## Ohel Ya'akov on Torah, Shmini

###### Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shmini/r/12:1)

**וידבר ה' אל אהרן לאמר יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם אל אהל מועד** כו' (י', ח'-ט').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shmini/r/12:2)

**ראוי** לקרב אל השכל למה נאסר יין ושכר דוקא בעת בואם אל אהל מועד, ונקדים מאמר חז"ל במדרש (סוף פקודי) כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים וכל שמבקש לחשוב הולך לשם, למה? שלא יחשוב בירושלים ויצטער לפי שנקראת משוש כל הארץ.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shmini/r/12:3)

**והדבר** צריך טעם מה בכך אם יצא לחוץ אחר אשר הצער השיגו אם בירושלים או במקום אחר, ואחר שהיא נקראת משוש כל הארץ ראוי היה שתגין על האדם שלא יזדמן צער אל האדם כל מאומה יהיה תוך ירושלים או חוץ לירושלים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shmini/r/12:4)

**והנראה** כי זה הוא על דרך שמצאנו ראינו בדברי רז"ל: לך רד כי שחת עמך, משל למלך שהיה לו כרם ומסרו לאריס כד הוה עביד חמר טב הוה אמר מה טב חמרא דכרמי, וכד הוה עביד חמר ביש אמר מה ביש תמרא דאריסי, כך בתחילה אמר הקב"ה והוצא את עמי בני ישראל כו', וכיון שעשו אותה מעשה מה כתיב לך רד כי שחת עמך, אמר משה בין חטאי בין זכאי דידך אינון, למה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים (ילקוט כי תשא). וגם מאמר זה אומר הבינני להעמידו על אופן נכון שיהיה ראוי לעשות כך לייחס את הכרם פעם אל הבעלים ופעם אל האריס.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shmini/r/12:5)

**והנראה** כי כל הדברים ההווים בעולם שלמותם וחשיבותם, ולהיפך גריעותם ופחיתותם יהיה לסבת ב' דברים, א'. מסבת הזריעה וההשרשה, ב'. מצד ההשגחה והשמירה כמו שעינינו רואות בהמולידים, כאשר האב או האם חלשים יולידו תולדה חלושה, ואם המה בריאים וחזקים כאיש גבורתם יתקיים בהם מאמר **גבור בארץ יהיה זרעו** (תהילים קי"ב, ב'). והתנאי הב' להתמיד ההשגחה על התולדה לשמור את גידולו, לגדלו ולנהלו במאכלו ומשתהו וכל צרכו כראוי, אז יתגדל בטוב, וכאשר יהיה נעזב מהשגחת האומן והמגדל אז גם אם מצד התולדה היה בריא ושלם, אבל בהעדר השגחה ושמירת השומר יפסיד כחותיו עד יתום חייהו. וכן המשפט גם בהצומח כי שלמות הכרם תלוי בב' תנאים אלה שזכרנו, א'. שיהיה הזרע טובה ובריאה שתהיה הנטיעה דשנה ורעננה, כי אך עי"ז יש תקוה שיהיה מהם כרם משובח, ב'. שיהיה מסור ביד שומר נאמן שישגיח עליו לכל משמרת שלמותו, וא"כ מי שהיה לו כרם טוב ומשובח ומסרו ליד אריס והיין רע זה עדות נאמנה על חסרון האריס כי העלים עיניו ולא נהג עם הכרם במשפט הראוי, להספיק לו מה שהוא צריך ומה שמחוייב לעשות לו לא עשה. כן הדבר בו יתברך כי הקב"ה כבר אמר ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת, כי הזריעה והשורש זרע ברוכי ה' המה, וא"כ ישרים דרכי ה' כי כאשר ימצא התירוש באשכול והיין הוא טוב הוא קורא אותו על שמו כרמי שלי לפני, כי מסבת חשיבות הזרע אשר זרע ואשר נטע יעשה פירות טובות כאלה לכן אמר והוצא את עמי בני ישראל כו', ואח"כ כאשר עשו אותה מעשה הקב"ה מתנצל לאמר שאין זה מסבתי כי אני עשיתי אל הכרם כל התנאים הצריכים אל שלמות הזריעה בלתי כי נתקלקלו מסבת האריס כי רוע הנהגתו עם הכרם היה סבה להפסד הפירות, לכן אמר יתברך למשה לך רד כי שחת עמך. עמך הם ולא עמי. ועל זאת השיב משה בין חטאי בין זכאי דידך אינון למה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים, והיתה כוונתו בזה אל מה שמצאנו במקום אחר: מה ראה להזכיר כאן יציאת מצרים אלא אמר משה רבון העולם לא ממצרים הוצאתם שהיו כלם עובדי טלאים, משל לחכם שפתח לבנו חנות של בושם בשוק של זונות כו' עד אף משה אמר כן דע מהיכן הוצאת אותם (שמות רבה פרשה מ"ג, ט' בשנוי לשון).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shmini/r/12:6)

**ומעתה** גם ענין ירושלים עיר הקודש כך הוא כי ירושלים הבנויה להיות משוש כל הארץ וכל ההשפעות יבואו אך מסבתה כמאמר שבחי ירושלים את ה' כו' ברך בניך בקרבך כו' וכמו שנתבאר למעלה באורך (פ' תולדות על מאמר ויתן לך אלהים מטל השמים כו') ומי שהוא משיג רעה הנה הוא עצמו מסבת רוע מפעליו המשיך עליו הרע ממקור הרע והביאו על עצמו, ואין חלק לירושלים בהגעת הרעה לאדם וא"כ מה לה לירושלים שישב ויצטער בתוכה לכך היה מחוייב לצאת לחוץ ולהצטער.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shmini/r/12:7)

**כן** וכן המקדש והיין המה שני הפכים, כי המקדש כחו רב למלאות שמחה אל כל לב כמאמר **שמחתי באומרים לי בית ה' נלך** (תהילים קכ"ב, א') והיין נברא רק בעבור לנחם בו אבלים אל מי שהגיעו רעה לא יוכל שאת אותה כמאמר **תנו שכר לאובד ויין למרי נפש** (משלי ל"א, ו') וא"כ אותו שהולך אל המקדש אשר שם מקור השמחה השלמה האמתית משוש כל הארץ מה לו אז לשתות יין. והדמיון בזה לשני הולכי דרכים פגעו זה את זה אחד היה רופא והשני היה נחתום, ושניהם הלכו לתור בארץ לבקש להם מקום לפרנסתם ויהי כי נועדו יחדיו ויאמר הרופא אל הנחתום הלא כבר נאמר טובים השנים מן האחד, עתה נלכה נא יחד ונבקש לנו מקום נאות לפרנסתנו. אמר הנחתום אל הרופא מה לי ולך ללכת יחד כי אתה תבקש למצוא עיר מלאה חולים אנשים מוטלים על ערש דוי הצריכים לרופא ולרפואות, ואני מבקש עיר מלאה אנשים בריאים וחזקים כראי מוצק שיבלו ימיהם באכילה ושתיה, ואני אעשה לפניהם מאכלים יקרים ותהיה מלאכתי מתברכת בהם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Shmini 12:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Shmini/r/12:8)

**הנמשל** המקדש והיין הנה מקומו של זה אין מקומו של זה וכמו שאמרנו לכן יפה אמר יין ושכר אל תשת כו' בבואכם אל אהל מועד כי היין לא נברא כ"א למרי נפש אל מי שאין תרופה למכתו, והמקדש הוא בהיפך מקור השמחה ומשוש כל הארץ כמאמר **כל תפלה כל תחנה** כו' **ואתה תשמע השמים** כו' (מלכים א', ח', ל"ח) א"כ מקום היין ופעולתו הוא היפך פעולת המקדש ואין ב' הפכים ראויים להיות בנושא אחד.¹ (ועי' בזה עוד בקול יעקב על מאמר כטוב לב המלך ביין שם כתבנו משל אחר על מאמר זה. ועי' עוד מה שכתבנו שם במגלת קהלת על מאמר לשחוק אמרתי מהולל כו' ובמדרש אלו בתי טרטיאות ולשמחה מה זו עושה מה טיבן של ת"ח ליכנס לשם):

footnotes:
¹ ועד"ז עצמו השיב שמואל אל שאול החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה' הנה שמוע מזבח טוב כו' (שמואל א' ט"ו, כ"ב). כי שאול סיפר לו הקימותי את דבר ה', ומה קול הצאן כו' אשר חמל העם כו' למען זבוח לה' אלהיך, אמר לו שמואל ראה כי דבריך סותרים זה את זה כי אם שמעת בקול ה' למה לך זבחים החפץ לה' בזבחים כשמוע בקול ה', ואם באמת היית שומע בקולו למה לך לבקש כפרה בזבחים: