## Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 4:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 4:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/4:1)

ובילקוט (ריש פרשתנו): אתה החלות אתה התרת לי נדרי בשעה שאמרת לי לך והוצא את עמי בני ישראל מארץ מצרים אמרתי לפניך איני יכול שכבר נשבעתי ליתרו שאיני זז מאצלו שנאמר ויואל משה לשבת את האיש ואין הואלה אלא לשון שבועה כו' (רמז תתי"ד).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 4:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 4:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/4:2)

**בהשקפה** הראשונה הדרש רחוק מאד, לאמר אשר מאמר אתה החלות כו' מדבר מהפרת נדרים, אשר פשט המאמר נראה לעינים כי הוא מוסב על היד החזקה והזרוע הנטויה אשר הפליא יתברך בגאולת מצרים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 4:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 4:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/4:3)

**ואולי** הכוונה בזה כי הנה כבר אמר המגיד ברוך הוא שהקב"ה חשב את הקץ לעשות כי הקץ אשר ע"פ הגזירה עוד לא הגיע זמנו, כי הגזירה היתה ועבדום כו' ארבע מאות שנה והם לא היו במצרים רק רד"ו שנה, רק הקב"ה ברב חסדו עשה קץ חדש וכאמרם ז"ל (במדרש בשלח) היו יודעים שההעברה שאני עובר במצרים קשה היא וכן ישראל אומר ויהי ה' משגב לדך משגב לעתות בצרה כי היה עדיין עת צרה ועת גלות מצד החיוב רק הקב"ה עשה בחסדו לחלק את הגלות הזה לחלקים קטנים, כמשל שזכרו ז"ל לאחד שנשבע להשליך על בנו אבן גדול אח"כ צוה לפוצץ את הסלע לחלקים דקים, והשליך על בנו חתיכה אחר חתיכה, ובזה קיים דבר השבועה ואת בנו לא המית, ומה מאד רמזו ז"ל את זאת במאמר קצר הנזכר ויהי ה' משגב לדך משגב לעתות כו' כלומר שעשה מן העת צרה הזאת הרבה עתות וזהו משגב לעתות (הרבה) בצרה, והשלים אח"כ בגליות אחרות, כי הרבה עמו פדות והרבה ריוח והצלה למקום גם קודם שיגיע העת אשר ע"פ גזירה וכמאמר **אני ה' בעתה אחישנה** (ישעי' ס', כ"ב) וכמו שבארנו למעלה (פ' בא), ר"ל יכולת בידי לעשות סבה שיהיה העת קודם העת, ואין מקום לבעל דין לחלוק רק לומר אולי הגזירה היתה כך מתחלה רק על רד"ו שנה ע"ז הביא מופת כי אינו כך רק הקב"ה התחרט כביכול על הגזירה הקודמת כמאמר ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים כו' ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי כו'. והעד כי הוצרך הקב"ה להתיר הנדר למשה אשר נשבע ליתרו שלא יזוז מביתו, ואם הגזירה הקדומה לא היתה רק על רד"ו שנה למה לא מנע יתברך את משה ולמה לא עיכבו שלא ישבע אל יתרו, א"כ מוכרח לומר כי עדיין לא הותרה הגזירה והגזירה היתה על ארבע מאות והיה באפשר למשה שישבע ליתרו שלא יזוז מאצלו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 4:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 4:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/4:4)

**וזהו** אתה החלות להראות את עבדך כו' היינו החסד הגדול אשר עשה במצרים כי חשב את הקץ לעשות קודם הזמן וביטל את הגזירה. אך כדי לאמת הדבר שהגזירה כך היתה אמרו ז"ל שאמר משה להקב"ה אתה התרת נדרי אשר נשבעתי ליתרו, ולמה לא עיכבו מתחלה שלא ישבע לו אם לא כי ודאי כי הגזירה כן היתה על ארבע מאות שנה ועכ"ז אחר כך עשית בחסדך להפר את הגזירה, וע"כ עשה גם עמי כחסד הזה להפר את הגזירה: