## Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach

###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 6:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 6:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/6:1)

**ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה אפס כי עז העם** גו' **ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם גו'** (י"ג, כ"ז-ל"א).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 6:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 6:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/6:2)

**ואחר** ההתווכחות והצעת דברים אשר ביניהם התחיל ענין חדש ויוציאו דבת הארץ גו' הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא גו'. אשר יפלא מאד הלא זהו חסרון היותר גדול מכל ולמה לא אמרו אותו תחלה, הלא מתחלה לא גינו את הארץ בפני עצמה רק אמרו אפס כי עז העם היושב עליה וכמאמר **אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדולות ובצורות בשמים** (דברים א', כ"ח).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 6:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 6:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/6:3)

**ואולי** ענין הויכוח כך היה כי המרגלים אמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו, לא אמרו הלכנו אל הארץ כו', להורות כי באו שמה בטח בשאנן והשקט כבעה"ב הבא אל ביתו אין מחריד לו דבר, וזהו קצת סימן כי נבוא שמה כבעה"ב, וגם זבת חלב ודבש היא, גם זה סימן ולטוב לנו, אפס כי עז העם גו' והערים בצורות. כי משה ע"ה נתן להם סימן בפרזים יושבים גבורים הם סומכים את עצמם על גבורתם, ואם במבצרים המה חלשים, לזה אמרו לפניו שהמה גבורים כבני ענק וגם והערים בצורות, ע"ז השיב להם כלב ואמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה, ר"ל אם אנחנו לא היינו רק י"ב אנשים ועכ"ז ועלינו, כש"כ נעלה כל העדה ביחד. וזהו שהכפיל אחר אשר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל ועל דרך שאמרו אחר כך יהושע וכלב אם חפץ בנו ה' היינו בי"ב אנשים, אם הקב"ה עשה לנו נס בזה שלא השגיחו עלינו ודאי יביאנו אל הארץ ונתנה לנו. ועל זאת השיבו המרגלים לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו ולא תתפלאו עלינו איך עברנו אנחנו ביניהם ולא עשו עמנו מאומה מן הרע, גם זה אינו בדרך נס מה שלא השגיחו עלינו רק לבעבור כי הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא והיו טרודים בקבורת המתים ולא היה להם פנאי להשגיח עלינו. וגם אם יאמרו שזה היה ענין מקרה ואין לקחת מזה אות וסימן רע על היות הארץ ארץ אוכלת ומשכלת כי לא התעכבו שם רק ארבעים יום וא"כ מה זה אות הלא פעמים אף העשיר נראה עני והגבור יהיה חלוש במקרה, ופעמים בהיפך גם העני נראה עשיר כי לוה מאחרים מלבושים וכלים. אמנם דע אם אחד עשה שידוך עם בנו ונסע לראות את הכלה ושלח שליח מיוחד להגיד את בואו על יום ידוע והשיבו לו שיבוא בטח ובא לבית המחותן וראה כי הוא עני כל בני ביתו ערומים ויחפים הלא ודאי כי באמת הוא עני, כי הלא ידע שיבוא המחותן ומדוע לא הכין את עצמו ואי אפשר לומר מקרה הוא כי היה לו להשיב עתה א"א לגמור השידוך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 6:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach 6:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Sh%27lach/r/6:4)

**כן** אחר כי הוא יתברך אמר שלח לך אנשים גו' והיה ברשות הקדוש ב"ה, אמרו המרגלים הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא וא"א לומר מקרה הוא כי היה לו יתברך לעשות שלא יהיה זאת כי הלא צוה בעצמו ללכת, ועל זאת באו יהושע וכלב ויאמרו הארץ אשר עברנו בה לתור אותה, כלומר את אשר יקשה בעיניכם על הארץ (אשר על כן הטעים בעל הטעמים מלת הארץ בטעם מפסיק) הסבה בזאת לאשר עברנו אנחנו בה לתור אותה, ובכוונה עשה הקב"ה כן שלא יתנו לב עלינו אבל טובה הארץ מאד מאד. והמרגלים בעצמם הבינו הדברים כי כן האמת לכן לא הקדימו להשמיע לפניהם חסרון זה אבל הקדימו דברים אמתיים שאין מי יכחיש אותם, כי עז העם והערים בצורות אמנם איש חכם יבין גם את זאת איך נפלה אימתנו עליהם ואיך נמוגו מפנינו אשר גם גבורים כאלה בקשו סתר למו במבצרים ולא בטחו על גבורתם לשבת בערים הפרזים וכמו שנתבאר למעלה: