## Ohel Ya'akov on Torah, Masei

###### Ohel Ya'akov on Torah, Masei 2:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Masei 2:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Masei/r/2:1)

**זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה ארץ כנען לגבולותיה** (ל"ד, ב'). מדרש: מלמד שהראה הקב"ה למשה כל מה שהיה ועתיד להיות וכו' וכן דור דור ודורשיו כו' שנאמר **ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראתיך בעיניך** (דברים ל"ד, ד') וכו' לך אמור להם לאבות שבועה שנשבעתי להם קימתיה לבניכם (פרשה כ"ג, ב').¹

footnotes:
¹ ובסמוך זאת הארץ כו' הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור מלמד שהראהו גיהנם, אמר משה מי נידונין בו אמר לו הרשעים והפושעים בי, התחיל משה מתיירא מן הגיהנם אמר לו הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור, ומהו זאת הארץ לאמר אמר לו הקב"ה לך אמור לאבות שבועה שנשבעתי לכם קיימתי לבניכם. ולהבין המאמר הנפלא הזה נקדים דבריהם ז"ל במקום אחר במדרש (ריש משפטים) ואלה המשפטים דוד אמר יראת ה' טהורה עומדת לעד. מהו? כך אתה מוצא אחד שונה מדרש הלכות ואגדות ואם אין בו יראת חטא אין בידו כלום, שנאמר והיה אמונת עתך כו' יראת ה' היא אוצרו והנביא צווח ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה [הערה: עוד במדרש (שם בסמוך) אמר יהושע בני שים נא כבוד כו' הגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני. אמר עכן ליהושע אתה הגד נא לי מה עשית מיד נפל מחלוקת בישראל ועמדו שבט יהודה במריבה והרגו מישראל כתות כתות, כיון שראה עכן כך ויען עכן ויאמר כזאת וכזאת עשיתי וגו' אמר לו יהושע כך הייתי יודע שהדבר תלוי בך (כי הקב"ה אמר לו חטא ישראל) והדברים סתומים וחתומים איך יתכן שאמר עכן ליהושע אתה הגד נא לי מה עשית, ומה ענין המחלוקת שנפל בישראל, ומה ענין המלחמה שעשו שבט יהודה, אבל הפי' פשוט כי הנה כאשר נפלו ישראל במלחמת עי אמר הקב"ה ליהושע קום לך ואמרו בגמרא (סנהדרין מ"ד, א') מה ת"ל קום לך אתה גרמת להם וכמ"ש רש"י ז"ל אני אמרתי אשר יוציאם ואשר יביאם, אם תלך אתה לפניהם יצליחו ואם לא לא יצליחו. ומעתה יפה התווכח עכן עם יהושע ואמר לו הגד נא לי מה עשית שלא הלכת אתה בעצמך למלחמה, מיד נפל מחלוקת בישראל ועמדו שבט יהודה שבטו של עכן להחזיק טענת עכן נגד יהושע, אך אחר כך הודה בעצמו כי בשלו הרעה הזאת להם ויהושע אמר לו כך הייתי יודע כו'. והמדרש הוכיח זאת ממאמר ויען עכן כי יהושע אמר לו בני שים נא כבוד כו' והגד נא לי מה עשית (יהושע ז', י"ט) והכתוב סיים ואמר ויען עכן לשון המורה על הרמת קול לכן בארו ז"ל שהוצרך להרים קולו להשתיק המלחמה והודה ואמר כי האמת הוא כדברי יהושע.]. והמאמר סתום מה ענין למאמר והנביא צווח ציון במשפט תפדה הלא המאמר מתחיל מענין יראה. יראת ה' טהורה, ב'. מדוע בדוד כתב דוד אמר ובנביא כתב והנביא צווח. ומה יקרו לי בזה דברי הרב מו"ה אליהו מ"צ נ"י כי הנה כבר מצאנו בפרקי היכלות מענין יום הדין ששואלים לאדם תחלה אם למד מקרא, ואם למד מקרא שואלים אותו אם למד משנה, ואם למד משנה שואלים אותו אם למד גמרא הלכות ואגדות כו' עד אם שיערת כשיעור קומה שלי כסא הכבוד היכן עומד כו'. ואם כן מי יכול לעמוד באלו השאלות ומי הוא שיוכל לצאת זכאי בדינו, ואנחנו כל מבטחנו כי לא ידח ממנו נדח אבל רק בצדקה וחסד לא בדין ומשפט הראוי, לא כן ציון כי היא תשיג ישועתה גם במשפט אין מהצורך לה לצדקה וחסד כמאמר צוה ה' ליעקב סביביו צריו ועי"כ היתה ירושלים לנדה ביניהם (איכה א', י"ז) והדמיון בזה לאדם שעשה גניבה גדולה והרצים יצאו לבקש את הגנב וימצאו את אחיו ויכו אותו מכת מות, ויתפלא מאד ויצעק צעקה גדולה ומרה האם גנבתי מיד איש, הלא פלוני גנב וחטא ואני נשפטתי ונלקה. כן פרשה ציון בידיה אין מנחם לה על חורבנה, כי הגנב הנלקה הוא מתנחם על מכותיו עם הגניבה ויודע כי בדין עושים עמו מה שעושים, לא כן ציון זועקת האם הרשעתי אני לבלתי שמור מצות מלכי, הלא צוה ה' ליעקב סביביו צריו, רק סביבו יבואו הצרים ולבסוף היתה ירושלים לנדה ביניהם, ואם כן היא תשיג ישועתה גם במשפט. זהו שהתפלא המדרש הנה דוד אמר יראת ה' טהורה עומדת לעד אשר ההוראה מזה אם יש באדם יראת ה' כבר השיג כל השלימות הראוי לו, אמנם הנביא צווח כקובל ואומר הלא רק ציון במשפט תפדה רק ציון לה לבד המשפט שתשיג ישועה בדין הראוי, אבל ושביה לא ישיגו ישועתם רק בצדקה ע"ד חסד חנם כי ע"פ משפט לא יוכל אנוש לזכות במשפט. ולבוא אל הענין דע כי רז"ל אמרו (ב"ר מ"ד) והנה תנור עשן ולפיד אש כו' אמר לו במה אתה רוצה שירדו בניך בגיהנם או במלכיות, אברהם בירר לו המלכיות כהדא הוא דכתיב כי צורם מכרם זה אברהם, וע"כ כאשר ראה משה רבינו ע"ה את הגיהנם התפלא ואמר אם לישראל או לעמים אחרים, השיב הקב"ה הגיהנם הוא לרשעים, ואחר ששמע משה כן חרה ואמר א"כ אף רשעי ישראל ירדו לגיהנם והוא יצטרך לבוא לגיהנם להעלות אותם. ע"ד שכתב האר"י הקדוש על מאמר יתפשו במזמות זו חשבו (תהלים י', ב') פי' כי הרשע נזדמן לו מחשבה טובה שהיה לו הרהור תשובה והצדיק נזדמן לו הרהור בעבירה עי"כ מוכרח הצדיק לבוא לגיהנם אל רשע זה שהיה לו הרהור טוב להעלותו, וזהו יתפשו במזמות זו חשבו פי' כי שניהם בפעם א' נתפשים ומקבלים חלקם על המזמות והמחשבות זו חשבו. זאת היתה דאגת משרע"ה שלא יצטרך לרדת לגיהנם להעלות איש ישראל משם, ע"ז השיבו הקב"ה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור, והטעם - זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה היינו לזרעך המיוחס אחריך כמו שנתייחס לאברהם רק יצחק, וליצחק נתייחס רק יעקב, והזרע הזאת המתייחס אחר האבות המה לא יצטרכו לגיהנם כי המה יתבררו ויתלבנו במלכיות. ובמדרש (סוף דברים) ראה החלותי תת לפניך כו' זשה"כ תוחלת ממושכה מחלה לב (משלי י"ג, י"ב) אמר ר' עזריא מדבר בישועה העומדת לבוא כיצד כשהנביא אומר להם לישראל עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ כו' (חגי ב', ו') הם אומרים תוחלת ממושכה מחלה לב כיון שאמר להם אמרו לבת ציון הנה ישעך בא (ישעיה ס"ב, י"א) אמרו עץ חיים תאוה באה והמאמר פלאי. אבל הבאור בזה כי הנה כבר אמרו חז"ל (סנהדרין ל"ד) שמע מינה מהרה דמרי עלמא תתנ"ב שנה כמנין ונושנתם אשר על הזמן הארוך הזה אמר הקב"ה ואבדתם מהרה א"כ מה זה ינחמנו מאמר עוד אחת מעט היא ואני מרעיש כו' מי יודע מעט דמרי עלמא כמה שנים יחליפו במספר מעט הזה לכן ישראל אמרו תוחלת ממושכה מחלה לב אבל כאשר הישועה מתייחסת אלינו ואמר הנה ישעך בא הוא לנו לנחמה גדולה כי הלא הבחירה בידנו כמאמר היום אם בקולו תשמעו, והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Masei 2:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Masei 2:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Masei/r/2:2)

**הנראה** בביאור זה על דרך מאמר דוד המלך ע"ה **אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם לאמר לך אתן את ארץ כנען** גו' (תהלים ק"ה, ט'-י') אשר לדעתי רמז דוד המלך ע"ה במאמרו זה אל מאמר הקב"ה ליעקב במראה הסולם **כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך** (בראשית כ"ח, ט"ו). והכוונה בזה כי יש הולך למרחקים ועושה שמה אצל בעה"ב אחד ימים רבים, לסוף נתן לו שכרו והלך לביתו, ויהי הוא הולך בדרך ובטרם בא לביתו ונאבד מידו כל הסך אשר נתן לו בעליו, והאף אמנם כי על הבעה"ב לא יהיה בלבו תלונה כי הלא נתן לו שכרו בשלמות באין מחסור כל מאומה, עכ"ז הלא הוא בעצמו אין לו הנאה משכר זה כלום, ויבוא ריקם לביתו כאלו לא לקח מיד בעליו מאומה, אכן אם הבעה"ב אוהב אותו כי מצא חן בעיניו וכל חפצו ותשוקתו בתקנת העלוב הזה שיבוא לביתו עם המעות שיוכל לפרנס אשתו ובניו, הוא מבטיחו ואומר לו הנה נתתי הסך הזה בידך ופן יקרה לך אסון ופגע בדרך ותפסד כל מה שבידך אני ערב לך בעד כל הסך ותשוב אצלי ובוא אלי שנית ואתן לך עוד הפעם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Masei 2:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Masei 2:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Masei/r/2:3)

**הנמשל** הקב"ה הבטיח לאברהם וכרת עמו הברית לתת לזרעו ארץ כנען עכ"ז שאל ואמר במה אדע כי אירשנה, מסבת מוראו שמא יגרום החטא ותקיא הארץ אותם וא"כ הקב"ה הקים הבטחתו ואנחנו אין בידינו מאומה, לזה הכפיל הקב"ה את הבטחתו ליעקב ואמר לו כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך, כלומר גם אם כבר נתתי לזרעך והם יפסידו אותה אנכי אערבנו ואחזור ואתן, וזהו כי לא אעזבך עד אשר גו' כהמבטיח הנזכר שאמר לאוהבו דע כי לא אשקוט עד כי בהכרח יגיע הסך הזה ליד בני ביתך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Masei 2:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Masei 2:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Masei/r/2:4)

**ועל** החסד הגדול הזה אנחנו אומרים בלילי פסח ברוך שומר הבטחתו לישראל והוא שבח נפלא מאד כי על שלמות הנתינה המליץ במאמר שמירה ברוך שומר כו' כי משפט השומר שלא יאבד דבר הנשמר, והמחזיר ונותן דבר הנאבד אין עוד שמירה גדולה מזו, וזהו ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם לאמר לך אתן את ארץ כנען, כלומר לא כאותו שמבטיח וכותב לחבירו כך וכך אתן לך וכאשר הגיע הזמן וקיים הבטחתו הוא מוחק מלת אתן וכותב במקומו כבר נתתי, לא כן הקב"ה כי גם אחר הנתינה ההבטחה נשארת לאמר לך אתן להורות כי גם אם יאבדו יחזור ויתן: