## Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot

###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:1
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:1)

ויען אברהם בערוש ויאמר, אחר אשר זיכני לראות כי הספר הנכבד הזה עלה על מכבש הדפוס פעם שני. אמרתי להוסיף עליו איזה הוספות והשמטות אשר לא נדפסו בדפוס קעגיגסבערג, אמנם לאשר המדפיס התחיל להדפיס, ואני לא התחלתי עוד להעתיקם לשלחם אליו להציג כל דבר על מקומו, אמרתי לסדר דרושים שלמים על ימים הנוראים כפי אשר השמעתים במקהלות, הנם כתובים בספר הדרושים אשר חנני יוצרנו ברחמיו, וכללתי בהם ההשמטות מדברי מו"ר ז"ל, למען יהיו הדרושים האלה משובצים זהב מו"ר במלואותם, המשלים הערבים הלוקחים כל לב, יראו ישרים וישמחו, נבוני שער ויעלוזו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:2
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:2)

**אחינו** בני ישראל הימים האלה ימי בקורים לבקר ולחפש לצבור ולאסוף כל פרי עתות השנה אשר צמחו להאדם יום יום, כי לימים אחדים יהיה נשאל עליהם ונאמר **כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי יכילנו** (יואל ב', י"א) לכן מנהגנו לקום היום הזה בבוקר השכם להקדים אשמורות ולהרבות בתחנונים, ממש כהיושב אצל בעה"ב שנה שנה וכאשר אין בידו לשלם שכר דירה לא ימתין עד צאת השנה כי אז ודאי הבעה"ב יהדפנו ויוציאנו מביתו, לכן יקדים עצמו לבוא אל הבעה"ב ולהתחנן לו טרם תכלה השנה כמאמר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שנאמר **היערוך שועך לא בצר** (איוב ל"ו, י"ט) (סנהדרין מ"ד) כן מורי ורבותי עתה יכלה זמן השכירות אשר שכרנו לנו דירה אצלו יתברך בשנה שעברה ואין בידינו לשלם כמאמר **במה אקדם ה'** כו' (מיכה ו', ו') לכן אנחנו מקדימים הלילה הזה לבוא אל המלך להתחנן לו לבל ידחה אותנו כמליצת מאמר **אל תשליכנו מלפניך** (תהלים נ"א, י"ג) כו' ואומרים האמת תיכף: לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך, כדלים וכרשים דפקנו דלתיך, כי ההבדל בין הבא לבית לשלם חובו לבעה"ב ובין העני הבא אל הבית ומבקש נדבה, כי הראשון הולך עם צרור כספו בידו הולך הוא למישרים כל החדרים החיצוניים עד אשר יבוא אל הבעלים, לא כן העני המחזר על הפתחים ומבקש בחנם לא ירהב בנפשו עוז ללכת הלאה רק אצל הדלת והמזוזה שמה יעמוד במר נפשו, וזהו כדלים וכרשים דפקנו דלתיך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:3
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:3)

**ומליצתנו** היא הנשמה לך והגוף פעלך כו' משל לאדם ששכר לו דירה גם שדה בכפר והשר נתן לו בית מיוחד לדור בתוכו בין הכפריים אבל האיש הזה לא שילם אל השר דמי השכירות, ויהי כאשר כלתה השנה ולא נתן לו שכרו התקצף עליו השר לגרשו מביתו ולקחת מידו כל אשר נמצא אתו בבית, בכה לפני השר ואמר יגדל נא חסדך עלי לחשבני כאחד הכפריים החוסים בצלך ויהי הבית שלך והשדה שלך ואני אהיה אצלך כפרי, וזהו הנשמה לך והגוף שלך כו' ולא תגרש אותי מביתך (ועי' עוד למעלה בהערה לפרשת וילך).


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:4
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:4)

**ומה** יקרה עצת הנביא ע"ה **שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך קחו עמכם דברים ושובו אל ה'** (הושע י"ד, ב'-ג'). להעיר אותנו כי בימים האלה מהצורך אל האדם לתת לב אל ב' דברים, א'. אל מה שנאמר **כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע** (דברים כ"ג, י') לרמוז אשר בימי הדין ראוי לפחוד ולשקול הקלות כחמורות כמאמר **למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני** (תהילים מ"ט, ו') וכמו שנתבאר על מקומו למעלה ע"ש. עוד שנית צריך האדם לתת לבו כי בעלי המלחמה אין מוליכים אותם עד המקום אשר גבלו להיות המלחמה שמה אבל קובעים מקום חנותם מול או ב' ממקום המלחמה (ונקרא אהבון או לאגער) למען יהיה להם מקום להכין וללטוש כלי המלחמה ולבדוק אותם אם צריכים תיקון. [כן קבעו לנו הראשונים מקום וזמן התפלה לא פחות (מג') [מד'] ימים קודם ראש השנה, כי היום בא בוער כתנור וה' במשפט יבוא על כל נעלם ובני אלהים יבואו להתיצב לפני ה', לכן אנחנו מקדימים לקום באשמורת כדי ללטוש כלי המלחמה. והנה בהיותנו בארץ ישראל היה לנו אנשי מלחמה גבורי כח, כהנים בעבודתם, לוים בדוכנם, וכמה נביאים וסנהדרין וגם כלי מלחמה בית קדשנו ותפארתנו הקרבנות ומנחות לאין מספר, ובהם היינו לוחמים ומנצחים, ועתה ערומים נותרנו מכל אלה אין לנו לא מקדש ולא מזבח לא כהן ולא נביא, וגם זכות אבות תמה, ובמה נקדם ה' נכף לאלהי מרום ובמה נעצור השתלשלות הדינים המתוחים עלינו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:5
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:5)

**וכבר** אמרו רבותינו ז"ל במדרש (שיר א') על מאמר הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה בימי נבוכדנאצר איכה תרביץ בגלות האחרון, כי היה הדבר קשה גם לנבואה ולחכמה על הדורות שיחסר מהם כל אלה כלי הצלה במה תהיה הצלתם, ובאה התשובה אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן כלומר אם לא יאומן לך הדבר הזה צאי בעקבי הצאן שהמה נעדרים ג"כ כלי הצלה לא כלי ההריסה ולא כלי הטרף רק אם משמיעים קולם אל הרועה הוא מזדרז להצילם, והוא רק משל נמרץ על האבות הקדושים לאמר צאי לך בעקבי הצאן כי גם המה לא בטחו בכח ידם ובזרוע עוזם כי אם בתפלתם ותחנתם והיא שעמדה להם בעת צר להם, כן אנחנו אין לנו רק לשפוך שיחנו לפני אבינו מלכנו והוא ילחום מלחמתנו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:6
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:6)

**וכבר** כתבנו בספר קול יעקב איכה על מאמר מה יתאונן אדם חי אשר זה הוא מאמר ישעיה **אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאום ה' וגואלך קדוש ישראל הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות** (ישעיה מ"א, י"ד) היינו כמו שהתולעת אין כחה אלא בפה והוא לה חפץ וכלי מלחמה לעמוד נגד הרים חזקים לשחקם הדק, כן ישראל יש כח בתפלתם לבד לבטל ולהשבית כל מסטין ומקטרג, וזהו צאי לך בעקבי הצאן אך בתנאי ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים היינו שתהיו קרובים אל ה' הרועה אותנו מעודנו:


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:7
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:7)

**אמנם** עוד אנחנו צריכים להזהר בדבר אחר. ונקדים מאמר דוד המלך ע"ה **אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי, אלוקי אקרא יומם ולא תענה** (תהלים כ"ב, ב') גם מאמר **יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי** (שם ס"ט, ד') והוא יתברך מתפלא ואומר בהיפך **מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה** (ישעיה נ', ב'). אשר ההוראה מזה ממש על דרך בן שהלך מאת פני אביו מזמן רב, לא כתב לו שום תמונת אות והוא עומד על המצפה לאמר מתי יגיע לידי אגרת מיד בני יקירי, כן יתפלא עלינו אבינו שבשמים יתברך מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, ועל זה יתחמץ לב איש הלא כמה תפלות ובקשות אנחנו מתפללים בכל יום, אמנם דע כי דוד המלך בעצמו ביאר לנו הדבר הזה במקום אחר ואמר **פיך שלחת ברעה** (תהילים נ', י"ט) היינו כי הוא יתברך נתן כח בפה האדם אשר הדבור היוצא מפיו יוליך הקול והכוונה שבלב עד שמי מרומים, וזה הוא בקול הנשמע בקודש תורה ותפלה שירות ותשבחות, לא כן הדבור הרע כמו שקר ודברי לה"ר ורכילות וליצנות שהם מד' כתות שאינן מקבלים פני השכינה ובעבורם הם נמשכים למשכן כל הטמאות כמאמר **בעמקי שאול קרואיה** (משלי ט', י"ח), ומה גם כי כבר ידענו כי בכל הדברים נמשך המעוט אחר הרוב וא"כ המרחיב פיו וממלא אותו רק בדברי תורה וקדושה אח"כ כאשר יעמוד על שעה אחת ושתים להתפלל הנה תפלתו משרכת דרכיה אל הליכות מלכה בקודש מעלה מעלה במעלות דבוריו של כל היום, ולהיפך העוסק כל היום בליצנות ודברים בטלים ומטמא פיו ולשונו ובתוך כך יעמוד ויתפלל הנה גם תפלתו יורדת לבאר שחת וא"כ שני המאמרים אמת.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:8
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:8)

**והמשל** בזה לשר גדול אשר שלח בנו למרחקים ללמוד חכמות ומדעים וכרת לו הברית לכתוב לו אגרות לצד מערב, וזה כלול במליצת מאמר פיך שלחת ברעה כו' לכן מחוייבים אנחנו להזהר מאד בימים האלה לשמור כח הדבור כי הוא אבן פנה למשען בית ישראל לנצח בו המלחמה הגדולה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:9
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:9)

**וזהו** שובה ישראל כו' קחו עמכם דברים שתקח כח המדבר לכבוש אותו תחת ידך לשמור אותו שלא יהיה מופקר ופתוח ועי"ז וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו:


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:10
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:10)

**אחי** ועמי הנה בהימים האלה יכול האדם לטהר עצמו למצוא רפואה למחלתו כמאמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים (יומא פ"ה, ב') וכי תשאלך נפשך מי הוא האויל וחסר לב אשר לא יחפוץ בזה ואנחנו רואים כמה יוה"כ עברו ועדיין לא נטהרנו, אבל התשובה בזה מפני שאין אנחנו עוזבים דרכינו ומעללינו הרעים הולכים כל היום תמיד אחרי הלב ואחרי העינים הה עלינו נאמר **על צוארנו נרדפנו יגענו ולא הונח לנו** (איכה ה', ה') רמז למה שאמר **יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון** (ישעי' ג', ט"ז) וזהו על צוארנו נרדפנו כלומר ע"י העזות אשר בצוארנו נרדפנו מאחוזתנו, יגענו באנחותינו ועד היום לא הונח לנו ר"ל עוד לא נתקרר אש התאוה, אבל בהיפך התאונן ואמר **על מה תוכו עוד תוסיפו סרה** (שם א', ה'). ונוכל להמליץ בזה על דרך מה שעושים מוכרי קמח שמחזיקים הקמח בשקים ואם השק הוא קטן ורוצים להכניס בו עוד קמח מכים השק אשר הקמח בתוכו אם ביד ואם במקלות כדי שיהיה בו חלל ויוכל לקבל עוד קמח, כן גם כי יכו את עצמם על החזה באמרם אשמנו בגדנו כו' העיקר הוא שיהיה יכולת להכניס עוד חטאים והבלים אל קרבם וזהו על מה תכו למען אשר עוד תוסיפו סרה:


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:11
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:11)

**ונשא** עין על מאמר הגמרא מרגלא בפומי' דרבי מאיר גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי, נצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי, שמור פיך מכל חטא וטהר וקדש עצמך מכל אשמה ועון ואני אהיה עמך בכל מקום (ברכות י"ז, א'). והרצון בזה על דרך מאמר **צמאה נפשי לאלהים** כו' **מתי אבוא ואראה פני אלהים** (תהילים מ"ב, ג') וכבר כתבנו בבאור זה (אהל יעקב פרשת שמות על מאמר ראה ראיתי את עני עמי) על דרך השואלים ומבקשים רפואה מאת הרופא הלא יזדמנו על ב' פנים, אם שהחולה בעצמו יוכל להתראות לפני הרופא ויגיד לו את חליו, או שהחולה בעצמו לא יוכל לבוא לפני הרופא רק יכתוב לו ענין מחלהו על הגליון, ועל פי הדברים אשר יכתוב לו ישלח לו הרופא הסמים העלולים לרפאות מחלהו, וההבדל ביניהם כי הלא לפעמים החולה בעצמו אינו מבין תכונת מחלהו ואינו יודע מה הוא לו, אז אם יכתוב אגרת אל הרופא לא יפעול מאומה ואולי ישלח לו הרופא עוד דבר המתנגד לתועלתו, לא כן הבא בעצמו לפני הרופא הנה הרופא יראה בעיניו ולבבו יבין מהות מחסורו אשר יחסר לו ויושיע לו במה שראוי לו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:12
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:12)

**וזהו** ממש מאמר צמאה נפשי כו' מתי אבוא ואראה בעצמי פני אלהים, לאמר כי בזמננו זה גם כי אנחנו שולחים אגרות קול תפלה קול תחנה למעון קדשו השמים, עכ"ז הרבה יש לדאוג עליהם א'. מי יודע אם יעלו ויבואו האגרות אל המקום אשר שלחנום, ב'. כי צרות לבבנו הרחיבו כל כך עד שאנחנו נעדרים ידיעת תכלית מחסורנו, לכן יפה שאל ואמר מתי אבוא ואראה בעצמי פני אלהים אשר על תכלית כל דבר הוא חוקר והוא יודע ברעתי מה הוא לי, וכי תשאלך נפשך על עילת הדבר מדוע לא יוכל גבר לבוא בעצמו להתראות לפניו יתברך ידע כי זה תלוי במלבושי כבוד הראויים להתלבש בהם לבוא לפני מלך הכבוד במצוות ומעשים טובים כמאמר **צדק לבשתי וילבישני** (איוב כ"ט, י"ד) כי בהיות האדם מלובש בלבושי יקר התורה והמצוה ראוי הוא לעמוד בהיכל ה' בחצרות אלהינו, משא"כ בלעדם דלא חזי למיקם ערטילאי קמי מלכא, אמנם גם על הענין הזה גבר חסדו ית' כי אמר אלינו ע"י נביאו ע"ה שובה ישראל כו' קחו עמכם דברים, ממש כהנשרף אינו בוש ללכת בעיר לבקש פרנסה והוא הולך ערום מבלי לבוש כי יתנצל שנשרפו בגדיו וכמאמר **פן אפשיטנה ערומה** (הושע ב', ה') וזהו שובה ישראל כו' כי כשלת בעונך ואין לך מלבושים ולכן - קחו עמכם דברים, וא"כ גם בזה אין עכוב גדול כ"כ, אבל מה הדבר אשר היה בעוכרנו והסך את דרכנו אם האדם מלובש בבגדים צואים כענין מאמר **ויהושע היה לבוש בגדים צואים** (זכריה ג', ג') ועל זה לא יתנצל גם הנשרף, היינו העבירות המכוערות המעכבים אותנו מלבוא לפניו יתברך, וד' כתות שאינן רואות פני השכינה ומה מאד הזהירה התורה כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע ולדעת חכמי האמת מוסב על הדבר הנקרא רע שנאמר עליו **לא יגורך רע** (תהלים ה', ה') והוא המשחית זרעו רח"ל כמו שנאמר **ויהי ער בכור יהודה רע** (בראשית ל"ח, ז') וזהו ונשמרת מכל דבר רע.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:13
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:13](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:13)

**ומעתה** הנה יצחק אבינו ע"ה בעשותו חשבון על עונות ישראל אמר דל פלגא דלילותא, (שבת פ"ט, ב') והלא כמה עבירות חמורות באות בלילה אכן דע כי המה יעלו לחשבון עונות של ימים כאמרם ז"ל המהרהר ביום בא לידי טומאה בלילה כמאמר **הוי חושבי און ופועלי רע על משכבותם** (מיכה ב', א') ומצאנו בספר הזוהר אשר ביומא דדינא בא מיכאל שר של ישראל ואומר לפני הקב"ה עד מתי לא תרחם את עמך, אמר הקב"ה יבוא הס"מ ויטעון טענותיו נגדו והוא טוען אכתי לא מעלי, אינן ראויין להגאל, ומיכאל טוען עשה למען טובים שבהם למען הצדיקים שבהם, מיד קורא הס"מ לזוגתו לילית הרשעה ומראה סדינים של ישראל מלוכלכות בטפות ז"ל רח"ל, מיד יוצאת גונדא רחמה ואין תקנה להעבירם לבטלם רק בבכי' כמ"ש השל"ה ז"ל הלוך ילך ובכה נושא ומרחיק מעליו משך הזרע ורמזו זה במאמר כי ינצו אנשים יחדו (דברים כ"ה, י"א) היינו מיכאל עם הס"מ וקרבה אשת האחד להציל כו' היינו לילית והחזיקה במבושיו להראות הוצאת ז"ל להציל בזה את אישה מיד מכהו וקצותה את כפה, ובמה לא תחוס עינך לא תחוס על עיניך רק לבכות הרבה בכי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים על חטאינו הרבים אשר עשו לנו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:14
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:14](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:14)

**הנה** יום מלכנו בא יום נבחר מאז למלך הקדוש ית' לבוא אלינו לפקוד אותנו לקחת ערובתנו כמאמרם ז"ל דרשו ה' בהמצאו אימתי בעשרת ימי תשובה הה נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו על בגדינו המלוכלכים ועל מלבושינו המגואלים כמאמר **ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שומע** והטעם **ידיכם דמים מלאו** (ישעיה א', ט"ו) זה שהורה לנו ר' מאיר ע"ה גמור בכל לבבך שמור פיך מכל חטא ברית הלשון, וקדש עצמך מכל אשמה ועון, להזהר מהרהור רע הגורם ח"ו לטמא ברית המעור, ואז ואני אהיה עמך בכל מקום נזכה לחזות בנועם ה' ויתקיים מאמר אבוא ואראה פני אלהים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:15
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:15](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:15)

**הנביא** ע"ה צווח ואמר **הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חשך לאור ואור לחשך, שמים מר למתוק ומתוק למר** (ישעיה ה', כ')**.** דע כי ההבדל בין צדיק לרשע כי הצדיק רואה את הנולד ומסתכל על התכלית ובוחר בתורה ומצות אשר אחריתם מתוק, ומרחיק עצמו מן התאוה אשר אחריתה מר, כמאמר **כי נפת תטופנה שפתי זרה** כו' **ואחריתה מרה כלענה** (משלי ה', ג') והכסיל לא יבין את זאת רק את אשר ימצא מתוק בתחלה אותו יחשוב לטוב וההיפך יחשוב רע, ולכן אומר לרע טוב ולטוב רע וע"כ שמים חושך לאור כי באמת עולם הקדושה צריך להיות מלא אור והקליפה מלאה חושך, ואור הקדושה הוא מנר מצוה ותורה אור אבל הרשע האומר לרע טוב ועושה עבירות לא מצות, מאיר עולם הקליפות ונותן כת בהסטרא אחרא, וזהו שמים חושך לאור, כלומר מביאים חושך אל עולם האור ואור מביאים אל עולם החושך, ואין מרגישים כי שמים מר אותו שהוא מר אח"כ למתוק, ומתוק מה שהוא מתוק בתכלית יחשבו למר.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:16
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:16](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:16)

**ומה** מאד התמרמר המוכיח בשער, ירמי' ע"ה **תיסרך רעתך ומשובותיך תוכיחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את ה' אלהיך ולא פחדתי אליך** (ירמיה ב', י"ט) משל כבן אצל אביו כאשר אביו מייסר אותו ומתרה בו שייטיב דרכו יש לו לקחת מוסר ועכ"פ אח"כ כאשר יגרשהו מביתו ודאי יש לו להתאונן במר לב מאין הפוגות, ואם אח"כ עוד הוא נע ונד ערום ויחף זמן רב ולא לקח מוסר ולימים יתעשת ויתן לבז להתבונן בעצמו מה עלה בו הלא יחרד ויתמרמר מאד לאמר הה איך לא הרגשתי היותי מרוחק מאבי זמן כביר איך לא שמתי את לבי על עניי ומרודי על בושת בגדי המטולאים המדולדלים אשר עלי.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:17
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:17](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:17)

**כן** אנחנו הלא יש לנו ליבוש מאד איך היינו כשכור וכגבר עברו יין שאינו מרגיש בבזיונו כן אנחנו איך יתכן שלא נרגיש הרחקתנו מאת פני אבינו שבשמים ואיך לא שבנו מטעותנו ומשובתנו, ומזה עצמו יש לנו לקחת מוסר, וזהו תיסרך רעתך ומשובותיך תוכיחוך איך היה מעצור לרחך עד כה מלשפוך את נפשך לפני ה' ולא הרגשת רוע מעמדך, ודעי וראי כי רע ומר עזבך את ה' אלהיך ולא פחדתו אליך כי הרפואה מרה היא בתחלתה וטובה היא באחריתה ותכליתה, אמנם אם אינה מרפאת היא רעה גם בהתכלית, כן זמן החורבן הוא מר ואם היינו מרגישים והיינו נותנים לב היה הדבר טוב מצד התכלית אבל אנחנו אחר אשר היה אצלנו באפשרות לשכוח את בית אבינו מעולם, לשכוח מעונו והיכלו נביאינו כהנינו ושרינו ולא הרגשנו מאומה אשר חסרנו לבקש את האובדות א"כ מעמדנו רע בתכלית ומר בשעתו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:18
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:18](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:18)

**וזהו** ודעי בשכל וראי בעיניך כי רע בתכלית ומר עתה עזבך את ה' אלהיך, שזהו מן הפלא איך יזדמן שיהיה ענין יקר כזה נשכח מן הלב ולא פחדתי אליך, היינו כי ראוי היה לך לזכור ולהתייסר ולשוב מעצמך גם אם לא הייתי מתרה בכם תחלה מפחד העונשים, והן אמת אשר בהגיע תור האדם לגשת אל החודש השביעי הזה יחתו וירגזו ויאמרו הנה יום הדין לפקוד על כל צבאות הבריאה בדין ויקבעו תענית בימי הסליחות להסר כל פשע ולהתם כל חטאת בדברי הצומות וזעקתם, אכן ראו נא מה אמר אדוננו דוד המלך ע"ה **אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו כל אוכל תתעב נפשם** כו' (תהלים ק"ז, י"ז) משל לשלשה בני אדם כרתו ביניהם ברית אהבה וידידות, וגם כי היה מושבותיהם בג' עיירות נפרדות עשו להם עתים מוגבלים בשנה אשר יתאספו יבואו אל מקום הנועד ושמה היו שמחים אלי גיל איש יחד פני רעהו, ויהי היום וימת אחד מהם והיו השנים הנשארים שומרים ביניהם ברית האהבה, וליום המוגבל באו אל המקום הנ"ל ויאמר האחד אל השני אחי הלא תגיד לי את לבך היום על אח נפשנו על השלישי אשר נפקד מאתנו מאחוזת חברתנו, ויענה ויאמר הלא לאמונה כי מיום עזב חברתנו קדשתי צום כל יום ויום, ואני יושב בתענית ואבל עד הערב אז אסעוד מאכל שלחני, ויאמר לו רעהו פיך ענה בך כי לא עזה אהבתך אליו כעוז אהבתי, ואין לבך חולה עליך כחולת אהבתי, כי אנכי מיום נאבד מאתי אוהב יקר זה לא יערב עוד לחכי לא אטעם עוד מכל מאכל ומכל משקה כי לבו מר לי מאין הפוגות, ואיככה תאמר אשר אחר התענית תשב ללחום מאכל שלחנך וכפנות היום לערוב תסעוד ארוחתך, לא ידעתי נפשי כי לי אני אוהבו היתה לי דמעתי לחמי וארוחתי תמיד כל היום וכל הלילה לא יחשו רגשות נפשי ויגונות לבבי על נוער חברתנו כי נשבת ועל חצי בשרנו כי נאבד ואיננו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:19
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:19](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:19)

**כן** וכן יעלה על לבבנו שמחת קהלנו בימים מקדם בבוא כל ישראל ועבר מלכם בפניהם וה' בראשם ובבא ה' אלהי וכל קדושיו עמו אל מקום הנועד אל עיר אלהים עיר הקודש אל המקום הנורא הזה נאמר **מקום לה' משכנות לאביר יעקב** (תהלים קל"ב, ה') מקום לתורה והחכמה כמאמר **כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים** (ישעיה ב', ג') מקום לישראל כמאמר ולא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים (אבות ה') ומה נפלאת היתה החבורה בהתאסף יחד קוב"ה ואורייתא וישראל כמאמר **כי אעבור בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג** (תהלים מ"ב, ה') ולמן היום נשרף בית קדשנו נחלקה התיומת ואנחנו גם כי נהגה ונאמר אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, כי מאז ימים רבים לישראל ללא תורה ולא חכמה ונבואה עד כי נאמר עלינו **במחשכים הושיבני כמתי עולם** (איכה ג', ו') ולעתים ידועים וזמנים מיוחדים בבוא ימי הדין אז יתעורר האדם לבקש את האובדות לזכור כי אין בית המקדש לא כהן עומד ומשרת, לא קרבנות לכפר הי תורה והי מצוה כו' יתענה איזה תעניות אמר עליהם הכתוב אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו, כמתמה על עצמו איך יתכן שיספיק לזה התענית מה אשר יתענה איזה שעות ביום ואח"כ יתענג מכל מאכל אשר יאכל הלא ראוי לכם אשר כל אוכל תתעב נפשם כי איך יערב לנו אכול ושתות אם עיר אלהינו מושפלת בגדר הדחויה עד שאול תחתיה ושכונת כבודו הרחיקה נדוד מבית תענוגיה והיא במר תיילל שלמה אהיה כעוטיה כמאמר **מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חולי בת עמי** (ירמיה ח', כ"ג) וגם כי בימים האלה יתעורר האדם מעט וירבה בתחנות ווידויים הנה כבר הוכיח הנביא ואמר **הקשבתי ואשמע לא כן ידברו** (שם שם, ו') ר"ל גם כי הם מתודים בפיהם ואומרים אשמנו כו'. אין הדבר כן כמו שהם אומרים בפיהם, וזהו הקשבתי ואשמע לאמר הלא אני הוא המבין כליות לב ואני רואה כי לא כן ידברו אין החרטה כן כמו שהם אומרים וביאר ואמר אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי:


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:20
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:20](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:20)

**עתה** נשוב אל המאמר אשר התחלנו לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כו'. טעם ההקדמה הזאת, דע כי זה כלל גדול אפילו פושעי ישראל מלאים מצות כרמון (חגיגה כ"ז) אמנם המצוות אשר בידינו אינם נצולות מן כוונות זרות להתפאר וכדומה, כמאמר **וכבגד עדים כל צדקותינו** (ישעיה ס"ד, ה') לכן אנחנו מוכרחים לומר ולהקדים אשר לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך¹ משל לעני היה קובץ על יד עבור איזה מלבוש, וכאשר היה בידו המעות הלך אל החנות ובנו הלך עמו ויבקש את החנוני שיתן לו סחורה על מלבוש במתנת חנם, וכאשר נתן לו הסוחר את הסחורה הוציא מעות מכיסו וישלם וילך לביתו, וישאלהו הנער לאמר אם רצונך היה לשלם בעד הלבוש למה בקשת ממנו תחלה שיתן לך בחנם, ויענה ויאמר דואג הייתי על הפרוטות אשר קבצתי על ידי על פתחי נדיבים פן לא יאבה הסוחר לקבלם מחיר סחורתו כי המה גרועות מאד, ועתה אחר שהפצרתי בו לתת לי במתנה אח"כ כאשר מסרתי לידו הפרוטות קבלם בסבר פנים יפות.

footnotes:
¹ ולכן אנחנו מוכרחים להקדים וכבר המלצנו בזה שכתבו ז"ל על הבקשה האחרונה אשר בתפלת אבינו מלכנו לומר אותה בחשאי אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים כו'. ממש על דרך אחד בא אל החנות לקנות סחורה על מלבוש, והיא מדבר עם הסוחר כמה מקחו מכל מדה, והסוחר אומר כך וכך והוא עונה ואומר: כי ראוי לו לפחות ממקח זה עד כי נתפשר עמו לתת לו כך וכך בעד כל אמה, אח"כ כאשר נתן לו הסוחר את הסחורה לחש לו על אזניו כי אין לו עתה מעות לשלם. כן כל התפלות והבקשות אשר בתפלת אבינו מלכנו אנו אומרים בקול ואבינו מלכנו האחרון חננו ועננו כי אין בנו מעשים לשלם אנו אומרים בחשאי:


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:21
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:21](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:21)

**כן** אנו מקדימים ואומרים לפניו יתברך לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים וכרשים דפקנו דלתיך, ואח"כ כאשר נסדר לפניו מעט מעשינו ומצותינו של כל השנה לשלם שכר דירה משנה שעברה אז גם המעט יחשב לצדקה לנו ונקוה כי נמצא חן בעיני אדוננו להחזיקנו בדירתו גם בשנה הבאה לקראתנו לטובה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:22
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:22](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:22)

**שמעו** אחי ועמי עד כה הארכתי לפניכם בדברים היורדים חדרי בטן יורו תוך לבב איש חץ מוסר ודעת, אמנם מה מאד יכאב לבי בהוכיחי את עם ה' אשר קטנם עבה ממתני ממש על דרך רופא הולך בחוצות העיר וסר כל פעם אל חולה אחר ועוסק ברפואות ואומר כי הוא רופא מומחה, ויפגע בו רופא אחר ורגז ושחק עליו מאד, לאמר מדוע אין אתה מבין מה אשר אני רואה עליך ועל פניך כי עיני רואות כי אתה בסכנה גדולה ומחלתך כבדה ואין אני יודע אם יש לך עוד עשרה ימים להיות בחיים ואיך תעסוק ברפואות אחרים, כן נפשי יודעת מאד מך ערכי כי ערום אנכי אין לי במה לבוא אל שער המלך ית' ואיככה אוכיח את אחרים הטובים ממני.


###### Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:23
[Ohel Ya'akov on Torah, First Day of Selichot 1:23](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/First%20Day%20of%20Selichot/r/1:23)

**אמנם** אשא משלי ואומר משל לנכה רגלים אינו יכול ללכת כל מאומה ויהי בחצי הלילה נתעורר משנתו וראה דרך חלון הבית אור להבת אש גדולה מאירה וכבר כמה בתים דולקים ובני הבית כלם ישנים, הקיץ אותם בקול צעקתו ואמר מהרו קומו עמדו עמודו הצילו נפשותיכם וגם את נפשי הצילו עמכם, כן אנכי עמדי ידעתי גם ידעתי מך ערכי כי אין בי כח להציל את עצמי מאש מידת הדין כי היום בא בוער כתנור אמרתי לנפשי אולי אהיה מן המזכה את הרבים ותמלטו גם את נפשי עמכם וקראתי עלי מקרא זה **קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך** (ישעיה נ"ח, א') ירצה שלא ידאוג המוכיח לאמר מי אנכי לפני גדולים וטובים ממני כי אבוא להעיר ולעורר אנשים חשובים, לא כן הדברים יקח ק"ו מן השופר שהוא בעצמותו פחות מאד כי אינו רק קרן ועצם מעצמות הבע"ח והוא קורא ומוכיח אל אצילי בני ישראל, וזהו קרא בגרון אל תחשוך לומר מי אתה להוכיח המון אנשים רבים ע"ז אמר כשופר הרם קולך הלא לא נופל אתה מן השופר הקורא בקול ומקיץ הבריות: