב** גו' **ודמים בדמים נגעו** (הושע ד', ב') אמנם ההבדל בין דלות הגוף ובין דלות הנפש כי דלות הגוף עכ"פ הוא ענין מורגש לעצמו ומורגש הוא גם לאחרים הרואים אותו והמביטים בפניו, כמאמר **הזאת נעמי** (רות א', י"ט) כי הוא דבר הנראה לעין וניכר בפנים, לא כן דלות הנפש שאין האדם מרגיש הקלקול וההפסד הנעשה בנפשו ואצלו יזדמן כי פניו יאירו וייטיב גהה ונפשו עליו תאבל, מכש"כ בני אדם אחרים ודאי אינם מרגישים כמאמר **עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו אני ה' חוקר לב** גו' (ירמיה י"ז, ט'). וא"כ כל הימים שהיו ישראל במצרים ובבל לא נשמע מפיהם קול שאון שואן ברעש רק על מחסורי הגוף והשעבוד הקשה שעליהם, כמאמר **ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו** (שמות ב', כ"ג) אבל על הפסד כחות הנפש וירידתה מי הוא המרגיש ומי התעורר לבקש רחמים על זה, והרואה ללבב והדורש הצלחת הנפשות יתברך שמו ודאי כל שקידתו בהצלת ישראל היתה לטובת הנפשות האצולות מהיכל קדשו הוא סוג המועיל, אבל הם בעצמם לא ידעו ולא הבינו דבר רק היו מיחלים לחסדו יתברך בעבור סוג הערב ולא נודע להם יד ה' הטובה עליהם וכמה גבר עליהם חסדו עד אשר השיגו ישועתם והצלתם ושבו לאדמתם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:10)

**ממש** על דרך בעל מלאכה יקרה נתגלגל עליו שהיה מוכרח להיות בורח וילך וימלט על נפשו וסבל בדרך יסורים הרבה מטלטולו המר אבל גם כליו היקרים שהיה לו בביתו גם עליהם שלטו ידי זרים, מהם נשחתו מהם נגנבו ומהם נתקלקלו, כי עשו בהם מלאכות זרות, אולם ההבדל ביניהם כי העמל והעוני אשר סבל הוא היה מרגיש אך בעת היותו גולה ומטולטל וכאשר השיג ישועתו ובא לביתו בהכרח סרה חלפה אנחתו, לא כן הפסד כליו אם אמנם גם בעת היותו גולה הבין כי השאיר כלים יקרים באין שומר ועלולים להפסד עכ"ז לא היה הדבר מורגש ומוחש אצלו, אחר כי היה בטל ממלאכה ולא היה משתמש בהם מאומה, אמנם בעת נעשה חפשי יבא בשמחה גדולה אל בני ביתו וינחם אותם וידבר על לבם לאמר הלא מעתה אכלכל אתכם בכבוד ואשלם כל החובות אשר עשיתם כי אשוב לעשות מלאכתי עם כלי היקרים, ויהי כאשר הקריב לגשת אל המלאכה והתחיל לעסוק בה אז התחיל לבכות במר לבו לאמר עתה ידעתי את אשר לא ידעתי, עד היום הזה לא הייתי מתעצב רק על מר טלטולי כי אמרתי אם רק אשוב לביתי ואהיה על מכוני הראשון הנני הבעל מלאכה כמשפט הראשון, עתה אני רואה כי הדבר לא כן הוא כי בכל עת אשר לקח איזה כלי למלאכתו ראה כי משחתם בהם מום בם והרגיש לאט לאט בכל פעם שהוצרך להפוך ידו מכלי אל כלי ראה הפסדו ודלותו יותר ויותר.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:11)

**הנמשל** כי הקב"ה נטע בתוכנו כחות יקרות אשר בהן נוציא כלי למעשהו לקיים התורה והמצות אשר נתן אלינו בחסדו אל מצות ואהבת את ה' אלהיך היתה האהבה נטועה במזג נפשנו, וכן היראה והקדושה והנדיבות כלם ממטעי כחות הנפש אשר נטע בתוכנו הבורא יתברך, אמנם בעת טלטולם שהיו משוקעים שם ימים רבים ללא תורה היו הולכים גדלים יום יום ולא היו מרגישים הפגם הגדול אשר נעשה בנפש, והחסרון שלא יוכלו למלאות לא ידעו ממנו מאומה, בלתי כאשר זכו לישועה ושבו בנים לגבולם ועלו מבבל לירושלים לייסד הבית, היה נדמה בעיניהם כי הם הם אשר היו תחלה טרם גלו מירושלים באין מחסור כל דבר. אכן כאשר קבץ ואסף אותם עזרא אל תוך העזרה למען יתחילו לעסוק במלאכת הקודש במעשי התורה והמצות, ויפתח הספר לעיני העם ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא כאותו שמתבונן ומבין במראה מלוטשת ורואה איך חשך משחור תארו צפד עורו על עצמו, אז אמר להם נחמי' היום קדוש הוא לה' אלהיכם כי אותו יום ראש השנה היה אל תתאבלו ואל תבכו. וביאר ואמר מפני מה בכו העם כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה, כי בעת שמעו את דברי התורה הנה אז נחפשו קלקולי הנפש והיה לה בקורת על כל משחת והיה מורגש כל טומאה הנדבק בהם, כי אשר קרא לפניהם ענין המדבר מיראת ה' הסתכלו כי אין עוד היראה בנפשם, וכאשר שמעו ענין אהבת ה' או קדושה ונדיבות ושארי ענינים, היה להם נס להתנוסס להבחין ולהבין הפסד הכחות והשחתת הנפש אשר בהם:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:12)

**כן** וכן בעת היו ישראל במצרים מקולקלים ונשחתים הרבה מאד עד שנאמר עליהם גוי מקרב גוי, והטובה היקרה אשר נצפנה לנפשותם אשר ראה אלוהים להכין אותה ולסעדה לא היה באפשר לשלוח על זאת מבשר לבשר צדקו יתברך בקהל רב, כי מה יועיל להם או מה ינחם אותם בבשורה זאת שיאמר להם שיהיו כמלאכי השרת כהני ה' תקראו משרתי אלהינו אם אין להם השגה כל מאומה להבין ענין האלהות ויקר המשרתים את פני המלך הכבוד כמשפט הכפרי שאין לו השגה בכבוד המלכים והנסיכים וכאשר יבשרו אותו שיעשו אותו נסיך וסגן הוא לא יקבל מאומה מבשורה זאת, הוא לא יתענג רק אם תאמר לו ותבטיח אותו כי מהיום יהיה חפשי מעבודתו שלא יעבוד עוד עבודת עבד זה טוב לו, ואח"כ לימים עוד כאשר יתעלה במדריגות זו אחר זו ויהיה לו יד ושם בין חורי הארץ אז לבבו יבין וירגיש גם כבוד הנסיכים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:13
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:13](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:13)

**כן** ממש אם היה הקב"ה משלח את משה לבשר את ישראל עם התכלית האחרון אשר בכוונתו יתברך שיהיו בנים לה' אלהיהם ודאי לא הטו אליו אזן, כי לא היו מרגישים בזה מאומה, לכן יפה סידר הכתוב ואמר - לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, בשורה כזאת ודאי יבינו, והצלתי אתכם מעבודתם גו' זאת ג"כ ידעו ויבינו מה היא, אבל לגלות להם התכלית האחרון והכוונה העיקרית אשר אל הקב"ה בגאולת מצרים זאת אי אפשר להגיד להם עתה אם לא יבינו ממנה דבר, בלתי כאשר ימים יבואו ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים, אז - וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים, ר"ל אחר אשר תכנסו לחופת קדושתי ותהיו סמוכים על שלחני ותהיו לי לעם ואני אהיה לכם לאלהים, אז וידעתם גו' ר"ל אז תדעו ותבינו אמתת פעולת הגאולה כי הוא תועלת נפשיי לא בעבור הגוף לבד, זה שאמרו הכי קאמר קוב"ה לישראל כד מפיקנא לכו עבידנא לכו מלתא כי היכי דידעיתו דאנא הוא דאפקית יתכון ממצרים והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:14
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:14](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:14)

**והנה** ענין מתן תורה כולל ג"כ הב' בחינות הנ"ל ערב ומועיל כי מלבד אשר התורה והמצות מועילות לנפש כמאמר וחיי עולם נטע בתוכנו יש בה ג"כ מעלת הערב (עיין מ"ש בחבורי שמן המור בי"ז משלישי בבאור המאמר קהלת (ג', ט') מה יתרון העושה באשר הוא עמל). וכן ירושת ארץ ישראל כוללת ג"כ ב' המעלות ערב ומועיל כי אל הגופות היתה ערבה מאד כי היא ארץ זבת חלב ודבש, ואל הנפשות בעבור בחינת המועיל בטוהר קדושתה ומעלתה במצות התלויות בארץ וכמאמר **כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים** (ישעיה ב', ג').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:15
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:15](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:15)

**ולכוונה** זו יפה המשילו ז"ל משל למלך שזימן לבנו אשה נאה ועשירה ובת טובים להורות על כלילת ב' המעלות גם יחד גם ערב גם מועיל. ומעתה הנה בהזדמן שדכן שיבוא להציע שידוך בעבור בחור ויאמר לאביו יש לי שידוך בעבור בנך עם בתולת בת פלוני אלמוני והוא בן גדולים וטובים אנשי השם המפורסמים והוא עשיר וסוחר גדול, והנערה טובת חן ושכל, והנער שומע ומשיב מהצורך לנסוע ולראות, התבונן נא בדבר התשובה שהוא משיב הלא השדכן הציע לפניו מעלות מכמה סוגים, גם מבחינת הערב גם מבחינת המועיל ואם רצון הנער לבדוק אם אמת הדבר בדבר מעלת המועיל, א"כ מה זה שהשיב מהצורך לנסוע ולראות, הלא אם רצונו לחקור על משפחתו זאת יוכל לדעת מפי זקנים ומפי גדולי הת"ח, כי באין ספק הת"ח יודעים זה מזה, וכן אם רצונו לדעת את רכושו על זאת יוכל לדרוש ולשאול את פי הסוחרים, כי הסוחרים בקיאים במעמד חבריהם, וא"כ על כל הדברים האלה אין מהצורך לעשות הוצאה ולנסוע לשם, אם לא כי הנער לא נתן לב אל מעלת המועיל אשר בפי השדכן אבל עינו ולבו רק על מעלת הערב, ובעבור מעלת הערב מוכרח הוא לנסוע בעצמו לשם לראות אם היא טובת חן כי זאת לא יוכל לדרוש מפי הלומדים והזקנים וגם לא מפי הסוחרים, כי מי היה שמה מי ראה או מי ידע.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:16
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 8:16](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/8:16)

**זהו** עומק דבריהם ז"ל משל למלך שזימן לבנו אשה נאה ועשירה ובת טובים עם כל המעלות ערב ומועיל אמר לו הבן אלך ואראה אותה הנה בזה גילה את נבלותו כי נתן עיניו רק בבחינת הערב, ע"כ כעס עליו האב ואמר קונם שאתה רואה אותה בביתך, כך הקב"ה אמר לישראל טובה הארץ והם אמרו נשלחה אנשים לפנינו גו' ומאמר מבואר אמרו יהושע וכלב טובה הארץ מאד מאד. הכפיל ואמר מאד מאד להורות על ב' המעלות בהפלגה גם על ערב גם על מועיל והם אמרו נשלחה אנשים בע"כ כי עינם ולבם רק למלאות תאותם במעלת הערב: