## Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/18:1)

ובנביא: **קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם ואותי יום יום ידרושון** גו' **למה צמנו ולא ראית** גו' **הן ביום צמכם תמצאו חפץ** כו' **הלא פרס לרעב לחמך** כו' **אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי** גו' (ישעיה נ"ח, ג'-י"ג).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/18:2)

**ואין** קשר אל המאמרים האלה בהשקפה הראשונה, כי מה ענין שבת אל הענין הזה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/18:3)

**ונקדים** מאמר **אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים** כו' **ועתה אם שמוע תשמעו בקולי** גו' (שמות י"ט, ד'-ה') הנה תלה הכתוב השמיעה בחורבן מצרים והבנת הדבר הוא כך משל אם תראה אחד שובר כלים ונותן אותם ליד צורף הלא תשפוט כי רצונו שיעשה הצורף כלי אחרת היותר חשובה, והוא מקלקל על מנת לתקן.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/18:4)

**הנמשל** אמר הקב"ה תנו דעתכם מה אני חפץ לעשות מכם אחר אשר קלקלתי והחרבתי אומה גדולה בשבילכם, בע"כ חפץ אני שתהיו אתם יותר חשובים מהם ומהמונם, כי אין הקלקול רק על מנת לתקן וכן מה שצוה יתברך על התענית היינו לקלקל הגוף ודאי כל ישעו וכל חפצו יתברך שתצא מזה פעולה טובה לתקנת הנפש ואז יהיה כדאי לקלקל ע"מ לתקן.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/18:5)

**זהו** שהשיב יתברך על שאלתם למה צמנו ולא ראית בו' הן ביום צמכם תמצאו חפץ מבלי פעולה אחרת שיצמח מזה והעסק נשאר רק מקולקל. הכזה יהיה צום אבחרהו, התפלא ואמר איך יעלה על דעתכם שיחפוץ השם יתברך בכך הלא הוא יתברך לא יחפוץ בהשחתת העולם ולא שישחית האדם א"ע, ובע"כ כל רצונו על מנת לתקן כפלים מהקלקול. ומעתה בא הכתוב וביאר להם מהות הפעולה שיצמח אל האדם מתעניתו, ונשא משל על זה ואמר - הלא פרס לרעב לחמך, היינו כי ביום התענית יתן אל לבו לאמר למה ארויח לעצמי במה שלא הוצאתי היום על ארוחת שלחני הלא טוב לתת לחמי אשר אצלתי מפי ליד עני הבא ראשון. וזהו - הלא פרס לרעב לחמך, הלחם והסעודה שהיה ראוי לך לאכול אם לא קראו צום, אז ועניים מרודים תביא בית כי בעצמך תלך ותבקש להביא עניים למען יאכלו הם את סעודתך ואז כאשר ישב העני אצלך שעה או שתים מסב על שולחנך באין ספק תראהו איך הוא ערום ויחף ותחמול עליו ותלביש אותו כפי יכלתך. וזהו הלא פרס לרעב לחמך כלומר הלא זאת תבין בעצמך שנכון וישר שלא תרויח על ידי התענית רק לתת ארוחתך אל העניים הרעבים והצמאים ואז עניים מרודים תביא בית תשתדל בעצמך לבקש אותם שיבואו לביתך ויסובב מזה עוד כי תראה ערום וכסיתו כו', ואם כן ראה כמה פעולות טובות תעשה עם העני, ומי מביאך לזה מה ששמת לבך להאכילו סעודתך הנשאר לך מן התענית ואם כן הרבה ריוח והצלה היה לך מן הצום שלך כי החיית נפש נכאה במאכל ומשתה וכסות. ומעתה זה יהיה לך משל ואות אמת כמה תוכל להרויח עוד ע"י התענית כי הלא כבר ידענו אשר שורש כל המרי נצמח ע"י ביטול תורה כאמרם ז"ל אם רואה אדם כו' יתלה בביטול תורה כי האדם מטריד עצמו כל היום תמיד בעסקים שונים להזמין לו פרנסתו ואינו דורש לנפשו לאמר בואו חשבון כמליצתם ז"ל בואו ונחשוב חשבונו של עולם כו' (בבא בתרא פ"ח) ולבדוק עצמו אם זך וישר פעלו או פעלו לניצוץ. וביום התענית ראוי לשעבד הזמן הזה שלא לעסוק בדבר מעסקי הגוף כי אינו צריך לאכול ולשתות והוא פנוי לעסוק כל היום בתורה ומוסר, ולעשות חשבון הנפש על הימים שעברו ועל הזמן שעברו עליו מן החיים, לאמר הלנו הוא כו' וכאשר יעשה החשבון על הזמן העבר יתגל ערותו ותראה חרפתו הלא החי יתן אל לבו להיטיב דרכיו ומעלליו מהיום ההוא והלאה ולהסיר מעליו הבגדים הצואים להלביש עצמו מחלצות, לבוש הוד והדר מהוד התורה והמצות, ואז יראו עיניו מה שהרויח מיום התענית. וזהו - אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כו' היינו כי ע"י שישים את לבו ביום ההוא אל היראה ואל המוסר זה לו לאור עולם וארוכתו מהרה תצמח.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 18:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/18:6)

**וכדמיון** הזה יתנהג גם כן ביום השבת כי ביום זה הוא פנוי ממלאכה ועסק, אז יקח מועד למישרים לתורה ולמוסר והוא דומה בסגולתו לסגולת יום התענית, ולכן הסמיך ואמר אם תשיב משבת רגלך כו':