## Ohel Ya'akov on Torah, Toldot

###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:1)

**לך נא אל הצאן** (כ"ז, ט')**.** מדרש: אמר ר' לוי לך וקדם אומה שמשולה לצאן שנאמר **ואתן צאני צאן מרעיתי** (יחזקאל ל"ד, ל"א) (פרשה ס"ה, י"ד).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:2)

עוד במדרש: **ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד** (כ"ז, ל"ג) אמר יצחק מי היה סרסור ביני ובין המקום שיקבל יעקב הברכות, כלפי רבקה אמר.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:3)

עוד שם: מי אפוא מי הוא זה שעתיד ליאפות כאן (פי' להיות נשרף בגיהנם) אני או בני יעקב אמר לו הקב"ה לא אתה ולא בנך יעקב. אלא הוא הצד ציד (פרשה ס"ז, ב').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:4)

**וכדי** לבוא אל תכלית כוונת דבריהם מהצורך לנו לתת טוב טעם על מוצא הדבר שלא רצה יצחק לברך את יעקב בברכות האלו, ומה גם על יעקב בעצמו שאמרו עליו במדרש וילך ויקח ויבא אנוס וכפוף ובוכה, ההוראה מזה שלא אבה לקבל הברכות כי אם מפאת ההכרח לאשר כן צותה עליו רבקה אמו. ויתר מזה יש לשאול איה אפוא הם הברכות שנתברך יעקב הלא אנחנו כהיום דלים ורקים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:5)

**אבל** תכלית כוונת יצחק עליו השלום ברצותו להפריד יעקב מטוב עולם הזה למען לא ינוכה לו משכרו דבר בעולם הנוכחי, רק יהיה שכרו שמור אתו לעולם שכולו טוב, גם לשלא יתגאל בפת בג העולם הזה ולהתענג בהבלי חמודות כי אם על דרך שאמרו חז"ל כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל כו' (אבות פ"ו, ד') וכמאמר הכתוב **וישמן ישורון ויבעט** (דברים ל"ב, כ"ו). אך רבקה עליה השלום ראתה (ברוח הקודש שבה) כי גודל ורב תועלת הברכות כשיתברך יעקב בהם גם אם לא יהיה בידו לשבוע מטובם וללחום במנעמיהם, טוב תת אותם לו למען יקרא שמו עליה (ושיהיה הוא המריק הברכה והטוב מן השמים על ידי זכות מעשיו ותפלותיו וכמאמר רז"ל אין טובה יורדת לעולם אלא בשביל ישראל) והוא למען יהיה בידו ליתן ערבון עת יתחייב בדין שלמעלה חס ושלום, ואם חלילה וחלילה עת צרה ליעקב ממנה יושע, רצוני יהיה נושע על ידה במה שימשכנה על חובו לתתה כופר נפשו ועל דרך נחלתנו נהפכה לזרים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:6)

**והדמיון** בזה למדינה שהיה בה מלחמה אשר אנשי הצבא בזזו איש לו כל מה ששאלו עיניהם ונתיעצו סוחרים וכנענים להכיל עסק מסחרם ולנוח ממשא ומתן באמרם למה לריק נייגע כל היום אם יעמדו זרים ושאפו חילינו. חכם אחד היה בתוכם אמר להם מה זה הבל תהבלו כי אך כהיום מהצורך לכם לעסוק במשא ומתן לקבל על יד רב הכסף כי בזאת תחישו מפלט לכם לכפר על נפשותיכם ושמתם פדות בההון והעושר והיתה לכם נפשכם לשלל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:7)

**הנדמה** מובן מאליו כי עיקר הרצון במה שניתנו הברכות ליעקב היה למען יהיה בידו במה לכפר פנים של זעם המדת הדין בשיקבלם יתברך מידו ויתנם לזולתו ובזה אך את נפשו ישמור. ועל זה אנחנו עם בני ישראל מתוארים על שם צאן כי הצאן מעשרות בעליהן בגיזה וחלב, והמשפט כי יחיה אדם צאנו אם הם משפיעים צמרן וחלבן ואם לאו לטבח יובלו. כמו כן אנחנו בזאת השאיר לנו יתברך שארית בארץ להחיותנו כיום הזה במה שסיבב על יעקב עליו השלום שיקבל הברכות ושיהיה הוא המקבל והנושא הברכה מה' יתברך כמאמר המשורר **ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה** (תהלים כ"ד, ה') (וכאשר נבאר בסמוך) בזאת יהיה בידנו למצוא כופר נפשנו וכמדובר.¹

footnotes:
¹ ואולי יהיה על דרך זה מליצת הכתוב (וישלח) ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי, ויאמר למצוא חן בעיני אדוני (ל"ג, ח'). אשר לכאורה מלת לך מיותר והיה מהראוי שיאמר מי כל המחנה כו'. אבל לדברינו התחיל עשו מתמה על רב סגולת עשרו של יעקב שהוא כמו ענין זר אצלו להיות איש תם יושב אהלים מובדל ומופרש מעניני העולם הזה. וזהו מי לך כל המחנה הזה כו' על זה השיבו למצוא חן בעיני אדוני, והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:8)

**וזהו** שאמרה רבקה עליה השלום לך נא אל הצאן, ובא מדרשם לך וקדם אומה שנמשלה לצאן (פרשה ס"ה, י"ד), כלומר קדם פניהם להריק להם ברכה להגינם ולהצילם ממדת הדין דוגמת הצאן כאמור. ויצחק עליו השלום בהתוודע אליו אשר יעקב נתברך מטל השמים כו' חרד ואמר מי אפוא כי נודע אשר אברהם עליו השלום בחר לו הגלות ושעבוד מלכיות מבגיהנם, וזהו מי הוא שעתיד ליאפות בגיהנם אם אני שברכתי אותו או בני יעקב. השיבו יתברך אל תירא כי לא ישאר בידו מאומה מברכות וטובות העולם הזה וכמדובר, וזה אמר לו הקב"ה לא אתה ולא בנך יעקב אלא הוא הצד ציד, והבן.sup class="footnote-marker"יריעות האהל


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:9)

**עוד** נשכיל לדעת יתרוננו במה שיעקב בחר לו יה להתברך מטל השמים ומשמני הארץ, עם מה שנשית לב אל מאמרם ז"ל (במדרש פרשתנו): **לא יחרוך רמיה צידו, והון אדם יקר חרוץ** (משלי י"ב, כ"ז) כדי שיבוא יעקב שהוא יקרו של עולם ויטול את הברכות שמעיקר העולם חרוצות לו (פרשה ס"ז, ב'). והענין הוא כי נודע אשר כל דבר היותר קרוב אל שרשו הוא יקר ומעולה מן הרחוק ממנו, כמו עצי השדה כל מה שהמה מרוחקים וגבוהים מהאדמה יתמעטו בעובים עד אשר ראשי האילנות דלים ודקים מאד מפני מיעוט לחותם, להיות מרוחקים מן השורש מרחק רב. וכמו כן הדבר בברכות השמים מעל כי האיש אשר המלך יתברך חפץ ביקרו לתתו למשביר ולמשפיע לעולם, ושהוא ישא משאות הברכות מאת פניו עבור הכלל, אתו עמו הברכה ביתר שאת ויתר העוז, יען כי הוא הקרוב אל שורש הטוב ומעון הברכה. והוא שאמרו במדרש (חיי): **מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו** (תהילים כ"ד, ג') זה אברהם נקי כפים כו' עד ישא ברכה מאת ה', וה' ברך את אברהם בכל (פרשה נ"ט, ה') פירוש אברהם עליו השלום היה העולה בהר ה' והוא היה הנושא הברכה והטוב מאת ה' יתברך לטובת הכלל ועל כן נתברך בכל (וכבר הארכנו בביאור ענין זה על מקומו) וכמו כן מן הוא והלאה אנחנו עם בני ישראל המריקים שפעת ה' וטובותיו לכלל העולם, וזהו שסיים זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה. וזהו מה שאמרו ז"ל שיבא יעקב שהוא יקרו של עולם ויטול הברכות שמעיקרו של עולם חרוצות לו, רצה לומר שיקבל הברכות מידו הרחבה יתברך וממקור העליון.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:10)

**ואולי** הוא הרצון במאמר הכתוב **ברוך תהיה מכל העמים** (דברים ז', י"ד) ממש כענפי האילן אשר שפע האדמה יינקו באמצעות האילן השולח הלחות אל יונקותיו כולם ממה שקיבל הוא משד האדמה אשר לו משפט רב האיכות ויתר ההיקף בעביו וברומו, לבעבור אשר כל כח האדמה ולחותה הבאה אל הענפים מסלות לה בלב האילן ותעבור דרך בו, על כן מדי עברה בקרבו היא מרוה מצב האילן דשן. כן ממש שפעת כל הנבראים בא אליהם באמצעות עם בני ישראל וכנזכר לעיל על כן ערובתם יקחו גם הם מה שמושפע ובא עבורם, יען כי היא עוברת והולכת דרך ידינו וזהו ברוך תהיה מכל העמים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:11)

**ועל** דרך זה הוא גם כן ירושלים עיר הצדק בתוך כל ערי הגויים והמדינות כי היא מקום ירידת השפע ואשר כל טובות העולם מורקים אליה, והיא המחלקת שללם אל כל העולם והשולחת צדה להם לשובע (וכאשר יתבאר בסמוך). ובזאת היא מבורכה יתר מאד על מקומות זולתה השואפים למוץ משד טובה ומקורה המבורך. והוא הנרצה במאמר המשורר **שבחי ירושלים את ה'** כו' **ברך בניך בקרבך** (תהלים קמ"ז, י"ב) כלומר בני ציון מקבלים משאת ברכתם ממקור הברכה ובקרבה נתברכו, מה שאין כן מקומות זולתה אשר עיניהם נשואות לקבל מה שירושלים הותירה משבעה. וזהו השם גבולך שלום תואר על טובה וברכתה שהוא בשלימות המעולה בהרימה את כל חלבה ממנה, וזהו חלב חטים ישביעך, והטעם - השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו, כלומר כשלחו יתברך שפעתו הטובה למטה לארץ ירושלים היא העיר הקרובה אשר בה ירוץ קדמוניות דברו הטוב וכנזכר לעיל, והבן.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:12)

**ועל** פי דרכנו נעמוד על מדרשם ז"ל (במקומו) **ויתן לך האלהים מטל השמים** כו' יתן לך ברכות ויתן לך כיבושיהון, רב אחא אמר יתן לך ברכות ויתן לך אלהותו כו', מטל השמים זה ציון כו' ומשמני הארץ אלו הקרבנות דגן אלו הביכורים ותירוש אלו הנסכים כו' (פרשה ס"ו, ג') עיין שם. והוא על פי משל עשיר גדול שהיה לו כמה מיני משא ומתן שדות וכרמים ועבודה רבה, ויהי בבואו בימים שער בדעתו כי אין טוב מאשר יבחר אחד מבניו למסור לו כל סגולת עשרו ועסקיו, והוא יהיה משק הבית תחתיו, קרא לבניו ויאמר אליהם מי בכם החפץ אמלא את ידו בכל אשר לי בבית ובשדה וכל בני ביתי יהיו נזונים על פיו, וימאן כל אחד באמרו איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם מוטב אהיה גם אנכי מן הניזונים ולא מן העושים והמפרנסים. בן חכם היה בתוכם ענה לאביו ואמר אני אקבל עלי לפרנס את אחי ואת כל בית אבי, אך יקים אבי את דברו הטוב ויתנני ויפקידני על כל אשר לו, ויהי כצאתם החוצה שאל אותו אחד ממיודעיו לאמר מה ראית אחי ומה הגיע אליך כי בחרת בסבל הזה הלא כבד הוא ממך. ענה ואמר לו השכילה נא ובינה מוצא התועלת שיגיעני על ידי זה כי רב הוא. א'. שימסור לי אבי כל כלי הבתים והחניות אשר יעשה בהם כל מלאכה וכל השתמשות מהם של כסף וזהב ומהם נחשת וברזל בדיל ועופרת. הב'. מה שיורני דעת בעניני משא ומתן וכל מלאכה מעשית הרקמות וכדומה, ועבודת הכרמים והשדות וכמוהם בהענינים מעסקי הבית, את כל זאת יורני וילמדני ולבי יקנה הרבה חכמה ודעת לא יעריכנה זהב ופז.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:13
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:13](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:13)

**הנמשל** כי כל הברכות וטובות העולם מושגים אך על ידי התורה הקדושה כי ממנה תוצאות החיים והטוב כאשר הפליג עליה הכתוב **כי לקח טוב נתתי לכם** כו' (משלי ד', ב') ובמדרש (ריש תרומה): יש לך אדם לוקח מקח יש בו זהב ואין בו כסף יש בו כסף כו' אבל התורה הקדושה יש בה כסף ויש בה זהב יש בה שדות ויש בה כרמים כו' (פרשה ל"ג, א'). והרצון כי התורה היא שורש פורה כל הברכות והמעין שממנו נובעים כל הטובות אשר על זאת יורה כינוי התורה הקדושה על שם לקח, על היותה אמצעות אל לקיחת הטובות להיותם מושגים מסבתה. ולהכין אותה ולסעדה הביאנו יתברך אל מקום הנאות והמוכשר לקיום מצותיה הוא ציון וירושלים וכמאמר **כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים** (ישעיה ב', ג') ושם בנה לנו מכון לשבתו וכאמרם ז"ל (שם) בית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, והשלחן והמנורה ולחם הפנים והקרבנות והקטורת המה האמצעיים העלולים להריק שפעת הטובות והברכות מאת ה' מן השמים. ואליהם בחר עוד בהכהנים הקדושים ברי הלבב (העומדים בסוד אלוה והמשיגים ידיעת אלהותו) לשרת בקודש וכאמרם במדרש (פרשת תצוה): **ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך** (שמות כ"ח, א') הדא הוא דכתיב **ממנו פנה ממנו יתד** (זכריה י', ד') כו' (פרשה ל"ז, א') ובכל אלה נשלמה עבודת ה' יתברך מלאכת הקודש על משפטה וחקה, ועל ידה השגנו טוב ברכתו מאתו יתברך ומאתנו נתפשטה גם לזולתנו וכמאמר **ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך** (דברים כ"ח, ב') כלומר כל הברכות יהיו מושגים אליך לטובת הכלל. וזהו מה שאמר הכתוב **והייתם לי סגלה מכל העמים** כו' **ממלכת כהנים** כו' (שמות י"ט, ה') כלומר כמו שהכהנים מיוחדים להריק ברכה אלינו שעליהם אמר המשורר **אשרי תבחר ותקרב** כו' (תהלים ס"ה, ה') כן אנחנו עם בני ישראל נגד כל העולם נקראים **עם קרובו** (שם קמ"ח, י"ד). וזהו שאמר המשורר שבחי ירושלים את ה' כו' ברך בניך בקרבך כו' (וכמו שנתבאר למעלה) עד מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי למסור להם כלי ההשפעה. ומעון הברכות המה ירושלים, בית המקדש, מזבח וקרבנות, ועבודת כהנים, ומשפטים בל ידעום הוא התורה והחכמה אשר על ידו מתנהג העולם ומלואו. והוא שאמר עוד **טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו** (שם קי"א, ה') כלומר ברצותו יתברך לכלכל ברואי עולמו כמדת בריתו מאז נותן כל הפקת צרכיהם ליראי ה' והקרובים אליו, ומהם ועל ידם ישיגו כולם ועל כן כח מעשיו הגיד לעמו כלומר התורה שהיא כלי אומנותו יתברך ובה פעל ועשה כל המעשים (כמוזכר במדרש ריש בראשית ואהיה אצלו אמון אומן כו') נתנה אלהים לנו למען אשר על ידה נשיג את כל הצורך לקיום העולם, וזהו לתת להם נחלת גוים היא ארץ ישראל מקום המוכשר לקיומה וכנזכר לעיל, ומבאר בעצמו מה הוא הכח מעשיו ואמר מעשי ידיו אמת ומשפט כלומר התורה הקדושה שהיתה כלי אומנותו יתברך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:14
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:14](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:14)

**והן** זה הוא אחד מהטעמים אשר לה' יתברך במה שסיבב על יעקב עליו השלום שיתברך מטל השמים כו' לא בעבור עצמותם רק לתתו לנאמן ביתו פקיד ונגיד על אוצרו הטוב ומעון הברכות, אשר הצורך לזה הפלגת החכמה ודעת התורה והשגת ידיעת אלהותו יתברך ועבודת המקדש. וכל זאת הוכיחו ז"ל אך מתוספת אות וא"ו של ויתן לך לרמוז יתן לך הברכות ויתן לך כיבושיהון כלומר מקורם ושרשם הכמוס אתו יתברך באוצרו הטוב (עיין רש"י ברכות י' בדבור המתחיל כבשי דרחמנא). יתן לך הברכות ויתן לך אלהותו רומז על מושכלות ידיעת אלהות (על דרך הכתוב ודעת אלהים תמצא) שהוא ענין הכרחי לעבודת הקודש וכנזכר לעיל. והנה על זאת ירמוז אות ו' ממלת ויתן לומר כי עיקר ותכלית הברכה המה אך היתרונות הנלוים אליה והאמצעיים המריקים אותה וזהו שסיימו מטל השמים זה ציון כו' ומשמני הארץ אלו הקרבנות והרוב דגן אלו הביכורים ותירוש אלו הנסכים רומז על דברינו (והדברים נכוחים וישרים להמעיין בפנים).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:15
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:15](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:15)

**ועל** פי דרכנו נעמוד עוד על מדרשם ז"ל (בפרשתנו): **ויהי רעב בארץ** (כ"ו, א') **יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה** (תהילים ל"ז, י"ח) זה יצחק, לא יבושו בעת רעה ברעתו של אבימלך ובימי רעבון ישבעו כו' **לא ירעיב ה' נפש צדיק** (משלי ג', י') זה יצחק והות רשעים יהדוף זה אבימלך (פרשה ס"ד, א'). וכבר נתבאר המאמר על מקומו, ועוד לאלוה מלין בזה ומתוכם נעמוד עוד על התועלת הרב בהברכות שנתברך יעקב עליו השלום. דע כי מאז עשה אלהים אדם על הארץ וימלא פני תבל בצבאי הנבראים למיניהם ראה והכין למו הפקת צרכיהם וספוקיהם וחמש את הארץ בהכנת מזון ומחסור כל חי, ועמד וימודד שפעתם כמכסת הנפשות וכפי הצורך אליהם, ומשפיע להם על ידי השרידים בעם. וכאשר נתבאר למעלה אשר אברהם עליו השלום בדורותיו היה הוא הנושא הברכה מאת ה', והמקבל השפעת הטובות עבור הכלל (וכאשר העמסנו במדרשם ז"ל (חיי) מי יעלה בהר ה' זה אברהם עד ישא ברכה מאת ה' ואחריו היה יצחק הנבחר מכל דורו).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:16
[Ohel Ya'akov on Torah, Toldot 14:16](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Toldot/r/14:16)

**ובזה** נבוא אל הענין והוא על דרך המקבל נחלת אבותיו ונכסיו לפרנס את כל אחיו אם ימות אחד מהם או יקרה לאחד מקרה חולי בר מינן, אזי חלק החולה הזה נשאר אצלו. כן ממש ברצותו יתברך לגזור רעב על איזה עיר, או מדינה או אישים פרטים, אין מדרכו יתברך לתת מגרעת בהשפעת הטובות ולהמעיט מדתם עבור כך וכאמרם ז"ל אלהא דילן מיהב יהיב מישקל לא שקיל (חולין ס'), אבל ההשפעה תהיה בסאסאה בשלחה כפעם בפעם ומה שלא יקבלו הם יהיה עודף על חלק הצדיק המקבל השפע מידו יתברך ואצלו הוא נשאר. אשר על כן בעת היה הרעב בארץ פלשתים, יצחק עליו השלום עם היותו המקבל השפע והנושא הברכה מה' יתברך הוא ירש חלקם, על כן היה הצלחתו יתר מאד וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד. וזה שאמרו ז"ל ויהי רעב בארץ הדא הוא דכתיב יודע ה' ימי תמימים זה יצחק כו' לא יבושו בעת רעה ברעתו של אבימלך אבל עוד ובימי רעבון ישבעו כלומר יקבלו גם חלקם של רעבים. וזהו שהביאו עוד כתיב לא ירעיב ה' נפש צדיק זה יצחק והות רשעים יהדוף זה אבימלך כלומר גם ברצותו יתברך להדוף הרשעים ולהעיק נפשם ברעבון עם כל זה לא יתן מגרעת במדת ההשפעה שהוא מעמיס לבחירו אבל חלקיהם יהיו עודפים על שלו וזהו גם כן המרומז במה שאמר הכתוב ברוך תהיה מכל העמים, והבן.