## Ohel Ya'akov on Torah, Nasso

###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/16:1)

ובגמרא: **כה תברכו את בנ"י** למדנו ברכה לישראל מפי כהנים כהנים עצמן לא למדנו כו' אמר רב נחמן בר יצחק מואברכה מברכיך ומאי מסייע כהני דמוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל (חולין מ"ט, א').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/16:2)

**וראוי** להתעורר בזה מה יתרון אל הכהנים אם הקב"ה מברך לכהנים במקום ברכה דישראל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/16:3)

**והנראה** בזה בהקדים מאמר חז"ל **וה' ברך את אברהם בכל** כתיב **מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו** זה אברהם **נקי כפים ובר לבב זה אברהם ישא ברכה מאת ה' זה אברהם, אברהם היה מברך את הכל ומי מברך את אברהם הקב"ה הוי וה' ברך את אברהם בכל** (בראשית רבה פרשה נ"ט, ה') כבר כתבנו בבאור מאמר זה דברים נמרצים בחלק הראשון על מקומו קחם נא אליך ותברכני.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/16:4)

**אבל** לפי הענין נאמר עתה בהקדים עוד מאמרם ז"ל פרשת לך **ויהי רעב בארץ** ר' פנחס פתח **אשרי הגבר אשר תיסרנו יה** (תהילים צ"ד, י"ב) ואם בא להקפיד מתורתך תלמדנו מה כתיב באברהם **ואברכך ואגדלה שמך** ויצא עליו רעבון ולא קרא תגר כו' **טרף נתן ליראיו** טירוף נתן ליראיו בעוה"ז (בראשית רבה פרשה מ', ב'). ומה מאד יפלא להוציא הכתוב מפשוטו לפרש מלת טרף טירוף.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/16:5)

**אבל** דע כי רז"ל אמרו (ריש וישב) בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה השטן בא ומקטרג אמר לא דיין שהם מתוקנים לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז. וראוי לבאר כפל הדברים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה, ומה גם כי הלא כבר ידענו מכמה גדולי הצדיקים כי ישבו בשלוה בהון ועושר הרבה. והנראה באמתת הענין שכבר הוא מבואר במאמר מלא מפי החסיד ע"ה **שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך ויתאו המלך יפיך** (תהלים מ"ה, י"א-י"ב) ובמדרש: ליפותך בעולם (ב"ר ל"ט). בא להורות בזה ב' דברים, א'. כי אחד מתנאי הצדיק שיהיה שונא בצע שהוראתו על הון ועושר, ולהיפך המחוסר שלמות הוא מתואר **אוהב כסף לא ישבע כסף** (קהלת ה', ט'). וזה תמצא בהרבה מקומות כי מדת הצדיק שהוא מואס בעניני עוה"ז, כמו שמצאנו ברבינו הקדוש (כתובות ק"ד) שזקף עשר אצבעותיו למעלה ואמר גלוי וידוע לפניך שלא נהניתי מן העוה"ז אפילו באצבע קטנה וכדומה הרבה צדיקים אשר מאסו בעוה"ז וטובותיו המדומים, והמתנהג כן נקרא צדיק גמור כמאמר (ברכות ז') צדיק וטוב לו צדיק גמור. וכי תאמר למה לו הטוב אחר שהוא מואס בכל מחמדי עוה"ז, דע כי חפצו יתברך להיטיב בטובו אל אחרים כמאמר **בטוב צדיקים תעלוץ קריה** (משלי י"א, י') וכמאמר **ואתה אמרת היטב איטיב עמך** (בראשית ל"ב, י"ב) כלומר על ידך איטיב לאחרים. וכן אמרו ז"ל צדקתך כהררי אל, מה ההרים ראויים להזרע ועושים פירות כך הצדיקים עושים פירות מטיבים לעצמם ומטיבים לאחרים (ויקרא רבה כ"ז).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/16:6)

**עוד** זאת ידענו כי כל טוב העולם הזה לא יערב אל האדם בלתי אחר החפץ והתשוקה אליו, אשר מסבת התאוה והתשוקה יערב לו עמלו ויגיעתו בעסק השגת חפצו כאשר גינה שלמה המלך ע"ה בדרך כלל ואמר **אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו** (קהלת ב', כ"ד) היינו כי בעבור תענוג מעט מן מעט מן אכילתו אם יערוך נגדו העמל והיגיעה שהוא מייגע א"ע, נפשו וגופו עד שהוא משיג אותו, לא יספיק התענוג הזה נגד עמל יום אחד מימיו, והסכל בבלי דעת יאכל וישתה והראה את נפשו טוב בעמלו, כי עמלו טוב לו וערב עליו בעבור השגת התאוה, ובהיפך המואס בחפצי העוה"ז ודמיוניו הלא ראינו בו כי פת בגו שהוא אוכל להשיב את נפשו גם ההכרחי הזה הוא עליו למשא כבד, כדרך שאמרו על ר' אליעזר כאלו כפאו שד, כש"כ אם יתן ה' אל הצדיק הון ועושר וכבוד. כמאמר הנזכר שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך הוא מאמר כולל כל חפצי עולם הזה ימאס אותם ישכחם ויסירם מלבו ויתאו המלך יפיך ר"ל שהקב"ה יתן לך עושר וכבוד בע"כ שלא ברצונך וזהו ליפותך בעולם כמאמר **בעלוץ צדיקים רבה תפארת** (משלי כ"ח, י"ב).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/16:7)

**והעד** על זה גידול בנים איך יערב אל האב גידולם טרחם ומשאם, והכל מגודל אהבתו אותם, לא כן אם יגדל בנים זרים איך יהיה לזרא באפו גם פסיעה קטנה, ואין ביניהם כ"א האהבה והחפץ בהם ועד"ז יסבו ילכו כל תאות העוה"ז וכל אהבות המדומיות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/16:8)

**ומעתה** מאמר המדרש כך הוא אשרי הגבר אשר תיסרנו יה, ואם יקשה בעיניך הלא אנחנו רואים הרבה צדיקים שהקב"ה מטיב עמהם בעוה"ז, והכתוב מעיד ואמר טרף נתן ליראיו, לזה אמר טירוף נתן ליראיו כי טירוף הוא אצלם כמאמר שלמה המלך ע"ה **ראש ועושר אל תתן לי** (משלי ל', ח') הנה העריך כובד שניהם על משקל אחד, וכמ"ש באהל יעקב שמות (פ' בשלח) בבאור מאמר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך גו' עי' שם ויתבשמו הדברים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/16:9)

**וזה** שאמרו בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה השטן בא ומקטרג כי אין לצדיקים לבקש. ומעתה מה יפה אמרו חז"ל דמוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל אשר לכאורה הנ"מ אם הקב"ה יברך את הכהנים במקום ברכה דישראל אמנם לפי דברינו יש ויש נפקותא גדולה. משל לסוחר נוסע בדרך ובא אל העיר ונתאכסן באכסניה גדולה אשר שמה יסורו רק החשובים והקצינים, ושמה יתנו אל האורח מאכלים טובים וערבים ומשפט הבעה"ב שהוא מקדים להאכיל לבני ביתו בטרם יערוך השלחן לפני האורחים, מה עשה בנו שהיה לומד בבית רבו, לא בא אל הלחם כתמול שלשום רק התעכב בבית רבו עוד שעה ושתים למועד שמור אל האורח לערוך השלחן לפניו אז בא גם הוא, ובהכרח היה גם הוא מיסב עמו ואכל בלחמו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/16:10)

**הנמשל** הקב"ה מברך את הרחוקים הרבה יותר מן הקרובים כמה שידענו מפרנסת הנבראים שהיא יותר קלה מפרנסת המדברים, וכן העמים יותר מעם ב"י הקרובים אליו, והשגת הכהנים מועטת מהשגת הזרים עד כי הנביאים הקרובים והנאמנים בכל ביתו מרוחקים מן העוה"ז מכל עד שהיה אליהו ז"ל לבוש אדרת שער ומאכלו לחם ומים. וא"כ אם היה הקב"ה מברך לכהנים ברכה בפני עצמן היה המידת הדין נותן לברכם בלחם ומים, מה עשה הקב"ה מברך לכהנים במקום ברכה דישראל ממש כמשל הנ"ל ואחר שהם אוכלים על שלחן אחד בהכרח לחלק להם באותה הברכה אשר הישראל מתברך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 16:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/16:11)

**וזהו** מאמר המדרש וה' ברך את אברהם בכל כלומר בכל טוב לא יבצר ממנו דבר, ומפרש המדרש מאין היתה זאת, ואיך נתנה המדה"ד להרבות טובה כל כך, לזה אמר אברהם היה מברך את הכל ומי מברך את אברהם הקב"ה, הוי וה' ברך את אברהם בכל, כלומר עם הכלל ויחד עם כלם ע"ד ברכת הכהנים במקום ברכה דישראל והבן: