## Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei

###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:1)

מדרש: מעשה היה בסוחר אחד שהלך לירושלים למכור את שלו, הלך וישב שם ולא מכר אמר זו היא שאומרים עליה משוש כל הארץ לאחר שעה מכר כל פרקמטיא שלו אמר יפה נוף משוש כל הארץ (פרשה נ"ב, ה').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:2)

**והדבר** פלאי הכי בעבור סחורתו שלא מכר ראוי להחליט שאיננה משוש כל הארץ, ומה גם וכי בעבור שמכר אחר כך יתכן לקרוא אותה משוש כל הארץ.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:3)

**והנראה** על פי מאמר המדרש כתיב בצור **- צור את אמרת אני כלילת יופי** (יחזקאל כ"ז, ג') את אמרת אבל אחרים אינן אומרים (פרשה ל"ו, א'). באור הדבר דע כי הקב"ה הוא מביט ורואה את כל בני האדם יחד ואל כל תכלית הכלל הוא חוקר אשר ע"כ כל דבר פרטי מטוב עד רע אם הוא מיוחד בתכונתו רק לצד אחד להרע או להטיב, אז ראוי לכנותו בשם הראוי אליו לפי פעולתו היינו או שם טוב או שם רע. לא כן אם הוא טוב מצד ורע מצד האמנם כי בבני אדם יזדמנו שיקראו אותו בשני השמות כפי הפעולות שיקבלו ממנו אותו שקבל ממנו רעה יקראהו רע, ואותו שנתפעל ממנו לטוב יקראהו טוב, אולם הקב"ה לא יקרא דבר בתואר טוב בלתי אם הוא דבר המטיב מכל צד אין רע במגורתו כלל. ומעתה הנה צור היתה מוכללת מכל מיני סחורות, והיו הכל מוכרחים לסחור בה נמצא כי לעצמה היתה כלילת יופי שהיו הכל באים וסוחרים בה, והיה מושג אליה ריוח גדול מכל הסוחרים הבאים שם ממרחק. אמנם אצל כל העולם היתה רעה מופלגת שהיו מוכרחים להרחיק אליה נדוד, ולשבת שם במצור ובמצוק ביוקר ודוחק ולהרבות בהוצאות עד כי העלו סחורות משם. לא כן ירושלים שפעת ברכתה באה לאיים רחוקים על ידי שבעים פרים שהקריבו בחג ונתמלא על ידי כן כל העולם טובה וברכה בלא עמל ובלא יגיעה, לכן היו הכל אומרים עליה כלילת יופי משוש כל הארץ. ר"ל כלם היו מרויחים ומקבלים טובה ממנה לא כן צור שנשאר הכל אצלה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:4)

**וזהו** את אמרת אחרים אינם אומרים אבל ירושלים הכל אומרים שבחה וכנזכר לעיל. והנה הסוחר ההוא אשר בא לירושלים באין ספק העלה על לבו למכור סחורתו ביוקר ורצה להרויח הרבה כי כבר נתפרסם אליו אשר זאת העיר שאמרו עליה משוש כל הארץ אם כן ראוי אליו הצלחה זאת למכור סחורתו ביוקר. אבל הוא שקר כי לא על טובה כזאת נשתבחת ירושלים כי אין בזה רק טוב מצד אחד היינו טוב אל המוכר ורע ללוקח ובאין מנוס אחר כי ישב שם זמן ידוע ולא מכר גמר בדעתו אם יבוא עתה איזה סוחר יתן כמה שיתן אקבל ממנו בשמחה בחושבו עם נפשו כי הוא עלול להפסיד הכל, ולאחר שעה בא אליו סוחר ומכר כל פרקמטיה שלו היינו במקח הראוי למכור, הנה על ידי זה יסובב להיות שניהם בשמחה כקונה כמוכר. אז אמר עתה נתברר אצלי מהות השם שקראו אותך יפה נוף משוש כל הארץ היינו טובת ירושלים מחוייבת להיות טובה כוללת ולא טוב מצד אחד לבד, וכענין שנאמר **ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה** (משלי י', כ"ב) היינו שלא יסובב על ידי הטובה הפסד לאיש אחר, והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:5)

**ומעתה** נעמוד על דבריהם ז"ל בסיום הספר אמר ר' יוחנן כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים וכל מי שמבקש לחשוב הולך לשם, למה? שלא יחשב בירושלים וְיֵצַר, לפי שנקראת משוש כל הארץ, וכל השבח הזה למה? שהיא קרית מלך רב, ומשחרבה ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ מהו ערבה חשכה קבלה (פי': חושך תרגום של חושך קבלה מתנות כהונה) כמה דאת אמר **ויהי ערב ויהי בקר יום אחד** (בראשית א', ה') בעולם הזה שבת משוש כל הארץ וכשיבנה הקב"ה את ירושלים הוא מחזיר לתוכה את כל השמחה שנאמר **כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה** כו'**, ששון ושמחה ימצא בה** כו' (ישעיה נ"א, ג') (פרשה נ"ה, ה'). דע כי השמחות אשר בבני אדם יתחלקו לשני סוגים יש אדם שישמח בעבור השגת איזה טובה, ויש שמחה על הצלה מרעה, היינו שהשמחה בעצם אינה מאומה כי אם אצל אדם זה נחשב הדבר לשמחה, אם שהיה חולה ונתרפא, או שהיה עליו משפט מות ועשו אותו חפשי והיתה נפשו לו לשלל, הנה ילך אל ביתו בגיל ורנן על טובת ההצלה מהרעה. והנה השמח הזה גם כי הוא ישמח בהפלגה עצומה עם כל זה יש הבדל גדול בין שמחתו לשארי השמחות, כי השמחה על השגת טובה חדשה הצלחה וגדולה היא שמחה כוללת את כל העולם, היינו כל מי שמשיג הטובה הזאת יחוייב אליו לשמוח ולרנן כמו האיש הזה. לא כן השמח על הצלה מרעה וסר מעליו מר המות ונשאר בחיים הנה הוא עצמו ישמח במה שהוא חי, וזולתו אין עוד מי שירנן וישיש על עונג החיים, ולכן לא ימלא את לבבו גם כן להשמיע קול ששון ושמחה ברחובות קריה כאשר ישמיעו השמחים אלי גיל בטובות אמתיות, אחרי כי אין מי מאנשים מרגיש שום שמחה בזה ויהיו המון שיריו לזרא באפם. וזהו מאמר **והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלים קול ששון וקול שמחה** (ירמיה ז', ל"ד) כלומר גם כי השמחה לא תהיה נעדרת מיהודה וישמחו בגולה על הצלה מרעה היינו כאשר תהיינה הצרות מופלגות ואחר כך כאשר תתמעטנה ישמחו כי ישתוקו, אבל עם כל זה אין ביכולת להשמיע בחוץ קול ששון כי יהיה לבוז וזהו והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלים קול ששון:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:6)

**ומעתה** יתבאר המאמר בטוב טעם כי הנה הקב"ה קבע מקום השמחה בירושלים, ויפה נוף משוש כל הארץ קרא ה' שמה, אך כל זה היה בזמן שהיו השמחות מרוב טובה אשר בשמחה כזאת ישתתפו כלם וכמו שיורה שם המקום משוש כל הארץ, ר"ל שכלם שמחים בה.¹ לא כן כאשר אין השמחות שלימות יסוב עליה מאמר ערבה כל שמחה. והוא מה שאמרו כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים כו', אשר הטעם הוא כי אסור להצטער בירושלים על היותה מיוחדת רק לשמחה, ואם כן שמחה המעורבת ומשותפת עם דאגה איך תשכון בירושלים. וזהו למה שלא יחשוב בירושלים ויצר לפי שנקראת משוש כל הארץ, וכל השבח הזה למה שהיא קרית מלך רב, היינו שאין כבודה של קרית מלך רב להיות בתוכה אנחה. וזהו ומשחרבה ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ מהו ערבה חשכה כמה דאת אמר ויהי ערב ויהי בקר. כי ידוע אשר ערב הוא קודם לילה אשר אז האור והחושך מעורבים יחד, כן השמחות אשר אחר החורבן המה משותפים עם התוגה, היינו כי נשמח רק על הצלה מרעה ואחר שתתבטל הרעה יתפעל האדם לשוש ולשמוח, וזהו ומשחרבה ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ. ולכן לעתיד שיחזיר יתברך השמחה השלימה לעולם נאמר **כי נחם ה' ציון** כו', עד **תודה וקול זמרה** היינו כי נוכל להשמיע השמחה בקול גם בחוצות וברחובות וכנזכר לעיל.

footnotes:
¹ משוש כל הארץ ר"ל שכולם שמחים בה. והוא מה שאמרו ז"ל במדרש (ריש תצוה) כתיב בצור צור את אמרת אני כלילת יופי את אמרת אחרים אינם אומרים. כי הנה השמחה השלימה אשר הקב"ה מעניק את הצדיקים נאמר עליה תאות צדיקים אך טוב (משלי י"א, כ"ג) היינו שאין טובתם גורמת רע לשום אדם אבל על ההיפך נאמר תקות רשעים עברה. ובדרך כלל מבואר הדבר במאמר כאשר יגילו בחלקם שלל כי יותר ממה שגוברי המלחמה ישיגו שמחה ישיגו הנופלים חיל ורעדה שבעתים והללו שמחים מטוב לב וכו' ועל זה יסוב מאמר ערבה כל שמחה היינו כי השמחה מעורבת עם הפכה ישמח הנוצח ויתאבל המנוצח וכן הדבר בגניבה וגזילה. והנה אל ב' שמחות האלה נתן הקב"ה ב' מקומות, ירושלים וצור והשמחה השלימה שנאמר עליה שמחתי ושימחתי משכנה בירושלים. ואחר כך כאשר ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ ולא נשארה כי אם שמחה מעורבת על דרך מאמר צוחה על היין בחוצות (ישעיה כ"ד, י"א) היינו שהגזלן שותה יין בשמחה על דרך מאמר ויין ענושים ישתו (עמוס ב', ח') והנגזל עומד כנגדו בקול צוחה ויללה ולשמחה כזאת אין מקום בירושלים ולכן בעת ההיא נבחרת צור להיות בה משכן השמחה. וזהו יען אמרה צור האח נשברה דלתות העמים וכו' אמלאה החרבה רוצה לומר אך אליה נאות השמחה הזאת לשמוח בחורבן הזולת:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:7)

**וזהו** גם כן מאמר **ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה** (ישעיה ל"ה, י'). אשר לכאורה מאמר ונסו כו', הוא למותר, אבל לדברינו יהיה הרצון בו לאמר כי עוד עתידים אנחנו לשמוח בעבור השגת טובות מתחדשות בכל פעם, לא שתהיה השמחה נמשכת מפאת היגון והאנחה שהיה תחלה. וזהו ושמחת עולם על ראשם, היינו שיהיו בשמחה בתמידות, ומבאר ואמר עוד, ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה ומקום השמחה הזאת יהיה בירושלים כימי עולם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:8)

**ונמתיק** הדברים על פי משל לאחד שהיה מתפרנס מן בשורות, היינו כאשר שמע על אחד שמועה טובה היה הולך ובא והגיד לבעלים והיה נותן לו שכרו, לימים שמע על אחד שנפלו לו נכסים הרבה מאבי אשתו שמת, ולא רצה ללכת לאמר כי קודם שיתבשר השמחה מהנכסים שנפלו לו יקדם האבל לאשת חיקו על מות אביה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:9)

**הנמשל** הקב"ה חלק טובה לירושלים אשר אליה ינהרו נהרי נחלי כל שפע וכל ברכה וכל שמחה וממנה יושפע לכל העולם ויבואו להודות שם על טובותיהם ושמחותיהם שהשיגו על ידי המקום הנבחר הזה, אבל כל זה אם סבות השמחה הם רק שמחה לא כן אם השמחה היא מתוך צרה כנזכר לעיל אם כן יהיה מוכרח השמח לסדר הודאתו בספור הצרות שקדמו וזה אין כבוד לירושלים:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:10)

**ומעתה** נעמוד על מאמר **אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדו** (ירמיה ל"א, י"ב), כי הנה כאשר יוציא הקב"ה אותנו משעבוד לגאולה הנה גם אם יתן לנו אחר כך מן הטוב רק כשיעור ההכרחי הלא עם כל זה נשיג שמחה ועונג על העדר השעבוד והגלות. אך ענין זה לא היה בכחו להפיק עונג רק אל הזקנים אשר כבר סבלו צרות רבות ורעות אם כן יחשבו העדר הצרות לשמחה, לא כן הנערים והבחורים שלא טעמו עוד מאומה ממרירות הגלות איה אפוא יטעמו הם ערבות הגאולה ופעולתם. אמנם כאשר הקב"ה יוציאנו מן הגלות ויפליא לעשות אותנו גדולות ונוראות, ויטעימנו מרב טוב הצפון אז יתפעלו גם הבחורים העלומים לשוש ולרנן גם כי לא טעמו מרירות הגלות. לכן יפה אמר אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדו והטעם - והפכתי אבלם לששון היינו (מהיפך אל היפך) מקצה הרע אל קצה הטוב שאין למעלה ממנו:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:11)

**ובזה** יתבארו עוד דברי רז"ל (בילקוט ואתחנן) אמר הקב"ה אני אמרתי מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וכו', עתידים אתם שתאמרו לי מי יתן מציון ישועת ישראל כו' והענין בזה כי הנה כמו שטובות הגוף יש בהן מדרגות חלוקות והם השני סוגים שזכרנו, טובה שלימה בעצמותה וטובה מצד הערך על ידי הצטרפות הרעה שקדמה ודלת מעמדו שהיה בה עד הנה, אשר בעבורה יערב לו המעט מן הטוב לחשבהו לדבר נשגב, כן תדע כי גם הצדק והרשע יהיה לפעמים על ידי הצטרפות, כמו **נח איש צדיק תמים היה בדורותיו** (בראשית ו', ה'). שביארו ז"ל ששקלו לפי הדור ונתקבלו מעשיו לזכות גדול ובאמת אין אנחנו מרויחים בזה כלל כי כמו שמחשבים למעלה מעשינו לטוב לפי הזמן ולפי הדור כן הקב"ה מטיב עמנו בישועות הבלתי נחשבים לטוב רק בערך והצטרפות השעה הקודמת, וכאשר ביארנו למעלה (פרשת תשא על מאמר לך רד וכו') מאמר המשורר ע"ה **אתה נורא אתה ומי יעמוד לפניך מאז אפך** וכו'. **בקום למשפט אלהים להושיע** וכו', עד **נדרו ושלמו לה' אלהיכם** (תהלים ע"ו, ח'-י"ב). והוא כי הקב"ה כמעשה ידינו יתן לנו כי אנחנו מתפארים במעשינו לא באמת ולא בצדקה רק על ידי הצטרפות רשעת הרשעים הגדולים ממנו או בהצטרפות דלות ערכנו ועל דרך מאמר **ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי** (תהלים כ"ה, י"ח) ואם כן רצוננו כי יחשוב הקב"ה מיעוט מעשינו למציאה בערך דלת ערכנו. אולם גם הקב"ה כגמול ידינו ישיב לנו היינו כי ימציא לנו תלאות ואנחנו מחשבים אותם להצלחות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:12)

**והמשורר** ע"ה המליץ הדבר למי שנחרץ עליו משפט קשה מאד, והיינו ומי יעמוד לפניך מאז אפך, ואחר כך משמים השמעת דין הקל מן הראשון ארץ יראה ושקטה וכמו שנתבאר למעלה. וזהו שסיים נדרו ושלמו לה' אלהיכם וכו', משל לאחד שהיה קונה סחורתו כמה שנים במזומן לימים לא השיגה ידו לקחת במזומן והיה מוכרח הסוחר לתת לו בהקפה, אבל לא נתן לו מן הסחורות היפות והטובות רק מן הדלות והגרועות, והוא גם הוא מצד ההכרח קבל אותם בפנים זועפות, אמר לו הסוחר גם אני ידעתי כי לא נכון לפניך סחורות כאלה כי להרויח בהם לא תוכל כי לא תמצא מי שיקח סחורות גרועות כאלה רק אותו שלוקח בהקפה, לכן אין טוב לפניך רק ללוות מעות ולקנות סחורה במזומן ואתן לך סחורה משובחת ותוכל גם אתה למכור אותה בכסף מלא.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:13
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:13](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:13)

**וזהו** ממש מאמר נדרו ושלמו לה' כו', כי אחר שנתברר אלינו שאין אנחנו מרויחים במה שחושבים למעלה דלת צדקותינו לטוב על ידי הצטרפות אחרים אחר אשר גם הקב"ה יגמול אותנו רק בדרך הצטרפות אם כן אין טוב רק נדרו ושלמו כו' במזומן, ונוכל גם אנחנו להשיג טובות אמתיות ומשובחות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:14
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:14](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:14)

**המורם** מדברינו כי עתה כמו שמעשינו דלים ורקים כך ישועתנו היא דלה ואם היו מעשינו טובים על צד השלמות היתה ישועתנו גם כן שלמה. וזה ידוע כי שלימות המעשים כראוי הוא כמו שלימות שהיינו בו במעמד הר סיני שנאמר אז עלינו אני אמרתי אלהים אתם (תהילים פ"ב, ו'). ושלמות ישועתנו היא כאשר יביאנו יתברך לציון בשמחת עולם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:15
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:15](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:15)

**ומעתה** זהו מאמר הילקוט אמר הקב"ה אני אמרתי מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים, לא כמו שהם עתה אשר יראתם ועבודתם היא חשובה רק על ידי הצטרפות ואם כן לא יוכלו להרויח מאומה כי תשועתם לא תהיה גם כן תשועה רק על ידי הצטרפות, ולכן עתידים אתם שתאמרו לי מי יתן מציון ישועת ישראל. היינו כי יקוו תמיד אל ישועה שלמה ואמתית שהיא נעדרת עתה מן אז חדלנו להחשיב מעשינו בשלימות אמתי ואין להם חשיבות רק על ידי הצטרפות, ואם כן כל היום נקוה ונאמר מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל, אמן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:16
[Ohel Ya'akov on Torah, Pekudei 8:16](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Pekudei/r/8:16)

חסלת ספר שמות