## Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/13:1)

**בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך** (ד', ל').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/13:2)

**באור** המאמר נראה על דרך מה שאמר דוד המלך ע"ה **חנני ה' כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו** (תהלים ל"א, י'-י"א). גם מאמר **אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד** כו' **ואתה ידעת נתיבתי באורח זו אהלך** כו' **הבט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני** כו' (שם קמ"ב, ג'-ה').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/13:3)

**דע** כי היסורים מסוגלים לאחד מב' דברים, פעם המה מכוונים מאתו יתברך למרק עונותינו כאמרם ז"ל מה מלח ממתק הבשר אף יסורים ממרקין עונותיו של אדם (ברכות ח') ופעם המה מכוונים להכריח אותנו שנתפלל ונבקש רחמים להשיבנו לירושלים לקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ. ולבחון הדבר יהיה לנו לאות ולמופת כי אם הקב"ה מייסר אותנו כעונש אחד כמו רעב לבד או חרב לבד וכדומה מהצרות נוכל לדון עליה שהכוונה בה להצילנו על ידה מדינה של גיהנם, לא כן אם צרות רבות סבבונו כמו רעב וחרב ודבר רח"ל ושארי צרות כלם נקבצו באו יחדו זה הוא אות ומופת כי הקב"ה בא להעיר את לבבנו לבקש רחמים להשיבנו אל ירושלים. ממש על דרך אחד רודף אחרי עבדו שברח ממנו אם יבוא עליו כנגדו ויאבה לתפוש בו ולעכב לו הדרך הכי בעבור כן ילך וישוב לביתו הלא חלקת השדה לפניו להטות על ימין או על שמאל בלתי כאשר תבוא ותסובבהו מג' רוחותיו עד שלא יהיה דרך לנטות ימין ושמאל אז בהכרח יחזור למקומו. כך הקב"ה להכריח אותנו לשוב אל מקומנו הוא משלח עלינו צרות רבות ורעות מקיפות עלינו מכל עבר ומכל פנה עד אין דרך עוד לנטות ימין ושמאל אז בהכרח **ציון ישאלו דרך הנה פניהם** (ירמיה נ', ה') זה שאמר אלינו רועה הנאמן ע"ה בצר לך ר"ל בעת אשר המקום יהיה צר לך מלנטות ימין ושמאל ומצאוך כל הדברים האלה תדע ותבחין כי אין כוונת ה' יתברך כ"א ושבת עד ה' אלהיך כענין מאמר **ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך** (דברים כ"ח, מ"ה) שלא יהיה לך מקום לנוס מהם. וזה מאמר צרות רבות סבבונו קראנוך ה' אלהינו להצילנו מהם, אבל עיקר הכוונה בהם לעורר אותנו על בקשה אחרת היותר יקרה:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/13:4)

**עוד** נראה בזה על דרך מה שאנחנו רואים בהמוכרים פירות בשוק יש להם מדות ידועות אל תפוחים בעד גדול ובעד אגוזים מדה אחרת, וכדומה לכל מין מדה משוערת, ומשפט המוכר הזה בפנות ערב ונשאר לו מעט מכל מין אז הוא כולל כלם יחד אל כלי אחד, ב' תפוחים ג' אגוזים ודומיהם ומוכר אל תינוק הבא תחלה בזול כדי להריק הכלים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/13:5)

**הנמשל** כבר ידענו כי הקב"ה יודע עתיו ורגעיו עד כי יש זמן לכל צרה וצרה כמאמר **לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים** (קהלת ג', א') וכאמרם ז"ל ולא עוד אלא שמטריחים אותי לידע איזה גזירה כו' (שבת קמ"ה, ב'). ולכן מבשר לנו משה רבינו ע"ה ואמר בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה כלומר בראותך כי הצרות באות מעורבות כלולות ומשותפות או תדע ושבת עד ה' אלהיך, וזהו באחרית הימים כלו' אז כביכול הקב"ה מריק כל הכלים אז ושבת עד ה' אלהיך והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/13:6)

**ופעם** אמרנו על דרך מוסר קודם ראש השנה בהספד שני ת"ח שמתו ביום אחד כי שלמה המלך ע"ה אמר **אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע** (קהלת ח', י"א). הכתוב בא להביננו איך לא נירא מאימת הדין שלמעלה וכמה יגדל מורא ופחד דינו ומשפטו של בו"ד, לזה השיב ואמר כי הנידון לפני בו"ד אם יתחייב בדינו הלא מיד נראה לעין כל סימני הדין אשר דנוהו השופטים, כי הלא יתנוהו בבית האסורים ולימים מספר יוציאוהו ויגמרו דינו ויעשו בו או חרב או חנק, וכל הרואים את דינו והשומעים את משפטו ישמעו וייראו יפחדו וירעדו. לא כן משפטי ה' יתברך אם אמנם לא אחד בהם שלא יצא דינם ביום הדין עכ"ז ביום הדין עצמו כולם שוים כאחד כטוב כחוטא, כזכאי כחייב, אין שום סימן בהם וכולם ילכו לאהליהם שמחים וטובי לב, ואם כי באמצע השנה יראו באחד דין אשר דנו אותו בר"ה ויפחדו וישימו לב עכ"ז באמצע השנה אין הזמן גורם כ"כ אל ההתעוררות כאשר בימי הדין, ובטרם יגיעו ימי הדין הלא בין כך ובין כך כבר נשכחו הדברים מליבו ויהיה ר"ה והוא יעמוד בבהכנ"ס בלא מורא ובלא פחד. וזהו אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה ע"כ מלא לב בני האדם בהם לעשות רע, אבל כל זה יתכן על המקרים העוברים באמצע השנה, אבל אם יפגע דינו של הנידון באחרית השנה אשר משפטו ודאי יצא בר"ה של אשתקד אז ודאי ייראו כל אדם ויגידו פועל אלהים כו'. וזהו בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/13:7)

**ונשאתי** על זה משל לסוחר גדול היה לו ב' משולחים אחד היה נוסע ללייפציג לקנות משם סחורה, ואחד שהיה נוסע עם הסחורות למכור בעיירות, ומעולם לא ראו המשולחים זה את זה והיה זה מביא סחורות רעות והיה קשה על המשולח השני למכור אותם, ולהוכיח אותו על פניו לא היה יכול כי לא השיגו כל הימים, פעם אחד פגעו זה בזה התחיל להוכיח אותו על שהוא בוחר סחורות פחותות כאלה והוציא אותם מאמתחתו והניח אותם לפניו לאמר איה עיניך ואיה הבחנתך איך לקחת סחורות כאלה אל ידיך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/13:8)

**הנמשל** כי אם היה האדם מעלה על לבו הצרות העוברות עליו באמצע השנה אשר כלם באו לידו ביום ר"ה ודאי היה ירא וחרד על נפשו והיה נותן לב להתבונן על הימים הבאים, רק השכחה עולה ביניהם היינו בין יום הדין ובין הזמן שנתקיים הדין אבל אם יקרה מעשה הדין וקיומו באחרית השנה הלא הוא ממש כמו המשולחים הנ"ל שפגעו זה את זה פנים אל פנים:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/13:9)

**עוד** באור ע"ז כי משה רבינו ע"ה מסר סימן לישראל על זמן שיצעקו אל ה' לכלכלם לחם רעבונם ולא ישיגו מבוקשם ויבואו עי"כ להרהר ח"ו אחר מדותיו של הקב"ה כי הלא הוא שומע תפלות כל פה, ע"ז בא ואמר בצר לך כו' ושבת כו'. והוא על דרך שר גדול אשר בנו חטא עליו חטאה גדולה, ומפני ההכרח גרש אותו אביו אל ארץ אחרת למרחקים, ויען כי רחמי האב גדולים מאד על בנו באיזה פנים שיהיה, היה האב שולח לו ביודעים ובלא יודעים מתן בסתר כדי שלא ימות ברעב היה שולח לו בכל שבוע או בכל חודש מספר ידוע שיוכל לכלכל את רעבון נפשו, ויהי כי ארכו הימים והשר הולך בפנים זועפות כי נעצב אל בנו ולכתוב אליו שיבוא לביתו אין זה מדרך הכבוד איך אחר מעשים מגונים שעשה לו בנו ילך עוד אביו ויפייס אותו, והיה הולך במר לבו ונאכל חצי בשרו ויקרב אליו אחד מהשרים היושבים לפניו ויאמר לו אדוני אני מכיר בך ואני יודע את אשר בנפשך כי יש לך געגועים על בנך ולכתוב אליו אגרת אין זה נאות אל כבודך, אבל שמע נא איעצך והנער יבוא מעצמו גם אם לא תכתוב אליו דבר, לאמר הלא נפשי יודעת מאד כי פרנסת בנך בימים האלה ודאי רק מידך היא גם כי לא תגלה זאת לעיני אנשים עכ"ז הדבר מובן כי מאין הוא חי, לכן כל עוד אשר ארוחת שלחנו לפניו הוא יושב שמה וסובל עלבונו, עתה השב נא ידך אל חיקך ולא תשלח לו מהיום דבר על פרנסה וכאשר לא ימצא תחת ידו בהכרח יכניע לבבו הערל ויבוא אליך ויפייס אותך להשיבו על שולחנך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/13:10)

**הנמשל** כי בעת החורבן גברה מידת הדין עלינו עד כי נתקיים בנו מאמר **שלח מעל פני ויצאו** (ירמיה ט"ו, א') ונתרחקנו מעל אדמתנו ואבינו שבשמים הלא רחמיו מרובים ובכל צרתנו לו צר ובהכרח גם היום הוא מכלכל אותנו ונותן לנו די מחיתנו, גם אם לא בסבות קרובות הנה הוא בסבות רחוקות, ועכ"פ הוא מפרנס אותנו שלא נמות ברעב ח"ו. אמנם עתה בראותנו כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב עניים ואביונים מבקשים לחם ואין אין זאת כי אם געגועים של אבינו שבשמים גדולים מאד כמאמר מה לו לאב שהגלה את בניו (ברכות ג') ושיבוא הקב"ה ויפייס אותנו אחר המעשים ואחר הנאצות הגדולות אשר עשינו לפניו זה ענין בלתי נאות, לכן אין עצה אחרת רק זאת שהוא פוסק מלשלוח לנו מחיתנו למען נתעורר אנחנו לקום לבוא אל מלכנו יתברך להתחנן לו להשיבנו אל מעון מקדשו. וזהו בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה כו' ודאי יש לו יתברך געגועים גדולים על בניו, ושבת עד ה' אלהיך והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 13:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/13:11)

**והמופת** הזה שאמרנו מצאנו אותו ג"כ במדרש (ילקוט תהלים ג') דוד המלך ע"ה אמר ה' פעמים קומה ה', אמר לו הקב"ה דוד בני אפילו אתה מקימני אלף פעמים איני קם ואימתי אני קם כשאראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים, הדא הוא דכתיב משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' (רמז תרכ"ז). ממש כדברי המשל שזכרו ז"ל על בנין המשכן למלך שהלך מביתו והעם מצפים על בואו ואימתי הם יודעים שיבוא בקרוב כשהם מכבדים את ביתו ואת אפריון שלו והוא מעלה אבק ידעו הכל כי בקרוב יבוא. כן ממש בראותנו עניים נשדדים ואביונים נאנקים תדע ובחנת כי קרוב יום בואו, לכן מכבדים ומטהרים מקום תחנותו כמאמר אשכון את דכא כו':