## Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/21:1)

**ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי** כו' **ותען רחל ולאה** כו' **כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו** (ל"א ט'-ט"ז).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/21:2)

**הנה** מהראוי להבין מדוע יהיה עושר יעקב מוגדר על שם הצלה. עוד יש להעיר בתשובת יעקב עליו השלום ללבן מה פשעי כו' זה עשרים שנה כו' טרפה לא הבאתי אליך כו' עד את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש. אשר לכאורה עוד השיבו דבר המורה זיקים חצים בתוך לבב לבן חץ מוסר ודעת, כי היא הנותנת לעורר את רוחו להמשיכהו אליו לשמור צאנו למען לא יפגעום הפגעים שהזכיר (וכמו שאמר בעצמו נחשתי ויברכני כו'). גם מה שאמר ויוכח אמש לא ידענו מה היתה ההוכחה, וביותר מהראוי להתבונן וכי יעקב עליו השלום יתנהג ברמאות כנאמר ויקח לו יעקב מקל לבנה כו', ומה גם כי מן השמים הסכימו עמו כמו שכתוב ויאמר אלי מלאך האלהים כו' עד כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/21:3)

**ומהראוי** להבין הענין! ואחשוב בהתכת הכתובים האלו עם המבואר במדרש (במקומו): אנכי אחטנה אני הייתי חוטא על הארי, שכך גזר הקב"ה לארי שיהיה טורף ואוכל מצאנו של לבן בכל יום, ואם תאמר שאם היה רועה אחר היה מצילם, תלמוד לומר **כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רועים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה** (ישעיה ל"א, ד') (פרשה ע"ד, י"א).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/21:4)

**ובזה** נבוא אל הענין בהקדים משל לחייט גדול ששכר פועל לעשות עמו במלאכתו וימאן החייט הזה לקצוב עם פועלו על דרך משפט הנהוג בבעלי מלאכה זו, היינו החתיכות הנופלים והנשארים מבגדי החופש והרקמות וכאלה יהיו למשכורת הפועל, רק קצב לו שכרו לשלם לו מכיסו דינר זהב לחודש וכדומה והשירים יהיו שלו, ויהי ביום החודש תבע הפועל דמי משכרתו ודחה אותו על החודש השני, וכן מחודש לחודש ויהיה בצאת השנה ופעלו לא נתן לו הזמינו לדין ותבעו כל שיורי החתיכות הנותרים מהבגדים הנעשו במשך השנה ההיא (כי עודפות הרבה על סך המעות שקצב לו), אמר לו בעל הבית מה לך ליתורי החתיכות הלא קצבתי לך מעות תחתם, ענה השופט ואמר להבעל מלאכה לו יהיה כדברך אבל אתה הגם כי חלפת משכרתו הראוי לו על מעות מעט הלא גם המעות לא נתת לו, אי לזאת תשוב משכרתו לאיתנה מאז לתת לו כל יתור וריוח שיורי הבגדים כמשפט כל הפועלים מאת בעליהם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/21:5)

**הנמשל** כי מאז ברא אלהים כל היצורים למיניהם מבהמות שדי וחיתו ארץ ורמש האדמה, חלק להם מזונם וטרפם לרגל המלאכה אשר הם עושים, מהם יבקשו אוכל למו על נאות דשא, ומהם בזרע הארץ, ומהם צודים וטורפים ציד נפשות, כמו הארי והזאב וכמוהם, שכל מחיתם ופרנסתם הוא ממה שיטרפו בזרוע עוזם אביוני הנבראים בכבשים ובעזים, וכמו שכתוב **בו תרמוש כל חיתו יער** כו' (תהילים ק"ד, כ'). וזכות יעקב עליו השלום הועילה וגם עמדה לו ללבן עוד כי בכל משך זמן עבדותו אצלו לא קרה לצאנו כמקרה העדרים טרף חיה או זולת המקריים הנופלים בצאן (ועל דרך בהמה ממשכלת עדרים מדלות צאן מצמיתות).¹

footnotes:
¹ ועיין במדרש (פרשתנו) ותמצא מבואר שיעקב עליו השלום היה מתפלל על זאת וזה לשונו מה היה אומר? רבי יהושע בן לוי אמר ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים היה אומר, הדא הוא דכתיב לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל (סבא), עד כאן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/21:6)

**וזהו** שאמר יעקב זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו וכו' טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה, וביארו הם ז"ל אני הייתי חוטא נגד הארי שכך גזר הקב"ה לארי שיהיה טורף ואוכל מצאנו של לבן בכל יום, כלומר כי זהו ארוחתו ארוחת תמיד הניתן לו מאת המלך יתברך, ואנכי במה שעמדתי נגדו להציל פניו הנה בזה הייתי חוטא נגדו. והנה מהראוי היה כי כל הניצולים מהמקריים הנזכרים על ידי זכות יעקב עליו השלום לו יהיו, כי כחו ועוצם יד זכותו עשה הצלתם, אך לבן במה שקצב לו שכרו היו הניצולים לו לשלל, ויעקב אין לו אלא שכרו, ולו הקים לבן דברו לתת ליעקב משכורתו הקצוב לו ודאי כי הניצולים היו מגיעים אליו בהחלט. אבל הוא היה סובב בתמורת משכורת יעקב כדלת על צירה וזהו והחליף את משכורתי עשרת מונים, מאז - ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי, כלומר נתן לי הניצולים, וזהו גם כן כי כל העושר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 21:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/21:7)

**והן** זאת היתה תשובת יעקב ללבן זה כ' שנה וכו' כלומר מה לך אפוא כי חרדת כל כך על רוב עושרי, חשוב נא כי כל הניצולים על ידי מיום הייתי שומר צאנך, טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה, רצה לומר אנכי הצלתי הצאן מהטורפים וכנזכר לעיל במדרש, לזאת את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש, כלומר הוכיח למפרע כי הניצולים לי הם ואך זאת היתה כוונת יעקב במעשה המקלות, והמעשה מעשה אלהים הוא אך להחזיר אליו את הניצולות למפרע.