## Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo

###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tavo/r/8:1)

**ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה' אלהיך** (כ"ח, ב').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tavo/r/8:2)

**הנראה** בזה לדעתי בהקדים מאמר **בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם ורעב אוסיף עליכם** כו' (יחזקאל ה', ט"ז). ובהשקפה הראשונה לא ידענו מה הוסיף בזה על מה שאמר תחלה, כי הלא בזה התחיל בשלחי חצי הרעב הרעים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tavo/r/8:3)

**אמנם** דע כי מאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב כו' הלא מכלל דבריו שמענו כי יש אוצר טוב ויש אוצר רע, והתחלפות האוצרות בע"כ מסבת התחלפות והשתנות מעשי בני אדם זה מזה אשר עי"ז יהיה שינוי בסבת פרנסתם, ומוצאה ומובאה כי כאשר יעסוק האדם בסבות כשרות לא ישלח בעולתה ידיו אינו נוגע בדבר שאינו שלו והוא שונא גזל ומעשקות ורמיה אין ברוחו, משפיעים לו שפעתו מאוצר הטוב, כמאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב כו'. לא כן אם האדם עוסק במעשקות, ושוד וחמס תבוא שפעתו ממקום רע. והמופת עליו מבואר במאמר דוד המלך ע"ה **פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון** (תהלים קמ"ה, ט"ז) כי אותו אשר שפעתו באה לו מאוצר הטוב נפשו שבעה ואינו מבקש יותר, כמאמר **ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה** (משלי י', כ"ב) ולא יתעצב שיהיה לו יותר, לא כן מי שנותנים לו ממקום רע אין בזה לשובע נפשו, וכאשר יהיה לו מנה יבקש מאתים, והברכה מדלדלת אותו ומוספת לו עצב ודאגה, וחלילה לאל מרשע.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tavo/r/8:4)

**וזהו** פותח את ידך ומשביע כו' ר"ל לאותו שהקב"ה יודע בו שישבע מטוב ברכתו, לא כן לאותו שהברכה תהיה סבה להרעיבו ולבקש יותר ויותר. וזהו מאמר **עוד האש בית רשע אוצרות רשע ואיפת רזון זעומה** (מיכה ו', י') ר"ל האם יש בטבע הרשע שיאמר דבר זה נוסף לי יותר מכדי מחסורי, כי לעולם אין לו די והוא חושב את עצמו מחוסר תמיד מן הראוי לו, כמאמר **והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה** (ישעיה נ"ו, י"א), והטעם אמר אוצרות רשע הוא תואר על בית קבול שלו היא הסבה שבוחר לפרנסתו רק אוצרות רשע של גזל וחמס, לכן איפת רזון היא המדה המריק להם שפעתם היא איפת רזון שאין בכחו להשביע את נפש המקבל. וזהו בשלחי חצי הרעב הרעים בהם כלומר גם בטרם יבוא הרעב בפועל יהיה נפשם רעבה כי נפשם בהם תתעטף להרבות הון בגזל וחמס, אלה וכאלה אשלח אותם לשחתכם ואח"כ גם זאת אעשה ורעב אוסף עליכם ושברתי לכם מטה לחם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tavo/r/8:5)

**וזהו** תפלת משה איש האלהים **שבענו בבוקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו** (תהלים צ', י"ד) כי מאמר שביעה אינו מוסב דוקא על מזון ומחיה להשביע רעבון הגוף, כי כבר מצאנו מלה זאת על ענינים אחרים ג"כ, כי **שבעה ברעות נפשי** (תהילים פ"ח, ד') **כי רב שבענו בוז** (שם קכ"ג, ג') ולטובה **זקן ושבע ימים** (בראשית ל"ה, כ"ט) אבל הוראת המלה הזאת על תכלית הפעולה כי כאשר יעשה האדם דבר ויצליח בו וישיג פעולתו עד תכליתו אם לטוב ואם להיפך יסוב עליו מאמר שביעה. כי אדם רשע כאשר יהיה לו עושר ותענוגים ומלא בטנו כל אשר יוכל שאת הוא תכלית הטוב שלו ובא עד קצו, לא כן הצדיק אשר אצלו כל עניני עוה"ז רק כמו כלים והכנה אל קיום התורה והמצות וגם אם יהיה נחת שלחנו מלא דשן יתקיים בו מאמר **אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו** (קהלת ב', כ"ד) כלומר שיחשוב כי זה הוא תכלית שלו וגמר טובו, כי נפשו יודעת מאד כי כל טוב העוה"ז אינו רק הכנה אל מעשה המצות לתורה ולתעודה ולעשות משפט וצדקה בכח העושר ההוא שהשיג בעוה"ז.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tavo/r/8:6)

**וזהו** שבענו בבוקר חסדך, ר"ל אתה בחסדך תושיענו להשיג את התכלית מן העוה"ז לעבוד עבודתך בשלמות ובזה ונרננה ונשמחה בכל ימינו, לא כן אם יאכל אדם וישתה ולא יעשה בכח האכילה ההיא את הטוב האמתי הוא ודאי לא ישמח למחר במה שאכל והתעדן היום. וכן הרע המגיע אל הרשע דלות או יסורים בגופו לא ישיגהו הרע בלתי אל גויתו ואדמתו כי יהיה חלש הגוף וחסר אונים, אולם איש צדיק כאשר יקרה לפניו ח"ו יסורים בגופו או בממונו והם יפריעו אותו מלעשות טוב הלא רעתו כפולה ומכופלת, כמאמר רעות רבות וצרות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo 8:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tavo/r/8:7)

**וזהו** שאמר המשורר ע"ה **חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז** (תהלים קכ"ג, ג') הכפיל ואמר חננו ה' חננו יען כי רב שבענו בוז פי' כי פעל בנו הרבה יותר מפעולתו באחרים. וזהו ג"כ מה שאמר **תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי כי שבעה ברעות נפשי** (שם פ"ח, ג'-ד'). כלל הדברים כי יש ב' סוגי השפעה, א'. יפתח ה' לך את אוצרו הטוב אשר ע"ז נאמר ואכלת ושבעת וברכת כי בכח הטוב והברכה ההיא ילך ויעבוד עבודת הקודש, כמאמר גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה, ועי"כ צדק לפניך יהלך ויש בהיפך ואכל ושבע ודשן ופנה כו'. זה שבא הכתוב להבטיח ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה' כלומר שהברכות יהיו סבה שעל ידם תגיע ותשוב לשמוע בקול ה' ולקיים מצותיו: