## Ohel Ya'akov on Torah, Eikev

###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/23:1)

**והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלהיכם** כו' (י"א, י"ג).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/23:2)

**הנראה** בכוונת מאמר זה בהקדים מאמר **ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמור את מצות ה'** כו' **לטוב לך הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ** כו' (לעיל י', י"ב-י"ד). וכבר התעוררו חז"ל אטו יראה מלתא זוטרתא היא (ברכות ל"ג, ב').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/23:3)

**ואולי** יתכן כי הכתוב בעצמו בא להביננו עילת הדבר, מה ה' אלהינו דורש מעמנו כי הוא דורש מעמנו ליראה ולאהבה אותו, מה ענין האהבה והיראה ומה סבתם, הלא המשרת אצל אדוניו אדוניו יתן לו מזונו ושכרו והוא עובד אותו ביום ובלילה ודאי מגיע לו שכרו ואין הבעלים דורשים ממנו שיעשה באהבה וביראה, והאדם העובד את בוראו שבעים שנה בתרי"ג מצות דאורייתא וכמה מצות דרבנן ראוי הוא אל השכר חלף עבודתו. אבל הנה גם האדון אשר לו עבדים הרבה ורואה איש עני ואביון הולך ערום ויחף ויקח אותו לו לעבד הלא הוא יחייב עצמו לאהוב את אדוניו, כי הלא עיניו רואות ולבבו יבין כי אין כוונת העשיר בעבור עצמו כי אם לסבת חמלתו על העני, כי אל עצמו ואל עבודת ביתו די לו במשרתיו הרבים הנכבדים ממנו אשר להם כמה מעלות בחכמת החשבון וחכמת מעשה מה שאין אל העני הזה שום ידיעה בהם. עוד יותר מזה עשיר ראה נער קטן יתום באין מנהל ומחזיק בידו ויאסוף אותו אל ביתו ויהי לו לאב, ויאמר אליו אני אתן לך מזונות על שלחני ומלבושי כבוד ואתן לך עשרה אדומים ויותר לזמן ידוע, ועבודתך ופעולתך אצלי שתהיה חבר אל בני הלומד אצל רב פלוני, אם הנער ההוא משכיל ולו לב מבין כמה מאהבה ראוי לו לאהוב את בעליו כי הוא מאכילו ומספיק לו כל מחסוריו ועוד יתן לו שכר לסוף הזמן וכל עבודתו ופעולתו הלא לא פעל רק לעצמו וכל ההנאה שלו לטוב לו כל הימים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/23:4)

**הוא** הדבר בהעבודה הנכבדת במעשי התורה והמצות אשר כל פעולת המצות רק לטובתנו ולחיותנו כמאמר **אם צדקת מה תתן לו** (איוב ל"ה, ז') כי הוא יתברך אינו משיג מהם מאומה, לכן יפה הציע הכתוב ואמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו, ר"ל כאשר תלך בדרכיו ותעבוד עבודתו, תעבוד ביראה ולאהבה אותו בעת תשמור מצותיו ולעבוד את ה' תהיה העבודה בכל לבבך ובכל נפשך רק לשמו יתברך, והטעם לטוב לך, לאמר כי הלא פעולת המצות ופעולת כל המעשים וסגולתם הלא נשאר אצלך והוא יתברך לא ידרוש ממך כי אם היראה בלב לבד כי המעשה בפועל הלא אינה רק לטוב לך. ומברר עוד ואמר לא תחשוב אחר כי צוה אותך לעבוד לפניו באין ספק יש לו צורך בעבודתך, חלילה לך מלחשוב כן, הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה, כלומר הלא יש לו משרתים רבים ונכבדים הרבה מכם, אראלים, שרפים אופנים העומדים ממעל לו יתברך, רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם להטיב לבני אדם באהבתו ובחמלתו, הוא שהציע הכתוב להביננו איך האהבה מחוייבת אל אדוננו הקדוש יתברך, וביאר ואמר והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי ר"ל תתבוננו היטב בכל הצדדים הנ"ל, א'. אל מצותי אשר אני אין לי צורך בהם מאומה, ומה גם כי אין מספר לגדודיו ממשרתיו עושי רצונו בשמים ממעל ועכ"ז אני מצוה רק אתכם אביוני האדם קרוצי חומר, עפר ואפר, וזהו היום אשר רק היום לעשותם ולא למחר לעשותם כי אז זמן קבלת השכר והצלחה הנצחיית. וכאשר תתבוננו בכל הדברים האלה אז תתעוררו מעצמכם לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם כו', ר"ל כי כבר יזדמן מי שיאהב את ה' ועכ"ז עבודה לא יעבוד בעצמו רק הוא מחזיק ביד האחרים העושים, לזה דייק הכתוב ואמר לאהבה את ה' אלהיכם וגם ולעבדו כו' בפועל ובמעשה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/23:5)

**ואמר** בכל לבבכם בשני יצרים ביצר טוב וביצר הרע, כי הגוף והיצה"ר מתאוה רק לתענוגים וחושב כי עבודתנו היא כעבודת העבד אל אדוניו אשר העבודה היא לצורך אדוניו ויתעצל עי"כ מן העבודה, כאומר לא הן ולא שכרן אבל כאשר יתבונן ויעשה חשבון בנפשו כי עבודתנו היא רק טוב וחסד הבורא יתברך אלינו להאציל לנו ברכה וחיי עולמים אז גם הגוף יסכים אל העבודה. והחשבון הזה כבר חשב עם קונהו החסיד ע"ה ואמר **מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי** (תהלים קט"ז, י"ב) כאשר יאמר הבן המשכיל אל אביו הלא נתת לי מלמד להועיל אשר ילמדני חכמה ומוסר ובבואי לביתי הנה ארוחתי ארוחת תמיד נכון לפני מטעמים וכל המאכלים הערבים, הלא נהפוך הוא, אולי היה ראוי לשלם לך מחיר גמולך הטוב אשר גמלת אותי על אשר הבאתני עד הלום להטעימני מנועם זיו התורה הטהורה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Eikev 23:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Eikev/r/23:6)

**וזהו** - מה אשיב לה', הלא בדין היה ראוי אשר כל תגמולוהי שהוא גומל אותי על שמירת התורה עלי, כלומר הלא עלי מוטל החיוב לשלם גמולו הטוב על שהביאני עד הלום, והענין נכון: