## Ohel Ya'akov on Torah, Yitro

###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/13:1)

**ועתה אם שמוע תשמעו בקולי** כו', **והייתם לי סגולה מכל העמים** כו', **ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.**


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/13:2)

**הנה** מלבד שכל המאמר ואתם תהיו לי ממלכת כו', מיותר עוד יותר יקשה מלת ואתם שמהנכון היה לומר והייתם לי סגולה מכל העמים ממלכת כהנים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/13:3)

**והנראה** בזה על דרך עשיר אחד שמתה אשתו ושיער בדעתו שלא לקחת אשה עשירה, אבל בחר לו עלמה אחת מהמשרתות בביתו ולקחה לו לאשה. וזה הדבר אשר דבר אליה, דעי בתי כי עד עתה היית כאחת השפחות והיום הזה נהיית לגברת כי תהיי לי לאשה, אבל אני אומר לך כי לא בהחלט עלית על כלנה במה שאתנך לגבירה על אמהות, אולם עוד מקום לומר כי יתרון לך אז מעתה יען כי בהיותך אמה בביתי לא היה תחת ידך בלתי דבר אחד שפקדתי אותכה עליו, כי יחדתי לכל עסק משרתת לבד, זאת על הכלים של כסף, וזאת על של זהב, וכן זולתם אשר כל אחת לא היה עליה זולת שמירת העבודה המיוחדת אליה. וכמו כן את היה תחת ידך אך דבר מיוחד, לא כן עתה כאשר את אשתי הנה החיוב עליך להשגיח על כלם ואחריות כל הבית וכל כליו עליך הוא. והדבר הנגרע מאיזה משרתת אדרוש ממך להיותך עקרת הבית, וכי תאמר אם כן מה זה אנכי ומה יתרון לי עתה בהיותי גברת בבית ובמה יודע איפה כי אתה אישי, אמר לה איעצך ואודיע לך פשר הדבר ההוא, והוא כי נחלק הדבר בין שנינו היינו גדולתך וחשיבותך יהיה עמדי, ואני אשתדל להטות לך חן וחסד להרים קרנך בכבוד למעלה ראש כיאות לגברת. אמנם את לא כן תדמי אבל תתני בלבך כי נעשית שפחה כפולה ועבודתך מכופלת בשמירת כל הכלים וכל החפצים אשר לי, ועל ידי זה הרבה ארבה גאונך וגאותך, מה שאין כן אם את תגביה רוחך בקרבך ותגיס דעתך לאמר גברת אני, ואת כל אשר לי תשליך אחר גיוך הנה כבודך בקלון תמירי.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/13:4)

**הוא** הדבר בעניננו כי עלינו נאמר **ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי** (ויקרא כ', כ"ו) וההבדלה ההיא היא מקפת שני דברים. אחד האהבה הנפלאה והתרוממות העצום וכאשר הפליגו ז"ל במדרש: לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, בתי, אמי (שמות רבה פרשה נ"ב, ה'), היינו כי ארש אותנו יתברך לו לעם עולם מה שלא זכה לזה כל עם וכל לשון וכמו שכתוב **ולתתך עליון על כל הגוים** (דברים כ"ו). והשני כי עלינו לעשות ולקיים מצות התורה לעבדה ולשמרה, עד שכל הנבראים שבעולם השית תחת ידי האדם הישראלי שישתדל בתיקונם וקיומם בתורתו ועבודתו, ושינויי וקלקולי כל הדברים תלויים בו כמאמר **רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם** (עמוס ג', ב') וברז"ל: אין פורעניות בא לעולם אלא בשביל ישראל (יבמות ס"ג, א'). ועל כן נדיבות יעץ יתברך והקדים לדבר על לב בני ישראל קודם מתן תורה, לאמר אם תשיתו לבכם להתפאר בגאון עוזכם וברום מעלתכם שהשגתם הלא תגרעו מהעבודה אשר עליכם ותתקלקל האהבה, ועל כן החיוב עליכם להחליט בלבבכם כי נעשיתם עבדים ומשרתים ולהיות עיניכם פקוחות על עבודתכם בשקידה נפלאה ויגיעה רבה, והאהבה וההתרוממות תהיה שמורה בלבי. וזהו אם שמוע תשמעו בקולי כלומר אם באמת רצונכם להתמיד בקבלת השמועה ושלא תאבד מכם (כהוראת מקור עם הפעולה) הנה אגיד לכם העילה הגדולה המועלת לזה, היינו והייתם לי סגולה מכל העמים, רצה לומר אני אשתדל בלבבי בהתרוממות קרן סגולתכם ולהרבות כבודכם, אבל אתם לא תחשבו כן בלבבכם, וזהו ואתם (תחליטו בדעתכם) תהיו לי ממלכת כהנים כלומר קבלתם עליכם רוב עבודה, וכמאמר הנביא **ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו** (ישעיה ס"א, ו') וכבאור הרמב"ן ז"ל ממלכת כהנים ממלכת משרתים:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/13:5)

**עוד** באור על זה בשנעמוד תחלה על קושיא עצומה מה שמבואר בתורה ובנביאים שיש על האדם לההביל כל מחמדי העולם הזה וכל הטובות המדומות, ולהרחיקם תכלית הריחוק, עד שאמרו ז"ל כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל כו' (אבות ו', ד'), וכן החכם ע"ה בכל ספר קהלת הפליג לדבר בגנות אכילה ושתיה עושר וכבוד. והלא כמה גופי תורה וכמה מצות נוסדו על עניני טובות העולם הזה כמו צדקה וגמילות חסדים והכנסת אורחים, וכן גניבה וגזילה. אשר לכאורה אין מקום לזכות את הנודב גם לא לחייב העושק על דברים פחותים כהם, בלתי אם יגזול מרעהו איזה מצוה מהמצות כמו ציצית תפלין וכדומה, והתורה הקפידה על גזילת ממון חבירו אפילו היא פרוטה, וכמו כן גדולה מצות צדקה, ולכאורה מה לקח ממנו או מה נתן לו אחרי כי הבל הוא.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/13:6)

**וביותר** יש לתמוה על דבריהם ז"ל (במדרש רות) אלו היה יודע בועז שהקב"ה מכתיב עליו **ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר** (רות ב', י"ד), עגלות מפוטמות היה מאכילה (פרשה ה', ו') והיתכן כי יבקש יתברך להנות האורחים במפוטמים אחרי כי צוה אותנו להתרחק מכל התענוגים המדומים. והנראה בהבנת הענין עם מה שידענו מפי קדמונינו ע"ה כי עיקר ותכלית המצות לברר ולזכך נפש אומתנו, ושתקנה על ידי כל מצוה פעולה ותועלת ותקון עד שתמשך בטבעה אל כל מדה נכונה, וכמאמרם ז"ל **אמרת ה' צרופה** (תהילים י"ח, ל"א) וכו' רב אמר לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות (בראשית רבה פרשה מ"ד, א'). ועל כן אם יעשה אדם דבר אשר מקורו ממדת רחמנות כמו צדקה וגמילות חסדים יפעל בנפשו שתתדבק במדת הרחמים והחמלה, וכן בכדומה מהמעשים הטובים, הנה כל מעשה תשאר ותתעצם בכח הנפש. ולהיפך העושה מעשים רעים כמו כן תתפעל נפשו מעתה לבקש מדות זרות וכענין שאמרו ז"ל עבר אדם עבירה ושנה כו', נעשה לו כהיתר (יומא פ"ז, א') והוא מחמת קנין הקלקול והמשחת שנעשה בנפשו עד שתאבה ותכסוף למדות רעות, וכמאמר החכם **נפש רשע אותה רע** (משלי כ"א, י'). והן לעילה זאת צוה אותנו יתברך על עשיית החסד והרחמים גם בעניני וחפצי העולם הזה, והזהיר אותנו גם כן על החמדה שלא לחמוד אותם מיד הזולת. אמנם לא מצד יקרת מהותם חלילה אבל מצד היות הנפש עלולה לקבל פעולה נכבדת על ידי שתתרגל בבקשת המדות המאושרות והמשובחות, וכן להיפך יהיה מושרש בכחה וטבעה בקשת הרעות והמגונות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/13:7)

**ודברנו** אלה נוכל לכלול אותם במסורה. **ולמה זה לי בכורה** (בראשית כ"ה, ל"ב) **ולמה זה חרה לך על הדבר הזה** (שמואל ב' י"ט, כ"ג) **ולמה זה הבל תהבלו** (איוב כ"ז, י"ב) והוא לדרכנו בדרך שאלה ותשובה, ומלת בכורה תתפרש לפי דברנו בדרך שאלה על חמדי העולם הזה כי הוא לשון חשיבות. וזהו ולמה זה לי בכורה, לומר כי אין אל האדם הישר והשלם לבחור בדברים פחותים ומדומים כאלה. ואם תאמר אחרי שבאמת המה מהבל אצלו יתברך למה יחרה אפו על הגונב אותם, הלא לא גנב כלום כי אם ענין הבל ושוא, וזהו ולמה זה חרה לך על הדבר הזה. ועל זה בא הכתוב השלישי כמשיב ואומר, ולמה זה הבל תהבלו, כלומר לא תחשוב בענין הגניבה שהקב"ה כועס בעבור היזק הנגנב והנגזל, לא כן כי אם על פגם והיזק הגונב כי בחמדתו ממון חבירו נשאר הרע מדובק בכח נפשו. וזהו למה זה הבל תהבלו כלומר למה תרגילו נפשותיכם לעשות רע, וכמאמר הנביא **הוי בוצע בצע רע לביתו** (חבקוק ב', ט'), כלומר לנפש עצמו, וזהו גם כן **כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח** (משלי א', י"ט) הבוצע צודה את נפש עצמו,¹ וכמו כן הדבר בהנותן צדקה והגומל חסד או החולק כבוד להראוי לו, גם כי הדברים מצד המקבל הם דלי החשיבות עם כל זה טובתם ותועלתם ישגא מאד מצד העושה למי שיחפוץ בהם וכנזכר לעיל.

footnotes:
¹ הבוצע צודה את נפש עצמו. ומה נעמה בזה מליצת רבותינו ז"ל היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנב וטעמא טעים (ברכות ה'). כי הנה אם היה עיקר החימה והכעס מפאת חסרון הנגנב היה הגונב מן הגנב ריק מכל עון אמנם אחרי שהגניבה היא סבה לפעול זכות בנפש הגונב א"כ אין נפקותא מי ומי הוא הנגנב כי מ"מ מתרגל נפשו לחמוד מה שאינו שלו וזהו בתר גנבא גנב וטעמא טעים כלומר טועם טעם גניבה ופועל בנפשו אותו הקלקול כאלו היה גונב מאת הבעלים עצמם:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/13:8)

**ומעתה** נבוא אל הענין כי הוא יתברך ברא עולם מלא כל טוב ומסר אותו ואת טובותיו בידינו, ועם כל זה צוה והזהיר אותנו להתרחק מהם. ממש כמי שעושה לבנו בית אכסניא, ומכין לו בו כל מיני מאכלים טובים וכל משקים יקרים למוכרם למי שיחפוץ בהם, אבל אמר לו הנה נתתי בידך כל זאת לא למען שתעדן נפשך לנסך בשמחה מכל יין ושכר כאשר יעשו השכורים, אבל אנכי הכינותי כל זאת אך עבור ההוללים ואנשי ההמון הבוחרים בהם, אבל אתה בעצמך הנה טוב לך לבל תשגה בהם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 13:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/13:9)

**כן** הדבר בכל חמדות וטובות העולם הזה שהכינם יתברך ופקד על האדם הישראלי שיהיה הוא המשתדל להריק שפעתם ולאצור ברכתם (כמאמרם ז"ל אין טובה באה לעולם אלא בשביל ישראל) עד שיהיה העולם מלא כל טוב. הנה אין הכוונה שיתעדן הוא בעצמו בדשן התענוגים, כי אליו יותר נאה הפרישות מטובות המדומוה ועזיבת כל חמדה, אבל מפאת היותו יתברך טוב לכל ראה להכינם עבור יהיו מצויים לכל שואל ומבקש ולכלכל נפשות הדורשים הפתאים שנאמר בהם **פתי יאמין לכל דבר** (משלי י"ד, ט"ו). אבל מהצורך אל המאמין השלם שיהיה קשה אותם אולם אתה אין לך עסק בכזה. וזהו והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ כלומר למען הפק טובת כל ברואי הארץ שיאות להם לבלות זמנם בתענוגים מדומיים, על כן בחרתי בכם לסגולה שתהיו משתדלים ועוסקים להביא השפעת הטובות בעולם. אבל ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, כלומר בדולים ופרושים מכל זה כי הוא אך כמשקה המשכר והמבלבל את האדם מכל יושר: