## Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:1)

ויפגע במקום (כ"ו, א')**.** מדרש: צלי בבית המקדש אריב"ל אבות הראשונים התקינו ג' תפלות אברהם תקן תפלת שחרית כו' יצחק תקן תפלת מנחה וכו' יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר ויפגע במקום ואין פגיעה אלא לשון תפלה שנאמר **ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי** (ירמיה ז', ט"ז) וכן הוא אומר **ואם נביאים הם ויש דבר ה' אתם יפגעו נא בה' צבאות** (שם כ"ז, י"ח) (פרשה ס"ח, ט').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:2)

ובגמרא: אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר **וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם** (בראשית י"ט, כ"ז) וכו' יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר **ויצא יצחק לשוח בשדה** ואין שיחה אלא תפלה שנאמר **תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו** (תהילים ק"ב, א') יעקב תקן תפלת ערבית (ברכות כ"ו, ב').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:3)

**הנראה** לדעתנו בהשתנות תארי התפלה בהאבות עליהם השלום, באברהם עמידה, ביצחק שיחה, ביעקב פגיעה, על דרך שמצאנו ברבותינו ז"ל לעולם יקדים אדם תפלה לצרה (סנהדרין מ"ד). הורו לנו ז"ל כי החיוב על כל איש להתפלל לה' יתברך בהיותו שליו ושקט שלא יגיעוהו חס ושלום מהרעות המתרגשות לבוא ויהיה ה' מגן בעדו מכל מקרה ופגע רחמנא ליצלן, ועל דרך שאמר דוד המלך עליו השלום **ואני תפלתי לך ה' עת רצון** (תהלים ס"ט, י"ד) כלומר אינני ממתין להתפלל לה' עד אשר יבוא הזעם ויצא הקצף חס ושלום, אבל שוקד אני על תפלתי אליו יתברך עדן בעת היותו רצוי אלי וכענין הכתוב **דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב** (ישעיה נ"ה, ו').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:4)

**ובמדרש** (פרשת בא): דניאל היה שוחר ומתפלל למקום כו' ערב ובוקר וצהרים ולמה היה שוחר ומתפלל כדי שירחם הקב"ה על ישראל, ועליו אמר שלמה עליו השלום **שוחר טוב יבקש רצון** (משלי י"א, כ"ז) ונמצא להם האלהים בעת צרתם שנאמר **אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני** (שם ח', י"ז) (פרשה ט"ו, ו'). ולכאורה לא ידענו מה הודיעו אותנו רז"ל ומה כוונתם בזה. ונזכיר עוד דבריהם ז"ל בגמרא יכול משבא לגולה הוחלה כבר נאמר **די הוא עבד מקדמת דנה** (דניאל ו', י"א) (ברכות ל"א, א'). והנראה על פי דרכנו כי כוונו ז"ל להתיר בזה מה שיש לשאול לכאורה על קביעות התפלות מאבות הראשונים (וגם על דניאל שכתוב בו זמנין תלתא ביממא כו') הלא לא יבצר מהאדם להתפלל איש איש נגעי לבבו עת יעיקו אליו ולעת הצורך. לזה למדו אותנו דעת כי גדול ורב תועלת התפלות הקבועות למען כי תקדם התפלה לצרה וכנזכר לעיל, וזהו יכול משבא לגולה הוחלה כלומר אחרי היותו בצרה אז החל לקרוא ולהתפלל לה' ולא קודם, תלמוד לומר כל קבל כו'.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:5)

**וזהו** דברי המדרש דניאל היה שוחר ומתפלל כו' והוראת מלת שוחר הוא על ענין הקדום טרם הגיע עתו, ועל זאת שאלו ז"ל למה היה שוחר ומתפלל כלומר אם עדיין לא השיגו מאומה מה שיהיה מהצורך להתפלל עליו, על זה באה התשובה כדי שירחם הקב"ה על ישראל כלומר הקדים תפלה לצרה שלא תבוא ושיהיה יתברך תמיד ברחמים על ישראל. וזהו ועליו אמר שלמה שוחר טוב יבקש רצון כלומר יבקש מאת ה' התמדת הרצון הטוב על עם בני ישראל ובזאת נמצא להם בעת צרתם, כלומר בתפלתו מאז פעל ישועות לעתות בצרה, וזה שסמכו לזה מאמר שלמה המלך עליו השלום ומשחרי ימצאונני כלומר המשחרים פני קודם העת הצורך ימצאונני בצר להם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:6)

**והן** על העיקר הגדול הזה העיר אותנו אברהם עליו השלום כי השכים בתפלה לה' יתברך טרם התעורר הדין וזהו שרמזו ז"ל אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר וישכם אברהם כו' (אשר על כן היא מתוארה שחרית על דרך שזכרנו בביאור שוחר טוב) ועל דרך שאמרו בגמרא (סנהדרין שם) שאלמלא הקדים אברהם תפלה לצרה לא נשתייר כו'. ויצחק עשה עמנו טובה וחנות שיהיה לאל ידנו לבוא בתפלה לה' יתברך גם אם לא הקדמנו תפלה לצרה ולא היינו מתעוררים להשכים ולשחר פני ה' עם כל זאת יעתר לנו בשנרבה בשיחה ובתפלה, כי יצחק עליו השלום גם הוא התפלל אחר עקדתו במות שרה אמו עליה השלום וכנאמר בו ויצא יצחק לשוח בשדה על דרך **אשפוך לפניו שיחי** (תהלים קמ"ב, ג') ופעל בזה שיהיה בידנו להפיק רצון מה' יתברך גם בשנהיה חס ושלום משוקעים בנבכי הצרות וגלי היגונות, כי מעשי אבות ירשו בנים. וזהו שהביאו ז"ל לראיה על תפלת יצחק שנאמר **תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו** (שם ק"ב, א') כלומר הנתאחר להתפלל (ויהיה מלת יעטוף על דרך (ויצא) העטופים ללבן) עד שבאתהו הצרה חס ושלום הלא אז מהצורך אליו לשפוך שיחו יתר מאד, וזה שכתוב הלאה **ה' שמעה תפלתי** כו' **אל תסתר פניך ממני ביום צר לי** כלומר גם כי אחרתי עד בא יום הצרה עם כל זאת אל תסתר פניך ממני.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:7)

**וכדי** להבין תואר תפלת יעקב עליו השלום על שם פגיעה נעיר תחילה על שאלה הידועה אם מכבר מאמרו יתברך קיים **יקראני ביום צרה** כו' (שם נ', ט"ו) **יקראני ואענהו** (שם צ"א, ט"ו) הלא יום יום הוא יתברך קרוא בתחנות ובקשות נמרצות על עילוי כבודו יתברך, ועל קיבוץ גליות, ועל בנין בית המקדש, יומם ולילה לא דומיה לנו, ועדנה לא השגנו מענה עליהם מאתו יתברך ולא נעשה עמם דבר, אך עוד הוא יתברך מפליא לשאול אותנו על ידי נביאו**מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל** (ישעיה נ', ב') אתמהה!


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:8)

**ונאמר** בישוב הדבר בהקדים מאמר הנביא **כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל לכל הגולה** כו' עד **וקראתם אותי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם** (ירמיה כ"ט, ג'-י"ב). אשר מלות והלכתם והתפללתם אלי המה אך למותר, אחרי אמרו וקראתם אותי, ומה גם מלת והלכתם אין לה שחר.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:9)

**אולם** בזה הורה לנו הנביא הדרך והבנת הענין והוא על דרך אחד שחטא עליו בנו ויגרשהו מביתו והיה נע ונד בארץ, והאב עם גודל מגמתו ותשוקתו שישוב בנו מדרכיו הרעים, כי נכמרו רחמיו להשיבו אליו, היה יושב ומצפה על בוא בנו אליו, או כי ישלח דברו על ידי אחר, כי נחם אל לבו וכי הוא נעצב על מעשיו הראשונים ומתחרט עליהם, אבל הבן עם קשיות ערפו לא בא אליו, גם לא הריץ דבריו על ידי שליח, ובתוך כך קרה כי היה נוסע ובא אחד מאנשי העיר שנתגורר הבן ההוא שמה להעיר שאביו יושב בה על אודות מסחריו וקניניו, ונשא ונתן גם עם אבי הבן ההוא ובתוך הדברים נתגלגל על שפתימו ענין הבן ההוא, אמר לו האיש מתי תשיב את בנך אליך, אמר לו כשיבקש ממני או ישלח שליח, אמר לו אם הדבר תלוי בבקשה אבקשך אני עבורו, והלא אנכי טוב לך מעשרה שלוחים, אמר לו האב דבריך לא בדעת ועצתך לא בהשכל, כי הלא כל ישעי וכל חפצי בבקשת בני הוא אך לאשר מדברי בקשתו בשיתנפל לפני יתברר אצלי אמיתת ענינו בלב עמוק אם הוא נחם על מעשהו מודה ועוזב, וכמו כן אם יגיעוני דבריו על ידי שלוחו היה לי גם כן לעד נאמן כי כבס מרעה לבו אחרי השתדלותו לשלוח אלי ציר מיוחד, לא כן אתה כי באת הלום אך עבור מסחרך ועל דרך מקרה פגעת בי ועלה על רוחך לבקש אותי עבורו הלבעבור זאת ארצהו או העל זאת אשא פניו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:10)

**כן** הדבר בעניננו כי אם היינו משימים עיקר מגמתנו בתפלתנו לבקש מלפניו יתברך על כבוד שמו הגדול, ואם היינו מתעוררים הולכים בכוונה ובאים לבתי כנסיותינו אך להתפלל על בנין בית המקדש וירושלים ודאי כי היינו נענים קל מהרה. אבל הנה עתה בעונותינו הרבים עלינו צווח הנביא **אין קורא בשמך בצדק מתעורר להחזיק בך** (ישעיה ס"ד, ו') רצה לומר שאין אדם מתעורר מעצמו להיותו קורא לה' על כבוד השכינה, אך לאשר מכבר נקבעים תפלות מסודרות מפי אנשי כנסת הגדולה בהם מבקשת הטרף והמזון והסליחה והרפואה וכאלה, ובתוכם לוטה גם תפלה על בית המקדש וירושלים ומלכות בית דוד, ומדי דברינו בבקשת מחיתנו מתגולל על שפתינו גם הבקשות האלה (ממש כאותו שפוגע בחבירו ומבקש ממנו דבר מה על דרך אגב) והוא מה שאמר הנביא **ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי** (הושע ז', י"ד). והרצון כי יש הולך או נוסע למחוז חפצו ונסיעתו לשם הוא אצלו הכוונה העיקריית, ולפעמים יזדמן אשר בעודו בדרך בעבור ענינו יסור גם אל מקום אחר בעבור היותו סמוך למקום ההוא, אשר על כן אמר אברהם אל נא תעבור מעל עבדך כי ידע שהמלאכים באו רק אליו ובשבילו אך בראותו כי החלו לסוג אחור (כמאמר רז"ל כד חזיוהו דהוי שרי ואסר כו'), אמר אל נא תעבור מעל עבדך וזהו כי על כן עברתם על עבדכם כלומר בכוונה מכוונת באתם אך אלי. לא כן לוט שהיה דן על עצמו כי לא בעבורו באו המלאכים על כן אמר סורו נא אל בית עבדכם, כלומר אחר היותכם כבר קרובים אל ביתי סורו נא גם אלי על דרך אגב. וזהו ולא זעקו אלי בלבם (אלי דייקא) כלומר אינם שמים על לב לזעוק על הנוגע אלי ולא לזה מורה אבן פנת מעמד תפלתם. ומבאר ואומר כי יילילו על משכבותם, כלומר גם אם אמנם מרבים ביללה וזעקה, על דגן ותירוש יתגוררו, כלומר עיקר התאספם בתפלתם הוא אך בעבור מה שמפיק תועלתם וטובתם, יסורו בי כלומר אגב יסורו גם בי ומתפללים כל המסודר לפניהם ממש כהפוגע הנזכר לעיל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:11)

**והן** על זה רמז הנביא עליו השלום בשם ה' וקראתם אותי והלכתם והתפללתם אלי הוראת מלת והלכתם לומר שתתעוררו בכוונה ללכת להתפלל ושיהיה עיקר השתדלותכם ולכתכם אל מקום התפלה להתפלל על מה שנוגע אליו יתברך, וזהו והתפללתם אלי, ועל זה אמר ושמעתי אליכם כו' כי תדרשוני בכל לבבכם ונמצאתי לכם.¹

footnotes:
¹ אמנם קול נביא מבשר ואומר בימים ההמה ובעת ההיא נאם ה' יבואו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו, ואת ה' אלהיהם יבקשו, ציון ישאלו דרך הנה פניהם כו' (ירמיה נ', ד'-ה'), ירצה כי עוד יעיר ה' את רוח עם בני ישראל שיהיו מתעוררים להתאסף יחד לבקש פני ה' ויעלו בכי על עילוי כבודו ותנשא מלכותו יתברך, וזהו בימים כו' יבואו בני ישראל ובני יהודה יחדו כלומר נוסדו יחדו לבקש על כבוד ה' ועל משיחו, וזהו הלוך ובכו ילכו כלומר ילכו להתפלל בכוונה מכוונת לא עבור טובת עצמם, בלתי ואת ה' יבקשו לחסות בצלו. וזהו ציון ישאלו דרך הנה פניהם כלומר כל מטרת כוונתם בתפלתם מאת ה' תהיה אך לרומם קרן ציון ולכוננה עד עולם וזהו שסיים בואו ונלוו אל ה' ברית עולם לא תשכח מורה על דברינו:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 3:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3:12)

**וזהו** הענין בעצמו ביעקב אבינו עליו השלום בלכתו חרנה ועבר מקום הקודש ולא שת לבו אל המסלה אשר דרך בה, אך כאשר הרחיק ללכת זכר את אשר עשה ואמר אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי ואני לא התפללתי כמוזכר ברז"ל, ולולא שעבר דרך שם לא היה מחייב עצמו להתפלל, גלל כן תתואר תפלתו על שם פגיעה יען כי אך פגיעתו (במקום הקודש) הסבה תפלתו. וזהו שסמכו ז"ל ואתה אל תתפלל בעד העם הזה, והטעם - אל תפגע בי כלומר הלא אין אתה משולח מהם לבקש מלפני עליהם (על דרך ששלח חזקיהו אל ישעיהו **ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה** (ישעיה ל"ז, ד')) זולת ממה שאתה פוגע בי בהיותי מדבר דברי אליך תמיד נשאך לבך להתפלל עליהם לכן אל תפגע בי (כהפוגע הנזכר). וזהו שהביאו עוד מאמר הנביא אל נביאי השקר **ואם נביאים הם ויש דבר ה' אתם יפגעו נא בה' צבאות** כו' (ירמיה כ"ז, י"ח) כלומר אם לאל ידם להיות דבר ה' אליהם הלא לא יבצר מהם מלפגוע בה' לכל הפחות על דרך אגב להתפלל על הכלים לבלתי יבואו בבלה. והבן.