## Ohel Ya'akov on Torah, Vayera

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayera/r/4:1)

**יקח נא מעט מים** כו'. מדרש: ר"א בשם ר' סימאי אמר הקב"ה לאברהם אתה אמרת יקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך במדבר, ובישוב, ולעתיד לבא, הדא הוא דכתיב כו' אתה אמרת ורחצו רגליכם חייך שאני פורע לבניך כו' אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך כו' (פרשה מ"ח, י').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayera/r/4:2)

**עיין** בפנים כי הוא מונה והולך כל דבר פרטי שעשה אברהם עם המלאכים ועל כולם אמר חייך שאני פורע לבניך. והנה מהראוי לשום לב מה ראו ז"ל לחלק המצוה הזאת לנתחים ולמעשים פרטיים הלא בכללה אחת היא, וזה אשר יקראו לה הכנסת אורחים, והם ז"ל בקשו חשבונות רבים, ובעקידת יצחק ז"ל עשו גם כן כמשפט הזה והוא (במדרש פרשתנו): ויחבוש את חמורו תבוא חבשה של אברהם ותעמוד נגד חבשה של בלעם כו', ויבקע עצי עולה בשכר ב' בקיעות שבקע אברהם עצי עולה זכה להבקע הים לפני בני ישראל. ובילקוט (במקומו): ויקח את המאכלת באותה שעה התקין הקב"ה שני כבשים אחד בבוקר ואחד בין הערבים. אשר גם פה נפלאים מעשיהם כי נתחו מצות העקידה לנתחים וחלקוה לחלקים, הלא עיקרה הוא ענין אחד, ומה לנו לחשוב דברים הפרטיים ההיו נכללים בה מה שאינם בלתי הכנות ואמצעיים אשר על ידם היה נשלם מעשה העקידה כמו לחבוש החמור ולבקע עצים ולקוח המאכלת, אתמהה!


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayera/r/4:3)

**ונעיר** עוד הלא הסכימו ז"ל קיים אברהם כל התורה כולה כו' ומדוע לא מצינו בשום מצוה שעשה שיהיה מתן שכרה מיועד לבניו אחריו בלתי בב' מצות הנזכרים. ונקדים לזה מאמרם ז"ל גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם דאלו באברהם כתיב עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ובאיוב כתיב איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע (בבא בתרא ט"ו, א'). והדברים נפלאים כי מי לנו גדול מאברהם עליו השלום, לכן לבי אומר לי שהם ז"ל לא כוונו בזה שיהיה מדרגת איוב יותר גבוה ממדרגת אברהם עליו השלום, כי לולא כן היה מהצודק שיאמרו גדול היה איוב יותר מאברהם, ומה זאת להם שאמרו גדול הנאמר באיוב כו', ומזה יבחנו דבריהם כי להם כוונה אחרת בזה וכאשר נבאר בעזרת ה'.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayera/r/4:4)

**דע** כי כל הדברים ותשמישים הנעשים בעולם חפצים מלבושים וכלים המה על ב' סוגים מהם הנעשים רק מגולם אחד ונקובים בשמותם הנאותים לפעולתם איש איש על שמו, ומהם דברים מורכבים מחלקים רבים כמו בית מלבוש וכאלה, ולהם ב' סוגי שמות אחד שם הכולל כמו בית, בגד פלוני, כלי פלוני, והשם הלז כולל כל פרטי החלקים כולם, והב' שמות הפרטיים כי כל חלק וחלק נקוב בשם לבד כמו כותל חלון גג דלת וכאלה רבים. אבל ב' סוגי השמות האלו להם עתות מוגבלות אשר בזמן שישמש הא' לא ישמש הב', והוא כי הדבר אשר בנינו הוא על דרך ההרכבה מחלקים פרטיים ועדיין לא בא לכלל שלמותו ולא נגמר מעשהו כמו אז רבים השמות אשר לו. רצוני הוא נקרא על שמות חלקי הרכבתו כמו איש כי יבנה בית וישאלהו אחד על אודות מעשהו ישיב אמריו לו הנה יריתי אבן למוסדות הבנין ומדת כותליו נסמן, נטיתי עליהם קו, ואחרי כי יכיל מעשה הכותלים והחלונות יפרט עוד יותר ויאמר כבר בניתי גם כותלי הבנין וקבעתי לו חלוניו, ועד כי יעמוד על גמר מעשהו כמשפט שלימותו לא ישמש כי אם בשמות החלקים הפרטיים הכלולים בהרכבתו כפי יתרון העושה באשר הוא עמל כן ירבו השמות, אבל אחר כלותו מעשהו מכל וכל אזי שמות הפרטיים יחליפם ויחלופו כי יהיו כל חלקי הפרטיים כלולים בשם הכולל הכל ויהיו נשואים בתואר בית.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayera/r/4:5)

