## Ohel Ya'akov on Torah, Tzav

###### Ohel Ya'akov on Torah, Tzav 3:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Tzav 3:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Tzav/r/3:1)

**וזאת תורת זבח השלמים**. מדרש: זהו שאמר הכתוב **אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו** (תהילים פ"ה, ט') בשעה ששמעו עמון ומואב מצות הקרבנות נתכנסו אצל בלעם ואמרו לו מפני מה לישראל צוה הקב"ה מצות קרבנות ולנו לא צוה אמר להם כי ידבר שלום אל עמו כו' הקרבנות אינן אלא שלום ישראל שקבלו את התורה צריכים להקריב אתם מתחלה פסלתם אותה ועכשיו אתם רוצים להקריב מי שקבלה הוא מקריב שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (תנחומא ישן הובא בילקוט).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Tzav 3:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Tzav 3:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Tzav/r/3:2)

**והמאמר** אומר הבינני!


###### Ohel Ya'akov on Torah, Tzav 3:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Tzav 3:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Tzav/r/3:3)

**אבל** יתבאר יפה על דרך עני שהיה לו במרחקים אח עשיר גדול והיה שולח לו בכל שנה סך ידוע ויהיו ימים אשר העשיר הזה לא שלח והעני חי חיי צער מאד וכבר היה בע"ח גדול, ולאחר איזה שנים בא העשיר עם סחורתו על היריד אשר בעיר הזאת אשר אחיו העני שמה, ובבואו הלך אל בית אחיו העני ויאמר לו עשה נא חשבון כמה אתה צריך ואתן לך ויערוך לפניו חשבון מה שהוא חייב בחניות, ושכר דירה, ומה שהוא צריך לנשואי בתו, ויתן לו את הכל אבל צוה עליו לאמר ראה אחי כי כל זה עשיתי קודם כל עסקי כי למחר יתחיל היריד ואהיה טרוד במו"מ שלי ע"כ אבקש אותך מאד שתתן לי מנוחה בכל ימי משך היריד ולא תבוא אלי להטריד אותי בענינים כאלה, והעני הזה כאשר השיג הסך הזה כרגע היה לאפס כדונג מפני האש כי היו לו נושים הרבה ולמחר כאשר התחיל היריד פתח העשיר את חנותו וסחורתו היה חתיכות חתיכות של כמה מיני משי אשר בני אדם צריכים אליהם מאד לתיקון הבגדים היקרים, ותעבור אשת העני לפני החנות של אחי בעלה וראתה שמה הרבה קונים ומשלמים במיטב כספם ויהי היא באה לביתה והתחילה לפתות את בעלה שילך אל אחיו, ויאמר לה הלא השבע השביע אותי שלא אלך אליו ולא אטרידנו בעסקים כאלה ואיך אלך ואיככה אשא פני לנגדו, ותען האשה בחכמה ותאמר אליו איעצך איככה תוכל לגשת אליו לדבר עמו, אתה תבוא אל החנות ותתחיל לבדוק בהסחורות ככל הקונים העומדים שמה וכאשר תשאלנו על מקחם בתוך הדברים תאמר לו כי אתה צריך מעות, ובהכרח עשה כדברי עצתה וילך אל החנות ויגש אל הסחורות והוא מחפש הנה והנה אכן גם העשיר הבין הדברים ואמר לו בערמה אתי מה זה תבדוק ותחפש לך נא אל ביתך והבא אלי בגדיך של משי ואראה מה חסר בהם ואני אתן לך במה לתקנם, אכן הלא עני אתה ובגדי משי אין לך וא"כ מה תחפש בחנם ומה לך במטלאות כאלה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Tzav 3:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Tzav 3:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Tzav/r/3:4)

**הנמשל** כי מבואר במדרש (פרשתנו י"ב) להקים את המשכן למה היה העולם דומה באותה שעה לטרסקל של שתי רגלים שאינו יכול לעמוד והוא רותת כיון שעשו לו רגל שלישי נתבסס ועמד, כך משנברא העולם עד שקבלו ישראל את התורה היה העולם עומד על גמילות חסדים ואחר שקבלו ישראל את התורה והיו שתי רגלים תורה וגמ"ח היה העולם רותת נעשה לו רגל שלישי עבודה להקריב קרבנות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Tzav 3:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Tzav 3:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Tzav/r/3:5)

**והיינו** כי קודם מ"ת היה די אל העולם זכות רגל אחד גמילות חסדים, ואחר שנתנה התורה ונעשו שתי רגלים התחיל העולם רופף כי מאז כבר נזדמן מי שעבר על מצות התורה והיה העולם רופף היה מהצורך לעשות רגל שלישי למען אשר על ידי עבודת הקרבנות יתקן את אשר קלקל. ואם כן יפה העיר אותם בלעם והורה להם טעותם כי הם חשבו אשר הקרבנות הוא ענין חשיבות בפ"ע והיה קשה להם מפני מה לא צוה אותם מצות קרבנות, ע"ז אמר להם הלא הקרבנות אינן אלא שלום להשלים את אשר נחסר, ולעשות תיקון אל אשר נתקלקל, ישראל שקבלו את התורה צריכים להקריב, אתם מתחלה פסלתם אותה ועכשיו אתם רוצים להקריב מי שקבלה הוא מקריב, והענין נכון: