## Ohel Ya'akov on Torah, Vaera

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:1)

**וידבר ה' אל משה בא דבר אל פרעה** כו', מדרש: המשל אומר מן שטייא לית הנייא אלא מן קציא (פרשה ו', ה') (עיין בפירוש המתנות כהונה וידי משה ז"ל שנדחקו בביאורו), עוד שם: וידבר ה' אל משה כו', ויצום אל בני ישראל ואל פרעה כו', משל למלך שהיה לו פרדס ונטע בו אילני סרק ואילני מאכל אמרו לו עבדיו מה הנאה יש לך באילני סרק הללו, אמר להם כשם שאני צריך לאילני מאכל כך אני צריך לאילני סרק שאלולי אילני סרק מהיכן הייתי עושה לי מרחצאות וכבשונות, לכך נאמר אל בני ישראל ואל פרעה שכשם שקילוסו של הקב"ה עולה מגן עדן מפי הצדיקים כך עולה מגיהנם מפי הרשעים שנאמר כו', מה הם אומרים אמר ר' יוחנן יפה אמרת יפה דנת כו' (פרשה ז', ד').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:2)

**ונקדים** לזה מאמר פליאה (בראשית רבה ב') והארץ היתה תוהו ובוהו אלו מעשיהם של רשעים, ויאמר אלהים יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים, אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשי אלו ואם במעשי אלו כיון דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב הוי במעשיהם של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהם של רשעים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:3)

**וכדי** לבוא אל באור המאמרים נזכיר דברי המשורר ע"ה אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים כו', והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח, לא כן הרשעים כו' (תהילים א' א'-ד'), ובילקוט (במקומו): אמר הקב"ה לרשעים אני בראתי העולם בכן ואתם אומרים לא כן אני אמרתי לא כן ואתם אומרים כן, חייכם לא כן, עד כאן. והמאמר סתום וחתום!


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:4)

**ולבי** יחשוב כי באו ז"ל להשיב על ההבדל הזה שאמר בין הצדיק והרשע לא כן הרשעים כי אם כמוץ כו', אשר לא יתכן לחלק בין שני דברים בלתי בשישתוו מצד וחלוקים מצד, וכמו שנאמר על שני עשירים והאחד גדול מחבירו הנה גם פלוני זה הוא עשיר, אבל לא כן כמו חבירו פלוני, אמנם בין עשיר גדול למסכן ודל אין מקום לחלק כי המה הפוכים מהיפך אל היפך ורחוקים תכלית ההרחק, ופה אחרי ספרו הפלגת אושר הצדיק עד קצה הטוב דיבר על מפלת הרשעים שהוא מן הקצה אל הקצה ואמר בהם לא כן הרשעים שלא יתכן מאמר זה בנעדרי ההשתוות מכל, אתמהה!


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:5)

**והן** על זאת באו ז"ל ומצאו מקום לדמותם בצד מה עד שיתכן בהם לומר לא כן הרשעים וכמו שנבאר. דע כי האמנם פעולת הצדיקים ידוע אשרם וטובם ותיקונם בעליל לארץ, ולא כן הרשעים במעשיהם הרעים כי מאפס ותוהו נחשבו עם כל זה כאשר נתבונן מעט יש פעולה טובה ונפלאה גם בעמל הרשעים, כי הנה כשיצוה המלך מס על הארץ מכל הסחורות הבאים ממדינה אחרת ואחד יגנוב המכס אין להחליט עליו כי בגניבתו זאת הוא פועל נזק המלך לא בפעם ולא בשתים כי הלא אם הוא נמצא בפעם השלישית ישלם שבעתים על המכס שגנב, כן הדבר בהרשעים גם כי נראה מהם שיתנו כביכול מגרעת במכסם לה' ויגנבו דיים בסכום מעשה עבודתו יתברך שמו, עם כל זה אין נגרע מהעבודה דבר על ידם, אבל עוד יוסיפו תת כח בעבודת השם יתברך ביתר שאת ויתר עז, ממש כבושת גנב כי ימצא כי בהלכד רשע אחד במזורי הרשת במכמורי המשפט הלא ינהם ככפיר ושאגה לו כלביא יפה דנת יפה חייבת (וכנזכר לעיל במדרש) וישבע לה' באמת עד דור העשירי להזהר עוד ממעשים כהם ויפיל בקרב מחנהו אימה ופחד על האנשים כלם ויהי מורא שמים עליהם. וכאשר כלל שלמה המלך ע"ה ואמר **כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה** (משלי ט"ז, ד') ר"ל מיום רעה אשר להרשע גם כן יסובב פעולה טובה למענהו יתברך, וכמאמר הנביא ע"ה **כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל** (ישעיה כ"ו, ט'). וזהו מה שאמרו במדרש כשם שקילוסו של הקב"ה עולה כו' מפי הצדיקים כך עולה מפי הרשעים יפה אמרת יפה דנת כו' וכמו שנתבאר.¹

footnotes:
¹ קילוסו עולה גם מהרשעים. עוד פעולה יתירה נצמחת ע"י הרשעים והוא פעולת הנסיון אל הצדיקים כי כבר נאמר וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך (קהלת ב') כלומר כי אין כל דבר ניכר היטב בלתי מפאת הפכו וכמאמר אין חכם כבעל הנסיון ואיך יבחנו הם בעצמם נסיון כזה אם לא על ידי הרשעים בראותם כמה מהרעה תבוא עליהם מסבת חטאתם וכי רע ומר עזבם דרכי ה':


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:6)

**וזהו** גם כן דברי המאמר השני שזכרנו והארץ היתה תוהו ובוהו אלו מעשיהם של רשעים, ויאמר אלהים יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים אבל איני יודע באיזה מהם חפץ כו', כי אחר שכל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו וכשהוא עושה משפט בהרשעים נאמר והתגדלתי והתקדשתי כו', (ועיין במדרש ריש קדושים) ואם כן היה אפשר לומר שיחפוץ הקב"ה במעשיהם של רשעים כי באמת על ידי הרשע יסובב בנקל קידוש שם שמים יתר מאד מהמסובב על ידי מעשי צדיקים, כמו שדייק הכתוב במשפט הרשע וכל העם ישמעו וייראו. וזהו כשהוא אומר וירא אלהים את האור כי טוב הוי חפץ הקב"ה במעשיהם של צדיקים ואינו חפץ במעשיהם של רשעים, כלומר אם אמנם מעשי הרשעים פועלים בעולם עם כל זה אינו חפץ בהם וכמאמר **החפץ אחפוץ במות רשע נאום ה' אלוקים הלא בשובו מדרכיו וחיה** (יחזקאל י"ח, כ"ג) ר"ל גם כי על ידי מיתת הרשע ומפלתו היה נצמח תועלת המוסר לרבים עם כל זה הוא חפץ יותר בתשובתו, וזהו כשהוא אומר וירא אלהים את האור כי טוב הוי במעשיהם של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהם של רשעים:¹

footnotes:
¹ גם כי על ידי מיתת הושע ומפלתם יהיה תועלת. ומה נעמה לי בזה מליצת הנביא ע"ה ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם (מלאכי ג') ממש כמי שרוצה ללכת ביום סגריר והמקום מקום חמר הנה בגדיו יוכל לשמור שלא יתלכלכו על ידי שיגביהם אבל עכ"ז אי אפשר שלא יטנף את רגליו אכן אם הוא דואג גם ע"ז וגם את רגלו הוא רוצה לשמור מכל טיט וחמר הנה העצה לזה לקחת אפר ולפזרו מלמעלה למען אשר בלכתו לא ידבק בו הטיט, כן הדבר בהצדיקים גם כי המה זריזים בעצמם לבלתי יגיעו כתמי העונות בלבושי צדקתם עכ"ז מדאגה מדבר שלא ימחצו רגליהם בחמר העונות שאדם דש בעקביו אשר בהכרח יגיע לרגלו לכלוך מה והקב"ה בחסדו רגלי חסידיו ישמור גם מזה והוא מפזר אפר תחת כפות רגליהם הוא מליצה צחה על עונש הרשעים כי ע"י ראותם עין בעין כמה רע ומר עונש הרשע יהיו זהירים בעצמם וחרדים מאד לפלס מעגל דרכם לבלי יתגאלו בעונות שאדם דש בעקביו גם כן וזהו ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:7)

**אמנם** ההבדל בין שני סוגי הפועלים האלה שזכרנו (היינו בין הפעולה הצומחת מטוב הצדיקים ורעת הרשעים). הוא כך אחר יהיה הבדל בשם הפעולה שני בזמן הפעולה והוא המבואר בדברי החכם ע"ה **פעולת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת** (משלי י', י"ז). והוא על דרך מליצת הנביא **מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער** (יחזקאל ט"ו, ב') כי הנה כל עץ גם עצי השדה גם עצי היער יש בכל אחד פעולה טובה לבעליו, בעצי מאכל הפעולה בהם כי יתנו פרי הלולים המשמחים אלהים ואנשים, ועצי היער ישמשו כמו כן להבעיר בהם אש. אמנם החילוק בהם כי הפעולה הבאה מעצי הגפן הנה הפעולה תהיה בעת קיום העץ בעמדו על שרשיו ויעשה פרי ויחיה הוא וחי בעליו עמו, לא כן פעולת עצי היער כי כל עוד שהוא עומד קיים מחובר לארץ אין שום פעולה לבעליו ממנו כי אם כאשר יכרת משרשיו ויהיה נתון על האש לאכלה, או אז אחר כליונו ישיג בעליו פעולתו ממנו. וזה עצמו הוא ההבדל בין פעולת הצדיק ופעולת הרשע כי הצדיק הוא פועל פעולתו בעת קיומו ואשרו והצלחתו כי הוא מגין בזכותו על בני דורו ויחיו בצלו וכן פרי מעלליו יהיה כמו זרע לצדקה בלב כל אדם ויאמר אעשה גם אנכי כמו שעשה הצדיק הזה ואהיה כמו כן מבורך ומוצלח כמוהו, לא כן הרשעים כי כל עוד שהם עומדים בקיומם והצלחתם אין תועלת בהם כל מאומה והלואי שלא יזיקו, כי אם אחרי משחתם וכליונם יצמח על ידם פעולת המוסר ותועלת התוכחה בכל ההמון.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:8)

**וזהו** שסיים הנביא שם לכן כה אמר ה' כלומר אחר שהם בבחינת עצי היער אעשה בהם דבר המסבב פעולתם ממש כהדבר המסבב פעולת העצים והוא הכליון וההפסד, וזהו ונתתי את פני בהם כו', והאש תאכלם וידעתם כי אני ה' בשומי את פני בהם כלומר אחר אשר אתן את פני בהם, ויהיו למאכולת אש אז תבוא על ידיהם הפעולה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:9)

**וזהו** הנכלל בדברי החכם הנזכר לעיל פעולת צדיק לחיים כלומר הוא יפעול פעולתו בעמדו על קיומו בחיים ואושר ושרוי בטובה, תבואת רשע לחטאת כלומר פעולת הרשע הוא בהיפך בהפקד מקומו ואיננו. וזהו גם כן כל פעל ה' למענהו וגם רשע (אבל לא יפעל פעולתו אך כאשר יגיע) ליום רעה:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:10)

**ומעתה** יצא לנו כוונת דברי המשורר הנזכר לעיל אשרי האיש כו', והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו כו', הסתכל כי אחז במליצתו ממש דברי המשל שזכרנו לאמר כי הצדיק הוא ממש בפעולתו כדוגמת עץ הגפן השתול על פלגי מים וחי הוא ופעולתו נעשית גם לאחרים,¹ אבל לא כן הרשעים, כי האמנם גם הם פועלים בעולם אבל לא כן כמו הצדיקים הפועלים בעת קיומם, כי אם בהיותם כמוץ אשר תדפנו רוח כלומר אחר אשר הרוח ישאם ויכלו ויאבדו או אז יסובב על ידם פעולת המוסר.

footnotes:
¹ פעולת הצדיק נעשית גם לאחרים. וזהו וכל אשר יעשה יצליח כי הוא יפעול תקונו בעת אשר יעשה ויעמוד על קיום מצבו:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:11)

**ומעתה** מה ישרו דברי הילקוט אמר הקב"ה לרשעים אני אמרתי יהי כן ואתם אומרים לא כן, והוא בהקדים עוד ההבדל בשם הפעולה אשר יעדנו, ונאמר כי הפעולה אשר מסבת מעשי הצדיקים ורוב אשרם וטוב הצלחתם נקראה בשם כן ר"ל הם פועלים בהזולת שיעשה כן כמו שעשו הם, אבל הפעולה הנצמחת ממעשי הרשעים וממנת כוסם זה אשר יקראו לה לא כן לאמר הבדלו מעשות כמעשים ההם, וזהו אני אמרתי כן ר"ל הוריתי אתכם הדרך ואמרתי אליכם עשו כן ואתם אומרים לא כן ועשיתם ההיפוך, וכדי לעצור על שארית העם לבלתי יעשו כמעשיכם על כן חייכם לא כן כלומר עקב זאת יעשה עמכם דבר לפעול על ידכם פעולה לא כן.¹

footnotes:
¹ וכדי לעצור על שארית העם לבלתי יעשו כמעשיהם. וזהו על כן לא יקומו רשעים במשפט למען יתגלגל גם על ידם פעולת לא כן ויבוא גם מהם ענין לכבוד עבודת הבורא ית':


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaera 3:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaera/r/3:12)

**וזהו** מליצת המדרש הנזכר לעיל בא דבר אל פרעה המשל אומר מן שטיא לית הנייא אלא מן קציא, כי פרעה הרשע מתחלה בבוא משה אליו בשליחותו יתברך פער פיו לדבר עתק ואומר מי ה' אשר אשמע בקולו, אשר על כן ראה יתברך להרבות בו אותותיו ולהפליא את מכותיו למען ידע שמו וגדולתו, וכמו שכתוב וידעו מצרים כי אני ה', למען תדע כי אני ה', וכמו שהודה בסוף בעצמו ואמר ה' הצדיק כו' ובזה הוא ממש כהאטד הזה אשר כל זמן שהוא מחובר אין הנאה מושג ממנו, בלתי אחרי אשר יעלה הכורת עליו, וזהו גם כן המשך דברי המדרש אחר כך ויצום אל בני ישראל ואל פרעה משל למלך כו', אמר להם כשם שאני צריך לאילני מאכל כך אני צריך לאילני סרק כו', לכך נאמר אל בני ישראל ואל פרעה, כוונתם כאשר דברנו כי אל בני ישראל צוה אותם לדבר דבריו בשמו כי הוא פוקד אותם לגואלם והם יאמינו וכמ"ש ושמעו לקולך, ואל פרעה לגלות לו כי נכונו ללץ שפטים למען ידע את חטאתו ויכיר את שם ה' ויכלתו, וזהו כשם שקילוסו של הקב"ה עולה כו', מפי הצדיקים כך עולה מפי הרשעים והענין נכון: