## Ohel Ya'akov on Torah, Vayeshev

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayeshev 3:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayeshev 3:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayeshev/r/3:1)

**שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי** (ל"ז, ו'). מדרש: אמר להם כך יהיו הנביאים מוכיחים אתכם **שמעו נא את אשר ה' אומר** (מיכה ו', א') (פרשה פ"ד, י'),


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayeshev 3:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayeshev 3:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayeshev/r/3:2)

**והמאמר** פלאי! והנראה בזה כי הם ז"ל באו להמליץ על יוסף עליו השלום ולהתיר בזה ספק גדול מה שיש לשאול עליו, והוא כי לכאורה יפלא מאד מה ראה לספר חלומותיו לפניהם ולומר שמעו נא כו', אשר מזה ידומה כי היה חס ושלום מתהלל ומתפאר בהן והיה מחכה מתי תבוא העת שיהיה מלך עליהם, וכי זאת היא ממדת הצדיק אתמהה!¹

footnotes:
¹ וזהו שהבין הרמב"ן ז"ל במאמר ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו. כלומר מלבד השנאה שהיתה בלבם על חלומותיו עוד הוסיפו שנוא אותו על דבריו, כלומר על מה שסיפר חלומותיו לפניהם כי דנוהו למתכבד בקלונם ושהוא שומר ומצפה מתי ירים עול מלכותו עליהם:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayeshev 3:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayeshev 3:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayeshev/r/3:3)

**ובמדרש:** ויגער בו אביו אמר הקב"ה כך תהיו גוערין בנביאכם שנאמר **ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתותי** (ירמיה כ"ט, כ"ז) (פרשה פ"ד, י"א). וכלל הענין הוא עם מה שאמור למעלה (פרשת וירא) כי לא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה כי מדת בשר ודם כשהוא רוצה לעשות לחבירו רעה הוא מסתיר דבריו למען לא יתודע אליו הדבר ויבקש סבה להנצל מרעתו ויחיש מפלט לו. לא כן הקב"ה שהוא מודיע סודו על ידי עבדיו הנביאים ומגלה על ידיהם את אשר דבר לעשות לעמו למען יתעוררו ויעמדו על נפשם לבקש מה שיגין עליהם ולא יהיה הדבר ולא יבוא. ועל דרך הכתוב **משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה** (תהלים ע"ו, ט') ובדרש (שבת פ"ח): מתחילה יראה ולבסוף שקטה (וכאשר הארכנו שם בביאור ענין זה עיין עליו) והן על זה היה מדרך הנביא לבוא אלינו ולומר **שמעו נא את אשר ה' אומר** (מיכה ו', א') על דרך בקשה לומר שימו לב על הדבר הלא בידכם להפריע בשתשובו מדרכיכם הרעים. וזה שכתוב **הלוא ידעת אם לא שמעת** (ישעיה מ', כ"ז) כלומר אם לא תרצו להתייסר בשמיעה לבד הלא ההכרח יהי' שתדעו הדבר בפועל היינו בבואו עליכם. וזהו גם כן מה שכתוב **שמעו שמוע ואל תבינו** לכן יהיה העונש **וראו ראו ואל תדעו** (שם ו', ט') כלומר על אשר לא נתייסרתם בידיעת הדבר ההכרח שתראו אותו בפועל וזהו וראו ראו ואל תדעו.¹ וזהו גם כן **מנעי רגלך מיחף** כו' (ירמיה ב', כ"ה) כלומר קחי מוסר על ידי השמיעה ובזה תהיה מונע את עצמך מפגיעת הדבר בפועל.

footnotes:
¹ ובנביא הכיתי אתכם בשדפון ובירקון כו' ולא שבתם עדי נאום ה' שלחתי בכם דבר כו' ולא שבתם עדי הפכתי בכם כו' ולא שבתם עדי וכו', לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל (עמוס ד' ט'-י"ב). והוא ממש על דרך כאשר הרב יניח השבט בפני תלמידיו להפחידם בה, והמשכיל אך כראותו השבט ביד רבו יירא ויחת ויקנה מוסר, והסכל עדן לא יוסר בזה עד אם ישלוט בו לרע לו ויכהו על גבו. ויש אשר גם השבט לא יועילנו גם אם יכהו מכה רבה ועל דרך מה שאמר החכם אם תכתוש את האויל כו' (משלי כ"ז, כ"ב). וזהו הכיתי אתכם בשדפון כו' ולא שבתם עדי כלומר את כל אלה הודעתי אתכם ולא שבתם ולא נתייסרתם בידיעה, לכן כה אעשה לך ישראל כלומר בפועל. וזהו שביקש מהם ואמר עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל כלומר לכל הפחות הכינו עצמכם לקראתו יתברך בשיבוא הדבר בפועל ולא תהיו כאותו שנאמר בו אם תכתוש כו':על ידי היראה יתבטל הדבר והעד הנאמן על דברינו כי כנים הם הוא מה שאמרו הכתובים (מקץ) ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם (מ"ב, ט'), ולא אמר אשר חלם לו יען כי יוסף הצדיק לא העלה על רוחו כי הוא יתברך רוצה בו להמליך אותו עליהם מפאת רוב זכותו. אך הדבר היה בעיניו על דרך מראה נבואה להעיר לב אחיו ולהפחידם בדברים וכאשר נתבאר בפנים וכל עיקר החלום היה אך עבורם וזהו אשר חלם להם:החלום מראה נבואה ואשר ראה בחלומו כי הוא ימלוך עליהם דן הדבר אך על דרך מאמר הכתוב ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם (שמואל א' ב') ודרשו ז"ל (במדרש פרשת מטות) באף שהוא משפיל לזה מרים לזה. וכוונתם בזה כי לפעמים ברצות ה' לייסר איזה איש ולהשפילו אזי בעבורו ובשבילו מרים את חבירו ומגביהו עליו ונותן בו כח וממשלה לעושת בו כחפצו. ובכמו זאת הנה עיקר כוונתו יתברך להשפיל ולהוריד את האחד ואגב זה מגביה את השני. וזהו משפיל אף מרומם כלומר העיקר הוא השפלת האחד ואגב מרומם השני וזהו אף מרומם. וזאת ביארו לנו רז"ל באמרם באף שהוא משפיל לזה כלומר עיקר הענין הוא הכעס מאת המקום ברוך הוא להעניש את האחד והתרוממות השני הוא אך מסבתו ועל דרך אגב (ובעז"ה יבואר לנו הענין באורך במקומו):


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayeshev 3:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayeshev 3:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayeshev/r/3:4)

**והנה** ידענו כי החלום הוא אחד מס' בנבואה והצדיק הזה יוסף עליו השלום בודאי לא היה מחזיק עצמו שהוא הנכבד בעיני ה' מכל בית אביו עד שמרוב זכותו יתנהו עליון עליהם להיות הוא המלך והמה אליו לעבדים, אבל היה דן את עצמו כי אותו הראה אלהים ענין הזה למען ילך ויגד הדבר לאחיו להפחידם ולהביא מורך בלבם למען יחפשו את דרכם וישובו וייטיבו דרכיהם ומעלליהם לפני ה'. ועל כן מיד אחר ראותו מראה החלום הלך אל אחיו ואמר שמעו נא את החלום הזה אשר חלמתי (ועל דרך בקשה) למען יוסרו בדברים ולא יתקיים החלום בפועל. וזה שאמרו ז"ל אמר כך יהיו הנביאים מוכיחים אתכם שמעו נא את אשר ה' אומר, והרצון בזה להודיענו כי יוסף עליו השלום לא על דרך התפארות סיפר לפניהם החלום חס ושלום כ"א ממש על דרך כאשר יאמר נביא הדור שמעו נא כו', כך הוא עליו השלום במה שאמר שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי, רצה בזה שיקחו מוסר ויתייסרו בידיעה למען לא יבוא הדבר. וביותר כי על ידי היראה והעצב שיגיעם ידיעת החלום גם כן יתבטל הדבר ולא יבוא, כענין שאמרו ז"ל חלמא בישא עצבותיה מסתייה (ברכות נ"ה).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayeshev 3:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayeshev 3:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayeshev/r/3:5)

**וכי** ישאלך לבבך למה באמת לא נתבטל החלום הלא המונח קיים חלמא בישא עצבותיה מסתייה, אף אתה אמור לו כי השבטים עליהם השלום לא עצבו על החלום מאומה כי אמרו ללבבם כי החלום יתבטל גם מבלעדי עצבותם, אך מפאת שמחת יוסף והתפארותו בו (כי כן חשדוהו) וכמרז"ל חלמא טבא חדוותיה מסתייה (שם) ועל כן תוחלתם היה כי יתבטל על ידי שמחת יוסף. ובאמת יוסף עליו השלום לא שמח בו מאומה כי על דעתו היה ענין החלום על דרך מראה נבואה לנביא הדור וכנזכר לעיל. ועל כן לא היה שום סבה שיתבטל החלום הוא לא שמח והם לא עצבו. וזהו מתק לשונם ז"ל שמעו נא החלום כו' אמר להם כך יהיו הנביאים מוכיחים אתכם כלומר כאשר ידבר הנביא בשם ה' על דרך המודיע וכנזכר לעיל. אבל הם לא דימו כן, ועוד שנאו אותו כי על דעתם היה כי הוא מתהלל ומתגאה עליהם ממש כאשר ישראל לא שמעו לקול נביאיהם. וזהו שאמרו בסמוך ויגער בו אביו אמר הקב"ה כך תהיו גוערין בנביאכם שנאמר למה לא גערת בירמיהו הענתותי.