## Ohel Ya'akov on Torah, Shemot

###### Ohel Ya'akov on Torah, Shemot 10:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Shemot 10:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shemot/r/10:1)

**ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה'** (ד', א').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Shemot 10:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Shemot 10:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shemot/r/10:2)

**ראוי** להבין מה שהכפיל הכתוב דבריו פעמים ושלש במלות שונות כי מאמר והן לא יאמינו לי כולל שארית המאמר כולו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Shemot 10:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Shemot 10:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shemot/r/10:3)

**ולבוא** אל באור הדברים נקדים מאמרם ז"ל שאמר רב קטינא מי ידע אובא טמי' האי גוהא מהו אמר לו אמאי לא ידענא בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם, מוריד שתי דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו והיינו גוהא, אמר רב קטינא אובא טמיא כדיב הוא ומיליה כדיבין (ברכות נ"ט, א'). דע כי השקר יש במינו שני סוגים כמו אם יאמר אדם שראה ארי בדרך אפשר שיהיה הענין שקר על שני פנים, או שלא ראה כלל והוא בעצמו יודע בלבו כי שקר בפיו, או שהיה רואה כלב או דבר אחר וחשב שהוא ארי, ועל אופן כזה לא יהיה ספורו לשקר רק הוא שקר באמתתו כי לא ראה מה שהוא חושב ועיניו הטעו אותו. ואלו השני פנים היו אצל אובא טמיא, שאמר בשעה שהקב"ה זוכר את בניו שרויים בצער כו', והבין רב קטינא שגם הוא אין בלבו כמו שהוא אומר בפיו ואין דעתו מכרעת אותו להחשיב את ישראל כל כך ולהגדיל מעלתם בעיני ה' רק שהוא מגזם דבריו לפני רב קטינא כדי להחניפו לומר לו דבר הטוב לפניו ומה שהוא רוצה בו. וזהו שאמר אובא טמיא כדיב פירש שאומר דבר לא מלבו, ומלבד זה ומיליה כדיבין פירש כי גם גוף הענין הוא שקר. ומעתה דע לך מה שכתב רבינו סעדיה גאון ז"ל כי נבואת שקר תהיה גם כן באלו שני פנים, או שהזיד הנביא להמציא דבר שקר מלבו או שעיניו הטעו אותו וראה ולא ידע מה שהוא רואה לאמתתו.¹ וכדברי הנביא ע"ה **מחזה שוא חזיתם** (יחזקאל י"ג, ז'). וזה ענין כל נביאי הבעל הנזכרים בדברי הנביאים וביותר בצדקיה בן כנענה שאמר **ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם** (מלכים א', כ"ב, י"א), וברז"ל: מאי הוה ליה למעבד רוח נביות אטעיתיה דכתיב **ויאמר מי יפתה את אחאב כו'** (שם פסוק כ'), ותירצו הוה ליה למבדק כו' (סנהדרין פ"ט, א'), ועל כן כתב הוא ז"ל שהנביא בבוא אליו הנבואה מאת ה' לא היה רשאי להאמין ולקבל הנבואה בלתי בבוא לו מופת עם הדבור כמו שנאמר **משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו, קוראים אל ה' והוא יענם, בעמוד ענן ידבר אליהם** (תהלים צ"ט, ו') כי הענן היה דבר ידוע להם על התגלות כבודו יתברך וכל מקום שהענן שם שם השכינה שורה, וגם רבותינו ז"ל אמרו במדרש: וירא מלאך ה' ר' יוחנן אמר זה מיכאל רבי חנינא אומר זה גבריאל, ר' יוסי הארוך בכל מקום שהיו רואים אותו היו אומרים שם רבינו הקדוש, כך כל מקום שמיכאל נראה שם הוא כבוד השכינה (פרשה ב', ה'), ומכלל הדברים תדע אשר קריאת המלאך בכל מקום קודמת למאמר ה' אל הנביא הוא אך לתת מופת בלב הנביא כי השם מדבר עמו ולא אחר.

footnotes:
¹ מה שכתב ר' סעדיה גאון ז"ל על נבואת שקר. וזהו שאמר הנביא יען דברכם שוא וחזיתם כזב (יחזקאל י"ג) הנה כלל בדבריו ב' הסוגים האמורים בפנים אשר מהם שבודים שקר מלבם וזהו יען דברכם שוא ומהם אשר עיניהם יחזו שקר וזהו וחזיתם כזב. וזהו ג"כ מ"ש (ירמיה י"ד) ויאמר ה' אלי שקר הנביאים נבאים בשמי כו' ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואליל ותרמית לבם המה מתנבאים לכם כלומר כי מתחלה עיייהם הטעו אותם וחזו חזות שקר ואחר הרגלם בזה ברו עוד דברים מלבם. וזהו ותרמית לבם המה מתנבאים לכם וזהו ג"כ מ"ש (יחזקאל שם) הלא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם כלל בזה ג"כ ב' הסוגים וכנ"ל:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Shemot 10:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Shemot 10:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shemot/r/10:4)

**וזהו** שאמר משה לפני ה' והן לא יאמינו לי רצה לומר שיחשדו אותי שאני בודה שקר מלבי, השני ולא ישמעו בקולי כי יאמרו כו', כלומר גם אם יאמינו בי שאיני משקר עם כל זה לא ישמעו בקולי כי יחושו פן טעיתי והנבואה באה מסטרא אחרא, וזהו כי יאמרו לא נראה אליך ה' כלומר אמת הדבר כי נראה אליו אבל לא ה'.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Shemot 10:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Shemot 10:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shemot/r/10:5)

**ומעתה** יתכן גם כן מה שהוצרך משה ע"ה לשני מופתים אחד למען יאמינו בו שלא בדה הדבר מלבו וזה יבחן על ידי מופת התהפכות המטה לנחש, כי כשם שאין יכולת ביד האדם לעשות התהפכות כזה מעצמו כן הדברים אשר דבר לא בדה מלבו. והמופת השני לאמת הדבר שהנבואה באה מאת ה' ולא מצד אחר והוא מופת עונש הצרעת שהשיג על אמרו לשון הרע על ישראל שהוא מופת גדול והוראה עצומה שאין הדבר מסטרא אחרא כי אם מאת ה' האוהב את עמו ישראל ודן את דיניהם: