## Ohel Ya'akov on Torah, Yitro

###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 17:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 17:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/17:1)

גמרא: אנכי נוטריקון רבנן אמרי אמירה נעימה כתיבה יהיבה יהיבה כתיבה נאמנים אמריה (שבת ק"ה, א').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 17:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 17:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/17:2)

**דע** כי התקשרות האדם בעולם הזה הוא על ידי החושים הנמצאים בגוף כמו הרעבון יעיר אותו אל האכילה, והצמאון אל השתיה, וכן כלם, ועל ידי החושים האלה יפעול פעולותיו לקיום המין. אמנם התקשרות האדם עם התורה אינו דבר החקוק בטבע, שעל כן לא תמצא הקשר הזה בכלל מין האנושי בלתי אם במי שעוסק בתורה, שעל ידי עסקו בה הוא קונה בנפשו כל המדות הישרות - האהבה, והיראה והענוה, וכדומה ממדות הטובות המביאות בעליהן לידי מעשים טובים, ועל ידיהם יהיה האדם דבוק ונקשר בהקב"ה ותורתו. וזהו מאמר **כי נר מצוה ותורה אור** (משלי ו', כ"ג), היינו כמו שטלטול האור בבית אינו כי אם באמצעות הנר כן המצות מעשיות המה האמצעים בין עושיהם ובין התורה, אשר לולא המצוה לא היה שום קשר והתחברות בין האדם עפר מאדמה לבין אור התורה אשר בשמים ממעל שהוא אור המאיר מעצמותו יתברך, באין ממוצע כלל (והעד שהיא קדמה לכל המעשים גם לכסא הכבוד כמבואר במדרש בראשית רבא א' ואם כן מי ומי היה הממוצע).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 17:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 17:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/17:3)

**וזהו** גם כן **כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה** (שם ב', ו'), כלומר מאת המקור והשורש הראשון. והן לטעם זה גזרה חכמתו יתברך לתת התורה בכתב באופן שלא יפול בה שום השתנות לעולם, אפילו באות אחת ואז יהיה הלומד התורה הכתובה בזמנו ממש כהלומד בהתורה הנתונה למשה, בהיות הדברים עצמיים אותם שנאמרו מפי הגבורה. וזהו אמירה נעימה כתיבה יהיבה, כלומר כדי שתעמוד בצחות אורה ובנועם זהרה על כן נתנה בכתב מחוקק ומוגבל שלא לשנות או להחליף איזה מלות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 17:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 17:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/17:4)

**עתה** נמתיק דברי המאמר יהיבה כתיבה נאמנים אמריה והוא עם הכלל המבואר כי כל האמונה אשר בבנים היא בקבלה מאבותיהם, כי האב ימסור לבנו מה שקבל הוא מהאמונות והדעות מאבותיו והיא מוסכמת ומקובלת מצד החכמה ומצד הטבע, כי כן משפט וטבע הבן שלא להרהר אחר האב כלל, וזה יכלול אמונות ודתות כל העמים כי מצד הטבע הם אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם כמאמר **כי עברו איי כתיים** כו', **ההימיר גוי אלהים** (ירמיה ב', י').¹ ותועלת השכל אל האמונה גם הוא לעיקר גדול לחקור אחר אביו אם אמונתו תתדמה אל אמונת וקבלת כלל אומתנו או פן היה בודא דברים מלבו, ועל דרך **אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם** (איוב ט"ו, י"ח) רצה לומר שעל כן ראוי לקבל מהם כי לא כחדו באמונת אבותם, ומלבד זה אין שום אופן להרהר אחר אמונת האבות כמאמר עין תלעג לאב כו'.

footnotes:
¹ וטעם הדבר ביאר לנו שלמה המלך ע"ה שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך אמת קנה כו' (משלי כ"ג, כ"ב). בא לבאר לנו הסבה להיות יסוד האמונה בנוי על כבוד אב ואם לאמר כי כמו כל קיום העולם בעניני הגוף בנוי על חסדי האבות המשתדלים בתיקוני תולדות לגדלם ולחנכם עד כי יביאום אל אושר האנושי, כן יורו את בניהם דרכי האמונה המקובלת בידם מאבותיהם וימסרו אותם אל חכמים ומורים הנאמנים אצלם למען יקנו חכמת האמונה האמתית. וחס ושלום אם יקל הבן בכבוד אביו הנה יפריע את עצמו מאמונתו וכמו שאמר האברבנאל ביסוד מצות כבד את אביך כדי שתהיה קבלת ההורים חשובה להאמין בה, וכמו שנאמר שאל אביך ויגדך כו' עד כאן. ולכן אמרו ז"ל (בבא מציעא ל"ב) הוקש כבודם לכבוד המקום רוצה לומר היקש עצמיי שענין כבוד המקום וענין כבוד אב ואם אחד הוא כאשר תקיש הפרוטה ללחם מחמת שבמחירה תקח לחם כן על ידי כבוד אב ואם יקנו הבנים האמונה לכבד המקום. וזהו שמע לאביך זה ילדך לומר כי הוא מחוייב מצד הטבע שהוא הוליד אותו ומשלים לו כל מה שמפיק הצלחת גדולו ושוקד בכל צדי טובתו.  וכמו שאמר הרמב"ן ז"ל על מאמר הכתוב (דברים ד') והודעתם לבניך כו' וזה לשון כי האב לא יעיד שקר לבנו ולא ינחיל אותו דבר הבל ואין בו מועיל ואמר עוד ואל תבוז כי זקנה אמך כלומר שידיעתו קודמת ומקובלת מאבותיו, והוא ההבדל בין מאמר (שם א') שמע בני מוסר אביך ובין מאמרו (שם י') שמעו בנים מוסר אב, היינו כי האף אמנם שיסוד האמונה הוא ענין העומד על כבוד האב עם כל זה גם אותו שאין לו אב גם הוא יש לו ממי ללמוד וממי לקבל האמונה האמתית, והיינו כי ישמע מאבות אחרים המצווים את בניהם וזהו שמעו בנים מוסר אב כלומר מאותו שהוא אב לבנים כי בוודאי אב לא יכזב בבנו, והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 17:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 17:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/17:5)

**ודע** כי עיקר ויסוד אמונה ודת האלהית הוא תורה שבכתב שנאמין אמונה שלימה כי התורה שבידנו היא מן השמים בלי השתנות אות אחד וראוי לומר עליה וזאת התורה אשר שם משה כו', וכמאמר הילקוט (וילך): משה כתב י"ב תורות לי"ב שבטים, ואחת שתהא בארון, שאם יבקשו לזייף דבר שיהיו מוציאים אותה שבארון. ואולי לכוונה זאת צוה יתברך על מלך ישראל **תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם** (דברים ל"א, י"א) והוא מדאגה פן נפל איזה זיוף בהתורות שבידם יתברר הדבר על ידי התורה הנתונה בארון, וזהו יהיבה כתיבה נאמנים אמריה כלומר על ידי היות התורה בכתב נשארים אמרים נאמנים לעד לעולם: