## Ohel Ya'akov on Torah, Devarim

###### Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Devarim/r/1:1)

**אלה הדברים אשר דבר משה** (א', א').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Devarim/r/1:2)

במדרש: אמר ר' תנחומא למה הדבר דומה לאדם שהיה מוכר ארגמן והיה מכריז הרי ארגמן, הציץ המלך ושמע את קולו, קרא אותו וא"ל מה אתה מוכר אמר לו לא כלום, אמר לו אני שמעתי את קולך שהיית אומר הרי ארגמן ואתה אומר לא כלום, אמר לו אדוני אמת ארגמן הוא אלא אצלך אינו כלום, כך משה לפני הקב"ה שברא את הפה ואת הדבור אמר לא איש דברים אנכי אבל אצל ישראל כתיב בו אלה הדברים אשר דבר משה (פרשה א', ז').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Devarim/r/1:3)

**ולהבין** תכלית כוונת דבריהם ז"ל נקדים מה שכתבנו למעלה במקומו בבאור דברי המדרש מי שם פה לאדם אמר לו אם אין אתה איש דברים אל תחוש, הלא אנכי בראתי כל פיות שבעולם ואני עשיתי אלם מי שחפצתי, ועור מי שחפצתי ואם חפצתי שתהיה איש דברים הי' כמו כן, אלא לעשות בך נס אני חפץ בעת שתדבר שיהיו דבריך נכונים שאני אהי' עם פיך, הדא הוא דכתיב ואנכי אהיה עם פיך, מאי והוריתיך ר' אבהו אמר מורה אני דברי לתוך פיך כחץ כמה דאת אמר או ירה יירה (שמות רבה ג'). ויפה בארנו שם המאמר הזה על דרך שמצינו דבריהם ז"ל במקום אחר **ומקנה רב היה לבני ראובן** כו' (במדבר ל"ב, א') זה שאמר הכתוב **כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים** (תהלים ע"ה, ז') לא ממה שאדם יוצא ועמל בסחורה והולך ממזרח למערב נעשה עשיר כו' מהו ולא ממדבר הרים אמר ר' אבא מרומניא כל הרים שבמקרא הרים הן חוץ מזה שהוא רוממות, שאין אדם מתרומם מן הדברים האלה, מה הקדוש ב"ה עושה נוטל נכסים מזה ונותן לזה שנאמר **כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים** כו' (שם שם, ח') באף שהוא מביא על זה מרומם את זה.¹ שאלה מטרונא אחת את ר' שמעון בן חלפתא לכמה ימים ברא הקב"ה את העולם, אמר לה לששה ימים, אמרה לו מאותה שעה ועד עכשיו מה הוא עושה אמר לה יושב ועושה סולמות מעלה לזה ומוריד לזה (במדבר רבה פרשה כ"ב, ח'), אשר ענין שאלתה תמוה מאד כי מה לה לשאול מאותה שעה מה הוא עושה, מי הגיד לה כי הוא מוכרח לעשות דבר עד שתשאל עליו מה הוא עושה, ומה השיב לה ר"ש יושב ועושה סולמות:

footnotes:
¹ הקב"ה נוטל נכסים מזה ונותן לזה. כוונת חז"ל בדבריהם אלו כי בהזדמן עושק אל איש וישלול שלל ויבוז בז, אין כוונתו יתברך בטובת העושק כל מאומה כי אם יאבה ה' להטיב עמו כבר נאמר ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה (משלי י', כ"ב) הקב"ה נוטל נכסים מזה ונותן לזה כלומר הברכה המכוונת מאת הקב"ה הוא רק להעשיר לא לגלגל על ידה דלות ועצב לאחריה, וזהו ולא יוסיף עצב עמה. וא"כ בהכרח לומר כי עיקר המכוון ממנו יתברך להעניש את העשוק לא להטיב עם הרשע הגוזל והחומס. וזהו כי לא ממוצא וממערב כו' כי העושר הבא אל האדם בכוונה מאת ה' יתברך עפ"י רוב יבוא ע"י יגיעה בדרכים ונסיעות רחוקות, כמ"ש מוהר"ש יפה ז"ל בבאור מאמר מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ (תהלים ל"ז, כ"ג). ירצה אעפ"י כי מאתו יתברך פרנסת האדם והכל בידי שמים, עכ"ז ודרכו יחפץ, ר"ל הקב"ה יחפוץ מן האדם שיכין הוא את דרכו, כמאמר יכול יושב בטל כו' משא"כ הצלחת הגזלן שלוקח מיד הנגזל ביד רמה, וזהו כי לא ממוצא וממערב כו' לא יסחור למרחקים מאומה רק כי אלהים שופט, ועיקר הכוונה להשפיל את זה. וזהו באף שמביא על זה מרומם את זה והבן.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Devarim/r/1:4)

**והנראה** בזה כי הנה המקרים העוברים על פרטי האדם והשתנות סדרי עניניהם יש לחקור עליהם אי מזה באו, אם בעת הבריאה והתחדשות המציאות מאין ליש ראה אלהים ויספר והכין ומדד לכל איש ואיש מנת חלקו וכוסו אם בדברים העצמיים מהמעלות והשלימות, ואם בהמשותפות מהקנינים החיצונים הכל כאשר לכל שקל בפלס ותכן במדה מששת ימי בראשית, עד כי מאותה שעה מפי עליון לא תצא עוד הרעות והטוב, אם דל ואם עשיר אם בריא ושלם ואם בעל מום הכל היה בכח בריאת מעשה בראשית, או אולי בעת הבריאה נברא העולם אך על דרך כלל סוגים סוגים למחלקותיהם, וחלקי השלימות אשר לכל מין יקיף המין כלו בשוה והשנויים ההוים המה מתחדשים עתה מרצון הגוזר ב"ה, והשכל ישפוט ע"ז ממאמר **וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד** (בראשית א', ל"א) ובע"כ כי בסדר הבריאה לא היה דל ובעל מום, פסח או עור ולא שארי חסרונות, כי איך יאמר אליהם כי טוב, רק כל המקרים ההם המה ענינים מחודשים בעתם, וכמאמר חז"ל שמביאים הטפה ושואלים עליה מה תהא עליה עשיר או עני חכם או טפש כו' הא לך כי השנויים הן המה חדושים הנעשו עתה איש איש למה שראוי לו. וזהו שאלת המטרונא מאותה שעה מה הוא עושה, כלומר היש עוד דבר לחדש גם עתה בעולמו, כי הלא אפשר לומר שכל המקרים העוברים כלם נעשו ונגמרו מראש בזמן הבריאה, וע"ז השיב לה ר' שמעון יושב ועושה סולמות מעלה לזה ומוריד לזה שנאמר כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים וא"כ כל החדושים העוברים על אישים פרטיים המה נעשים עתה כפי הוראת חכמתו יתברך:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Devarim/r/1:5)

**וההבדל** בין ב' החלוקות הנ"ל אם יש לחקור אחר מי שנתחדש לו מקרה ולשאול על אודותיו כמו אלם או חרש וכדומה. כי אם נאמר שהדבר כבר נעשה בששת ימי בראשית אין לשאול עליו מדוע ישתנה זה מכל אישי ההמון, מב' טעמים, א'. כי זהו מפלאי מעשה בראשית הנעלמים מעיני כל בשר ואין לבוא בסודם, וכאמרם ז"ל **כבוד אלהים הסתר דבר** (משלי כ"ה, ב') זה מעשה בראשית (בראשית רבה פרשה ט', א').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Devarim/r/1:6)

**הב'** מפאת שלא נעשה בו שום השתנות כי אם שלא נתן לו כח הדבור ונשאר אלם, או שלא נתן בו כח השמע ונשאר חרש, או שלא נשפע אליו מזל הפרנסה ויהיה דל, אבל אם נאמר כי בששת ימי בראשית נברא הפה וכח הדבר לכלם בשוה, ופרנסה לכלם בשוה, אך כעת נתחדשה עליו הגזירה להוציאו מסדר הכלל ולעשותו אלם הנה בע"כ צריך הדבר טעם לאמר מה גבר בגוברין לשנות אותו מכלל המין ולאיזה סבה הוא:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Devarim/r/1:7)

**הוא** הדבר במשה איש האלהים כי הוא יתברך רצה להבינו כי בכוונה עשה אותו אלם למען יהיה מקום לעשות בו נס אח"כ לעת הצורך. וזהו שאמר יתברך אליו אם אין אתה איש דברים אל תחוש הלא אנכי בראתי כל פיות שבעולם. הרצון בזה לבל יאמר ללבבו שכל השנויים המה מששת ימי בראשית, לא כן כי אם אנכי בראתי כל פיות שבעולם כלומר בראתי את כל בני אדם בשוה בפה דובר. וזהו ואני עשיתי אלם למי שחפצתי כלומר האלמים אשר אתה רואה דע לך כי אני אני הוא עשיתים עתה בעבור להשלים חפצי ע"י. וזהו ואם חפצתי שתהיה איש דברים היה כמו כן, כלומר לא הייתי צריך לעשות לך מאומה כי אם היית כמו כן, פי' היית נשאר עומד על הבחינה הראשונה שוה לכל איש אלא לעשות בך נס אני חפץ. וזהו שאמר יתברך למשה מי שם פה לאדם בזמן העבר היינו בעת הבריאה או מי ישום אלם בזמן העתיד המה המקרים המתחדשים הלא אנכי ה', כלומר הלא אנכי חסרתי ממנו עתה מה שנתתי לו כבר, ובע"כ כי יש לי בזה כוונה הכרחית. וזהו ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר ובא מדרשם ז"ל מורה אני דברים לתוך פיך. וז"ש ז"ל ואחר באו משה ואהרן אל פרעה, פרעה עשה סעודה ביום גנוסין שלו ובאו אצלו מלכים רבים בעטרות והכניעו לפניו, באו עבדיו ואמרו לו ב' זקנים עומדים על הפתח אמר להן יעלו, כיון שעלו היה מסתכל בהן שמא יעטרו אותו או שמא יתנו לו כתבים, ואף לא שאלו בשלומו, אמר להם מי אתם, אמרו לו שלוחיו של הקב"ה אנו, מה אתם מבקשים אמרו לו כה אמר ה' שלח את עמי וכו' (שמות רבה פרשה ה', י"ד) והוא פלא איך לא צוה להמיתם תיכף על העלבון הגדול הזה שהשיג מהם. אבל הוא הדבר שאמרנו כי מיד בראותו משה עומד ומדבר לפניו ושפתיו ברור מללו כה אמר ה' שלח עמי כו' נרתע ונפל עליו פחד ורעד כי הלא ידעו את משה שהוא כבד פה אינו יכול לדבר ועתה הוא מדבר צחות ונתפעל בעצמו למאד. (וזה יתרון לפרעה על בלעם הרשע כי האתון הוכיחה את בלעם כאשר פתח ה' את פיה ותדבר עם בלעם, ובלעם השיב דברים אל האתון ולא נתפעל מאומה ואמרה לו הלא אנכי אתונך כו' ההסכן הסכנתי כו' כלומר איך לא תשים לבך על ענין נפלא כזה שידבר הסוס עם האדם הרוכב עליו, ובכוונה ובזדון לבו ועריצת נפשו עשה הפקח הזה בערמה והתחזק לבלי יתפעל מאומה נגד זקני מואב וזקני מדין למען יחשבו הם שהוא רגיל בכך ודרכו תמיד לדבר עם האתון, והאתון משיב לו ע"ז אמרה לו הלא אנכי אתונך הלא אינני רק סוס ככל הסוסים וכל החמורים ההסכן הסכנתי כו').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Devarim/r/1:8)

**וזהו** ואנכי אהיה עם פיך כי הקב"ה רצה לאמת הדבר לעין כל אשר הדברים אשר ידבר משה אינם מדברי משה כי אין לו כח הדבור והוא כבד פה וכבד לשון וכאשר היה מדבר בשם ה' הלא שפתיו ברור מללו והיה מדבר כהוגן, ואם כן ראו כלם שהקב"ה מדבר מגרונו של משה. וזהו ואנכי אהיה עם פיך היינו כי אני בעצמי אדבר מגרונך וכמאמר המדרש הנזכר מורה אני דברים לתוך פיך כמורה דברים לגרונו בעת דברו בשליחותו של הקב"ה:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Devarim/r/1:9)

**והנה** שאלתי את פי מו"ר הוא רבינו הקדוש הגאון החסיד מו"ה אלי' מווילנא זצוק"ל מה ההבדל בין התורה הקדושה ובין משנה תורה ואמר לי כי הארבעה ספרים הראשונים היו נשמעים מפי הקב"ה בעצמו דרך גרונו של משה, לא כן ספר דברים היו ישראל שומעים את דברי הספר הזה כאשר שמעו דברי הנביאים אשר אחר משה אשר הקב"ה אמר אל הנביא היום וליום מחר הלך הנביא והשמיע החזון אל ישראל וא"כ בעת אשר דבר הנביא אל העם כבר היה נעתק ממנו הדבור האלהי, כן היה ספר דברים נשמע אל ישראל מפי משה רבינו ע"ה בעצמו:¹

footnotes:
¹ אמר הכותב עיינתי באדרת אליהו של רבינו הקדוש על התורה ולא מצאתי שמה הדברים האלה אשר שמע מו"ר ז"ל מפיו הקדוש, אבל מצאתי כדברים האלה לאחד קדוש מדבר הגאון מהר"ל מפראג זצוק"ל (בספר תפארת ישראל פרק מ"ג) על מאמר חז"ל אין מפסיקין בקללות אמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים אבל בקללות שבמשנה תורה מפסיקין ואין בכך כלום מאי טעמא הללו מפי הקב"ה נאמרו והללו משה מפי עצמו אמרן (מגילה ל"א, ב'). ר"ל כי כל התורה היה השי"ת נותן הדבור בפיו של משה כמו שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול (שמות י"ט, ט') אבל משנה תורה היה משה מדבר מעצמו כמו השליח שמדבר כאשר צוה לו המשלח, וזהו מפי עצמו אמרן שלא היה השי"ת נותן הדבר בפיו עכ"ל.  אבל ראה זה מצאתי בבאוריו שנדפסו (ריש פרשת דברים) כי הפסוקים הראשונים של חמשת ספרי התורה הם רומזים על המנורה, פסוק ראשון של ספר בראשית יש בו ז' תיבות בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ ז' תיבות נגד ז' קני מנורה. ואלה שמות כו' י"א תיבות נגד י"א כפתורים. ויקרא ט' תיבות נגד ט' פרחים. במדבר י"ז תיבות ועם הכולל י"ח נגד ח"י טפחים. אלה הדברים כ"ב תיבות נגד כ"ב גביעים (עי' אדרת אליהו), ואני שמעתי משמו שזהו שרמז המדרש (ריש בראשית) על מאמר ויאמר אלהים יהי אור (בראשית א', ג') ר' יצחק פתח פתח דבריך יאיר (תהילים קי"ט, ק"ל) (פרשה ג', א') שהרצון בזה לרמז על פתח דברי התורה היינו הפסוקים הראשונים אשר בחמשה חלקי התורה המה רומזים על המנורה:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Devarim/r/1:10)

**והוא** אמרם ז"ל במדרש: **מרפא לשון עץ חיים** (משלי ט"ו, ד') הרי משה עד שלא זכה לתורה כתיב בו לא איש דברים אנכי כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים שנאמר אלה הדברים אשר דבר משה (פרשה א', א') כי מתחלה היה ההכרח שיהיה משה כבד פה למען ידעו ישראל ויתברר להם אשר הדברים היוצאים מפיו ונועמם ומתיקותם המה מנועם זיו העליון ב"ה ולא המתקת פי המדבר אליהם כי אינו יכול לדבר מאומה, כל זה היה משה צריך בעת אמר מצות התורה אל בני ישראל פעם ראשונה, אבל עתה בבוא משה להחזיר התורה פעם שנית שכבר נמתקו הדברים ונתבשמו באזני השומעים אמריו כי נעמו מאד, אין הכרח לו עוד שיהיה גם עתה כבד פה כי ללא צורך הוא, נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים שנאמר אלה הדברים היינו שהיה מדבר כראוי, והטעם כי הם הם הדברים אשר דבר משה כבר אל בני ישראל וכבר שמעו אמריו ונתבשמו אצל השומעים, והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Devarim 1:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Devarim/r/1:11)

**וזהו** שאמר המדרש למה הדבר דומה לאדם שהיה מוכר ארגמן כו' הוא מליצה נפלאה על הרפואה שהשיג משה רבינו ע"ה בלשונו אמר לו אדוני אמת הוא ארגמן ואצלך אינו כלום, כך משה לפני הקב"ה גם כי עד עתה דבר ג"כ כהוגן עכ"ז עד היום הזה אין חדוש כי אצלך לא איש דברים אנכי, ר"ל לא אני הייתי בעל המדבר הדברים כי אם הקב"ה היה המדבר מתוך גרונו, לא כן עתה כי הדבור הוא דבורו של משה בנבואה כמשפט כל הנביאים שאין השכינה מדברת מתוך גרונם ועכ"ז דבר עתה כהוגן וא"כ בע"כ כי נתרפא משה: