## Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim

###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:1)

**וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל** כו' (י"ט, כ"ג). מדרש: מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקדוש ב"ה אלא במטע תחלה שנאמר **ויטע ה' אלהים גן בעדן** (בראשית ב', ח') אף אתם כשאתם נכנסים לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה ר"י דסיכנין בשם ר' לוי פתח **הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים** (קהלת ב', ד') אמר הקדוש ב"ה למשה לך אמור לאבות הראשונים הגדלתי לעשות עם בניכם כל מה שהתניתי עמכם, בניתי לי בתים שנאמר **ובתים מלאים כל טוב** כו' (דברים ו', י"א), נטעתי לי כרמים שנאמר **כרמים וזיתים אשר לא נטעת** (פרשה כ"ה, ג'-ד').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:2)

**ובהשקפה** הראשונה הדבר נראה כמו זר איך דרשו חז"ל מאמר זה על הקדוש ב"ה, ולמה עקרו מאמר הנאמר מפי שלמה המלך ע"ה על עצמו **תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי** כו' עד **הגדלתי מעשי בניתי לי בתים** כו' **וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם** כו' (קהלת ב' ג'-ט') ואיככה העתיקו חכמינו ז"ל מאמר זה על הקב"ה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:3)

**אבל** דע כי רז"ל הבינו בהוראת מאמר וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל אשר מאמר ונטעתם הוא בדרך אזהרה, כי הכתוב מזהיר את האדם ומצוה אותו על עסק הנטיעה שיזדרז לנטוע כל עץ מאכל וכאמרם ז"ל: **אחרי ה' אלהיכם תלכו** (דברים י"ג, ה') וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחר הקב"ה כו' אותו שכתוב בו כי ה' אלהיך את אוכלה כו' אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקדוש ב"ה אלא במטע שנאמר **ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם** (כלומר תחלה וקודם) אף אתם כשאתם נכנסים לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה (במדרש שם). וכן כל ישוב א"י היא מצוה וכאמרם ז"ל (בילקוט פרשתנו) הלא תאמר זקן אני ולא אזכה לאכול מן האילן לכן אמר הקדוש ב"ה ונטעתם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:4)

**והכלל** כי ההצלחה בבית והון בארץ ישראל היא מצוה מן המצות למלאות דבר ה' אל האבות ארץ זבת חלב ודבש לא תחסר כל בה. וכי תאמר אם הדבר כן מדוע כשלו ונפלו אח"כ הלא כבר נאמר **שומר מצוה לא ידע דבר רע** (קהלת ח', ה'). אבל דע כי באמת היה הדבר תלוי בכוונת הנוטע אחר היותו דבר המשתוה והמתאחד עם התאוה, אם כן מי שהגביר שכלו על התאוה ועשה מעשיו לש"ש היה לו אחרית טוב לבלות אותם בטובה בהצלחה ובשלוה, לא כן מי שעשה כל אלה מצד התאוה היה אחריתו לא טוב כי כן משפט התורה **צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם** (הושע י"ד, י'). וזהו גם כן מאמר **כי נטשת עמך בית יעקב כי מלאו מקדם** כו' (ישעיה ב', ו') השאלה היא כמו שאמרנו לאמר כי אם תתמה על החפץ למה נכשלו בזה אחר כי היה עסקם עסק מצוה, לזה אמר כי לא כן הדבר הם לא הזדרזו למען הקים רצון ה' בה' רק כי מלאו מקדם רמז על ראשית המחשבה על מה אדניה הטבעו כי היתה רק ללכת בחקותיהם, והעד - ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאוצרותיו, ואם היה כוונתם לש"ש מה להם לאבד זמן לאסוף אוצרות עד אין קץ, הלא לשם שמים יותר ראוי לעסוק בקדשי שמים, בתורה שבכתב, ושבע"פ הארוכה מארץ מדה כו'. ומעתה לא יקשה גם על שלמה איך התפאר עצמו כל כך בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים, אשר הוא עצמו כבר דיבר בגנות המעשה הזאת **אל תיגע להעשיר** (משלי כ"ג, ד') אבל האמת כי שלמה המלך ע"ה התנצל את עצמו ואמר מה שהגדלתי מעשי ובניתי לי בתים ונטעתי לי כרמים כו' לא חלילה למלאות תאותי כ"א לעשות רצון קוני בהם. ולכן רז"ל הלכו בזה דרך האתרים לדרוש המאמר על הקב"ה שאמר למשה לך ואמור אל האבות הגדלתי לעשות עם בניכם כל מה שהתניתי עמכם כו' וכמו שיתבאר עוד אי"ה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:5)

**אמנם** בהתבונן עוד בדברי המאמר שלפנינו הלא נמצא כי דבריו המה כסותרים זה את זה, כי אם הוא מחליט ואומר הגדלתי מעשי כו', הגדלתי לעשות עם בניכם כל מה שהתניתי עמכם, בניתי לי בתים שנאמר ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת כו', אשר ההוראה בזה כי הביא אותם אל ארץ מלאה כל טוב, וכמו שמסיים שם בסמוך מלמד שלא חסרה ארץ ישראל אפילו קנה חצי, וכמבואר בכתוב כרמים וזיתים אשר לא נטעת א"כ מדוע ולמה צוה אותם לעסוק במטע תחלה כאלו באו אל ארץ חרבה לא מקום זרע וגפן ותאנה ורמון, וצריכים עתה למלאותה. וביותר איך שייך פה מאמר שלמה הגדלתי מעשי בניתי לי בתים כו', וכי מה צורך כ"כ להעתיק המאמר מפשוטו אם בתורה האלהית עצמה מבואר הדבר בתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת, כרמים וזיתים אשר לא נטעת.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:6)

**אבל** לבוא לעומק דברי החכמים האלהיים ז"ל נזכיר תחלה מאמר שלמה המלך ע"ה **תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות** (משלי כ"א, כ"ה) באור דבריו: דע כי כל הדברים המושגים אל האדם בעוה"ז לא תשיג ידו אותם כ"א אחר יגיעה ורוב עבודה בזעת אפו ובעמל ידו, והיא גזירה הכוללת כל המדברים בלתי אם אנחנו בבחינה שאמרו חז"ל בשעה שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנאמר **ועמדו זרים ורעו צאנכם** (ברכות ל"ה ב') וכמ"ש כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ (אבות פרק ג' משנה ה') וראוי להשכיל לדעת טעם ענין זה אבל הסכת ושמע. דע כי כל התאות ב' קצוות להם היינו בידם להחיות ובידם להמית, באור הדבר: כי כאשר יאכל כשיעור הראוי אל קיומו להמשיך החיים אז טוב לו, ואם ימלא בטנו יותר מן הראוי יסבב לעצמו כמה מיני חולי או מיתה. ולכן נתן יתברך גדר אל כל הנבראים להמשיך קיומם על פני האדמה שלא ירבו בתענוגיהם והגדר הוא קושי ההשגה כי לא ישיג את מה שהוא צריך כ"א אחר העמל והיגיעה דבר דבר לפי היגיעה הראויה לו וזה יעצור בידו וימנע אותו מלהרבות בו אם בעבור כי לא ישיגנו ככל אשר תתאוה נפשו ואם בעבור היותו מוכרח לקמץ שלא לכלות הדבר הרבה בפעם אחת מפני כבדות השגתו הדבר ההוא.¹ ולכן אם יזדמן אדם אשר הוא משיג תאותו בלא יגיעה הלא נעדר ממנו מתג ורסן להגביל תאותו, ומה נקל אצלו לקחת ממנה עד כדי להמית א"ע, וזהו תאות עצל תמיתנו ודו"ק. אבל אנחנו עם תורת ד' בלבנו הלא יש לפנינו גדר אחר להגביל את כל תאות נפשנו אך בגבול ידוע ומשוער א' מסבת החכמה והיראה אשר הבורא יתברך האיר עינינו בהן כמאמר כך היא דרכה של תורה כו' כי התורה מרתקת ומתעבת מאד את המתגאל בתענוגים ומרבה בהם. ומלבד זה גדר דרכינו בגזית כי לא תמצא ידם להרבות משאלות לבנו כמאמר המדרש צדקתך כהררי אל, מה ההרים הללו כובשים את התהום שלא יציף את העולם כך המצות כובשות את הפורעניות שלא תבוא לעולם (בראשי' רבה ל"ג, ויקרא רבה כ"ז). באור זה כי כבר ידענו אשר הארץ אינה שוה בכל מקום יש מקומות אשר בהם הרים גבוהים וגבעות נשאות ויש מקומות אשר בהם גי ועמק או מישור, והטעם מבואר במאמר **מי מדד בשעלו מים** כו' **ושקל בפלס הרים** כו' (ישעיה מ', י"ב) שכבר בא הבאור במפרשים ז"ל כי הוא יתברך שקל בפלס את ההרים ואת התהום לתת הר גבוה ותלול במקום חוזק התהום ותקפו, ובמקום שאין התהום חזק כ"כ הקיל עליו מלמעלה. על דרך זה ממש סדר יתברך לפנינו המצות לפי ערך התאוות, למשל הלחם אשר האדם אוכל הוא מאכל פשוט להשביע רעבונו לא תשלוט בו התאוה כ"כ, וגם אינו עלול להזיק כ"כ את האדם כי אם על דרך מקרה רחוקה מאד, כי אכל כ"כ עד כי נבקעו מעיו, לכן לא הרבה יתברך עליו האזהרות כ"א מעט כמו שלא לאכול טבל או בידים מסואבות, לא כן בשר אשר בו נאמר כי תאוה נפשך לאכול בשר שהוא מאכל ערב לנפש תאוה וקשה לפרוש ממנו, וגם הוא עלול להזיק ולהמשיך אל אוכליו חליים רעים רח"ל, גדרה אותנו התורה במצות הרבה על המאכל הזה, כמו שחיטה בסכין בדוק, והבדיקה אחר י"ח טריפות, ומליחה, והשמירה מבשר וחלב, וכדומה חבילות מצות ודינים אשר בזה.

footnotes:
¹ לא ישיג את מה שהוא צריך... ולדעתי היתה זאת התפלאות אליפז התימני כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף (איוב ה', ז') בני רשף היא מליצה נפלאה על חום הטבעי ועל כחות התאוה כמו רשפיה רשפי אש (שיר השירים ח') והתפלא ואמר הלא אדם לעמל יולד וכל מה שהוא צריך לא ישיג על נקלה רק אחר עמל ויגיעה אם כן אתפלא על כחות התאוה איככה יחמוד האדם לעוף ברום המעלות להיות עליון על הזולת הלא בהיפך ראוי לו להיות שמח בחלקו ולא לבקש מותרות ולא לקנא באחרים ובזה תתמעט יגיעתו. וזהו כי אדם לעמל יולד, ואיככה היתה כזאת אשר ובני רשף יגביהו עוף יקנא באחרים ויבקש לעלות להיות עליון עליהם:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:7)

**וכדמיון** הזה תמצא כל האזהרות קלות וחמורות לכל דבר ודבר לפי ערך קלקולו והזיקו.¹ ולפי תגבורת התאוה בו לפי הערך הזה בנה עליו רובי תורה ומצות שיהיו תלויים בו לכבוש את היצר ולגדור בעדו.

footnotes:
¹ תמצא כל האזהרות ואתה קורא ישר ח"ו אין כוונתנו לאמר שלא היתה כוונת התורה רק להגביל אותנו ולגדור בנו בעבור היותו יתברך חס על גופותינו, כי הנסתרות לה' אלהינו ומאד עמקו מחשבות צורנו וגבהו שמים מה נדע, רק כוונתנו לומר מהנגלות לנו ולבנינו כי גם זאת פעל יתברך עמנו לחיותנו כיום הזה ואתה תשמע ותבין מאמר (ברכות ל"ה, ב') בשעה שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים כי אז אין אנחנו צריכים לגדור אותנו בסבת היגיעה והעמל אחר אשר סבה היותר נכבדת מונעת אותנו מהרבות בתענוגים יותר מהראוי כי די לנו גדר התורה. וזהו שהמשיך ואמר ועמדו זרים ורעו צאנכם כו' והטעם - ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו (ישעיה ס"א, ה') וממילא תגדרו עצמכם מלהרבות בתענוגים כי את המותר חסרים ולהיפך בזמן שאין עושים רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן מן הטעם שאמרנו, והבן.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:8)

**וזהו** שהמליצו צדקתך כהררי אל כי לולא התורה והמצות הבנויים על כל מעשה היו מציפים את הנפש ברבוי התאות. וכמה יורה על זה מאמר הנביא ע"ה **הוי בונה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבוד חנם** כו' **התמלוך כי אתה מתחרה בארז אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו** כו' (ירמיה כ"ב, י"ג-ט"ז) והכתובים אין להם חבור ואין להם באור. אבל לדרכנו הנה הנם מבוארים על דרך מאמר התורה **והיה כי יביאך ה'** כו' עד **ערים גדולות וטובות אשר לא בנית** כו' **השמר לך פן תשכח את ה'** כו' (דברים ו', י') והיינו כי כאשר תבוא אל ערים גדולות ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת א"כ הנה הנם כתהום בלא הרים ומה מאד יש לדאוג על בתים מלאים כל טוב כאלה, וע"כ השמר לך פן תשכח כו'. וזהו מאמר ירמיה הוי בונה ביתו בלא צדק, תלה הדבר בבנין כאלו הגוזל ואינו בונה בנין רק טומן וגונז הכסף באוצרו אינו עובר על לא תגזול, אבל הוא הדבר שאמרנו כי העמיס הקב"ה מצות רבות בכל מעשי האדם אם במה שהוא עושה להכניס אל תוך פיו, ואם למלבושיו, ואם לביתו ומקנה קנינו, כמבואר במדרשים בא לחרוש כבר הוא מוזהר בלא תחרוש בשור ובחמור יחדו, בא לזרוע שדך לא תזרע כלאים, ובלקט, שכחה ופאה, ותרומות ומעשרות, וחלה, וכן הבונה בית יש בו כמה מצות שהוא מחוייב בהן, מצות מזוזה, ומצות מעקה, עד כי אין דבר אל האדם שלא יהיה בו כמה מצות עד כי גם בלכתו בדרך יש עליו מצות שלוח הקן וכדומה, וכל אלה הם הכובשים את הפורעניות ומגינים על האדם משליטת היצה"ר והוא השטן והמלאך המות, וזהו שאמר הוי בונה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט כו', ודאי יעלה התהום ויציף אותו עד כי לחרבה יהיה. וזהו התמלוך כי אתה מתחרה, בארז - כלומר התצליח במעשיך אם רעות במגורם בקרבם, ואמר ההיפך במי שעושה מעשהו כפי ארחות התורה, ראה נא הלא אביך אכל ושתה ועשה עם כל אלה משפט וצדקה השייכים אליהם אז טוב לו שלא הפסיד נפשו וחייתו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:9)

**וזהו** מאמר שלמה המלך ע"ה הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים כו', אשר לכאורה מה זה התפאר בעצמו כי בנה לו בתים ונטע לו כרמים, מה לי אם יבנה ביתו או יקנהו במחיר אצל אחרים. אמנם הנ"מ בהבונה ביתו בעצמו ויבנהו בצדק ובמשפט אז צדק לפניו יהלך כמאמר **תומת ישרים תנחם** (משלי י"א, ג') זהו שאמר שלמה לא האמנתי לעצמי להתענג בתענוגי העוה"ז כמאמר חז"ל אל תאמין בעצמך (אבות ב') ולכן לא היה ערב עלי לקנות בית בנוי ועומד כי מי יודע אם הוא נבנה בצדק ובמשפט, לכן בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים למען יגינו המצות אשר אקיים בעשייתן על הפורענות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:10)

**וזהו** מאמר המדרש ונטעתם כל עץ כו' ר"י דסכנין בשם ר' לוי פתח בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים, כלומר כי היה קשה להם ז"ל למה הזהיר יתברך וצוה על הנטיעה, ע"ז אמרו אמר הקב"ה לך אמור להם לאבות הגדלתי לעשות עם בניכם כמו שהבטחתי לכם, בניתי לי בתים שנאמר ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ולא בנית, וא"כ יש חשש קלקול בזה כמאמר הנזכר השמר לך פן תשכח את ה', וע"כ טוב ויפה לבנות ולנטוע בעצמו. וכי תאמר א"כ למה חרד יתברך על הדבר הזה להכניס אל ארץ מלאה כל טוב, לזה אמר הגדלתי מעשי לקיים כל מה שהתניתי עם האבות, שנאמר ובתים מלאים כל טוב כו' וא"כ אחר שהשם יתברך אמר כן אל האבות שלא יכניס את בניו אל ארץ חרבה רק אל ארץ לא תחסר כל בה, ראוי שיהיה בארץ בתים בנויים ועומדים כרמים נטועים ועומדים, הכל על צד היותר טוב. ועל כל זה אתם כאשר תבואו אל הארץ טוב לכם לעסוק במטע תחלה, למען תאכל מפרי הארץ הגדלים בכרם הנטוע כפי ארחות התורה והמצוה - וערלתם ערלתו את פריו, ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:11)

**ואולי** לכוונה זאת אמרו חז"ל במדרש (סוף פרשתנו) לפי שבעוה"ז בונה אדם ואחר מבלהו נוטע נטיעה ואחר אוכל אבל לעתיד לבא מה כתיב **לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל** (ישעי' ס"ה, כ"ב) **לא ייגעו לריק** (פרשה כ"ה, ה') והענין נכבד.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim 13:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Kedoshim/r/13:12)

**(ועי'** מה שכתבנו למעלה בדרוש לא תעשוק את רעך ולא תגזול בבאור מאמר אך קרוב ליראיו ישעו כו' חסד ואמת נפגשו כו' ע"ש בהג"ה):