## Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa

###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/10:1)

**ויחל משה את פני ה' אלהיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים** כו'. מדרש: הדא הוא דכתיב **אנשי לצון יפיחו קריה** (משלי כ"ט, ח') אלו ישראל שנתנו פיחה בעולם בעגל שעשו, דאמר רב אסי אין דור ודור שאינו נוטל אוקיא אחת ממעשה העגל **וחכמים ישיבו אף** (שם) זה משה שהשיב אפו של הקב"ה בסניגורים שלמד על ישראל הוי ויחל משה (פרשה מ"ג, ב').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/10:2)

**וראוי** לעמוד על כוונת המאמר לדעת מה השמיע אותנו במה שהביא דברי הכתוב אנשי לצון כו'.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/10:3)

**אמנם** כאשר נתבונן היטב במאמר משה ע"ה הנה נמצאהו חלוק לשני ענינים, כי מאמר ויחל כו', אשר הוצאת מארץ הוא רק מליצה על ישראל לעורר רחמים עליהם ולהפר האף והחמה. וכאשר זכרו ז"ל במדרש אשר הוצאת מארץ מצרים דע מהיכן הוצאת אותם, וכדברי המשל שהביאו שם לאחד שפתח לבנו חנות של בשמים בשוק של זונות וכו', כך אמר משה רבון העולמים הנחת כל העולם ולא שעבדת בניך אלא במצרים שהיו עובדים טלאים ולמדו מהם בניך ע"כ. ואם כן הנה מאמר זה מלמד זכות על ישראל לאמר גם כי חטאו אין להקב"ה עליהם. אבל מאמר למה יאמרו מצרים כו', הוא באופן אחר לאמר אם אמנם שחייבים ישראל על מעשה העגל, עם כל זה מהצורך עתה לכבוש האף והחמה שלא לעשות להם דבר פן יאמרו מצרים ברעה הוציאם כו'. והנה בין שני המליצות האלה אין אנו רואים שום נפקותא שיהיה בצע ויתרון באחת מבזולתה, ואחר שהדבר כן והמליצות שוות יקשה מעתה על משה איש האלהים שטען לפני הקב"ה ואמר למה יחרה כו', שאין זה כלל מדרך המבקש רחמים, וזה משפט כל תפלה וכל תחנה שאנחנו מתפללים על כפרת עון להצדיק תחלה דין שמים כי לא חשיד קוב"ה דעביד דינא כו', וצדיק אתה על כל הבא עלינו, רק שאנו מבקשים שיעשה ה' עמנו חסד לפנים משורת הדין, ולא לטעון לפני יוצרו למה יחרה וכו', שהוראתו שאין מהנכון לחרון אף על ישראל ועיקר הכעס אינן כדין, ומה גם בהיות למשה טענה אחרת צודקת למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/10:4)

**והנה** כפי הנראה לדעתי היה קשה לרבותינו ז"ל קושיא זאת עד שהוכרחו לדרוש הדא הוא דכתיב אנשי לצון יפיחו קריה אלו ישראל שנתנו פיחה בעולם בעגל שעשו כו', והוא רק לגלות לנו כי משה הרגיש כי הוא מוכרח לטענת למה יחרה, כי יש בה בצע ויתרון על טענת למה יאמרו מצרים כו'. ממש על דרך אחד היה שונא איזה עיר ויושביה ויקח בידו שני זנבות האודים וגחלות אש ויזרוק אותם לבין הבתים והתחיל לשרוף פעם בית פלוני פעם בית פלוני והעם הלכו בחפזון איש לאהליו להציל את רכושם, אמר להם חכם אחד מה תועילו אם תלכו לאהליכם טוב לכם יותר כי תתאספו כלכם יחד אל מקום האש לכבות את הלהב וממילא ינצלו כל הבתים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/10:5)

**וזאת** היתה כוונת משה ע"ה כי ראה בעון העגל שנתנו העם פיחה לדורות עולם (כי בהר סיני פסקה זוהמתן ועתה חזרו לזוהמתן) לכן אמר משה אם כן מה אפעל בטענה למה יאמרו מצרים שאינה מוצלחת רק עבור בית אחד היינו בעבור הדור ההוא שהיה בימי מצרים ואם כן מי יודע מה יהיה אחר כך כאשר המצריים יהיה כלים והאש יתחיל לשרוף בבתים אחרים, אי לזאת החריץ משה רבנו ע"ה והמליץ רבונו של עולם למה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים, וכלשון רז"ל דע מהיכן הוצאת אותם ואם כן פעל בזה פעולה המוצלחת לדורות עולם, אחר כי בירר הדבר שאינם חייבים כלל, וזהו מאמר המדרש למה יחרה כו', הדא הוא דכתיב אנשי לצון יפיחו קריה אלו ישראל שנתנו פיחה בעולם בעגל שעשו, וחכמים ישיבו אף זה משה שהשיב אפו של הקב"ה בסנגורים שלמד על ישראל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/10:6)

**ונמתיק** הענין על פי משל לאחד שהביא סחורה יקרה עבור בנו לעשות לו מלבוש נכבד והבעל מלאכה הביא את המלבוש אל הנער על יום השבת, ובפעם הראשון אשר לבש אותו הלך והתהולל עם חביריו וזרקוהו למקום חמר וטיט והשחית את הלבוש היקר, ויקר מקרה אשר באותו שבת היו אצל האב אורחים נכבדים אנשים חשובים, ויהי הם יושבים מעוטרים אצל השלחן והנער בא והמים עוד נוטפים מעל בגדו, והאב גם כי נתמלא חמה עליו עם כל זה היה מתאפק ומחריש לעומת האורחים האלה, אבל היה יושב ומצפה מתי יגיע השעה אשר האורחים יתחילו לעמוד ללכת ויעשה בבנו ככל אשר יחפוץ, והנה אחד מהאורחים ראה והכיר בפני האב כי הוא נעצב מאד והוא נחרד לקחת נקמתו מבנו, והיה חפץ להציל אותו מידו אמר אל האב הנה אני רואה בך שאתה בכעס על הנער, שאל נא אותי ואספר לפניך גופא דעובדא היכי הוה, לאמר הנה בעד החלון ראיתי כי בנך הולך לבית הספר והגמרא בידו ובא שכור אחד נוכח פניו ודחף אותו אל המקום הזה, אבל הוא אינו חייב בדבר זה מאומה, נמצא אם כן ההבדל בין פעולת כל שארי האורחים ובין האורח האחד הזה כי כל שארי האורחים שהיו יושבים לא היה בכחם להטיב עמדו בלתי כל עוד שהמה יושבים, כי לא נאות בפניהם לבעל הבית לעשות רעש, אמנם כאשר ילכו לדרכם הלא יעשה עמו כאות נפשו, לא כן האורח האחד הזה כי הוא פעל אליו גם אחר שילכו כלם עם כל זה לא יוכל להכותו כי נתברר אליו שאינו חייב מאומה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/10:7)

**הנמשל** כי משה ע"ה ראה כי יש בידו לבטל ולהשבית הגזירה עתה גם על ידי טענתו למה יאמרו מצרים וכו', אבל ענין מליצה כזאת אין בכחה להגן בלתי בדור ההוא בהיות עוד האורחים בחיים, אבל מה יהיה אחר כך כאשר יהיו המצריים אבודים והעון יהיה קיים, לכן בא משה בהכרח והראה פנים להוכיח אשר מתחלה לא היה מקום לכעוס על העון הזה וכנ"ל, וזאת תצליח לעולם בכל דור, וזהו למה יחרה אפך, והיה קשה להמדרש למה זה דבר דברים כאלה לכן אמרו הדא הוא דכתיב אנשי לצון יפיחו קריה כו', עד וחכמים ישיבו אף זה משה, שהשיב אפו של הקב"ה בסנגורים שלמד על ישראל, והענין יקר.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/10:8)

**ואולי** זהו הרצון במאמר וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו לאמר שפעלה מליצתו הראשונה להעביר מהם גם הכעס וכאלו הוא נוחם על מה שדבר מתחלה לעשות ומתחרט על התחלת הכעס:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/10:9)

**ובזה** נעמוד על מאמרם ז"ל במדרש: **והנחם על הרעה לעמך** אמר ר' חנינא בר אבא תהא התהות (פי' החרטה) מצויה לפניך, אמר לו הקב"ה מה אמרת והנחם על הרעה לעמך, חייך כך אני עושה שנאמר **וינחם ה' על הרעה** (פרשה מ"ג, ט'), וגם המאמר הזה לכאורה הוא משולל ההבנה עד מאד.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/10:10)

**אמנם** לדרכנו יתכן כאשר נעיר במאמר והנחם על הרעה שהוא מאמר סתום, ולמה לא אמר בפירוש והנחם על ההשמדה, וגם הקב"ה השיבו כלשון הזה חייך אני עושה כו' שנאמר וינחם ה' על הרעה, כאלו אינו רוצה לפרוט הדבר וסתם אותו בשם הכלל, כי מאמר רעה יכלול כל הקללות והכליונות. אבל יתכן על פי משל לעשיר אחד שהיה לו בן אויל וראה באצטרלוגיה שיהיה הבן ההוא ובניו אחריו אביונים גדולים דלים ורקים, נתן דעתו להכין בעבורו דברים אשר יעמדו ימים רבים עד שיספיקו לתשמיש בנו ובן בנו נינו ונכדו, וצוה על האורגים לארוג על מלבושים אריגה עבה וחזקה, ויבקר אחר אומן גדול לתפור מזה מלבושים עבור בנו הנ"ל ויהי בבוא הבעל מלאכה לקחת מדה שיהיו המלבושים תפורים כמדו, אמר לו האב חלילה לך מזה הלא תראה רוב השתדלותי אחר סחורה כזאת למען אשר יעמדו המלבושים לו ולזרעו אחריו, ואם כן מה יועיל לך מדתו טוב לך לעשותם בכוונה מכוונת בריוח מעט באופן שיהיו ראוים לכל אדם ללובשם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 10:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/10:11)

**הנמשל** כי אם היתה תפלת משה ע"ה רק לשעה זאת היה באמת פורט בתפלתו ואומר והנחם על ההשמדה, לא כן עתה שתפלתו גם לדורות שלא ישלוט בהם מדת הדין היה מהכרח לו לסתום דבריו ואמר שם הכולל כל העונשים וזהו והנחם על הרעה למען תעמוד תפלתו לכל דור. ומעתה זהו מאמר המדרש והנחם על הרעה לעמך אמר ר' חנינא בר אבא תהא התהות מצויה לפניך (ומה שקרא להקב"ה תוהא ואמר התהות מצויה כו', נמשך למאמרם הקודם ויחל משה כו', שהתיר נדרו של יוצרו ואמר לו תהית, אמר לו הקב"ה תוהא אנא, וע"כ אמר עתה תהא התהות מצויה לפניך היינו שאתה רגיל להתחרט) והיינו גם לדורות אם יתעוררו עליהם גזירות ביום פקוד תהיה גם כן החרטה הזאת מועלת להם. אמר הקב"ה חייך מה אמרת והנחם על הרעה לכלול כל פרטי הרעות, גם אני אומר וינחם ה' על הרעה היינו בדרך כלל שיספיק גם לעתיד, והבן: