## Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi 2:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi 2:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayechi/r/2:1)

**ויקרא לבנו ליסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת** כו' (מ"ז, כ"ט)¹

footnotes:
¹ על דרך הפשט יש מקום לומר בבאור ועשית עמדי חסד ואמת על דרך שכתב רש"י ז"ל על מאמר גר ותושב אנכי עמכם אם תרצו הריני גר ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין, על דרך זה אמר לו יעקב אם תרצה תעשה עמדי חסד ואם לאו עשה עמדי בדין כי בני אתה ומצות כבוד אב עליך:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi 2:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi 2:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayechi/r/2:2)

**הנה** מכבר העירו רבותינו ז"ל במדרש וכי יש חסד של שקר, אלא חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת.¹ ולנו העיר ה' דרך קרוב בזה בהקדים מאמר הכתוב **תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם** (מיכה ז', כ'). הנה גם במאמר הזה יש להעיר על כפלי הדברים במלות שונות מחסד לאמת.

footnotes:
¹ הנה רבותינו ז"ל סתמו דבריהם ולא נתנו טעם מפני מה הוא חסד של אמת רק רש"י ז"ל הוסיף דברים בזה שאינו מצפה לתשלום גמול, וכבר יש שהעירו בזה הלא גם על זה יש תשלום גמול כאמרם ז"ל (נדרים פ"ג, ב' וכתובות ע"ה) דספיד יספדוני' כו', ודחקו עמם לומר שעם כל זאת אינו מצפה הגמול ממנו בלתי מאחרים אשר חלקם בחיים, ולכן קרוב לומר בכוונת המדרש על דרך שכתבנו (בקול יעקב איכה) על מאמר טוב ה' לקויו (איכה ג', כ"ה) יכול לכל תלמוד לומר לנפש תדרשנו (ילקוט רמז תתר"ב), אשר כל עניני הגוף אינם ידועים אם המה טובים בהחלט ובהיטיב אדם עם רעהו אינו מוכרח שהוא טובה בהחלט, אולי יתגלגל מזה חס ושלום רעה גדולה. אבל החסד שעושים עם המתים הוא חסד באמת כי הוא צריך לארון מטה ותכריכים ור"ת אמת ארון מטה תכריכים. (מפי הרב ר' אלקנה ז"ל נכד מו"ר ז"ל:)


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi 2:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi 2:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayechi/r/2:3)

**אבל** הבנת הדברים הוא על דרך אחד רצה לתת לאוהבו מתנה גדולה והגונה אחר זמן ידוע, ומדאגה פן תסרב אשתו בדבר, חשב בנפשו לכתוב לו שטר חוב על הסך ההוא שעלה על לבו לתתנו לו וחתם עליו עדים כמשפט, בעבור שבהגיע זמן הנקבע בשטר חוב יהיה מוכרח לשלם לו כסף נשיו על פי כפיית בית דין, ואשתו לא יהיה לה פה לדבר מאומה כי בית דין יכפוהו לשלם. הנה בדבר הזה יתואר פריעת החוב על שם חסד ואמת כי לעת התביעה שתבעו בשטר חוב בבית דין יהיה נופל עליה תואר האמת על היותו מחוייב באמת לשלם ככל הכתוב בשטר, ועם כל זאת הוא חסד מה שהתחייב עצמו מראש לכתוב לו שטר חוב בחסד ונדבה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi 2:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi 2:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayechi/r/2:4)

**וכענין** הזה היה מה שכרת ה' את אברהם ברית ונשבע לו לאמר לזרעך אתן את כל הארצות האל כי התחלת הדבר מה שנשבע יתברך אליו על הטובה הנשגבה ההיא היה על דרך החסד והצדקה, אבל אחר כי כבר נשבע הנה הדבר כחוב גמור כי מהצורך אליו יתברך לאמת שבועתו ולקיים דברו. ועל כן בצדק שאל הנביא ואמר תתן אמת ליעקב, כלומר מהראוי אליך ה' לאמת ולקיים דברך הטוב לשלם החוב, אולם לא נכחד מאדוננו כי עיקרו הוא חסד מה שהקדמת להבטיח אבינו אברהם ולשבע לו על הדבר הזה. וזהו חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם כלומר ראשית השבועה לאבותינו היה בחסד ונדבה.¹

footnotes:
¹ ואולי זהו שהמליצו ז"ל (במדרש וארא) לכן אמור לבני ישראל כו' אין לכן אלא לשון שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי (שמואל א' ג', י"ד) (פרשה ו', ד'). ולפי דברינו יש לומר שהוקשה להם ז"ל מלת לכן שהוראתה על גמול ותשלום דבר בעד דבר כמו בעבור למען. והמאומת אצלנו הוא שאין לאדם על הבורא מאומה וכמו שזכרו הם ז"ל (בפרשת ואתחנן), אי על זה המליצו ואמרו אין לכן אלא שבועה כלומר אחר השבועה הקדומה להאבות עליהם השלום, יצדק מלת לכן יען כי ההכרח הוא לקיים חוק דבר השבועה. וזהו שאמר הכתוב וארא אל אברהם כו' וגם הקימותי כו' לכן אמור כו':


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi 2:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi 2:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayechi/r/2:5)

**והוא** מה ששאל יעקב מאת יוסף עליו השלום ועשית עמדי חסד ואמת כי אלו לא נשבע יוסף ליעקב היה מעשהו מתואר רק על שם חסד אבל יעקב עליו השלום בקש ממנו שיחייב את עצמו על הדבר בשבועה עד שיהיה הדבר מתואר גם על שם האמת כי יהיה ההכרח אתו לאמת שבועתו. וזהו שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת, ועילת הדבר הוא כי ידע בפרעה שלא יניחהו ללכת אל ארץ כנען בלתי אם יהיה מושבע ועומד וכאשר פקד יוסף אל פרעה אבי השביעני לאמר כו' והוא גם הוא אמר עלה וקבור את אביך כאשר השביעך (ועיין רש"י ז"ל).