**ומעתה** נחזה אם המוחלט הוא כי הדבר הקרוא והנקוב בשמות רבים הוא מחוסר השלמות בהחלט אף אנו נאמר כי מה שהכתוב מונה באיוב כמה תארים מעולים תם, וישר, ירא אלוקים כו' הוא לעד כי עדן לא בא לכלל השלמות שהיה לאברהם עליו השלום. והוא כי הנה האיש אשר נדבה רוחו אותו לבחור בטוב לפני האלהים לא קל מהרה ידאה כנשר ויגביה עוף לעלות במעלות הצדיקים השלמים, אבל יעלה ויבוא בהדרגה לאט לאט, ועל כן בהחילו לדבק במדות טובות עדן לא יקרא צדיק ושלם אבל יתארוהו על פי פרטי המדות אשר בו, וכל עוד שירבה בהם כן ירבו תאריו וכן יתוספו עד כי יבוא למדרגת הצדיק השלם או אז תאריו הרבים כליל יעבורו ויהיה מתואר על שם הכולל צדיק או ירא אלהים. והוא הדבר באיוב כי אצלו רבו התארים וההלולים, ועל כן המליצו ז"ל גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם דאלו באברהם כתיב עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה שהוא תואר הכללי אל כל שלימות הצדיק, ובאיוב כתיב איש תם, וישר, ירא אלהים, וסר מרע ומזה יבחן שלא הגיע עדיין אל שלימותו (ועיין מה שכתבתי בזה בפרשת וארא על מאמר לכן אמור לבני ישראל כו').¹

footnotes:
¹ וכי ישאלך לבבך הלא גם באיוב נאמר ירא אלהים שהוא תואר שלימות אברהם עליו השלום. דע לך כי באמת יקרה לפעמים גם בטרם ישלים מעשה הבית יתארהו בעליו על שם בית על דרך המקרה וההזדמן. כמו כשירצה למכרו בחצי מלאכתו והיה דבריו אל הקונה קנה לך ביתי, וזה ישאלנו מה לך בביתך ישוב ויאמר הן לי בביתי הכתלים ארבעתם גם חלונות דלתים ובריח וכמוהם. והוא כי ההכרח אתו לתת לו תואר ושם על כן יתארהו בשם המושאל המעותד לו כי יקרא בית, אבל מההכרח אתו לפרוט לו עוד חלקיו הפרטיים. מה שאין כן בהיותו עומד על גמרו בשלימותו אין נגרע דבר לא יפרט אל הקונה גם לא יזכיר שום חלק ממנו אך יאמר קנה לך ביתי. והוא הענין באיוב כי הנה בהחל האדם לאחוז בסנסני מדות התרומיות והמעולות גם הוא יתואר ירא אלקים יען היות לו חלק ממנה אבל מהצורך עוד להמזכיר להרבות ולהפריט חלקי מדותיו הפרטיים. אולם בבואו אל תכלית שלימותו בלי מחסור דבר אזי די לו תואר יראה אלקים לבד ויהיה נושא כל חלקי מדותיו הפרטיים:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayera/r/4:6)

**ואחרי** המונח הזה נבוא אל ביאור המאמרים שלפנינו כי הנה מכבר אמרו ז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ועל כן כל המצות שעשה אברהם עליו השלום אשר כולם נעשו ונגמרו בשלימותם הנה כל מצוה ומצוה נקראת על שמה הכללי הנאות אליה, כמו מילה, ציצית, תפלין, שבת וזולתם ועל כן שכרם צפון וגנוז לעולם הבא כאמרם היום לעשותם ולמחר לעולם הבא לקבל שכרם, לא כאלה ב' מצות הנזכרים עקידת יצחק והכנסת האורחים (רצוני מלאכי האלהים), אשר בדבר העקידה לא רצה יתברך מאת אברהם רק בחירתו והסכמתו הטובה למה שצוהו, ועל כן בהביטו יתברך על אמון לבו וטהרת מחשבתו ועוצם זריזותו כי נכון הדבר מאתו וממהר לעשותו, אמר לו יתברך רב לך אל תשלח ידך אל הנער כי עתה ידעתי כו'. ובזאת עצמיית המצוה לא נגמרה ולא באתה אל הפועל בלתי טהרת לבו ורצונו הטוב על כן לא תכונה זולת על שמות פרטי מעשים וחלקים, כמו וישכם אברהם בבוקר, ויחבוש, ויבקע עצי עולה, ויקח את המאכלת, וזולתם, ורבו בה התארים יען כי לא באה לכלל קיום במעשה, וכמו כן הזדמנות האורחים לתוך ביתו לא היה אך למען הרגיע לב אברהם כמבואר במדרש, והמלאכים אינם רעבים גם לא צמאים ועל כן מצוה זו גם היא היתה נעדרה המעשה ולכן אין לה תואר הכללי הכנסת אורחים רק תארי פרטי חלקים מה שהיה הוא עליו השלום חרד עליה לקיימה ולעשותה למענו יתברך והם: יקח נא מעט מים, ורחצו, והשענו, ואל הבקר רץ.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayera 4:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayera/r/4:7)

**והן** זאת היתה העילה לב' מצות אלו לתתם גם אלינו ולחלק משכרתם לנו ולבנינו מה שנאכל מטובם פה בעולם הזה, ממש כהאופה גלוסקאות למכור בשוק משפטו שלא לתת מן היפות לבניו הקטנים להיותם ראויים ועומדים למכור להרויח בהם, זולת בשיזדמן בהם אחת שאיננה ראויה למכרה מסיבת איזה קלקול שנפל בה, אותה ידבנו לבו לוותר לבניו לתת לכל אחד חלק ממנה. כן כל המצות שעשה אברהם עליו השלום ונגמרו בתכלית השלימות מכונים כל אחד בשמם ושכרם צפון וגנוז רק לעולם הבא ולנו אין לנו עתה ליהנות מהם בעולם הזה. אבל לא כאלה חלק ב' מצות הנזכרים כי המה נעדרים המעשה ופעולה העיקריית על כן היתה עצתו יתברך לחלקם ביעקב למען נשבע מטובם גם בעולם הנוכחי. אבל בל יעלה על דעת אדם חס ושלום לומר שהזמין יתברך לאברהם מצוה הפועלת רק בעולם הזה כי באמת הוא עליו השלום מצד בחירתו והסכמתו הטובה להפיק רצונו יתברך לא נעדר ממנו מהחל הדבר בפועל, גם בעקידת יצחק גם בהאורחים שהכניס כי על דעתו היה כי בני אדם המה להם לכן שכרו אתו בשלמותו לעולם הבא כמאמר רז"ל חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה (קידושין מ', א'). זולת על ידי מה שעל פי האמת היה עסקיו על חנם כי לא באו אל הפועל בשלמות המעשה כנזכר לעיל, הנה מנטיעתו של אבינו נחיה זרע גם אנו לחיותנו כהיום הזה. לא כמוהם מצות זולתיים כי לא היה נגרע מהם דבר שנוכל ליהנות מהם פה בעולם הזה והנם שמורים אתו יתברך עד עת מועד במהרה, לעולם שכולו טוב.