## Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 8:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 8:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/8:1)

**והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך** כו' (כ"ח, ט"ו). מדרש: רבנן אמרי על הכל השיבו ועל הפרנסה לא השיבו, אם יהיה אלהים עמדי אמר לו הנה אנכי עמך, ושמרני - ושמרתיך, ושבתי-והשיבותיך, אמר ר' איסי אף על הפרנסה השיבו שנאמר כי לא אעזבך כו' (פרשה ס"ט, ו').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 8:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 8:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/8:2)

**ראוי** להעיר על דעתייהו דרבנן מדוע לא השיבו על הפרנסה¹ ומה גם על דעת ר"א יפלא אם גם על הפרנסה השיבו מדוע לא השיבו באר היטב לאמר אתן לך לחם, על דרך שהשיבו על הזולת משאלותיו. ונקדים לזה מדרשם ז"ל (וישלח): כל הברכות שברך יצחק את יעקב כנגדו ברכו הקב"ה מלמעלה כו' (הבאנוהו למעלה) ואף רבקה אמו ברכתו כנגדם וכך אמרה לו **כי מלאכיו יצוה לך** וגו' (תהילים צ"א, י"א) כיון שאמרה בלשון הזה ברכתו רוח הקודש יקראני ואענהו כו' (פרשה ע"ה, ח'). והדברים בלתי מובנים.

footnotes:
¹ ובקצרה נוכל לומר כי על הפרנסה לא היה מהצורך להשיבו. והוא עם מה שאמרו במדרש כי יעקב אבינו בלכתו חרנה היה מתפחד שלא יפול מרום מדרגתו ותום צדקתו עם התחברותו אל לבן הרע, אשר אך על זאת פלל לאלהיו ואמר ושמרני בדרך הזה, ובדרש מע"ז וג"ע וש"ד ע"ש, ולכן היה נכנס בלבו גם דאגת פרנסתו עד שבתפלתו על שמירת נפשו כלל ג"כ תפלה על הפרנסה. אבל אחר שהשיבו ית' הנה אנכי עמך ושמרתיך כו' שהרצון בזה להבטיחו על תום צדקתו וכמבואר במדרש ויבוא יעקב שלם בגופו ובתורתו מאז היה מובטח על פרנסתו ג"כ כעדות הכתוב ולא ראיתי צדיק נעזב כו' (תהלים ל"ז, כ"ה) וא"כ לא היה מהצורך להשיבו על הפרנסה. וזהו כי לא אעזבך והוא להבינו טעם הדבר מדוע לא השיבו כי יספיק בלעדה, וזהו שסיים המדרש ואין עזיבה אלא פרנסה שנאמר ולא ראיתי צדיק נעזב וכדברינו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 8:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 8:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/8:3)

**אך** תכלית כוונת המאמר הוא עם דברינו למעלה (סוף תולדות) אשר לאלהים יתברך ב' הנהגות עמנו עם בני ישראל, טבעיית ונסיית, הנסיית היא על דרך בן הסמוך על שלחן אביו המפיק לו כל פרטי מחסוריו, והוא מה שנהג יתברך את אבינו אברהם עליו השלום טרם נתברך בכל, כי מאז מסר בידו מכלל הטובות והברכות שיתפרנס מהם כאדם העושה בשלו, מאז היה ענינו ממש על דרך ההנהגה הטבעיית, ובזאת ברך את יצחק והוא את יעקב. אבל בעת שהיה יעקב עליו השלום מוכרח לברוח מפני עשו היה מהצורך אליו עוד אותה ההנהגה הקדומה שנהג יתברך את אברהם טרם נתברך בכל, שהיה ענין התנהגותו והצלתו ממקריו על דרך נסיי כבן הסמוך על שלחן אביו אשר כל אחריות פרטי מחסוריו מוטלים על אביו, וזהו שברכו יצחק ויתן לך את ברכת אברהם כו' וכמו שנתבאר במקומו. ורבקה אמו גם היא נפשה בשאלתה שיהיה מושגח משמים על דרך ההנהגה הגבוהה הנסיית מאת ה', וזהו ואף רבקה אמו ברכתו כנגדם כו' כיון שאמרה בלשון הזה ברכתו רוח הקודש יקראני ואענהו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 8:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 8:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/8:4)

**ובזה** נבוא אל הענין מדוע לא השיבו יתברך על הפרנסה, ואיך לדעת ר"א תהיה נכללה תשובת הפרנסה במלות כי לא אעזבך. והוא על פי דמיון אחד היה שולח בנו למרחקים והכין לפניו כל הדברים אשר הצורך אליהם בדרך מהבגדים וכלים וכמוהם, גם הכין צרור הכסף לתת בידו להספקת הוצאותיו, ובתוך כך נתוודע להם כי הדרך משובש בגייסות, אמר האב מעתה ההכרח אתי ליסע בעצמי עם בני עבור לשמרו מכל פגעי הדרך, ויהי בעלותם המרכבה אמר הבן אל אביו איה צרור הכסף אשר הכינות תנה נא אותו על ידי על הוצאות דרכי, אמר לו אביו מה לך לשאל מאתי על הוצאות הלא אתך אנכי נוסע ומידי תבקש מחסורך כל אימת שיחסר לך לפי העת.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 8:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayetzei 8:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/8:5)

**כן** הדבר ביעקב עליו השלום כי כבר נתברך בברכת בכל והוא ההנהגה הטבעיית כבן הנעתק משלחן אביו להתפרנס ממעשי ידיו, אולם אחר כי היה ההכרח שיהיה הקב"ה עמו בדרך זו הלך לשמרו ולהצילו מכל רע ולהספיק לו מחסוריו על פי הנהגתו המיוחדת הנסיית לא היה עוד מהצורך לתת בידו מאומה מטוב ברכתו. וזהו ואף רבקה אמו ברכתו כנגדו כו' כי מלאכיו יצוה לך כו' כלומר לחדש עליו ההנהגה הנסיית, כיון שאמרה בלשון הזה ברכתו רוח הקודש יקראני ואענהו, כלומר אם כן הוא לא אתן לו עתה מאומה מברכתו כי אם לעת צרכו יקראני ואענהו, כי הלא אהיה עמו בכל דרכיו, וזהו שהבטיחו יתברך ליעקב מיד בצאתו הנה אנכי עמך ושמרתיך כו'. ומעתה יתכן מה שאמרו ז"ל על הפרנסה לא השיבו, כי לא היה מהצורך להשיבו ולהבטיחו על הפרנסה כי הלא מלחם אביו יתברך יאכל, ור' איסי בא כמבאר ונותן טעם לומר אף על הפרנסה השיבו שנאמר כי לא אעזבך, כלומר הלא אנכי אהיה עמך תמיד תקרא ואני אענה וכדברי הבת קול יקראני ואענהו וכנזכר לעיל.