## Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa

###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/3:1)

מדרש: כתיב **והיה שדי בצריך** (איוב כ"ב, כ"ה) עשה אותו בצרך שיהיה עמך בצריך שמגיע אתכם שנאמר עמו אנכי בצרה (פרשה מ', ד'), ובילקוט: **יענך ה' ביום צרה** (תהילים כ', ב') זהו שאמר הכתוב **יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה** אמר הקב"ה בשעה שמגעת צרה לישראל והם מבקשים אותי יהיו משתפים כבודי עמהם, באותה שעה אני עונה אותם שנאמר יקראני ואענהו למה? עמו אנכי בצרה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/3:2)

**ונאמר** בביאורו בשנמתיק תחלה מאמר המשורר ע"ה הנ"ל יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב ישלח עזרך מקודש כו', וכלל הענין כך הוא כי ידענו מפי סופרים וספרים שאנו מחוייבים ליחד כל תפלותנו (ביום הנאות והמוכשר לתפלה) רק על קבוץ גליות ועל בנין בית המקדש, כי זה כלל ידוע שאין אנו סומכים שיעתר לנו ה' בכח וזכות התפלה שאנחנו מתפללים, כי אין מעשינו ראוי לזה כלל, אבל כל בטחוננו הוא תפלת האבות הקדושים שקיימו **היערוך שועך לא בצר** (איוב ל"ו, י"ט) והקדימו והתפללו עלינו שימלא ה' כל משאלותינו, ובם אנו נשענים ועל ידי התפלה שאנחנו מתפללים עתה יתעורר כח תפלת האבות וזכות פעולתה, אמנם כל זה הוא אם תפלתנו מכוונת ומתאחדת עם תפלת האבות, ובאין ספק הם לא בקשו רק על הטוב האמתי והמתקיים, היינו לכונן יהודה וירושלים, לא כן אם תפלתנו על עושר וכבוד וכדומה מהדברים הבלתי טובים בהצלחתם ובתכליתם איך אם כן תפגעינה התפלות זו בזו, ואיך תפגשנה, ואם כן לא נפעול מאומה, וזהו מאמר המשורר יענך ה' ביום צרה בתנאי - ישגבך שם אלהי יעקב, כלומר שתהיה תפלתך שוה לתפלת האבות ומבאר בעצמו שכל תפלתך תהיה שישלח עזרך מקודש.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/3:3)

**וזהו** מאמר הילקוט יענך ה' ביום צרה זהו שאמר הכתוב יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה, כלומר כל עיקר רצונך יהיה שאענך על מה שגם אני בצרה כמוך היינו שלא תצטער בלתי על גלות השכינה, וזהו אמר הקב"ה בשעה שמגעת צרה לישראל והם מבקשים אותי יהיו משתפים כבודי עמהם, כלומר שיתפללו על דבר אשר גם הקב"ה שותף בצער ההוא. וזהו באותה שעה אני עונה אותם שנאמר יקראני ואענהו כו', וכביאורנו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/3:4)

**וזהו** דברי המדרש שלפנינו והיה שדי בצריך עשה אותו בצרך שיהיה עמך בצריך שמגיע אתכם והוא מבואר כמו שביארנו. (ואולי יתכן עוד בכוונת מאמר זה שאינו ע"ד ברכה ושבח מאת ה' אבל בגדר פקידה שיהיה כל עסק האדם בתורה ובמצות וממילא בטוב לו הוא מטיב מעשיו ואם יחסר מזונו או יחלש כחו תתחסר מלאכתו ובזה הוא מקיים עמו אנכי בצרה, והבן):


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/3:5)

**עוד** ביאור על דברי המדרש הנ"ל בהקדים מאמר המשורר **דרשתי את ה' וענני** כו', **הביטו אליו ונהרו** כו', **זה עני קרא וה' שמע ומכל צרותיו הושיעו** (תהלים ל"ד, ה'). ביאור הדברים, דע כי צרכי האדם מה שהוא צריך לבקש עליהם מאת ה' יתברך בכלל הם שני סוגים, צרכי הגוף, וצרכי הנפש, ויש בסוג השני הזה תפלה על גלות השכינה הקדושה, ועל חילול כבוד שמו, וכבוד תורתו, והעדר העבודה מבית אלהים. ומשני טעמים יש להאדם לעזוב עניני הגוף ולשום עינו ולבו להתפלל רק על צרכי הנפש, אחת. מחמת הבושה הגע עצמך באם יגמול אחד חסד עם רעהו הדל בתתו לו חפציו היקרים למען יעשה אותם משכון ללוות עליהם כפי צרכו ודאי מהראוי אשר גם הפרוטה הראשונה הבאה לידו ילך ויתן להנושה בו למען לפדות משכון רעהו ולהחזירו לבעליו, ובאם יקרה שישיג מעות ויוציאם על צרכי ביתו וכדומה אז די לו בושה וכלימה, כי איך יוכל להתראות לפניו מעתה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/3:6)

**הנמשל** מבואר מעצמו כי כבר דרשו ז"ל משכן משכן, שנתמשכן שני פעמים בשביל עונותיהם של ישראל, היינו בהשקפתו יתברך בפני הדור כי הם דלים מזכות ריקים מכשרון הטה אליהם חסד ונתן להם כל מחמד עינו למען יעשו אותו משכון להמציא להם על ידו רווחה. ועל כן מהראוי אשר בכל עת רצון לא נשים מגמתינו לבכות ולהתפלל על זולת רק להשתדל לפדות המשכנות, ואם נעזוב הבקשה ההיא ולא נבקש רק צרכי הגוף די בזיון וקצף.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/3:7)

**והטעם** השני יובן גם כן על פי דמיון להולך בדרך והיה צמא מאד למים לשעה נעשה רעב ועל ידי כן נשכח ממנו כי הוא צמא, ויהי כבואו לעיר סר אל בית עשיר וראה שם שלחן ערוך בכל מאכלים טובים ומשקים יקרים, ויאמר בלבו אם יחליט לבקש מאת הבעל הבית לתת לו לחם לשבור רעבונו הלא ישאר צמא, ואם יבקשהו לרוות צמאונו יהיה רעב, מוטב להתנפל לפניו שיזמין אותו על שלחנו ושם ימצא כל משאלות לבבו, והיתה נפשו כגן רוה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/3:8)

**הנמשל** כי לעת עתה היינו כעדת עניים הבלתי מזומנים על השלחן כי השלחן ערוך מאת המקום ב"ה רק לפני האומות, כי להם נחלת שדה וכרם מטל השמים ומשמני הארץ, וזולת מה שעלינו לבקש על המזון ופרנסת הגוף עוד אנחנו רעבים גם צמאים לשכינת עוזו יתברך, ולבית מקדשו. כמאמר **צמאה לך נפשי** כו', ואם נייחד בקשתנו על דבר מצרכי הגוף הנה לא יהיה בידינו בלתי הדבר ההוא, אמנם כאשר נבקש על קיבוץ גליות ועל בנין בית המקדש, וזהו ממש כאב המחזיק בנו על שלחנו אזי הבקשה ההיא כוללת הכל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/3:9)

**והן** על השני טעמים האלה דיבר המשורר ע"ה ואמר דרשתי את ה' כו', כלומר השליך כל צרכי גופו מנגד ולא שאל בלתי על השראת השכינה בתוכנו ועל קיבוץ גליותינו, והיה פועל בזה שני פעולות אחר הביטו אליו ונהרו כו', הוא הטעם האחד כי גדולה הבושה מאד אל השואל צרכי הגוף ועוזב צרכי הנפש כמו שזכרנו, מה שאין כן השואלים האלה הביטו אליו ונהרו, והשני זה עני קרא כו', ומכל צרותיו הושיעו, כלומר כי תפלה כזאת היא כוללת הכל, וזהו דיוק ומכל צרותיו הושיעו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa 3:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/3:10)

**אמנם** יש עוד פעולה גדולה ורבה מאד באם יעשה האדם עיקר תפלתו על התכלית המעולה היינו שיתעלה כבוד שמו יתברך, וכבוד תורתו, ויניח צרכי הגוף והפעולה הצומחת מזה מבוארת במאמר השם יתברך אל שלמה **יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת עושר** כו', **ושאלת לך הבין לשמוע משפט** וכו', **הנה נתתי לך לב חכם** וכו', **וגם אשר לא שאלת אתן לך** כו' (מלכים א' ג', י"א), ומעתה אין עצה הוגנת יותר מזאת, וזהו זה עני קרא וכו', ומכל צרותיו הושיעו ר"ל יען שהיה מניח את צרכיו ולא ביקש עליהם ולא דרש כי אם עילוי כבודו יתברך, יעשה בו כמשפט המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר וכו' וזהו מאמר המדרש עשה אותו בצרך כלומר כלומר שלא תתפלל כלל על צרת עצמך בלתי על הצער המגיע אותו יתברך, ותרויח בזה שיהיה עמך בצריך, מה שאין כן אם תתפלל רק על צרכי גופך, והבן: