## Ohel Ya'akov on Torah, Nasso

###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 24:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 24:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/24:1)

להקים את המשכן (ז', א') מדרש: הדא הוא דכתיב **מי עלה שמים וירד** כו' (משלי ל', ד') מה שמו אברהם ומה שם בנו זה יצחק שנתן מעשר ונתברך שנאמר **ויזרע יצחק** גו' **וימצא בשנה ההיא מאה שערים** (בראשית כ"ו, י"ב) מלמד שמדרך לעשרן וכו' (פרשה י"ב, י"א)


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 24:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 24:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/24:2)

ועוד במדרש: מאה מניינים מלמד שהאמידו אותה ועשתה מאה כמה שהאמידוה והלא אין הברכה שורה על דבר שהוא במשקל ובמדה ובמנין ומפני מה מדד אותה מפני המעשרות (בראשית רבה פרשה ס"ד, ו').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 24:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Nasso 24:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Nasso/r/24:3)

**דע** כי רבותינו ז"ל כוונו לבאר מאמר וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' שההוראה כי אחר המדידה נתברך ומצא מאה שערים, והלא אין הברכה שורה על דבר שהוא במשקל ובמדה כו' אלא בדבר הסמוי מן העין, ע"כ אמרו ז"ל כי למעשרות היה ובזה נאמר עשר בשביל שתתעשר, והטעם אשר במעשר תבוא הברכה גם בדבר המדוד עם מאמר הכתוב **הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די** (מלאכי ג', י'). דע כי מונה מעות ומסדר מטבעות של ג' ג' פשוטים ומניח אותם עשרה עשרה, אח"כ ברצותו לדעת מספר הזהובים הוא מונה את הצבורים כי בכלם מנה עשרה מטבעות שהם א' זהב, וא"כ כאשר יעלו הצבורים למספר מאה אז יודע הוא כי יש לפניו מאה זהובים, ואם אלף אלף, אמנם כבר יזדמן אחד מונה מעות והוא עצמו אינו יודע כמה יש בהם והיינו כי אינו מניח צבורים של עשרה עשרה רק עני היה עומד אצלו ומבקש נדבה ויאמר לו אתן לך עשירית מהסך הזה אשר לפני והתחיל למנות ומונה לעצמו תשעה מטבעות והעשירית אל העני, וחוזר ומונה לעצמו תשעה וא' אל העני, והוא מונה כן כל היום הוא לא ידע כמה יש בצבור שלו, וכן לא ידע כמה יש בצבור אשר אל העני, רק זאת לבד ידע כי יש לו תשע ידות על של עני והמספר לא ידע, כי הט' אשר מנה היה מניח על הט' הראשונים פעם אחר פעם וכלם בצבור אחד, וזהו הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ותאסוף כל העשיריות בצבור אחד, ואז ויהי טרף בביתי היינו בהמעשר עצמו תהיה ברכה אחר כי לא נודע כמה מדות יש בו, ובחנוני נא גו' אם לא אפתח לכם גו' כי גם לכם תהיה ברכה עד בלי די, משא"כ אם יהיה כל התשעה תשעה לבד ועשירי עשירי לבד. וקרוב לומר כי גם אבינו יצחק ע"ה עשה כך כי לקח תבואה משדה אחר ותבואות אשר משדותיו, ומדד מדה אחת משדה זאת ומאה מדות משדותיו, וכן מדד עוד הרבה פעמים הכל על צבור אחד מאה מדות על מאה מדות הראשונות, והאחדיים ג"כ לבד בצבור אחד וכאשר נשלמה התבואה ראו כי כנגד כל מדה שמדדו משדה זאת היה מאה מדות משדה יצחק ועכ"ז לא נודע כמה יש, ומעתה מה יפה ביארו ז"ל מאה שערים מאה מניינים, ר"ל רק זאת לבד נודע להם כי יש בצבור זה מאה פעמים על של שדה אחר והבן: