## Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/25:1)

ובילקוט (במקומו): **מי יתן והיה לבבם זה להם** כו' שני פעמים כתוב בספר תהלים **מי יתן מציון ישועת ישראל** וכו' (תהלים י"ד, ז') ובספר שני **מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב אלהים שבות עמו** כו' (שם נ"ג, ז') הרב אמר מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כו' והתלמיד אמר מי יתן כל עם ה' נביאים (רמז תתל"א).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/25:2)

**באור** זה כי הנה מצאנו דבריהם ז"ל במדרש על מאמר ישקני מנשיקות פיהו שחזרו ישראל ממה שאמרו דבר אתה עמם ונשמעה, כי אמרו משה בשר ודם עובר, אף תלמודו עובר מיד חזרו באו להם אל משה, אמרו לו משה רבינו הלואי יגלה אלינו פעם שני הלואי ישקני מנשיקות פיהו. וזהו מאמר התלמיד מי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' בעצמו את רוחו עליהם, והרב אמר מי יתן והיה לבבם זה להם כו' לא שיבקשו עוד גדולות כאלה כי אם מי יתן שיהיו נשארים עומדים על בחינה שהם עתה. ועל שניהם אמר דוד המאמרים הנ"ל תחלה אמר מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' הוי' שבות עמו הוא נגד מאמר משה רבינו ע"ה מי יתן כל עם ה' נביאים. ואח"כ אמר מי יתן מציון ישועות ישראל בשוב אלהים שבות עמו לאמר גם כי יהיו נדונים ביסורים לא יהיו נדונים כי אם ע"פ סנהדרין ומציון תצא תורת דינם, כמאמר **קול ה' לעיר יקרא** (מיכה ו', ט') כלומר כאשר הקב"ה מנהיג את ישראל ע"י הקול וע"י הנבואה אז מיוחד לזה עיר מיוחדת ונודעת כמאמר **עיר עז לנו** (ישעיה כ"ו, א') **ירושלים הבנויה כעיר** כו' (תהלים קכ"ב, א').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/25:3)

**ועל** הנהגתנו אשר בזמן החורבן אמר אחר כך שמעו מטה ומי יעדה, תאר את היסורים ע"ש מטה כנאמר אצל פרעה קח את מטך. ובמדרש: (שמות רבה ג') **בדברים לא יוסר עבד** (משלי כ"ט, י"ט) מה עושים לעבד רודים אותו במקל, ואמר בזה אם אין רצונכם לשמוע בקולי שתהיה הנהגתכם ע"י הקול ותצטרכו להתנהג ע"י יסורים עכ"פ שמעו מטה ומי יעדה היינו מי הוא שסיבב עליכם כן. וזהו מאמר המדרש (ריש עקב) אמר הקב"ה הכל מוכן לעשות תשובה ואני דורך גיתה של אדום בעקב רגלי, אימתי והיה עקב תשמעון כלומר כי כאשר נשוב אל מעמדנו הראשון לעבוד את ה' מצד שמיעת קולו כמ"ש והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם כו' לא מחמת יסורים אז על אדום אשליך נעלי כמאמר **לו עמי שומע לי** כו' **אז כמעט אויביהם אכניע** כו' (תהלים פ"א, י"ד-ט"ו).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/25:4)

**עוד** אחשוב בכוונת מאמר הילקוט כי הנה מה שאמרו ישראל דבר אתה עמנו ונשמעה ולא רצו לשמוע מפי ה' יתברך בעצמו כי הרגישו בעצמם ובמדרגתם כי אינם ביכולת לסבול שמיעת הוד קולו יתברך. אבל הקב"ה היה רצונו שיבטחו בו ויתן להם כח לשמוע הדברים כי אין מעצור לה' להושיע והם לא רצו לסמוך על מה שהוא למעלה מכח הטבע.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/25:5)

**מעתה** ימתק המאמר כדבש למתוק משל לעשיר שהיה בנו סמוך על שלחנו של עצמו והיה מתפרנס מיגיעו ולא רצה ליהנות משל אביו מאומה, והגיעו הימים שהתחתן האיש הזה עם קצין אחד ולא היה סיפק בידו למלאות ההתחייבות שהבטיח וביקש את פני אביו שישתדל לדבר עם מחותנו לבטל ההתקשרות כי אין בכחו להתקשר עם קצין בעם עד כי התקשר אח"כ עם איש אחד והתחייב רק מקצת ממה שהבטיח אל הראשון, ולימים ירד עוד ממעמדו עשר מדרגות ולא היה ידו משגת גם להשלים התחייבות אשר אל השידוך הזה אז בהכרח הסיר מסוה הבושה מעל פניו ויבקש מאת אביו שיעזור לו וימלא ידו לשלם ההתחייבות, ויאמר אליו אביו הסכלת עשה כי אחר אשר אתה צריך לקבל טובה מאביך טוב טוב היה לך לבקש את פני בעת שידוכים הראשונים כי אין מעצור לי להושיעך בכל משאלותיך רק אתה רצית להסתפק משלך הלא עתה ראה כי גם על המעט הזה אין ידך משגת.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/25:6)

**הנמשל** הקב"ה אמר מי יתן והיה לבבם זה להם כו' מחמת שלא רצו לסמוך עצמם על עזר מהקב"ה שהיא למעלה מן הבחירה וייטב בעיני ה', כי טוב מעט בכוונה כפי כחם וכפי בחירתם וזהו הטיבו כל אשר דברו, אבל בתנאי מי יתן והיה לבבם זה להם שיתקיים כן כל הימים שלא לסמוך על הנס, אבל הלא לא יהיה כן כ"א עתידים הם עד כי גם המעט לא תמצא ידם ויבקשו מהקב"ה שיעזור להם, כמאמר מי יתן מציון ישועת ישראל כו', וא"כ אחר אשר תבקש ישועת אביך טוב היה לך לבקש מתחלה להושיענו לשמוע את הוד קולו והיינו מרויחים סגולה היותר גדולה ויותר יקרה מאשר עתה:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/25:7)

**עוד** יתכן בזה על דרך שאמר המשורר ע"ה **צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים כן בקודש חזיתיך לראות עזך וכבודך** (תהלים ס"ג, ב'-ג'). ונבין תחלה מאמר **אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי** (תהלים כ"ב, ב') באור זה כי הנה אנחנו היינו יכולים לתלות העדר קבלת תהלותינו בסבת דלות מעשינו, אכן כאשר אנחנו רואים כי גם אחר התפלה אין בידינו מאומה, וכבר מובטחים אנחנו על התפלה אם אינה עושה כולה היא עושה מחצה וא"כ היה מהראוי שתהיה התשועה קרובה עכ"פ אחר התפלה יותר ממה שהיה קודם התפלה. למשל מי שהוא עתה חולה ויתפלל שישיג רפואה ותפלתו תעשה מחצה א"כ הוא קרוב יותר אל הבריאות ממה שהיה קודם תפלתו, לא כן אם תפלתו לא פעלה דבר הוא רחוק אחר התפלה כמו שהיה קודם התפלה ומה גם אם עוד נתקיים בו מאמר בערב תאמר מי יתן בוקר וכאמרם ז"ל מיום שחרב בית המקדש אין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו (סוטה מ"ט א') וזהו שהתפלא אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי, כלומר גם אחר שאגתי ותפלתי רחוקה ישועתי ולא נתקרבה כל מאומה, ועוד בהיפך כי אח"כ נתרחקה יותר. אבל התשובה ע"ז על דרך בן עשיר שהיה אביו מספיק לו כל צרכו ולימים נתאוה להתפרנס ממעשי ידיו והתחיל לסחור למרחקים ולבקש פרנסתו, והאב לא היה בידו למחות כי לא סר אל משמעתו, ולא ארכו לו הימים עד כי עקר דירתו מבית אביו וילך אל ארץ ולמדינה רחוקה, והאב היה מתאונן מאד על בנו שנתרחק ממנו, כי מה שעשועי האב אם לא בבניו, ויבואו אוהביו לנחמו ולדבר על לבו, וימאן ויאמר אין לי תנחומים אחרים כ"א כאשר תאמרו לי שאין לו פרנסה במקום שהוא שם אז בהכרח יבוא אלי, אבל חלפו ועברו שנים הרבה והיה מתפרנס משלו רק מה שלא היה יכול להשיג כמו מלבוש נאה ותכשיטים היה כותב לאביו, והאב בהכרח שלח לו כל חפצו, ויהי כי הקיפו הימים ונעדרה ממנו פרנסתו מכל וכל ולא השיג גם לחם רעבונו כתב אגרת לאביו אשר מהיום ישלח לו פרנסתו בשלמות, השיב לו ואמר בני יקירי דע כי ע"ז היו עיני צופיות ע"ז הייתי מצפה לאמר מתי תכלה הפרנסה ממך למען תשוב אלי ואשתעשע עמך, ואחר שזכיתי לכך למה אשלח לך פרנסתך למרחקים אם רצונך להתפרנס משלי שוב אלי ויהיה לפניך כל כבוד ביתי כל עשרי וסגולתי.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/25:8)

**הנמשל** מובן מאליו כי כבר נאמר **כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים** כו' (ירמיה ב', י"ג) היינו כי בחרו להתפרנס ע"י אמצעות הטבע והמזלות וכן עשה להם כמאמר **כי נטשת עמך בית יעקב כי מלאו מקדם** כו' (ישעיה ב', ו') והקב"ה כביכול מקונן ע"ז בכל יום כמאמרם ז"ל ועל כל משמר ומשמר הקב"ה שואג כו' מה לו לאב שהגלה את בניו (ברכות ג').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/25:9)

**ועוד** אמרו (בילקוט תהלים ג'): אמר הקב"ה לדוד, דוד בני אפילו אתה מקימני כמה פעמים איני קם, ואימתי אני קם לכשאראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים, שנאמר **משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום** כו' (תהילים י"ב, ו'). והוא ממש מה שאמרנו שהקב"ה מצפה עד עת שיעדר סבת הפרנסה מישראל ובע"כ יתעוררו ויתנו לב לשוב אל אביהם יתברך להתפרנס מאוצרו הטוב מבלי סבות טבעיות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Vaetchanan 25:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vaetchanan/r/25:10)

**וזהו** מאמר הכנסת ישראל צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים, היינו מקום שאין בו שום סבה טבעיית, והקב"ה משיב מה לכם לבקש להושיט לכם פרנסתי לארץ מרחקים אחר שאין סבה טבעיית כ"א לזון אתכם בדרך נס, מוטב שובו אלי לא"י באשר שם מקום השפע כי שם צוה ה' את הברכה ותהיו אוכלים מן השלחן אשר לפני ה'. ולכן הקב"ה מונע בקשתנו כי אין חפץ אל האב לפרנס את בנו במרחקים רק שנהיה קרובים אל ה' אלהינו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, וזהו עתידים אתם שתאמרו מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל (ועי' עוד מה שכתבנו על מאמר זה סוף פרשת פקודי):