## Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 18:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 18:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/18:1)

**נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו** (ה', כ"א) גמ': קשה גזל הדיוט יותר מגזל גבוה שזה הקדים חטא למעילה (וזה הקדים מעילה לחטא) (בבא בתרא פ"ח, ב').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 18:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 18:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/18:2)

**הנראה** בבאור הדברים ע"פ משל לתינוק גנב מאת אביו מעות הרבה ונתוודע הדבר אל אביו ויקח מידו את הגניבה ולא עשה עמו דבר, לזמן הלך הנער וגנב אצל איש אחר אז הלך האב ויקח מידו הגניבה ויעש בו שפטים, הכה ופצוע כף על ירך, ויתפלא הנער ויאמר לאביו על מה הכיתני עתה יותר מכל הגניבות אשר גנבתי, ויאמר לו אביו הגניבות הקודמות גנבת אצלי ועל המעשה בפני עצמה לא חרה אפי כ"כ לבוא עמך במשפט לאמר מדוע עלה על לבך לקחת אצלי, כי הלא אביך אני וכל מחסורך עלי, ולא היה בזה מן הרעה בלתי הכסף אשר נחסר לי וכאשר חזרתי ולקחתי אותו ממך הלא נתמלא ההיזק ושב ורפא לי, לא כן בעשותך זאת לאיש אחר הנה מלבד המעשה הרעה יכאב לבי על רוע רוחך, כי בבוא על דעתך לעשות כזאת כבר חטאת על אשר מלאך לבך לתור אחר דברים כאלה לכן לא תשקוט רוחי גם אחר אשר חזרתי והשבתי אל האיש את נזקו כי לא תקנתי בזה רק את המעשה שאח"כ כי הכשרתי את נזקו לא את הרעה העולה על רוחך בתחלה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 18:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 18:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/18:3)

**זה** שאמרו חז"ל קשה גזל בני אדם מגזל שמים שבו הקדים חטא למעילה, וענין הקדמת חטא למעילה ביאר לנו הכתוב בעצמו כי השלים דבריו **וכפר עליו הכהן לפני ה' ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה.** והוא בהזכיר מאמר **מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו¹ נחפשה דרכינו ונחקורה** כו' (איכה ג', ל"ט) למשל אם יהיה לאיש דרך טוב לפרנסתו ויקרה לו מקרה מאיזה צד שיזדמן והיה לו היזק ראוי לו להשתמר ולהרחיק את עצמו מסבה כזאת ויוכל ללכת לבטח דרכו, אמנם אם גוף הדרך שהוא מתפרנס ממנו הוא דרך רע ונלוז אז מה לו להתאונן על פרטי ההזיקות, כי הוא צריך לעזוב דרכו הנלוז ולבחור לו דרך אחר דרך טוב אשר ייטב לו.

footnotes:
¹ מה יתאונן אדם חי ובמקהלות המתקנו מאמר זה עוד בפנים אחרות בהזכיר מאמר כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונותי ולא יכולתי לראות כו' (תהלים מ', י"ג) זה הוא טעם על מה שנאמר יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות (משלי י"ד, י"ב). כי האדם אם הוא פעם חוטא ופעם צדיק, הוא מכיר בחטאו ויודע ההבדל אשר בין צדיק ובין רשע, אבל האדם אשר כל מעשיו רעים וחטאים א"כ איככה ירגיש עוד בין צדיק לרשע. והמשל בזה כי כבר ידענו מפי חכמים ויודעים טעם על העדר הרגשת העין את האויר כי הוא בעבור היות כל אדם משוקע תוך האויר ואין מבדיל בין העין ובין האויר והעד אם יהיה אדם נשקע במים עד אשר יעברו ראשו אז לא יראה המים יען כי הם סמוכים ודבוקים בעיניו, כאשר לא יראה את ידו כאשר יקרב אותה אל עיניו לא כן כאשר יעמוד על היבשה ויש הבדל בין עיניו ובין המים אז יראו עיניו את המים, וכמשפט הזה ישיגו בהעדר ראיית האויר בעבור היותו משוקע בו. כן האדם בהיותו רחוק מן חטאים הוא רואה מבין ומרגיש כי זה טוב וזה רע, אבל מי אשר התמכר אל הרע נאמרה עליו מליצת מאמר כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונותי וכבר אני משוקע בהם, ועי"כ - ולא יכולתי לראות כמאמר (קדושין מ') עבר ושנה נעשה לו כהיתר. ואפשר בידינו לקחת דמיון על ראיה השכלית מן ראיה גשמית שלא תקום ולא תהיה בלתי אם דבר הנראה הוא נבדל מן עין הרואה, כן ראיה השכלית לא תהיה באדם רק אם היותו נבדל מן הרע אז ירגיש מאד. זה שהתפלל החסיד ע"ה לבב עקש יסור ממני (תהלים ק"א, ד') שלא אגיע ח"ו למדרגם אשר רע לא אדע והבינהו, וזהו השיגוני עונותי ולא יכולתי לראות. וזהו מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו כו', למשל אם סוחר יבוא למרחקים לסחור וימכור סחורותיו ובאחת ירויח ובאחת יפסיד, אז אם יאבה לדעת חשבון מן הסחורות אשר הפסיד בהכרח הוא צריך לעשות חשבון על כל חתיכה וחתיכה איזהו הסחורה אשר הרויח בה ובאיזה סחורה הפסיד, אבל אם נפלה כל סחורתו אל תוך הים אז מה לו לחשבונות לעמוד על שיעור ההיזק הלא יחשוב חשבון כללי ויאמר כי כל דרכו ונסיעתו וכל ההוצאות שהוציא את הכל הפסיד, וזהו מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו הפרטים אחר אשר כל מעשיו רעים וחטאים, יותר ראוי נחפשה דרכינו כו' ונשובה כו'. וזהו מאמר קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך (ישעיה נ"ח) היינו שאין מהצורך לבטא בשפתים ולדבר ולפרוט חטאים פרטיים אחר אשר כל הדרך הוא דרך נלוז ונפתל, ממש כאשר אם גנוב יגנב מאדם כמה חפצים אז אם יספר מקרהו לרעהו יפרוט לו כל דבר ודבר בפ"ע, אבל אם לא נשאר לו מאומה אז מה לו לפרוט כ"א לכלול ולומר לקחו כל אשר לי ולא נשאר לי מאומה. עוד יתכן במאמר מה יתאונן אדם חי כו' בהקדים מאמר המשורר ע"ה רחמיך רבים ה' כמשפטיך חייני (תהלים קי"ט, קנ"ו) באור זה דע כי האיש אשר חטא לפניו יתברך והקב"ה מוחל וסולח לו ומטיב עמו ומפרנסו הנה כל הנהגתו בחסד וברחמים, לא כן אותם הממלאים ידיהם ברכה בצדקות ובמעשים טובים והקב"ה מטיב עמהם כבר אמרו עליהם חז"ל שהמה אבירי לב הרחוקים מצדקם (ברכות י"ז, ב') כי כל העולם נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע, וזהו - רחמיך רבים ה', אבל אני אבקש מאת פניך - כמשפטיך חייני להגיע למדרגה שלא אצטרך להתפרנס מצדקה ורחמים רק במשפט ובזרוע. והדמיון בזה לאומן גדול אשר פרנסתו היתה בריוח מאד, ויקר מקרהו כי נשברה ידו והיה מר לו עד מאד, מה עשה נתייאש מידו ולא עשה השתדלות לרפאות אותה והיה נודד ללחם איה, לקבץ מחיה לנפשו, פגע בו אחד מאוהביו ואמר לו אל נא אחי איך לא תבוש ממלאכתך היקרה הלא אומן גדול אתה נודע לשם ולתהלה ותשפיל עצמך להיות נודד ללחם, הלא יותר טוב ויותר נאות לפניך להשתדל ולבקש רופא מומחה ותשיב ידך אל איתנה ותשוב על כנך למלאכתך הנבחרת, ותוכל עוד לפרנס את אחרים. עד"ז ממש היתה עצת הנביא ע"ה מי יתאונן אדם חי אשר בעודו פה בארצות החיים יש יכולת בידו לעשות מלאכתו מלאכת הקודש, ולמה יתעצל ויאבד הזמן, מוטב - נחפשה דרכינו וכו' ואם לבך בל עמך, נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים כלומר בקש נא מאת הרופא הנאמן יתברך לב טהור ברא לי אלהים, ואז תיטיב מעשיך ולא תצטרך גם לרחמים רבים רק כמאמר כמשפטיך חייני:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 18:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 18:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/18:4)

**כן** אנחנו אם היינו מתיצבים על דרך טובה ובה היינו מתנהגים אך במקרה היה החטא שולט בנו, היה ראוי אלינו להתאונן על החטאים, אבל אם מתיצבים אנחנו על דרך לא טוב אמר מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו, כלומר מה לאדם להתלונן על פרטי חטאיו כ"א ראוי אלינו - נחפשה דרכינו ונחקורה כו'. וזהו מאמר מי יתן מציון ישועות ישראל שיהיה לנו דרך סלולה דרך הקודש ופרנסה טהורה אז יגל יעקב כו'.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 18:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 18:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/18:5)

**וזהו** עצת הנביא ע"ה **רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע** (ישעיה א', ט"ו) והכוונה על דרך שכתבנו למעלה בביאור מאמר רב ביבי בר אביי כל רע שעשיתי לפניך בדרך רע הייתי עומד, וכל מה שעשיתי לא אעשה עוד כיוצא בו. וביארנו כי החטאים אם כי רבים הם, אבל ראשית חטאת האדם היא המדה רעה אשר בנפש כמו חמדת ממון אשר בלב מביאו אל הגנבה וגזילה, ואבני מרמה והסגת גבול וכדומה ממעשים פרטיים רעים וחטאים ואם יאמר האדם לעשות תשובה על פרטי מעשיו אחד אחד הנה טרם יתקן פרט אחד יתוספו כמה חטאים בפרט אחר ויכלה הזמן והמה לא יכלו, לכן יותר טוב לחפש ולבקר אחר שורש המדה רעה של הפרטים ההם להומה ולאבדה, וזהו נחפשה דרכינו ונחקורה כו'. וזהו רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני, והסבה הקרובה לזה - חדלו הרע, כלומר ראו נא לעקר ולשרש שורש המדה אשר בסבתה אתם נמשכים אל הרע, וזהו - ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה, כלומר על המידה האחת אשר היא שורש ואב אל כל התולדות אשר יעשה לאשמה בה כלומר עמה כי ע"י המדה הרעה נמשך לו כל המעשים: