## Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach

###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/1:1)

**ויהי בשלח פרעה את העם** כו'. מדרש: כששלח פרעה את העם מי צווח ווי? פרעה, משל למלך שהיה בנו הולך למדינה אחת, הלך ושהה אצל עשיר אחד וקיבל העשיר בנו של מלך בעין טובה, כיון ששמע המלך מי קיבל בנו ובאיזה מדינה הוא היה שולח אגרות אל אותו האיש, ואמר לו שלח את בני, פעם אחת, ושתים, ושלש היה משלח בכל זמן ובכל שעה ושעה, עד שהלך והוציא לבנו בעצמו התחיל אותו האיש צועק על שיצא בנו של מלך מתוך ביתו, אמרו לו שכניו למה אתה צועק, אמר להם כבוד היה לי כשהיה בנו של מלך אצלי שהיה המלך כותב אגרות לי והיה זקוק לי והייתי ספון בפניו, עכשיו שנמשך בנו של מלך מאצלי אינו נזקק לי בדבר לכך אני צועק, כך אמר פרעה כשהיו ישראל אצלי היה הקב"ה זקוק לי והייתי ספון בפניו היה משלח לי אגרת בכל שעה ואומר כה אמר ה' אלהי העברים כו' כשירד הקב"ה למצרים והוציא את ישראל התחיל פרעה צועק ווי ששלחתי את ישראל לכך נאמר ויהי בשלח פרעה (פרשה כ', ז').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/1:2)

**והמאמר** הזה מפליא לב כל קורא, ואין מהצורך להעיר בו כי הלא נודע מהות האגרות אשר שלח יתברך לפרעה. ולבוא אל כוונת הענין נעיר עוד במאמר **ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו** (י"ד, ה') אשר כמו זר נחשבו במה שכתוב מה זאת עשינו המעט מהם המכות הגדולות שהשיגו, ומה גם אשר מלת מעבדנו אך למותר. ונזכיר עוד לזה מאמר רז"ל וינצלו את מצרים אמר ר' אמי מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן ר"ל אמר עשאוה כמצולה שאין בה דגים (ברכות ט', ב').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/1:3)

**והכלל** בזה הוא עם מה שאמרו ז"ל כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם (מגילה כ"ט, א'), והאמנם שהוא דבר שאין הפה יכול לדבר אבל רבותינו ז"ל כללו בזה הנהגתו יתברך בהשפעת טובות העולם, כי כביכול שעבד הקב"ה כל הברכות וכל הטובות אל עמו ישראל וכמאמר רז"ל אין טובה באה לעולם אלא בשביל ישראל (בראשית רבה פרשה ס"ו, ב') וכל מקום שהם שורים שם הברכה מצויה. והנה בהיותנו בארץ ישראל נתקיים בנו מאמר התורה ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך (דברים כ"ח, ב') רצה לאמר כי אנחנו היינו משיגים כל טוב ההשפעה מידו יתברך לידינו ומאתנו השיגו כלם מחייתם ושפעתם, לא כן בזמן הגלות נתקיים ההיפוך נחלתנו נהפכה לזרים (איכה ה', ב') היינו כי ההשפעה מושגת אל יד זולתנו כל כך עד אשר נוכל לחיות ממותר שלהם, כמאמר המשורר **נתת שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו** (תהלים ד', ח') כלומר ה' יתברך כחסדו הגדול הוא מרבה בשפעת ברכתם כעתה יתר מאד למען אשר אנחנו עם בית ישראל נחיה בנותר. (ועיין בחלק הא' וירא על מאמר ואל הבקר רץ אברהם).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/1:4)

**ממש** כאשר היה נתפס בבית האסורים בן עשיר גדול ואביו שולח לו מאכלים ומשקים הנה לא ישלח לו כפי השיעור שנתן לו בביתו כי בהיותו קרוב אליו היה בטוח במנת חלקו שיהיה לו לבדו ואין לזרים אתו, אמנם בשבתו תוך מאסר אם ישלח לו אך כפי אכלו לא יגיע אליו דבר, על כן מהצורך אליו לשלוח עד אשר יאכלו כלם לשובע ובנו יחיה בנותר. וזהו מה שאמר המשורר **הלא ידעו כל פועלי און אוכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו** (שם י"ד, ד') בהקדים דברי הנביא **מקוה ישראל (ה') מושיעו בעת צרה** וכו', **למה תהיה כאיש נדהם** כו' (ירמיהו י"ד, ח'). והרצון כי הנביא התרעם על הפסק ההשפעה ועל העדר התקרבותו אלינו כאלו קצרה יד ה' חס ושלום, ובאה התשובה על זה במאמר **נדרשתי ללא שאלו** כו' (ישעיה ס"ה, א') כלומר הקב"ה מתנצל - ראו כי אני משפיע לכל האומות הבלתי שואלים ממני הרבה מאד עד כי יאכלו וישבעו ויותירו גם לכם, וזהו נמצאתי ללא בקשוני, אמרתי הנני הנני אל גוי לא קורא בשמי וזהו הלא ידעו כו', כלומר היה להם לדעת אוכלי עמי אכלו לחם כו', מורה כפשוטו כי ההשפעה חוזרת אל האומה שאנו גולים אצליהם וזהו ה' לא קראו כלומר אין קוראים בשמו ומשיגים רב טוב.¹ (ועיין בקול יעקב איכה על מאמר יתומים היינו ואין אב בבאור תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו):

footnotes:
¹ והוא מה ששאל הנביא ע"ה חוסה ה' על עמך וכו' למה יאמרו בעמים איה אלהיהם (יואל ב', י"ז) והוא על פי משל לאיש כפרי אחד נדיב ושוע נתן בנו אל העיר הקרובה אל מלמד אחד ודיבר עמו כי ישלח מביתו פרנסת בנו מלחם ומזון ובשר ודגים וכדומה, ויושט כל זאת אל בית המלמד ההוא ואשתו תשתדל בתיקוני המאכלים האלה כמשפט, ויהי הבן ההוא בבית הספר בעיר ואביו שלח לו כזאת מכל מאכל אשר יאכל ומכל משקה, גם פזר נתן ושלח לו יותר מכפי צורך מחיית בנו למען העניק גם לבני הבית, אמנם האנשים האלה העלימו מאת הנער ההוא כל מבחרי המטעמים ששלח לו אביו וכל חלקה טובה השאירו לעצמם ואל הנער ההוא נתנו מאכלים פחותים אשר לא נסה בם מעולם, ובראות המלמד כי העלם קץ במאכליו עשה עצמו כמתמיה ואמר מה לאביך כי הקפיץ ידו מלפרנס אותך בריוח כאשר בהיותך אצלו, והנער ההוא מחריש משתאה לו כי ידע בלבו האמת כי באין ספק הוא שולח לו מכל והמלמד וביתו בוזזים איש לו, לימים בא הנער ההוא אל ביתו וראה אביו כי הוא ככה דל ופניו רעים ויאמר לו הלא הגיד וכי אנכי מקמץ חלילה במחיית פרנסתך הכי לא שלחתי לך כזאת וכזאת בריוח מאד ופורט לפניו כמה מיני מאכלים יקרים. ויען הנער ויאמר ידעתי אבי ידעתי אבל חמסי על המלמד שנתת אותי אליו כי העלם יעלימו הוא ואשתו כל המאכלים הערבים אשר תשלח לידם ולא יתנו לי כי אם לחם נקודים מגואל ועל היותר יכאיבו את לבי כי עוד יניעו ראש לנגדי ויתפלאו עלי לאמר איה אביך האכזר איה עשרו וסגולתו מדוע מונע מבנו ברכתו ורוב סגולתו.  הנמשל כי אנחנו עתה בדמיון הנער ההוא והקב"ה שולח השפעתו הנדיבה אל מקום שאנחנו גרים בו ולמעננו הוא שולח השפעתו ברוב עד כפי הספקת הרודים בנו וכנ"ל, אבל המה ימלאו את כליהם מכל מבחר ההשפעה ואותנו יכלכלו אך לחם דאגה ומי יגון כאלו נתמעטה חלילה השפעת אבינו יתברך ויתמהו עוד איש אל רעהו לאמר מה זה לאביהם כי עצור עצר כל השפעה טובה מאת בניו וזהו למה יאמרו בעמים איה אלהיהם כאלו לא ידעו דבר מהשפעת השם יתברך:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/1:5)

**ומעתה** הנה הנם דברי המדרש שלפנינו כי הלא נודע מהפלגת הצלחת פרעה וכל מצרים מעת גלו ישראל לשם ואיך הברכה והטובה היתה מצוים אצליהם, וכאשר הפליג הכתוב כגן ה' כארץ מצרים (בראשית י"ג, י') וכל זאת מפאת התקרבותו יתברך אל עם בני ישראל הגרים ביניהם על כן בצאת ישראל ממצרים ונעדרו כל אלה צווחו ווי, וזהו מי צווח ווי פרעה משל למלך כו', כך אמר פרעה כשהיו ישראל אצלי היה הקב"ה זקוק לי והייתי ספון בפניו והיה משלח לי אגרת בכל שעה, הענין מובן כי המליצה בזה על אבדת ההשפעה הגדולה והממשלה על ידי התקרבות ה' יתברך שהיה במצרים עבור היות ישראל גולים שמה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/1:6)

**וזהו** באור המאמר הנזכר לעיל וינצלו את מצרים חד אמר עשאוה כמצולה שאין בה דגים והוא כפשוטו להגיד חורבן מצרים ומפלתה, וחד אמר כמצודה שאין בה דגן אחז מליצה צחה על קוטב הענין שבארנו, כי כמו הדגן שבמצודה הוא עיקר הסבה לצוד ציד חיה ועוף כי אך בשביל הדגן נגשים העופות אל המצודה, כן על ידי היות ישראל במצרים נמשך לשם כל השפע והברכה והתקרבות אלהותו יתברך כענין מה שכתב **למענכם שלחתי בבלה** (ישעיה מ"ג, י"ד), וכמו כן פה נאמר אנכי ארד מצרימה ובזה היה למצרים בחינת המצודה ולישראל בחינת הדגן, וכשיצאו משם נשארו מצרים כמצודה שאין בה דגן וכבר סר צלו יתברך והתקרבותו מעליהם והוסר ממשלתם והצלחתם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/1:7)

**ובזה** יתכן מה שאמר אחר כך ויהפך לבב פרעה ועבדיו כו', ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו, והוא על פי משל לעשיר אחד שעשה משתה גדול ונתן כל המאכלים על יד מבשלת אחת שתקח אותם לביתה לעסוק בתיקונם ובבישולם עד גמרם, ולעת הזמנת הקרואים ישלח משרתיו להביאם משם לתתם לפניהם, והנה משפט המבשלת לעסוק בתיקוני המאכלים לאט לאט כדי שיתעכבו בידה איזה זמן יותר כי כל עוד שהם ברשותה גם היא אוכלת מהמטעמים ההם ותגנוב גם בעד בניה, ויהי להמבשלת ההיא איזה סבה שהיה ההכרח אתה ללכת אל איזה מקום על שעה או שתים ותנח בתה הקטנה להשגיח על המאכלים עד בואה ולשמרם מאיזה הפסד, והנערה ההיא ברצותה להראות השתדלותה וזריזותה בפני אמה חגרה בעוז מתניה ותלך ותלקט עצים יבשים ותערוך על האש ומפח בידה עד כי נתבשלו המאכלים חיש קל ויבואו המשרתים ויקחו המאכלים כלם לבית המשתה, ויהי בבוא המבשלת לביתה ותרא את אשר עשתה לה בתה ותרגז עליה מאד לאמר מה זה מהרת על המאכלים, אמרתי אני בלבי לקחת מהם מה בשבילי וגם לך אתן מהם ועתה גם לי גם לך לא יהיה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 1:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/1:8)

**הנמשל** מובן מאליו כי הקב"ה נתן ישראל ליד מצרים למען ישיגו שם התיקון וההכשר הגדול שיוכלו לקבל התורה, וכמו שהארכנו בזה בדרושים הקודמים. והנה כל עוד שהיו ישראל במצרים היתה הברכה באה לרגליהם וכמו שידוע הפלגת הצלחת מצרים למן היום באו ישראל שעריה והנה הקב"ה אמר לאברהם ע"ה ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה כי כן שיערה חכמתו זמן ההכשר ההוא, אמנם פרעה הרשע הכביד עליהם עולו הקשה והיה רודה בם בפרך וזה היה סבה גדולה להכשיר אותם בגמר התיקון ק"צ שנה קודם הזמן ההוא כמאמר המדרש אמר משה רבון העולם ארבע מאות שנה אמרת לנו להשתעבד ועדיין לא שלמו אמר ליה כבר שלמו (שמות רבה פרשה ט"ו, א') ובזאת קלקלו לעצמן כי על ידי שהיו ממהרים על תיקון ישראל אבדו שפעת ברכתם והצלחתם. וזהו שהתנחמו ואמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו, כלומר מסבת שהיינו מעבידים אותם בקושי: