## Ohel Ya'akov on Torah, Chukat

###### Ohel Ya'akov on Torah, Chukat 1:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Chukat 1:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chukat/r/1:1)

**זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר** (י"ט, ב').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chukat 1:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Chukat 1:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chukat/r/1:2)

**באור** זה בהקדים מה שכתבנו על מאמר דוד המלך ע"ה **אתה צויתה פקודיך לשמור מאד אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך** (תהלים קי"ט, ד'-ה'). כי הנה בהשקפה ראשונה יאמר האדם כי המצות יתחלקו לב' סוגים מהם שכליות ומהם חקיות, כי גניבה גזילה וכדומה יש טעם מושג ומוסכם אל שכל האדם כי ראוי ונכון אליו להתרחק מהם. ויש חקים נעלמים הטעם רק אלהים הבין דרכם ופעולתם וסגולתם, ובאמת לא כן הדברים כי כאשר תשים לב להתבונן בפרטי הדברים אשר במצות השכליות אז תשכיל ותראה כי גם השכליות המה חקיות לא לתיקון עולם בלבד. כי מצד גזירת השכל על אזהרת הגניבה והגזילה היה ראוי להיות משפטים מתחלפים להעריך את הגנב והגזלן ולהעריך גם את הנגנב והנגזל אם עשיר גנב אצל עני ולא השאיר לו מאומה עד כי ימות ברעב היה ראוי לדונו משפט מות, ועני שגנב אצל עשיר לקנות בה ארוחה אחת והעשיר נשאר בעשרו הראשון, לא היה לדונו בדין גנב, וכפי התורה דין פרוטה כדין מאה ומשפט אחד לכלם. וכן רציחה כבר קבלנו המעצים עיניו במת כאלו שופך דמים, וכפי השכל היה ראוי להעריך את הנרצח אם הוא עול ימים ולו אשה ובנים אשר חייהם תלויים בו, ואם הוא איש זקן מוטל על ערש דוי זה כמה שנים אשר חלה את חליו אשר ימות בה וזה מעצים עיניו התורה חייבה אותו כמשפט הראשון. בע"כ תאמר כי הנסתרות לה' אלהינו גם במצות השכליות, רק הנגלות לנו שהמה מושגים בשכל לתיקון העולם. וזהו אתה צויתה פקדיך לשמור מאד, כלומר הרבה יותר מאשר יגזור השכל, לכן יפה החליט ואמר אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך כלל את כל המצות בשם חקים (ועי' למעלה פרשת נח הארכנו שם בדברים נמרצים).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Chukat 1:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Chukat 1:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Chukat/r/1:3)

**ודע** כי ההבדל בין המשפטים והחקים כי אל המשפטים יש טעם במאמר פי הנשאל כי כאשר ישאלהו אחד מה טעם לאזהרת הגניבה או מאיזה טעם דנתוני יש לו רשות להשיבו במאמר פיו. לא כן דברים נסתרים שנאמר בהם **כבשים ללבושיך** (משלי כ"ז, כ"ו) **דבש וחלב תחת לשונך** (שיר ד', י"א) כאשר יזכה האדם להביט נפלאות בתורת ה' כבר הובטח לו **אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא** (משלי ב', ה') וכמאמר ומגלין לו רזי תורה כו' (אבות ו') אז יבין סודות כל החקים, אבל ענינים כאלה אין האדם מורשה לאמר לאחרים. וזהו זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר, לא חלק התורה אשר הוא בחינת ההבנה לבד אל המבין מדעתו: