## Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 22:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 22:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/22:1)

**וישמע ה' את קול דבריכם בדברכם אלי** (ה', כ"ה).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 22:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 22:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/22:2)

**באור** זה בהקדים מאמר **ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה וישב משה את דברי העם אל ה' ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל ה'** (שמות י"ט, ה'-ט').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 22:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 22:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/22:3)

**הנה** רבותינו ז"ל כבר העירו בזה (שבת פ"ז) כתיב וישב משה כו' וכתיב ויגד משה כו' מה אמר לו הקדוש ב"ה למשה ומה אמר משה לישראל כו' ומה השיב משה כו'. ולבי אומר לי כי על דרך הפשט יתבארו הכתובים יפה עם מה שמצאנו במדרש שיר השירים על מאמר **ישקני מנשיקות פיהו** (א', ב') ר' יוחנן פתח קרייא בישראל בשעה שעלו להר סיני (משל) למלך שבקש לישא אשה בת טובים שלח אצלה שליח אמרה איני כדאית לשפחתו אלא רצוני לשמוע מפיו, כיון שחזר אותו שליח אל המלך היו פניו שוחקות ושיחותיו אינן נשמעות, המלך שהיה פיקח אמר דומה שאמרה רצוני לשמוע מפיו, כך ישראל היא בת טובים, השליח זה משה, המלך זה הקב"ה, בשעה ההיא וישב משה את דברי העם אל ה' ומה תלמוד לומר ויגד משה, אלא ע"י שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך ויגד משה את דברי העם אל ה' אמר לו כך תבעו, (פרשה א', י"ד). באור הדברים כי מאמר וישב משה עם מאמר ויגד משה ענינם אחד, בלתי כי מתחלה כאשר שמע מפי ישראל מאמר כל אשר דבר ה' נעשה היה מבין דבר תשובתם כאשר יבין השדכן תשובת הכלה על דבר השידוך אשר הציע לפניה מעיר אחרת היא משיבה בחכמה הלא נראה, והשדכן מבין דבריה הקצרים אשר כל כוונתה לראות פני החתן, וגם הוא חכם ועונה ואומר הלא הוא היום פה בעירנו ותוכלו להתראות פנים אל פנים. כן הדבר כאשר הציע משה רבינו ע"ה את השידוך הנחמד הזה לפני ישראל גם כי השידוך עם מלך מלכי המלכים יתברך שמו לעד היה ערב להם מאד עכ"ז בכל חפץ לבבם היה לראות את החתן הקדוש הזה, ולאמר זאת בפירוש אל השדכן היו בושים בדבר, ע"כ התחכמו ואמרו בקצרה אל משה כל אשר דבר ה' נעשה, ומשה רבינו ע"ה הבין פנימיות התשובה כי כוונתם הוא כאשר ישמעו הדברים מפי ה' יתברך בעצמו אז נעשה. ומשה רבינו ע"ה כבואו לפני הקב"ה היה בוש להוציא הדבר בשפתיו כמו שהבין הוא בדברי התשובה כ"א מתוך שתיקותו ושחיקות פניו היה ניכר כי יש דברים עצורים בלבו, מה עשה משה וישב משה את דברי העם אל ה' ממש כהמשיב דברים עצורים בכלי כן היו דברי העם עצורים אתו וכאלו הביא הדברים עצמם והראה אותם לפני ה' על דרך המביא אגרת חתומה לאמר קרא נא אתה. ע"ז הורה הכתוב במאמר שלפנינו וישמע ה' את קול דבריכם בדברכם אלי, כלומר הוא בעצמו שמע אבל אני לא השבתי כמו שהבנתי אני. והקב"ה אשר כל מחשבות הוא מבין אמר אל משה דע כי הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך כלומר אתגלה לפניהם בעצמי אז ויגד משה את דברי העם אל ה' ר"ל אז ביאר תשובתם באר היטב כך תבעו. כי זה הוא ההבדל בין מאמר וישב ובין מאמר ויגד, כי מאמר וישב מורה שהשיב הדברים עצמם בצלמם כמשיב אגרת, ומאמר ויגד יסוב אל המספר ענין עם המשכת הדברים. וזאת תמצא הרבה במקראי קודש, והענין נחמד ונעים: