## Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha

###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:1)

**ויעש כן אהרן** גו' להגיד שבחו של אהרן שלא שינה (ספרי)


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:2)

**ולבוא** אל הבאור נזכיר מאמר המדרש (ריש חקת) **אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני** (קהלת ז', כ"ב) אמר שלמה חקרתי ופשפשתי על כל התורה ומצאתי בה טעם כיון שהגעתי לפרשת פרה אדומה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. דע כי כבר נתבאר מפי סופרים ומפי ספרים שאין לחקור ולבקש טעמים על מצות השם יתברך רק להיות תמים עם ה' אלהינו באמונה שלמה כמאמר **כל מצותיך אמונה** (תהלים קי"ט, כ"ו) ונאמר **ראשית חכמה יראת ה'** (שם קי"א, י') ושלמה המלך ע"ה אמר **אל תהי חכם בעיניך ירא את ה' וסור מרע** (משלי ג', ז') ומה לך להתחכם ולבקש טעמים על המצות. וזהו מאמר **דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי** (תהלים קי"ט, ל') היינו גם במשפטים שיש בכחי לחקור טעמם אני משוה את כל המצות לדרך אחד והוא דרך אמונה לבד.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:3)

**וטעם** ענין זה על דרך המשולח אשר הסוחר שלח אותו ללייפציג לקנות סחורה בעבורו, והמשולח הזה נשא ונתן על הדרך עם המעות הזה והרויח, ואח"כ קנה סחורה בעבור המשלח, יש בידו און כי הלא יקח מאת המשלח שכר שליחותו והסוחר ישלם לו במיטב כספו ומה זה לו לבקש עילות להשתכר במעותיו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:4)

**כן** אם האדם מקיים לא תגנוב ולא תגזול בעבור התועלת המושג לחברת בני אדם הוא משתכר בסחורות ה' יתברך, והלא הוא יתברך ישלם לאדם שכרו בעוה"ב.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:5)

**הוא** שהתנצל החסיד ע"ה ואמר **טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי** (שם, שם) לאמר כי אני ראוי אנכי שתלמדני טוב טעם ודעת, והטעם - כי במצותיך האמנתי. משל לשלשה אנשים חולים על מחלה אחת הביא אליהם הרופא סמים שוים אחד לא חקר מאומה ועשה ככל אשר צוה עליו הרופא ונתרפא, השני היה קצת בקי ברפואות כנשים ויחקור בשכלו בעניני הרפואה והדברים אשר לא הבין היה זורה אותם הלאה ומת מחליו, השלישי היה כמו השני הנ"ל אבל היה יודע כי הרופא הוא יותר בקי והוא אומן חכם מאד, לכן גמר אומר בלבו גם כי אנכי אחקור ואתבונן ולא אבין כמה דברים אני סומך עצמי על הרופא ועל חכמתו כי רבה היא וא"כ לא הזיק את עצמו כל מאומה בחקירתו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:6)

**כן** איש ההמוני מקיים המצות בשלמות בלי חקירה כלל, אבל החכם החוקר בכל פרט נקל אליו לעבור על אשר לא ידע אבל אם מקדים לעצמו האמונה בגודל אלהותו וחכמתו יתברך לאין תכלית אינו נופל ע"י חקירתו. וזהו אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך מצות שאין טעמם מושג, אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך כלומר בהביטי בעין חקירתי במצותיך השכליות, וכבר כתבנו ענין נכון ואמיתי בבאור מאמר המדרש (ריש שה"ש) שחורה אני ונאוה שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשי אבותי ר"ל כאשר אני רוצה לחדש לי מעשים מלבי ומהשערת חכמתי אז שחורה אני ונאוה רק במעשי אבותי כאשר אתנהג כמנהג אבותי ואבחר בדרכיהם ואעשה כמעשיהם אז אני נאוה.¹ (ועי' עוד מה שכתבנו בספר המדות בתשיעי משער היראה, ובאהל יעקב פרשת בחקותי על מאמר וזכרתי את בריתי יעקב גו').¹

footnotes:
¹ שחורה אני במעשה אבותי ומה יקרו בזה דברי חז"ל מאן דבעי למיהוי חסידא ליקיים מילי דאבות (ב"ק ל') היינו שיתנהג כמנהגים שנהגו אבותינו ומזקנים יתבונן לעשות כמעשיהם כמאמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך (דברים ל"ב, ז'):
¹ הוא הדבר בשלמה המלך ומה מאד ימתק בפינו מאמר המגיד חכם מה הוא אומר מה העדות והחקים והמשפטים כו' רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם לכם ולא לו וכבר כתבנו ענין נכון בזה בחבורנו על ההגדה. ולפי הענין נאמר עתה בהבדל השאלות כאשר נשים עין ולב על התשובות, כי אצל החכם אמר ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח, ההוראה מזה כי כל מגמת השואל הנבחר הזה לעמוד על ההלכות של פסח וחובת היום לדעת מה הם, ע"כ ראוי ומחוייב למלאות שאלתו, ואצל תשובת הרשע אמר ואמור לו בעבור זה כו' מאמר זה מורה באצבע על גופי המעשים שהם ידועים אצלו ולא שאל עליהם מה הם, אבל כל שאלתו היתה על מה ולמה הם באים, מה סגולתם ופעולתם. ואחר שהדבר כן יתכן מאד מה שהזכיר החכם בשאלתו ג' סוגי מצות מה העדות, והחקים, והמשפטים, גם כי כל מצות הפסח אשר אנו עושים גם אנחנו גם אבותינו המה נכנסים תחת סוג אחד והם עדות כי כלם רק עדות וזכרון לנסים שנעשו. פסח על שום שפסח כו' כמו שנאמר, מצה על שום שלא הספיק כו', אבל אחר כי בעת בואו לשאול ולדרוש אינו יודע מאומה מה הם המעשים אשר ראוי לעשות אולי הם עדות ואולי הם חקים או משפטים, את כלם ישא רוח תשוקתו לדעת אותם. ומעתה נכון בידינו פשר דבר מה ראה המגיד לקרוא את השואל הזה חכם ואת זה רשע, אשר לכאורה השאלות קרובות זו לזו, אבל נסביר הדבר בדמיון הנ"ל לשלשה אנשים חולים במחלה אחת בא הרופא ונתן לאחד מהם ג' מיני סמים, בא השני אצלו ושאל אותו מה נתן לך הרופא ויאמר לו סם זה נתן לי לחולי האצטומכא וזאת לכאב הראש וזה לחולי העצירות, וילך ויקח גם הוא את הסמים האלה ונתרפא, בא השלישי אצלו ושאלו ואמר לו מדוע ולמה נתן לך הרופא ג' מינים האלה ויען ויאמר לו מה זה תשאלני, לא לך ירפאו הסמים האלה, לא לך יועילו הרפואות האלה, ויאמר מדוע, ויאמר לו התבונן בעצמך כי אתה שואל אותי למה הסם הזה, ולמה הסם הזה, ואם אומר להשיב לך זה לכאב הראש כו' תשאלני עוד למה רק הסם הזה יועיל ולא סם אחר, ואנכי לא אוכל להשיבך מלין בזה כי תם אני לא אדע נפשי מה סגולתם ופעולתם של הסמים, ואתה לא תקחם ולא תתרפא, לא כן השני הוא שאל אותי מה נתן לי הרופא אמרתי לו כזאת וכזאת וילך ויקח גם הוא. הוא הדבר בהישר הולך והבוחר בחכמה הוא לא ישאל רק את שם הרפואות לדעת מה הם, ומה הוא צריך לעשות ושואל עליהם לאמר מה העדות והחקים והמשפטים גו' כאותו ששואל מה שם הסמים אשר צוה הרופא לקחת, וע"כ ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח כל הדינים ופרטי ההלכות עד אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן (היינו עד האחרונה שבהלכות הפסח כמ"ש בספרים) אבל שאלת מה העבודה הזאת לכם כאלו השואל מורה באצבע על העבודה הנעשית לעיניו ושואל עליה על מה ולמה היא נעשית, למה צוה יתברך עליה ואם יענהו ע"ש שפסח, ישאל עוד למה פסח ואם יענהו שהיה להם מצות ומע"ט ישאל עוד מה לו במצות אם צדקת מה תתן לו, וכאלה רבות עמו מן השאלות אשר הנוצר תורה ושומר מצוה רחוק מאד משאלות כאלה כאמרם ז"ל (חולין ה', ב') אדם ובהמה תושיע ה' אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה. ובמדרש (שיר השירים ו' ה') שניך כעדר הרחלים מה רחל זו צנועה (האליה מכסה את ערותה) כך היו ישראל צנועים וכשרים במלחמת מדין, ר' הונא בשם ר' אחא אמר שלא הקדים אחד מהם תפילין של ראש לתפילין של יד, שאלו הקדים אחד מהם תפילין של ראש לתפילין של יד לא היה משה משבחם ולא היו עולים משם בשלום, הוי אומר שהיו צדיקים ביותר שכלם מתאימות בשעה שהיו נכנסים זוגות זוגות אצל האשה אחד מהם מפחם פניה ואחד מהם מפרק נזמיה, והמאמר פלאי מדוע הפליג כ"כ בשבח הלוחמים האלה שלא הקדים אחד תפילין של ראש לתפילין של יד ולא תפס שבח אחר. ומה יקרו לי בזה דברי פי ידידי הרב מו"ה אליהו מ"צ נ"י כי הענין בזה על דרך הנאמר ביוסף הצדיק ע"ה וימאן, כמ"ש האלשיך ז"ל במי שקושר עצמו בשלשלת כי זאת עצת הצדיק בבוא היצה"ר לפתותו להקדים המיאון והסירוב בהחלט, כמאמר בני אם יפתוך חטאים אל תובא (משלי א', י') בלא טעם, כי כאשר יאמר ליתן טענות נגד המפתה יש בזה אחריות אולי יהיה המפתה איש לשון אשר בשפת חלקות ילכוד אותו ברשתו, ומה גם במעשה פוטיפר כי באה עליו בטענה שראתה באצטגניגות שעתידה להעמיד ממנו תולדות, לכך הקדים את עצמו והחליט בדעתו וימאן ולא יועיל אח"כ שום התנצלות. והנה גם בלעם הרשע אמרו בספרי מובא ברש"י (במדבר ל"א, ט') יצא ממדין לקראת ישראל ומשיאן עצה רעה, אמר להם אם כשהייתם ששים רבוא לא יכולתם להם ועכשיו בי"ב אלף אתם באים להלחם כו' וטענתו היתה כי בהיותם ששים רבוא ודאי זכותם גדול יתר מאד והשראת השכינה באתגליא ועכ"ז לא יכלו לעמוד בפני מדין א"כ מה אתם הולכים בי"ב אלף. אמנם הצדיקים האלה מיאנו לשמוע דבריו ועשו בצדקתם כמדת יוסף הצדיק, וימאנו היינו שהקדימו עצמם לסגור בעד היצר במיאון וסירוב מוחלט, ובשעה שהיו נכנסים זוגות זוגות לבית אשה היה אחד מהם מפחם פניה וא' מהם מפרק נזמיה שלא יבואו כלל לידי התגברות היצר, כי כאשר יבוא היצה"ר הלא יבוא בטענה הלא יפת תואר במלחמה מותרת, ע"כ הקדימו עצמם ועשו בערמה לבלי יתעורר היצר הרע כלל ושלא יצטרכו להתווכח עמו בטענות, כי כאשר יבוא הדבר לידי ויכוח הלא יתגבר היצה"ר בטענותיו כי יפת תואר מותרת בהיתר גמור. וזאת להם לצדיקים ממה שהם רואים קדימת השל יד לשל ראש כי סגולת כח תפילין של יד לשעבד תאות ומחשבות לבנו כו' ועל הראש נגד המוח והשכל לשעבד המוח והשכל, א"כ מהצורך תחלה לשעבד הלב וכל חמדת לבבנו ואח"כ לשעבד השכל ולהתגבר ולהפריע טענותיו ואמתלאותיו כמו שעשה יוסף תחלה וימאן שעבוד הלב ואח"כ הציע טענותיו הן אדוני לא ידע כו'. וזהו מה רחל זו צנועה כך היו ישראל צנועים וכשרים, היינו כי סגרו בעד היצר וכאמרם היה זה בא ומפחם פניה, וז"ש רב הונא שלא הקדים א' מהם תפילין של ראש לתפילין של יד פי' כי אם לא היו עושים כן רק שהיו ממתינים לשמוע טענת היצר ודאי לא היו עולים משם בשלום, כי טענת היצר היתה חזקה והיה גובר עליהם לאמר כי יפ"ת מותרת לכן עשו בצדקתם והקדימו תפילין של יד לתפילין של ראש, רז"ל דברו בזה דרך חידה והרצון בזה שהקדימו לשעבד תאות לבם בהחלט גמור למאן ולסרב:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:7)

**הוא** הדבר בשלמה המלך ע"ה כי הוא חשב שתועיל אליו חכמתו אל קיום התורה אשר באמת כן אמר אביו החסיד ע"ה **הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב** (תהלים קי"ט, ל"ד) ואמר כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה בעניני התורה והיה זה סבה אל ההיפך כי עי"ז היא רחוקה ממני יותר מהזולת הבלתי חוקר מאומה כי ע"י חקירתו שפט ואמר אני ארבה ולא אסיר כו'. וכן חקר במשפטים והתבונן בהם עד נקודת האמת, אבל כאשר הגיע לפרשת פרה אדומה וחקר על כל הצדדים ולא מצא בשכלו טעם מספיק, זה היה לו אות נאמן כי תורת ה' היא נשגבה מבינת אנוש, ואין לאדם לחקור על מצותיה רק לקיים מאמר אביו החסיד ע"ה כל מצותיך אמונה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:8)

**וזהו** מ"ש להגיד שבחו של אהרן שלא שינה ממש על דרך עשיר שהזמין איש עני אל המשתה ויאכל העני וישתה ויפול למשכב, ויתפלא מאד לאמר אם פת חריבה שזה הוא ארוחתי ארוחת תמיד לא יזיקני, ובשר שמן ומטעמים יזיקני?! אבל שקר בפיו כי יותר יזיקו וישחיתו המאכלים היקרים השמנים לא הדלים והרזים, אשר ע"כ השרים והרוזנים יש להם רופאים קבועים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:9)

**כן** איש ההמוני מה שאינו משנה אין בזה חידוש כי הלא אין בכחו לחקור, אמנם אהרן היה לבו לב חכם והיה משכיל מאד ועכ"ז מיאן בחקירה ולא שינה כל מאומה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:10)

**וכבר** כתבנו בספר קול יעקב על מאמר מקום הצדק שמה הרשע גו' מקום שהצדקתים¹ וקראתים אלהות שמה הרשע, כי כבר מבואר בספר הכוזרי ובא"ע כי במעשה העגל לא היה כוונתם למלאות תאותם לעבוד ע"ז ח"ו, רק יען כי משה רבינו ע"ה הבטיח אותם שיוריד להם מן השמים איזה דרך ישרה ומסוגלת לכונן אליו העבודה הרצוי' בעיני ה', וכוונתו היתה עשיית המשכן שהיא המיישרת יראת האדם כמאמר ומקדשי תיראו כי שם חביון עוזו, ולכן כאשר הראה להם השטן דמות מטתו וחשבו שמת התחילו להתחכם בשיקול דעתם לעמוד על כוונת משה ועלה חוח בידם, כי בעת ההיא לא היה העולם מורגל כ"כ בבתים מקודשים לעבודה לאמר בית ה' נלך, ויותר היה המושכל וההרגל לעשות איזה דמות ותבנית אשר במרכבה העליונה כמאמר המדרש שמטו אחד ממטטראמולין שלי ועשו אותו אלהות ותכלית עונם היה במה שעשו דבר שלא נצטוו כמאמר אחרי לבבכם זו מינות וכמאמר **כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר** (שמואל א' ט"ו, כ"ג) ר"ל כמו שהמרי היינו מי שעושה נגד רצונו יתברך הוא עון גדול כן המוסיף על דבר ה' ועושה דבר אשר לא נצטוו עליו הוא און ותרפים. מהו מקום הצדק שמה הרשע ר"ל כי כל מה שעשו עשו בתורת צדק, כי חשבו מעשיהם לצדקה גדולה ועבודה תמה ונפלאה וזאת רעתם כי מר, וזהו שמה הרשע כי אין חפץ לה' בעבודות אשר האדם בודה מלבו. וכבר פגעה מדה"ד בבני אהרן הקדושים על דבר הנאמר בהם **ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם** (ויקרא י', א').

footnotes:
¹ מקום הצדק שמה הרשע ובסמוך (מדרש קהלת ג') ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע. ר"א וריב"ל אומרים מקום המשפט מקום שסנהדרי גדולה יושבים וחותכים דין של ישראל, שמה הרשע שם ישבו נרגל שראצר סמגר כו". באור זה כי בזמן החורבן שומרי משפטים שלא לעשות רמיה שלא לשלוח יד אל מה שאינו שלו הם שרי העמים וכן מקבלי צדקותינו ג"כ הלא המה המקבלים כמאמרם ז"ל (בבא בתרא נ"ו א') אוה"ע באין ונוטלין בזרוע ואעפ"כ נחשב לצדקה שנאמר ונוגשיך צדקה (ישעיה ס', י"ז) ובימי שלותנו הלא היו הכהנים מופקדים על זה. וזהו מקום המשפט שמה הרשע העושים המשפט וכן ומקום הצדק שמה הרשע המקבל הצדקה:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:11)

**ומה** נפלאו בזה דברי חכמינו ז"ל (שבת קל"ח, ב') עתידה תורה שתשתכח מישראל שנא' **והפלא ה' את מכותך** (דברים כ"ח, נ"ט) הפלאה זו איני יודע מה היא כו' הוי אמר הפלאה זו תורה שנאמר **הנה ימים באים** גו' **והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו** (עמוס ח', י"א)¹ וראוי להתבונן מה קללה יש בזה שישוטטו לבקש דברי ה', וגם אם לא ימצאו עכ"ז גם זו טובה גדולה שיהיו רעבים לבקש דבר ה' ויהיו בכלל הולך ואינו עושה ששכר הליכה בידו, ומה גם כי בעינינו יפלא למה לא ימצאו.

footnotes:
¹ לבקש את דבר ה' ונוכל להמתיק עוד מאמר ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו כי הדורש והמבקש האמת הלא כמה בתי ספר לפניו בתי כנסיות ובתי מדרשות והיה כל מבקש ה' יבוא באהלה של תורה ושם אתנו תורה שבכתב ושבע"פ ושלחן ערוך לפנינו, והמעלה על רוחו לשוטט ולבקש הוא ודאי לא ימצא כי מה לך לשוטט ולחפש כמאמר כי קרוב אליך הדבר מאד וגו' וזהו ונעו מים עד ים גו' ישוטטו לבקש את דבר ה' והם ודאי לא ימצאו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:12)

**אבל** אם תתן לבך על כמה תועים מדרכי התורה מהם שהזכיר הרשב"א ז"ל בתשובותיו עיקר הצמיחה היתה מסבת היותם להוטים אחר התורה לחזות בנועם ה' ולבקר על מצפוניה ועמקי סודותיה, משל לעשיר שהיה מנהגו להאכיל את בניו פטומים, והם לא אכלו מהם רק מעט והאב היה מצטער ע"ז מאד, פעם נסע עמהם לארץ רחוקה ויתעו מדרכם כמה ימים אל מקום מדבר שמה ושאיה, ולא היה להם מה לאכול רק עשבי השדה אשר הם כחרבות לגיו, וכל נחמת האב היתה כי בניו הלא הרבה לא יאכלו רק מעט וזה לא יזיק אותם, ויהי אחר ימים אחדים בא אחד מן הבנים אל אביו ואמר לו דע אבי כי ב"ה יש לי כח הרעבון וחשק גדול וכבר הוא ביכולתי לאכול הרבה, בכה האב אל קול דבריו ואמר הוי בני יקירי דע כי מאד יכאב לבי על רעבונך אשר לך פה, כי הלא לא תמצא במקום זה לאכול כ"א דברים רעים המזיקים, ואני אמרתי זאת נחמתי במה שלא הורגלתם לאכול הרבה ואיך עתה נהפכתם ואכלתם אכול ושבוע מהעשבים הארורים האלה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:13
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:13](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:13)

**הנמשל** כי בימים הראשונים שלח הקב"ה אלינו את הנביאים הקדושים יום יום השכם ושלוח, והיה דבר ה' להם למשא ולא קבלו רק מעט מן המעט, וכן בקראם בדברי התורה קראו רק שנים ושלש דלתות ונעשו יגעים ועייפים כמאמר **כי יגעת בי ישראל** (ישעיה מ"ג, כ"ב). והקב"ה כמה הצטער ע"ז כביכול, עד כי גרם החטא וישראל גלו מעל אדמתם ואין עוד נביא ולא אתנו יודע עד מה, קמו ונתרבו המתנבאים הבודים מלבם דברים אשר לא צוה אותם והם יבואו אל המתנבאים האלה כאיש רעב אל הלחם והנזיד.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:14
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:14](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:14)

**וזהו** והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' וביאר ואמר ונעו מים עד ים גו' ישוטטו לבקש את דבר ה', אבל - ולא ימצאו כי טועים הם בדבר הנסיעה, המה ישוטטו לבקש דבר ה' אצל המתחפש והמחניף את הארץ, כי הלא זה כמה נסתם החזון ואין עוד נביא כו'. וכמו שנתחדשו אצלנו בעבודת ה' מנהגים חדשים מקרוב באו אשר לא ידענו ולא שמענו, כן נתחדשו בימינו מקרים רעים לא שערום אבותינו ורפואת תעלה אין לנו כי עוד הוכח יוכיחו את השרידים בעם לאמר אם גם אתם תהיו כמונו הלא היתה תקומה לכל ישראל וכבר אמרו חז"ל (שבת קל"ט, א') אין בן דוד בא עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל שנא' **הוי אנחם מצרי** גו' **ואשיבה ידי עליך** גו' **ואשיבה שופטיך כבראשונה** גו' אח"כ **ציון במשפט תפדה** גו' (ישעיה א', כ"ד) ואמר עוד **ושבר פושעים וחטאים יחדו** (שם שם, כ"ח).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:15
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:15](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:15)

**החזיון** הזה היה על אלו העוזבים ארחות יושר דרך סלולה שהלכו בה אבותינו מעולם, והולכים בדרכים הבדויים שאין להם שורש בתורה, ועוד הפוכים מדרכי התורה רק ממשקל דעתם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:16
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:16](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:16)

**וכמה** נשתבחו ריב"ז ור' אליעזר תלמידו אחריו שלא אמרו דבר שלא שמעו מפי רבן (סוכה כ"ח, א') ומי הוא זה אשר מלאו לבו להרהר אחר רבותינו הקדושים, אשר קבעו הלכה כפי הקבלה שהיה להם עד משה רבינו ע"ה לבוא היום לשנות דבר מדבריהם, אין לך פשיעות וזדון גדול מזה, ועכ"ז אחר שנשתבשו בזה והורגלו בדרכים האלה אין לך שוגג גדול מזה שהוא חושב כי הוא עושה בשלמות על צד היותר טוב א"כ הוא תחלתו בפשיעה וסופו באונס. לכן קראו שבר פושעים וחטאים יחדו כי הם מתוארים בשני התארים יחדיו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:17
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:17](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:17)

**וזהו** מאמר הגמרא (שבת ע', א') קרבן דחייבה רחמנא אמאי אשגגה, התם חדא שגגה הכא טבא שגגות הוויין, פי' כי העושה בזדון חייב על המעשה אשר עשה אבל העושה בשגגה אינו חייב על המעשה כי לא ידע ובהעלם עשה, רק התורה חייבה אותו על ההעלמה, לאמר אם היה נותן הדברים על לבבו לא היה מתעלם. כמאמר **כזכור בניהם מזבחותם** (ירמיה י"ז, ב') וכמ"ש השל"ה הקדוש ז"ל בבאור מאמר בלעם אל המלאך **חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי** (במדבר כ"ב, ל"ד) ואם לא ידע במה חטא. אבל פי' הכתוב כך הוא זו היא חטאתי מה שלא ידעתי כי היכולת ביד האדם לתקוע הדברים בלבו עד שלא יתעלמו ממנו, וזהו קרבן דחייבה רחמנא אמאי אשגגה, התם חדא שגגה והכא טובא שגגות הוויין לכן חייב על כל העלמה והעלמה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:18
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:18](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:18)

**כן** הדברים בעניננו אם באמת הוא מוטעה עכ"ז הוא פושע על טעותו¹ כמאמר אחרי לבבכם זו מינות וכמה הזהיר שלמה המלך ע"ה ואמר **כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם מזמה תשמור עליך תבונה תנצרכה להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפוכות העוזבים ארחות יושר ללכת בדרכי חשך השמחים לעשות רע יגילו בתהפוכות רע** (משלי ב', י'-י"ד). הנה ביאר כי זה דרך המדבר תהפוכות ועוזבים ארחות יושר כו' כי עוד ישמחו יעלצו לפני אלהים לעשות התהפוכות וזהו השמחים לעשות רע והכל לשם שמים ויגילו בתהפוכות רע אשר ארחותיהם עקשים כו' והבן:

footnotes:
¹ ובגמרא אם ראית תלמיד חכם נוקם ונוטר חוגרהו על מתניך. עם הארץ חסיד אל תדור בשכונתו (שבת ס"ג, א'). וראוי לתת עין ולב על מאמר נפלא זה, הלא הכעס והגאוה מתועבים מאד וא"כ מה לי אם ת"ח הוא, גם מה לי בע"ה אחר שהוא חסיד הלא ראוי לקרבו לא לרחקו. אבל שים לבך ואבינך עומק הדברים ע"פ משל לסוחר היה לו בן וכאשר נסע הסוחר לדרכו היה הנער ההוא מורת רוח לאמו ותבקש את בעלה שיקחהו עמו בדרך אשר ילך, ויבקש את פני הנער שיסע עמו ולא רצה והבטיח לו אביו כי בלייפציג יקנה לו זייגר טוב, וישמע לו ויהי בדרך במלון ויבוא אצלו עני ויאמר לו ראה מצאתי זייגר בדרך ואני רוצה למכור אותו, ויען הסוחר ויאמר אנכי לא אקנה אותו ויאמר העני אבל אמכור אותו בזול מאד בחצי שויו, ולא אבה, התחיל הנער לבכות ויאמר אל אביו עתה ראה כי רמיתני הבטחת אותי לקנות לי זייגר וזה רוצה רק חצי שויו ולא רצית ואיך תקנה בלייפציג לשלם כל שויו, ויען אביו ויאמר אשכילך ואורך טעם הדבר, דע כי האיש הזה הוא איש עני ואביון לא היה לו זייגר מימיו גם אצל אביו לא ראה, ועתה כאשר מצא זייגר הוא חושב בלבו כי ודאי הוא שוה אלף כסף וגם כי אמר לי שימכור אותו בחצי שויו הנה רוצה מחירו עכ"פ חמש מאות כסף לא פחות, ובאמת ידעתי כי בבואי ללייפציג אל האומן עצמו המבין במסחר זה ימכור אותו לי בעד עשרים שקלים, ואם ירצה להרויח הרבה יאמר לי כ"ד שקלים לא יותר. הנמשל עם הארץ חסיד אינו מבין ערך עבודתו ומהותו ותכונתו לכן הוא יכול להעריך את עצמו שהוא בבחינתו כאברהם ויצחק כו' ואם הוא עניו יחשוב את עצמו כדוד ושלמה, ואם הוא עניו ביותר יחשוב את עצמו שהוא כמו חבקוק, והכל מסבת העדר הבנתו, לא כן הת"ח גם אם הוא כמתגאה ומעריך את עצמו יותר ממה שהוא באמת, עכ"ז אין בו רמאות גדולה כ"כ עכ"פ, כי נפשו יודעת מאד כי טובה צפרנם של ראשונים כו' ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים (שבת קי"ב) רק יחשוב את עצמו רק בערך בני גילו א"כ אין בו רמאות כ"כ כאשר בע"ה חסיד כי הוא בא לרמות אותך עד אין שיעור, ושמור הדברים:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:19
[Ohel Ya'akov on Torah, Beha'alotcha 6:19](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beha%27alotcha/r/6:19)

**עודי** מדבר בזה אזכיר דברי פי חכם חן ה"ה הרב מו"ה אליהו שפירא ז"ל בבאור מאמר **וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו** (בראשית ו', ה'). דע כי כבר כתב החכם (בשביעי מספר המדות) כי האדם יחטא לאחד מב' סבות, אם שיהיה שכל החוטא נכון ובריא רק כח התאוה יעור עיני החוטא, ואז לבו יודע מרת נפשו יודע כי און בידו רק התאוה גברה עליו ותמתיק בפיו רעה ויעשה החטא מבלי עצת השכל כלל, הב' הוא החוטא גם בשכלו שנפסד והתמכר אל הרע והחטאים שהוא עושה יעשה ביד רמה. וההבדל כי הא' הלא אחר עשותו המזמתה יתחרט ויתמרמר כמאמר כי אחרי שובי נחמתי, לא כן השני לבו בריא אולם. וזהו שאמר הכתוב וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ ר"ל האדם במה שהוא אדם מקובץ מגושי עפר זה העולם החמריי נמשך הוא מטבעו אל דברים חמריים, אבל הלא גם זאת לו וכל יצר מחשבות לבו רק רע גם כל היום גם אחר המעשה אין בלבו ציור אחר רק הצטיירות המרד והמזמה והחטא נעשה גם בשכל. הנה ע"ז אמר הכתוב וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ר"ל על עשותו המעשה בפועל היה אליו יתברך כביכול תנחומים להתנצל עליו כי הלא האדם נעשה בארץ לא בשמים ולכן הוא נמשך בטבעו מצד כחותיו החמריים אשר בו בטבע הרכבתו אל דברים חמריים אבל ויתעצב אל לבו ר"ל ע"ז התעצב כביכול איככה נשחת לבו ואיך נפסד שכלו עד כי גם שכלו ונפשו לא יצייר עוד את הטוב ואת הישר ואיככה נתהפך גם הוא אל ציורי הגוף החמריי והוא באור נכון וטוב: