## Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach

###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/18:1)

**אז ישיר משה**, מדרש: הדא הוא דכתיב **נופת תטופנה שפתותיך** (שיר השירים ד', י"א) אמר משה רבון העולמים במה שחטאתי לפניך בו אני מקלסך משל למדינה כו', כך אמר משה לפני הקב"ה יודע אני שחטאתי לפניך באז שנאמר ומאז באתי אל פרעה והרי טבעת אותו לים לכך אני משבחך באז, הדא הוא דכתיב אז ישיר משה (פרשה כ"ב, ג').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/18:2)

**ומה** מאד ראוי לשית לב אל המאמר הנפלא הזה כי מה ענין תיקון החטא שהיה באז במלת אז ישיר אם לא כי כוונת והבנת מלת אז רב לה לתקן המעוות הזה וראוי לחקור על זה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/18:3)

**ומתחילה** נעמוד על מאמר המגיד: ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא שהקב"ה חישב את הקץ לעשות כו' אשר לכאורה לא ידענו מהות ענין המחשבה והעשיה שאמר, ונקדים מאמר הכתוב **קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם** (בראשית ו', י"ג) גם מאמר הנביא **כי תאמר אדום רוששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר ה' צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה** (מלאכי א', ד') אשר מאמר גבול רשעה הוא משולל הביאור.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/18:4)

**אבל** הכלל בזה הוא עם מאמר המשורר **לכל תכלה ראיתי קץ** (תהלים קי"ט, צ"ו) אשר הכלל הזה יקיף כל הנבראים וכל ההוויות לומר כי כלם המה משוערים ומוגבלים עד מועד ידוע ואחר כך יקבלו כליון והפסד, כמו כל הכלים והחפצים ישמשו בקיומם כפי ערך כחם שנתן בהם פועלם בעת הרכבתו אותם אשר בכלות מהם הכח ההוא יהיו כלים ונפסדים, וכמו כן האדם מבחר הנבראים הנה הוא יתברך שם לו קץ שבעים שנה שהוא זמן אפיסת כחותיו והסרת החום והליחה התולדיים המשוערים למספר השנים ההם, וגם העולם הזה בכללו יש לו קץ ידוע אליו יתברך, והאמנם הקץ הזה לא השיגהו עין, לבא לפומא לא גליא עם כל זה מלבד הנסתרות והנעלמות אשר לה' אלהינו יש דבר המגביל קצו אשר עליו אין להוסיף, והוא מה שאנחנו מקוים כי ימלאו כלם על גמרם ועל שלמותם, כי הצדיקים עוד לא נגמרו בטוב צדקתם עד עת העתיד במהרה אשר אז יגיעו אל קצה השלמות, וכן הרשעים אינם גמורים עתה ולא נתמלא עדיין סאתם, ועל העתיד נאמר **ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע** (מלאכי ג', י"ח) כי אז יתקיים בשניהם מליצת המשורר **יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק** (תהלים ז', י') והוא הקץ המשוער אל העולם הזה בהגמרו שני הסוגים האלה על תכלית וקצה השלמות ויגיעו שניהם אל הגבול הצדיקים עד גבול הצדק, היינו שאין ביכולת להצטדק יותר והרשעים עד גבול הרשע.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/18:5)

**ודע** כי כמו כל הדברים הכלים והנפסדים לקץ המשוער לא יתקיימו עד הקץ הזה בלתי באם לא יהיה שימושם באין עודף על דרכי הטבע אולם אם ישמשו בהם בחזקה ובהכבדה הנה ישיגו כליונם המעותד להם קודם זמנם וימהר עליהם הקץ, וכמו כן במין האדם כי לא יתקיים עד הקץ המשוער לשבעים שנה באם ישתנו עליו סדריו ויפגענו איזה מקרה ממקרי התחלואים ויתקלקלו מזגיו וכחותיו, כי גם בימי עלומיו יגיע לבחינת הרפיון הראוי לימי הזקנה. כן הדבר בהרשעים כי האמנם גם להם קץ וזמן משוער למתי יתמלאו סאתם עם כל זה בשיפליגו ברעת מעשיהם הרבה מאד הנה בזה יקרבו הקץ לבוא עליהם קודם הזמן וכמאמר **ואתה אלהים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם** (שם נ"ה, כ"ד) יען כי כבר נגמרו בשלמותם ואין בכח העולם לסבול עוד יותר מעל הגבול הזה. וזהו וקראו להם גבול רשעה היינו שלא ימשך רשעתם עוד הלאה ועל זה מורה מאמר גבול לאמר עד פה תבוא. וכמו כן היה מקרה דור המבול כי הוסיפו תת כח ברשעתם בזריזות כ"כ עד כי נתמלאה סאת רשעתם ולא היה יכולת העולם לסבול ולהתעכב עד הקץ המשוער באחרית הימים אבל הקץ בא לקראתם קודם זמנו הראוי לפי סדר הבריאה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/18:6)

**וזהו** שהפליג הכתוב ואמר קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם כלומר נתמלאה הארץ מפני הפלגתם ברע עד כי הקריב הקץ ובא קודם כענין מה שכתוב **קץ בא הקץ** (יחזקאל ז', ב') ממש כמשפט אנשי דמים ומרמה הנזכר לעיל, כי ינקש עליהם המות קודם זמנם:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/18:7)

**וכענין** הזה היה קץ מצרים כי הוא יתברך הגביל לאברהם זמן ארבע מאות שנה באופן שיהיה השעבוד כמנהג וכטבע כל העבדים העובדים לאדוניהם והשיעור הזה יקיף כח הסבל אשר לישראל בארבע מאות שנה, אבל הנה המשעבד הזה בזדון לבו הרע הכביד העול עד אשר לא יכלו שאת, והנה בזה הקריב את הקץ והביאו קודם היינו כי נתמלא סאת רשעתו עד אשר לא יכלו שאת יותר, וכמאמר ולא יכלו להתמהמה, ומעתה ראשית החסד היה מאת ה' בשליחות משה אל פרעה להכניס עזות ורשע בלבו למען אשר יתרגז ויכביד העבודה עד כי לא יוכלו לסבול שעל ידי זה נתקרב הקץ.¹ וזהו ברוך הוא שהקב"ה חישב את הקץ לעשות כו'.

footnotes:
¹ וזהו מליצת החכם אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך (משלי כ"ה, כ"א) ודרז"ל ישלימנו לך. ביאר הדבר ההוא ממש כבריה קלה הנותנים על בשר האדם למוץ ולשאוב דם אשר סבת נפילתה בשתתמלא מדמו כן התמלאות חפץ השונא והפקת זממו הוא סבה גורמת ירידתו. וזהו עצת החכם אם רעב שונאך כו' ירצה כי לפעמים יהיה נגרע אל השונא ההוא איזה דבר מה שעל ידו לא יוכל לבצע מעשה רשעתו אשר עי"ז תתעכב מפלתו ע"כ על האדם להטות אליו האמצעים האלה, אם רעב - יאכילהו ואם צמא - ישקהו, וזהו כי גחלים אתה חותה על ראשו כלומר כי בזה תקרב קצו וזהו וה' ישלם לך ישלימנו לך:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach 18:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Beshalach/r/18:8)

**וזה** יהיה תשובתו יתברך למשה על שאלתו ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה על זה השיבו עתה תראה אשר אעשה לפרעה כלומר תשוב תראה מה שאפעל בו על ידי הכבדת עולו כי על ידי זה עוד לא יצטרכו ישראל להתעכב עד הקץ שאמרתי לאברהם כי אם עוד כעתה תראה את אשר אעשה לו (אבל עם כל זה לא נתברר לו הדבר עד ראותו תכליתו) ומעתה מה נמרצו דברי המדרש הדא הוא דכתיב נופת תטופנה שפתותיך מה ראו ישראל לומר שירה באז. רצה לאמר כי כלשון הזה ראוי לשמש אל כותב התורה לספר לנו עתה מה שהיה בזמן העבר ולומר אז אמרו שירה, אבל המשוררים ההם שהתחילו שירתם אז ישיר יפלא מה ראוי לומר שירה באז כאלו ישוררו על זמן העבר, ועל זה המליצו אמר משה רבון העולמים במה שחטאתי לפניך בו אני מקלסך, יודע אני שחטאתי לפניך באז שנאמר ומאז באתי אל פרעה והרי טבעת אותו לים לכך אני משבחך באז הדא הוא דכתיב אז ישיר משה. פי' כי כן אמר משה לישראל כי לא מלבד שראוי לשורר עתה על הנסים שעשה לנו אבל גם בשעה שנתן בלב פרעה להכביד עולו עלינו הנה אז היה ראוי לשורר השירה הזאת כי זאת היתה הסבה הגדולה לקרב קץ הגאולה, וזהו יודע אני שחטאתי לפניך באז כי אחרי צאת הדבר אל הפועל הבין והודה בעצמו כי שגה במה שהיה קובל לפני ה' לאמר ומאז באתי, לכן הריני מקלסך באז אז ישיר משה כלומר אז בעת ההכבדה היה לו לשיר. (והשלמת הדברים עיין בקול יעקב סוף מגלת אסתר):