## Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:1)

מדרש: עשרה נקראו יקרים ואלו הן התורה והנבואה והתבונה והדעת והסכלות והעושר והצדיקים ומיתתם של חסידים והחסד וישראל וכו' ישראל מנין שנאמר **הבן יקיר לי אפרים** (ירמיה ל"א, י"ט) ביוקר ישראל עומדים לי. בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא יוצא מהן מאה, מאה נכנסים למשנה יוצאים מהם עשרה, עשרה לתלמוד יוצא מהם אחד הדא הוא דכתיב **אדם אחד מאלף מצאתי** (קהלת ז', כ"ח) וכו' רבי אומר נשי דור המדבר כשרות היו, כיון ששמעו שהן אסורות לבעליהן מיד נעלו דלתותיהן, אמר הקב"ה ישראל ביוקר עומדין לי, ר' אבא בר כהנא ור' יצחק רב אבא בר כהנא אמר אלו בקש פרעה משקל כל אחד ואחד מישראל אבנים טובים ומרגליות לא הייתי נותן לו, אמר רק יצחק והלא בדמים נטלן משפחות משפחות של כנים משפחות משפחות של ערוב הוי ביוקר ישראל עומדים לי, הבן יקיר לי בכל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם לא בעוה"ז ולא בעוה"ב בכהנים כתיב **וכהנו לי** (שמות מ', ט"ו) בלויים כתיב **והיו לי הלויים** (במדבר ח', י"ד) בישראל כתיב **כי לי בני ישראל** (ויקרא כ"ה, נ"ה) כו' (פרשה ב', א').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:2)

**וראוי** להתעורר מה היתה כוונת ר' יצחק בבאור מאמר הבן יקיר לי אפרים כו' עד שהוסיף ואמר בכל מקום שנא' לי אינו זז לעולם לא בעוה"ז ולא בעוה"ב.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:3)

**והנראה** בזה בהקדם מאמר המדרש **אל תירא אברם אנכי מגן לך** (בראשית ט"ו, א') אמר אברהם רבש"ע כרת ברית עם נח שאינך מכלה את בניו עמדתי וסיגלתי מצות ומע"ט יותר ממנו ודחתה בריתי לבריתו, תאמר שאחר עומד ומסגל מצות ומע"ט יותר ממני ותדחה בריתו לבריתי, אמר לו הקב"ה מנח לא העמדתי מגנים של צדיקים אבל ממך אני מעמיד מגנים של צדיקים ולא עוד אלא בשעה שיהיו בניך באים לידי עבירות ומעשים רעים אני רואה צדיק אחד שבהם ומכריעו עליהם שהוא יכול לומר למדת הדין די אני נוטלו ומכפר עליהם. (בראשית רבה פרשה מ"ד, ה').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:4)

**ועם** דרכנו נעמוד עוד לבאר מאמר הנביא ע"ה **ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ** (ישעיה נ"ד, י"ב) הנה הכפיל דבריו בדרך כלל, לאבני חפץ אחר אשר כבר הזכיר הפרטים. ונקדים לזה עוד באור מאמר **מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך** (שם מ"ג, ד'). דע כי חביבות וחשיבות דבר מן הדברים תהיה לאחד מב' פנים, א'. לסבה אמתית, הב'. לסבה כזביית, כמו התאנה וכדומה מהפירות המתוקות והערבות בטעמן אשר חשיבותם מחמת עצמותם כי בעצמותם יש חשיבות הנעימות כי הם מתוקים יותר מכל הפירות, ויש שיהיה בו חשיבות לא בעבור יקר עצמותו כ"א בעבור מעוט מציאותו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:5)

**וכן** יזדמן אב אוהב את בנו ומחבבו מאד בעבור סבה אמתית כי בנו מעולה ומעוטר במעלות יקרות, ויש אשר יחבב את בנו והוא מחוסר שלימות, בעבור כי מתו לו כמה בנים והוא לבדו נשאר לו לכן הוא יקר בעיניו. וההבדל כי אם חביבותו וחשיבותו מסבת מעלותיו אז גם אחרים יחבבו אותו ומיקרים שמו והוא נחמד בעיני הבריות, לא כן אם חשיבותו אצל אביו מסבת קשי מזלו א"כ אין חשיבות הנער בו בעצמו בלתי ע"י הסיבות אשר חוץ ממנו ע"י רוב בניו שמתו הם הם המיקרים אותו אצל אביו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:6)

**הנמשל** כי אנחנו חשובים ויקרים אצל אבינו שבשמים ג"כ על שני פנים אם בהיותנו צדיקים ותמימים בכל חלקי השלמות אז יהיה חשיבותנו בעבור המעלות טובות אשר אצלנו. ויש שיהיה החשיבות רק על דרך הנזכר במאמר המדרש הנזכר יקרים אתם לי, אלף בני אדם נכנסים למקרא ויוצאים מהם רק מאה, מאה כו' עד אדם אחד מאלף מצאתי, ועל דרך שאומרים על תינוק שאביו אוהב אותו ומחבב אותו מאד לאמר כמה נתתי לרופאים בעבורו, כמה פזרתי עליו במחלהו. אכן הסבה הזאת אין בכחה לסבב חשיבות רק אצל האב כי היה לו בנים ומתו, לא אצל אחרים כי הם רואים אותו כמו שהוא בעצמותו, ובעצמותו אין בו מאומה מן החשיבות. וזהו שהוכיחם ואמר מאשר יקרת בעיני נכבדת אז רק ואני אהבתיך, לא כן אם זכית לחשיבות מצד מעלות טובות אז תהיה נחמד ונעים בעיני כל הבריות וכמאמר **ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו** (משלי ט"ז, ז'). והנה רבותינו ז"ל אמרו **ורבקה אוהבת את יעקב** כל שהיתה שומעת קולו היתה מוספת אהבה על אהבתו (בראשית רבה כ"ה, כ"ח). באור זה כי רבקה ע"ה באהבתה את יעקב לא היתה הסבה כי בא לה בקושי ובכבדות ע"י צער הריון ועי"כ אהבה אותו, רק מצד כשרון מעלותיו וע"כ כמו שנתוספו מעלות ושלמות ביעקב אבינו יום יום כן אמו הוסיפה עליו אהבה יום יום עד כי כל שהיתה שומעת קול יעקב מצפצף בתורה ושלמות היתה מוספת אהבה על אהבתו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:7)

**וזהו** מאמר הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כאומר תן דעתך וחקור נא באיזה בחינה הם אצלי באהבתי אותם אם מצד יוקר גדולן וקושי מציאותן כדברי המאמר המובא במדרש שלפנינו אדם אחד מאלף מצאתי, או אם ילד שעשועים ר"ל בעבור היותם בעלי מעלות ומדות טובות כילד שעשועים. והוכיח במופת ואמר **כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד** ר"ל בכל עת אשר אני מדבר עמו אני מוסיף אהבה על אהבתו בע"כ הוא ילד שעשועים ולכן **רחם ארחמנו נאום ה'**, אני בעצמי לא כמו שהיה במצרים שנאמר שם **קול דודי הנה זה בא** (שיר השירים ב', ח') ע"י שליח בא להם רק קולו של דודי, וכבר מבואר במדרש (במקומו) בשעה שאמר משה לישראל הקב"ה גואל אתכם אמרו לו היכן הוא, ולמה שלח אלינו שליח, והשיב משה מדלג על ההרים שאין אתם נגאלין רק בזכות אבותיכם לכן מוכרחת הגאולה להיות ע"י שליח (עיין כל הדברים האלה באורך בקול יעקב שה"ש מאמר הביאני אל בית היין) אבל כאשר נזכה להשיג שלמות המעלות ומדות חמודות ויהיה חשיבותנו מסבת עצמנו כילד שעשועים אשר האהבה תתוסף יום אחר יום, וזהו **כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו,** אני בעצמי וזהו **נאום ה'.**


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:8)

**כלל** הדברים כי הפלגת הענין יהיה אם מעצמו ואם מענין הפכו כי יש דבר שיהיה יקר רק מצד חשיבותו העצמית ויש שיהיה יקר רק מסבת אין דוגמתו בזמנו ובמקומו א"כ כל הנמצא חביב ויקר בעיני המשיגו. אמנם ההבדל ביניהם כי הדבר אשר חביבותו מצד חשיבותו בעצמותו לא יאבד חשיבותו גם אם יביאוהו למקום אחר או בזמן אחר אשר יש ממין דבר זה הרבה. לא כן הדבר הב' כי רק הזמן או המקום גורם חשיבותו, הוא שאמר הכתוב בשבח תורתנו הקדושה **הנחמדים מזהב ומפז רב** (תהלים י"ט, י"א) הוראתו במלת רב לאמר כי תוכל לבחון חמדת התורה לעומת הרבה זהב ופז אשר רבויים הוא סבה להמעיט חשיבותם כמאמר **אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה** (מלכים א' י', כ"א), לא כן התורה כי אפילו כל הארץ תתמלא דעה וכלם יהיו אנשים חכמים ומלומדים הנה עוד יוסיפו ביקר התורה וחביבותה. וכבר המשילו רבותינו ז"ל **וידגו לרוב** (בראשית מ"ח, ט"ז) מה דגים הללו גדלין במים כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצמאון כך ישראל גדלין בתורה וכיון שהם שומעים דבר חדש מן התורה מקבלים אותו בצמאון (ב"ר צ"ו) (עיין אהל יעקב פרשת שמות על מאמר לך ואספת את זקני ישראל).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:9)

**ומעתה** יפה הפליג הכתוב בהבטחתו **ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח** וגם שיהיה ממין הזה הרבה מאד עכ"ז לא יאבדו חשיבותם, אבל בהיפך שיהיה חביבותם רבה מאד וזהו **וכל גבולך לאבני חפץ** שיתענגו בם רואיהם בכל חפץ לבם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:10)

**והוא** ג"כ ההבדל בין צדיק גמור לצדיק שאינו גמור כי הצדיק שאינו גמור מהצורך לחפש ולבקש לו מקום מיוחד שיוכל להיות רשום ומצויין שמה לאיש צדיק כאמרם ז"ל על מאמר **נח איש צדיק תמים היה בדורותיו** (בראשית י', ט') (ב"ר ל') בדורותיו היה צדיק ואלו היה בדורו של משה לא היה צדיק כי בין אנשים פחתים גם במעט צדקות יתחשב ביניהם ויהיה רשום לאיש צדיק, לא כן הצדיק האמתי עליו נאמר **הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב** (במדבר כ"ג, ט') כי גם בפני עצמו בהיותו לבדד יש לו חשיבות מפאת יוקר עצמותו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:11)

**וההבדל** ביניהם כי גם כאשר הוא יתברך נוטל הצדיק האמתי מן הדור יעמוד חי לפני ה' באותו חשיבות אשר היה לו בהיותו בעוה"ז, לא כן הצדיק הב' בהיותו נפרד ממקום הרשע יאבד חשיבותו. וכמה הורה על זה החכם מכל אדם במאמרו הנכבד **כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל** (קהלת ב', ט"ז) אשר לדעתי מקרא זה מחובר אל מה שאמר תחלה **וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך** (שם פסוק י"ג) ר"ל אמת כי תוכל לשפוט על יוקר החכמה וכשרון מעשים מפאת הערכתם והבחנתם נגד רשע כסל אשר אצל הכסילים והרשעים כאשר יבחן מעלת האור ויתרונו נגד פחיתות החושך. אבל אמר וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם כלומר אין בזה אושר והצלחה לבקש ולחפש יתרון לעצמו ע"י פחיתות זולתו כי זאת לא יוכל להשיג בלתי כל עוד היותו פה בעוה"ז ויושב בין הכסילים והרשעים ומה יעשה אח"כ כאשר יהיה נפרד מהם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:12)

**וזהו** כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם וכי לעולם יהיה זכרונו עם הכסיל גם יחד הלא בעוה"ב אין שם בחינת הצטרפות ולא יעריכו עוד את זה המעולה נגד זה הפחות. וזהו בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ר"ל כי כבר מוחלט על הימים הבאים לעתיד כאשר ה' יתברך יחדש עולמו שיהיה נשכח כל סדרי המקרים וההערכות של עתה כמאמר **הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו** כו' (ישעיה ס"ה, י"ג) **אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב** (שם פסוק ט"ז, י"ז). וגם בטרם יגיע אל התור הנכבד הזה אחר התחיה בקום ישיני עפר ויחיו התפלא ג"כ ואמר ואיך ימות החכם עם הכסיל כלומר הכי יכול להביא עמו את הכסיל לעמוד עמו בפני המשפט אשר בגלל הרשע הוה יתחשב הוא.¹

footnotes:
¹ וכמאמר וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם ואמרתי אני בלבי כו' ולמה חכמתי אני כו' הוא מאמר המוסגר ויש מזה רבים במקרא עי' בספר לשון למודים להרב רמ"ח לוצאטו ז"ל למוד וא"ו עגול י"ח וז"ל ונקראהו הפסקה גדרו אשר נפסיק מאמרנו בדבור אשר יתכן המאמר בלעדו ע"ש, ועיין נתיבות עולם בבאורו על הל"א מל"ב מדות דריה"ג:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:13
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:13](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:13)

**וההבדל** הב' כי הצדיק האמתי אשר חשיבותו מעצמותו הנה גם אחרים יסתופפו בצל זכותו כל ימי היותו בחיים כמאמר רבותינו ז"ל **חונה מלאך ה' סביב ליראיו** (תהילים ל"ז, ח') **לסובבים ליראיו** (בראשית רבה פרשה ע' י"א), אבל הצדיק אשר צדקתו נראית רק נגד זדון רשעי דורו ולא יזכר זכותו בלתי בהקדם זכרון פשעם וחטאתם כי הם המחשבים אותו א"כ איככה יגן עליהם. זה אשר הבטיח יתברך לאברהם אבינו ע"ה **אל תירא אברם אנכי מגן לך** אמר אברהם רבש"ע כרת ברית עם נח ודחתה בריתי לבריתו אמר הקב"ה אבל ממך אני מעמיד מגנים של צדיקים שיהיו צדיקים ויהיה יכולת בידם להגן על אחרים ג"כ וכח נפלא זה לא היה ביד נח כי היה צדיק רק בדורותיו ואיך היה יכול להגן עליהם. וזהו מנח לא העמדתי מגנים של צדיקים אבל ממך אני מעמיד מגנים של צדיקים ולא עוד אלא אפילו בשעה שיהיו בניך באים לידי עבירות ומעשים רעים אני רואה צדיק אחד שבהם שהוא יכול לומר למדת הדין די אני נוטלו ומכפר עליהם. כלומר גם בעלותו בסערה השמימה ויהיה נפרד מבין חברת אנשים חטאים יעמוד ג"כ באותו חשיבות אשר היה חשוב בהיותו פה בארצות החיים וכמו אשר הגין עליהם בזכותו בהיותו בחיים כן גם אח"כ כאשר אני נוטלו לשמים הוא מכפר עליהם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:14
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:14](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:14)

**וכל** זה כללו ז"ל במאמרו יתברך אנכי מגן לך כלומר גם בעת תתקרב אלי להתלונן בצל ידי עכ"ז יהיה שכרך הרבה מאד:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:15
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra 5:15](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayikra/r/5:15)

**ומעתה** המשך המאמר כך הוא הבן יקיר לי אפרים ביוקר ישראל עומדים לי, בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסים למקרא יוצא מהן מאה, מאה נכנסים למשנה יוצאים מהם עשרה, עשרה נכנסים לתלמוד יוצא מהן אחד הוי אדם אחד מאלף מצאתי. היא הבחינה האחת מן החשיבות בעבור קושי המציאות ומעוטו וכמאמר מאשר יקרת בעיני נכבדת, כי כביכול הוא יתברך אומר עלינו כאשר יאמר האב על בנו כמה פזרתי עליו כמה נתתי לרופאים בשבילו. ובא ר' יצחק ע"ה ואמר אמר הקב"ה ביוקר ישראל עומדים לי כו' כי נקבצו ובאו בישראל ב' סוגי החשיבות גם יחד, א'. כי פזר נתן בעבורנו וכמה הרבה עלילותיו ונפלאותיו בכח גדול וביד חזקה משפחות משפחות של כנים משפחות משפחות של ערוב. אמנם החשיבות הזה אינו רק בעוה"ז¹ וכל חביבותם הוא רק מסבת המקום והזמן אבל לעתיד כבר נאמר בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ונאמר כי נשכחו הצרות הראשונות כו' לזה הוסיף ואמר בכל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם לא בעוה"ז ולא בעוה"ב כי חשיבות ישראל גם בעצמותם וזה יועיל גם בזמן העתיד והדברים נכונים למבין:

footnotes:
¹ החשיבות הזאת רק בעולם הזה כי כל עוד אשר השושנה בין החוחים כל חשיבותה מסבת המקום כמאמר כענבים במדבר מצאתי ישראל (הושע ט', י') כמוצא ענבים בארץ ציה וערבה אז הענבים חשובים גם אם אינם טובים כ"כ. אמנם לעתיד כאשר יהפוך יתברך אל העמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ויתקיים מאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' (ישעיה י"א, ט') מה יועיל עוד חשיבות מסבת המקום או הזמן אם לא חשיבות מצד עצמותם כמאמר ונלוו גויים רבים אל ה' ועכ"ז ושכנתי רק בתוכך (זכריה ב', ט"ו):