## Ohel Ya'akov on Torah, Yitro

###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/16:1)

**אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים**.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/16:2)

**הנראה** לדעתי בהבדל הנרדפים אני - אנכי, שהוראת שימושם אחד הוא, ולעינינו הוא כי הגביל הכתוב לכל מאמר שימוש הנאות לו פעם במלת אני, ופעם באנכי, וההבדל ביניהם אולי כך הוא, כי מאמר אני ישמש באותו שבא ממרחק נכרי וזר לא נראה ולא נשמע מעולם, וכאשר ישאלו אותו מי הוא יאמר אני פלוני מעיר פלונית, אבל בשיהיה האיש ההוא מפורסם בשמו גם במרחקים, וכלם יודעים שיש אדם גדול בעיר ידועה ומכירים אותו בשמו ולא בדמותו, אז כאשר יבוא האיש ההוא אל איזה מקום וישאלו אותו מי הוא, יענה ויאמר אנכי פלוני (כלומר המפורסם והידוע לכם), וכמו שאמר שמואל לשאול **אנכי הרואה** (שמואל א' ט', י"ט) כי גם השואלים האלה היו יודעים הרואה ומכירים שמו אך לא עצמותו, ולכן ענה אותם ואמר אנכי הרואה, כלומר אנכי הוא הרואה אשר ידעתם ואשר שמעתם. (ובספרנו כוכב מיעקב בהפטרת בשלח בארנו כמה כתובים על פי הבדל הנרדפים האלה עיין שם).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/16:3)

**ודע** כי כאשר יתן המדבר בעדו מופת והיכר על עצמו יתפוש תמיד מופת היותר קרוב ויעזוב מופת הרחוק, כמו שאמר יתברך ליצחק אנכי אלהי אברהם אביך (בראשית כ"ו, כ"ד), ואל משה אמר אנכי אלהי אביך אלוהי אברהם (שמות ג', ו'), ומלת אביך תסוב על אביו עמרם כמבואר במדרש. והטעם כי המופת הבא מקרוב יעשה רושם יותר גדול בנפש השומע ממופת נבדל ורחוק, ועל כן בבואו יתברך אל אומתנו להשמיעם עשרה הדברים פתח דבריו האיר במאמר אנכי ה' אלהיך, כלומר הידוע אצלכם מפי אבותיכם, ונתן היכר ומופת היותר קרוב אשר הוצאתיך מארץ מצרים, כלומר אשר זה עתה מקרוב נגלה נגליתי עליכם וגאלתי אתכם בידי הגדולה ממצרים. (ובזה יותר קושית הקדמונים מדוע לא נאמר אנכי כו'. אשר בראתי ארץ ושמים). והיא עילה גדולה לפעול בנפש השומעים רושם חזק ונפלא להכיר אלוהיהם הכרה אמתית, ושהוא כדאי לקבל עול מלכותו ועבודתו, מה שעיניהם ראו ולא זר כחו וגבורתו ואחדותו ואלהותו. וכענין שאמר הנביא **אנכי אנכי ה'** כו', **אנכי הגדתי והושעתי** (ישעיה מ"ג, י"א), הנה שימש הכתוב כל כך במאמר אנכי להורות כי המדבר אליהם הוא עצמו אשר גאלם והושיעם מיד מצרים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/16:4)

**ונמתיק** גם כן מה שסיים ואמר ואתם עדי נאם ה' ואני אל, והוא כי הנה כל הדברים המעידים לבעליהם על איזה דבר שיהיה יתחלקו לשני סוגים. יש שיאמר שדה פלונית או חפץ פלוני שלי הוא, ויעמיד עדים שיעידו בפני דין להחזיק הדבר בידו. ויש מראה עץ נטוע בקצה שדהו לסימן ולעד כי שלו הוא. וההבדל ביניהם הוא כי האדם המעיד על איזה דבר, אין העד הזה עד עצמותי, היינו שיהיה עצמותו ותולדתו, אך לסבת עדותו כי כבר נודע שהוא אדם נברא לכוונה הכוללת כל מין האנושי רק העדות הוא עתה במקרה שיודע עתה להעיד, לא כן העץ הנטוע לסימן הנה הוא עד בעצמיית הוייתו ובעיקר מציאותו, וכמו שכתוב **עד הגל הזה ועדה המצבה** (בראשית ל"א, נ"ב) כי לולא כוונת העדות לא היה אליו מציאות כלל במקום הזה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/16:5)

**ומעתה** זהו החילוק בעצמו בין האומה הנבחרת לזולתם, כי כל האומות האמנם יש לכל אחת חלק באמונה אבל לא לכוונה זאת היה עיקר מציאותה כי עילת מציאותם הוא כמציאות כל הנבראים שיש בהם תיקון העולם וזיונו בכלל, ונלוה להם גם זאת על ידי איזה הזדמנות שמאמינים ביראתם, ועל כן אין לומר בהם שלולא אמונתם לא היו נמצאים כי יש להם עילה עיקריית למציאותם וחברתם כנ"ל. לא כן האומה הישראלית שכל מציאותם והוייתם אינו כי אם לאמונתם ולעבודתם כמאמר **יוצרי מבטן לעבד לו** (ישעיה מ"ט, ה') ובזולת זה אין מקום אל מציאותם. (ובחון הדבר אם תרצה לבטל את אחד מאמונתו ימסור נפשו ויבחר מות מחיים, יען כי בהעדר אמונתו הוא כאין וכאפס), ואם כן עם ד' אלה עדים הם בעצמות הוויתם וזהו ואתם עדי נאם ה'.¹ כלומר אתם בעצמותכם, אמנם היתרון בזה כי הנה העד הבלתי מעיד עם עצמותו, והעדות בו הוא אך ענין מחודש ונוסף על עצמותו יש מקום לחשוב אולי הוא משקר עתה בעדותו, כי בזאת ירויח אל עצמותו, מה שאין כן אותו שהוא עד בעצמיית הוייתו איך יתכן לחשדו למשקר הלא לא ירויח מאומה על ידי שקרותו כי מי ישיג הריוח בזולת עצמותו.

footnotes:
¹ ויש לכוין עוד במה שדייק ואמר ואתם עדי ולא אמר ואתם עדים. כי הנה אותו שמעיד לחבירו על איזה דבר לא יתכן לייחדהו אל בעל החפץ לומר כי עד שלו הוא כי אין לו שום השתתפות עמו בעדות זה והיום יודע להעיד לזה ומחר לאיש אחר, לא כן העד המעיד בעצמותו כמו גל ומצבה וכדומה הנה העד ההוא מיוחד בעדותו אך אל בעליו ולא לאחר בשום פנים. הוא הדבר בישראל אשר כפי שדברנו בפנים הנה עדותם בכח עצמותם ובמציאותם ואם כן עדותם מכוונת ומיוחדת בלתי לה' לבדו וזהו ואתם עדי. והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/16:6)

**כן** ממש האומות שכל אמונתם הוא ענין מחודש ונוסף במקרה אבל נושא עצמותם הוא דבר אחר אם כן מקום לומר שמשקרים בעדות אמונתם וטעם שקרותם, כדי להרויח בחלקם העצמיי, לא כן הישראלי אשר בזולת אמונתו ועדותו אין לו מציאות וקיום וחפץ כלל וכנזכר לעיל איך אם כן יחשדוהו למשקר בהיותו משולל הריוח בחלקו העצמיי והבן.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 16:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/16:7)

**ועל** אותה בחינה עצמה אמר גם כן ואני אל. ירצה כי אין להסתפק חלילה אולי הוא רוצה להתהדר בהוד הזולת, שזה לא יתכן להרהר בלתי על אחד מן המשרתים במרום שיאמר כי הוא אלהים נוכל לחשדו כי הוא מכזב למען הרבות בכבודו יותר ממה שראוי לו. לא כן אלהי האלהים יתברך שמו אשר כל הגדולה וכל הכבוד שלו הוא. וכבר מקובל ונאמן אצלנו על פי מופתים ברורים כי יש בעולם בורא שהוא המציא את כל הנמצאים אין עוד מקום אל החשד שיחפוץ בכבוד יותר מהראוי לו כי הלא כל העולם שלו וכל הכבוד שלו, ומה לו לשקר או מה ירויח בהשקר. והדברים כנים ועמוקים: