## Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach

###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:1)

**ויירא יעקב מאד ויצר לו** כו' (ל"ב, ח').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:2)

**נתלבטו** המפרשים עליהם השלום בהבנת הכתוב הזה, והקרוב אצלי בזה הוא עם מה שנזכיר עוד מדרשם ז"ל באותה שעה נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שהוא בא מרחוק ותלה עיניו למרום בכה ובקש רחמים מלפני הקב"ה, ושמע תפלתו והבטיחו שהוא מושיעו מכל צרותיו בזכותו של יעקב שנאמר יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב (כן הנוסחא במדרשים שבידינו) (פרשה ע"ה, י"ג) והדברים מפליאים מאד ומהראוי להעיר בהם. א'. מה שכתוב ראה את עשו שהוא בא מרחוק מה הודיעו לנו בזה, ומה הנ"מ אם מרחוק או מקרוב. ב'. מה שכתוב תלה עיניו למרום וכי מה היה לו לעשות אם לא להתפלל ולשפוך תחנה לפני ה', וכי היה לו דרך אחר שיספיק לו בלעדי התפלה, וביותר יפלא הלשון והבטיחו שהוא מושיעו מכל צרותיו בזכותו של יעקב.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:3)

**אבל** כלל הענין בזה הוא עם מה שכתוב למעלה מאמרם ז"ל מעשי אבות סימן לבנים כי כל מקרה ופגע שקרה את אבותינו עליהם השלום היתה לנס והוראת סימן לדורות שיקרה גם להם כמקרה הזה בדמותו וצלמו, וזאת היתה ממדת טובו יתברך לגלגל המקריים האלה בזמניהם בעבור כי היה חילם רב לפעול להם תשועה עם אושר תפלתם, והישועה וההצלה ההיא קמה וגם נצבה בקיום מתמיד לדורות עולם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:4)

**ובזה** נבוא אל הענין והוא על דרך עיר אחת שהיו בה כמה חולים בר מינן ורופא אין שם, ושר העיר היה יושב בעיר אחרת והיה עמו רופא חכם ונאמן אבל היה רחוק מאד והיה רב הדרך מהם, והיה בעיר ההיא איש אחד יקר ונכבד אצל השר למאד אשר עבורו ינדב השר לשלוח הרופא אצלו, אך האיש ההוא לא היה חולה לו דבר, ולא הרגיש בעצמו שום מיחוש, ויהי היום וחלה את ראשו בכאב מעט אשר היה באפשרי אתו להמציא ארוכתו על נקלה, אבל אמר ללבבו והחליט בדעתו לכלכל מחלהו ולהגדיל הענין והיה גונח וצועק הוי ואבוי, וחיש מהר שלח שליח אל השר לשלוח הרופא אצלו, וישתוממו עליו בני ביתו ויתפלאו, אמר להם אוילים חסרי לב האם אני צועק על מחלתי ועל מכתי והאם בעבורי אנכי שולח אחר הרופא, גם אנכי כמוכם ידעתי כי ישועתי קרובה לבוא בדבר קל, אבל אנחות נפשי ומגינת לבי הוא אך עבור אנשי עירי כי אנוש לשברם, נחלה מכתם, ומי ישלח ידו וירפאם בלתי אם יבוא הרופא עבורי יחיש מפלט גם להם וירפאו מסבתי.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:5)

**הנמשל** כי הקב"ה הביט על דורות הבאים ועל הקורות המעותדים עליהם וראה כי לא יהיה זכות מעשיהם כדאי להפיק רצון מאתו יתברך להושיעם מצרתם, על כן כרב חסדו קדם פניהם לגלגל דוגמת המאורעות האלו על אבות העולם עליהם השלום, והם בארשת שפתם וחין תפלתם ישיגו ישועות מאתו יתברך, ומה שיעשה ה' הוא יהיה לעולם גם לבניהם אשר יקומו אחריהם. והנה בשגם כי אבותינו עליהם השלום היתה היכולת בידם להושיע את עצמם ולעשות בשונאיהם כרצונם, ומה גם יעקב אבינו עליו השלום שהיו עמו כמה אנשים גבורים כמבואר ברז"ל (במדרש פרשתנו) שהיה לו כמה רבוא עדרים וכלבים ורועי צאנו מלבד גבורתו וגבורת בניו. ועם כל זאת היה גולל על ה' דרכו וביקש מלפניו הצילנו נא מיד אחי כו' כאלו היה חלילה רפה ידים וחלוש שבחלשים, אין זאת כי ראה והבין בכל מה שמצא אותו כי המה אך שמץ דבר מאשר יקרה לדורות האחרונים על כן הפיל לנפשו חבלים העתידים עורר לבניו, כי אמר האמנם כי יש לאל אתי להושיעני עם כחי ועוצם ידי אבל מה יעשו בני אחרי, ולעילה זו השליך על ה' יהבו, כי תושיענו ימינו תשועה נסיית, ואחר כי תתהווה התשועה עבורו תעמוד בקיום נאמן לעד ולדורות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:6)

**וזהו** צחות מדרשם ז"ל באותה שעה נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שהוא בא מרחוק, כלומר מרחוק נראה אליו אשר בהעטיף הזמן והתרחקותו יבוא וילחץ את בניו. תלה עיניו למרום, כלומר עם כי היה אתו לחפש ולמצוא לו עזרה בכח ואומץ ידו עם כל זאת תלה עיניו אך למרום שיהיה נושע בה' למען תהיה ישועתו ישועת עולמים גם לבניו אחריו. וזהו ובכה וביקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא כלומר ביקש רחמים על הצלה נסיית וזהו ושמע תפלתו והבטיחו שהוא מושיען מכל צרותיו בזכותו של יעקב כלומר שמע תפלתו, ובזה כבר הבטיחו שהוא מושיעו מכל צרותיו מוסב גם על צרות בניו אחריו וזהו בזכותו של יעקב כלומר כי ישועתו תעמוד גם לבניו כי מעשי אבות ירשו בנים וכנזכר לעיל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:7)

**וזהו** שסיימו ז"ל שנאמר יענך ה' ביום צרה והוא על דרך ההבטחה, כלומר ודאי יענך ה' ביום צרה, והטעם - ישגבך שם אלהי יעקב כלומר יצוה עליך ישועות יעקב העומדות מכבר (ומצאתי ראיתי בספר נזר הקודש מעתיק כלשון הזה והבטיחו שהוא מושיעו את בניו מכל צרותם בזכותו, וכתב שכך מצא בספרים ישנים ואנחנו לפי ראות עינינו במדרשים שלפנינו הגדנו).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:8)

**והוא** המרומז במה שאמר יעקב בתפלתו **ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך** (ל"ב, ט') אשר לכאורה היה יותר מהראוי שיאמר ואיטיבה לך. אולם לדברינו יצדק מאד כי יעקב עליו השלום הבין כי כל הישועות וההצלות שעשה יתברך עמו היו מכוונים אך למען יכין צדיק ישועה לבניו אחריו, וכמו שאמרו במדרש ויאבק איש עמו ר' חמא בן ר' חנינא אמר שרו של עשו היה, וכו' משל למלך שהיה לו כלב אגריון וארי נמירון, והיה המלך נוטל את בנו ומלבבו בארי, שאם יבוא הכלב להזדווג לו יאמר לו המלך ארי לא היה יכול לעמוד בו ואתה מבקש להזדווג לו, כך שאם יבואו אומות העולם להזדווג לישראל יאמר להם הקב"ה שרכם לא היה יכול לעמוד בו ואתם מבקשים להזדווג לבניו (פרשה ע"ז, ג'). וזהו ואיטיבה עמך כלומר הבטחתני שתיטיב לבני עמדי היינו שאהיה אנכי הממוצע להכין להם טוב ישועתם על כן הצילני נא.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:9)

**וזה** שאמרו במדרש: הצילני נא מיד אחי מיד עשו הצל את בני לעתיד לבוא מיד בני בניו שבאו עליהם בכחו של עשו (פרשה ע"ו, ו'), הורו לנו ז"ל כי כל מה שפחד יעקב וחרד על קורותיו והפציר בתפלה עליהם לא כוון בזה על עצמו מאומה כי אם על הצלת בני בניו, יען כי כל מאורעותיו היו לאות והוראת סימן לבניו וכנזכר לעיל. על כן גם כי אמר הצילנו, ופרט תפלתו על עצמו היתה כוונתו בזה כאשר תצילני ותושיעני מיד עשו תהיה ההצלה ההיא שמורה וערוכה גם לבני בני וזהו הצל את בני לעתיד לבוא כו'.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:10)

**וזהו** שסיים ואתה אמרת היטב איטיב עמך כנזכר לעיל כלומר איטיב לאחרים על ידך. ואמרו עוד (שם בסמוך) ורווח תשימו בין עדר ובין עדר. אמר יעקב לפני הקב"ה ריבונו של עולם אם יהיו צרות באות על בני לא תביא אותם זו אחר זו אלא הרווח להם מצרותיהם (ועיין עוד בספר קול יעקב קהלת על מאמר הכתוב כי גם לא ידע האדם את עתו (ט', י"ב)).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:11)

**הנשמע** מכל דברינו אלה כי כל מגורת יעקב עליו השלום ופחדתו מכל מה שקרה אותו לא היה מפאת מה שהיו מעיקים אליו, אבל לבו היה חולה עליו כי כל המקרים האלה עתידים עורר על בניו ועל בני בניו בעתים הבאים, כי מעשי אבות סימן לבנים ועליהם זירז את עצמו ושת לבו לשפוך שיחו לפני ה' לעשות תשועה לדורות.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:12)

**ועתה** הסכת ושמע נא ביאור מאמר הכתוב הנזכר לעיל ויירא יעקב מאד ויצר לו ונבינהו בדמיון לאחד שעלה על לבו לנסות את מזלו אם טוב הוא ואיך יעלו לו כל ימיו, ושאל בחכמים יודעי העתים, אמרו לו כשיגיע אל היום שנולד בו יעשה ענין המשחקים בקוביא וכדומה, ואם יצליח ביום ההוא ידע את עתו כי יצליח בכל ימי צבאו, וההיפך בהיפך. ויהי היום ויצא לשחוק עמהם ולקח עמו צרור כספו והיה מפסיד פעם אחר פעם ב' וג' דינרים, והנה על ההפסד ההוא עדיין לא יצדק לומר כי היה מיצר על הפסד מעותיו, אבל יפול בו מאמר ויירא מאד יען כי ההפסד ההוא הוא אות ומופת על רוע מזלו, אולם אחר כך כאשר האריך עוד בשחוק (למען יבחון ענינו יותר ויותר) עד שהפסיד כל מה שבידו, אזי נופל בו מאמר וירא וייצר כי לבו חולה על שתיהם, אחד על בחנו רוע מזלו על כל ימי שני חייו כי רד הוא למאד, וגם צר לו עתה כי ריק הוא מכל ולא נשאר מאומה בידו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:13
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:13](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:13)

**הוא** הדבר והוא הענין ביעקב עליו השלום, כי כל הקורות והמאורעות שאירעו את יעקב בתחילה כמו לברוח מפני עשו אחיו, ומעשה אליפז ברדפו אחריו במצות אביו, ומה שקרה אותו בבית לבן, הנה בכולם לא שת לבו להצטער עליהם בלתי היה מתיירא ומפחד על רוע הוראתם ורמיזתם מה שיעשה לבניו באחרית הימים, אך עתה בהתוודע לו על ידי המלאכים כי עשו הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו, ובמדרש (פרשה ע"ה, י"ב) כי כולם היו מלכים קושרים כתרים או ארבע מאות ראשי גייסות, אז נקבצו באו יחדו היראה והצער, וזהו ויירא יעקב מאד מוסב על רמיזת המקרים העתידים כי יהיו קשים מאד ממה שאירע אותו כדבר הזה, וזהו ויירא מאד (כההוראה האמיתית ממלת ויירא שהוא מפני העתיד לבא) וגם ויצר לו כלומר היה צר לו גם עתה פן תדבקנו הרעה חס ושלום ויכהו אם על בנים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:14
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:14](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:14)

**ועל** פי דרכנו יזל כטל מאמר רז"ל במדרש: ויבוא יעקב שלם, **שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל** (סבא) (תהילים קכ"ט, א') אמר לו הקדוש ברוך הוא ויכלו לך, אמר לו גם לא יכלו לי (פרשה ע"ט, ב') והוא חסר המובן. וכדי להבינו נעיר במה שכתב הכתוב מלות כפולות רבת צררוני מנעורי, רבת צררוני כו', אמנם לדברינו למעלה היה ענין יעקב עליו השלום ממש על דרך כאשר האכר יפתח וישדד אדמתו ויזרע אותה למען הצמיח על ידה פרי תבואה דשנים ורעננים. כן כל גלגולי הסבות והמאורעות שהסב יתברך על יעקב היו חורשות על גביו להצמיח על ידם צמח ישועה לחיות זרעו על פני הארץ בימים העתידים, כי כל הישועות שהשיגו אבותינו היו נדמים בענינם ממש לזרע הנזרע בארץ אשר בעת שהזורע יוציא השדה זרע רב ויפיץ קצח וכמון יזרוק, ידומה ענינו כי הוא שחת ארצה כל הזרע ההוא, אבל כשיצוה ה' את הברכה בשדהו ותוציא רב תבואות או אז יבוא ברנה ויקח אלומותיו וישמח על מה שהפסיד מקודם, כי המה הולידו והצמיחו לו הברכה הגדולה ההיא.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:15
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:15](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:15)

**כן** האבות עליהם השלום מה שקרה אותם היו נראים כמו זר אליהם כי לא היו ראויים לזה חס ושלום על פי מעשיהם (וכמו שזכרנו בפרשת לך עיין שם) אך לאחר שראו הפעולה הטובה הבאה מסבתם בימים העתידים והישועה הנשגבה שהורישו לנו ולבנינו נבחן ענינם למפרע.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:16
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:16](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:16)

**ואל** דברינו אלה ירמוז מאמר הכתוב **כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל** (במדבר כ"ג, כ"ג) ובזוהר הקדוש (פרשתנו) כי לא נחש ביעקב בקדמיתא ביומי דלבן, ולא קסם בישראל לבתר ביומי דבלעם. הרצון מסבת מה שהחליש יעקב עליו השלום כח הנחש והקסם פעל בזה עם בניו שלא ישלוט בהם קסמי בלעם, וזהו כי לא נחש ביעקב כו', כלומר ממה שעין בעין נראה אליהם פעולות ה' יתברך עם יעקב כמה הועילו להם בימי בלעם כמו אז נתוודע למו כי מעשי ה' יתברך עם האבות היו מכוונים לטוב מועיל מאד, וזהו כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. והן אמת כי יעקב ראה את כל זאת בעיני השכלתו וברוח בינתו ועליהם שר בשירים רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל כו' על גבי חרשו חורשים כו' וכביאורנו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:17
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:17](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:17)

**אך** כדי לבוא אל ביאור מלות הכפולות ודברי המדרש נקח דמיון לרופא חכם שראה איש בריא וחזק והיה מיסרו עד שהפילו למשכב, ואחר כך בתחבולות והשתדלות גדולות המציא לו רפואתו להבריאו כמקדם, הנה האיש ההוא אין מן הדין לחייב אותו שיתן תודות להרופא על רפואתו, כי טוב היה לו באם לא ימחצנו ולא ירפאנו, אולם לפעמים יקרה שהאיש המוכה מאת הרופא הכיר בו הרופא המבין ההוא כי אתו עמו מחלה מסותרת העתידה להתעורר בו עם בואו בימים אחרי בלותו, אשר אז יחלשו טבעי הרכבתו ויתמעט לחותו וידל בכחו, ותהיה רפואתו והצלתו רחוקה ממנו, ומהבחנתו את זאת פעל בו להעיר מחלהו אשר כמוס עמדו בעודו בימי עלומיו עוד הוא רענן בכחו בריא המזג, למען כי כחותיו העלומים יועילו לו עם הסמים להסיר מחלהו ממנו להעמיד אותו על שלימות הבריאות. הנה האיש הזה בקומו ממשכבו החיוב עליו להודות להרופא על חסדו פי שנים כעל הרפואה כעל המכה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:18
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:18](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:18)

**כן** ממש לולא שהעיר ה' יתברך כל המקריים האלה על אבותינו הראשונים רק ימתין עד שיגיע העת לגלגל עלינו הקורות ההם כמה תכבד ההצלה ובקשת המזור למחלת נפשותינו עם דלת ערכנו וקוצר השגתנו, אבל בחסדו יתברך עשה עמנו אות לטובה להעיר המקרים המכאיבים האלה בימי האבות עליהם השלום המה הגבורים אשר מעולם, אשר כחם רב לסבול תמרוקת הסמים המרים הפועלים ישועה ורפואת תעלה עד הדור האחרון.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:19
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:19](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:19)

**וזהו** שאמר יעקב עליו השלום רבת צררוני מנעורי, כלומר הוא היה שר לה' על דבר אשר קדם פניו בהמקרים העתידים לבני בניו, ומלת מנעורי תהיה הוראתה על הכונה שאמרנו כי כל מה שקרה לאבותינו היתה בחינתם נוכחנו על דרך המקרים שיעברו על האיש בימי עלומיו בעודו ברב אונים וכנזכר לעיל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:20
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:20](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:20)

**ולבל** ידומה כי הודה לה' חסדו רק על הצלתו ולא על צרתו לזה באו ז"ל וביארו אמר לו הקב"ה ויכלו לך. והנה אם נאמר כי לא היתה הודאתו בלתי על ההצלה שהשיג היה די שישיב לא יכלו לי, אבל הוא עליו השלום כלל ואמר עוד הפעם רבת צררוני כו' גם לא יכלו לי, להורות כי על שניהם הודה לאלהים יתברך, גם על מה שצרו והעיקו לו גם על הצלתו מהם. ואמר הטעם על גבי חרשו חורשים כלומר כל המאורעות והפגעים שאירעו אותי המה היו עלי, על דרך כאשר יחרוש החורש תלמי שדי וכביאורנו למעלה. וזהו שאמרו ז"ל בסמוך רבות רעות צדיק כו' רבות רעות זה עשו ואלופיו, צדיק זה יעקב ומכולם יצילנו ה', ויבוא יעקב שלם וכו' עד ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם, כלומר מה שהציל יתברך את יעקב מעשו ואלופיו היתה הצלה נצחיית, וזהו מעתה ועד עולם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:21
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:21](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:21)

**ועם** דברינו אלה יתבאר לנו מאמר דוד המלך עליו השלום **יענך ה' ביום צרה** (תהלים כ', ב') והוא עם מה שאמרו ז"ל לעולם יקדים אדם תפלה לצרה (סנהדרין מ"ד, ב'). וטעם הדבר ביאר לנו החכם מכל אדם עליו השלום **גם אני באידכם אשחק** כו' **בבוא עליכם צרה וצוקה אז יקראונני ולא אענה ישחרונני ולא ימצאונני** (משלי א', כ"ו-כ"ח). אשר לכאורה מלות כפולות דבר החכם, וביותר יקשה מלות ולא ימצאונני כי האם מציאותו יתברך הוא על דרך ובחינת מציאת בשר ודם, הלא המאומת אצלנו הוא כי ה' יתברך הוא משולל מריחוק והעתקת מקום, אבל הוא יתברך נמצא בתדירי לכל קוראיו ודורשיו והוא קרוב אליהם בכל עת, ואין לתאר עליו שינוי רצון או שינוי מקום חס ושלום.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:22
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:22](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:22)

**אך** כל התקרבותו יתברך אל האדם תלוי בהתקרבות האדם אליו היינו אם תפלת האדם זכה ובהירה ודורש את ה' בלב ונפש ובוטח בישועתו אז קרובה ישועתו לבוא וכמאמר דוד המלך עליו השלום **תכין לבם תקשיב אזנך** (תהלים י', י"ז) וכמו שכתוב **ובקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך** (דברים ד', כ"ט). ולכן באם ימתין האדם להתפלל לאלהיו עד עת שמצאה אותו הרעה חס ושלום הלא אז יהיה כבד ממנו להשיג ישועה יען כי לבו יהיה מהול ביגונות ורעיונות הבלתי שאננות המשביתים לו אמונתו בה' ומפריעים בטחונו בו. וזה שכתוב גם אני באידכם אשחק כו' בבוא עליכם צרה וצוקה אז יקראונני ולא אענה, והטעם - ישחרונני ולא ימצאונני כלומר לא אהיה מצוי אצלם בלבם כיאות בקראם אלי ביום צרתם, כי לא ימצאו את לבבם נאמן לפני ה' וכנזכר לעיל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:23
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:23](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:23)

**ומעתה** היטיבו אשר דברו ז"ל לעולם יקדים אדם תפלה לצרה. ועל זה בא דוד המלך עליו השלום ויתנפל לפני ה' יתברך שיעננו ביום קראנו אליו גם אם כבר נהיה לכודים חס ושלום בפח הצרה, עם מה שיעורר אלינו הישועות הנעשו מאז עם אבינו יעקב עליו השלום, וזהו יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב (ועל דרך שביארנו מאמר טרם יקראו ואני אענה למעלה בפרשת לך).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:24
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:24](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:24)

**והקרוב** עוד בהבנת המאמר הנזכר רבות רעות צדיק כו' עם מה שנבאר תחילה מאמר הכתוב **פדה בשלום נפשי מקרב לי, כי ברבים היו עמדי** (תהלים נ"ה, י"ט). והענין עם מה שזכרנו כמה פעמים כי השפעת הברכות והטובות מושגים על ידי השרידים אשר בכל דור, ואת שיבחר הוא יתברך יקריב אליו להיות הוא הנושא הברכה והטוב מאת ה' מן השמים, וינהרו אליו פלגי השפע ממקור העליון לחלק שללה להנלוים אליו והחיים בצלו, והוא מוגדר על שם צדיק יסוד עולם. ודע כי כמו שרז"ל החליטו ואמרו כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו (סוכה נ"ב, א') כן גם האיש אשר יתן מהוד שפעתו לרבים מבנ"י ואשר יקבלו ערובתם על ידו עליו צופה השטן ביותר להפילו במכמוריו ומבקש המיתו למען יהרוס היסוד וממילא יפול הבנין אחור וחללים רבים יפיל, לא כן איש ההמוני עליו לא יגביר היצר כל כך, כי גם בשיפול הוא האישים זולתו יהיו נקיים ולא יעשה עמם דבר. ומעתה אחר אשר כל עוצם תגבורת היצר ומלחמתו על איש היסודי הוא עבור המוני האנשים הנלוים אליו הנה הוא לוחם אתו אך מלחמת אחרים, ובכמו זה מהראוי שיעזרהו ה' ולתמוך בו בל ידחו פעמיו. ואולי זהו הרצון במאמר הכתוב **דחה דחיתני לנפול, וה' עזרני** (תהלים קי"ח, י"ג) אשר מהראוי היה שיאמר ליפול תמורת לנפול שהוא לשון נפעל, אבל כוון בזה לומר כי רוב התגברות היצר עליו הוא עבור להפיל רבים על ידו ולכן יצדק מה שכתוב דחה דחיתני לנפול לשון נפעל כי מסבת מה שיפול הוא יפלו רבים אתו, ועל כן היה המשפט וה' עזרני, וזה שכתוב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:25
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:25](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:25)

**והדמיון** בזה אחד הנוסע לדרך במרכבה טעונה ואין לו עליה כי אם מעט מן המעט מה שהוא שלו, בלתי רבים ממכיריו שלחו על ידו משאות אל המקום שהוא נוסע שמה להשלמת נשיונם והקפתם, או להביא אשכר לקרוביהם ואוהביהם. והנה איש הלזה אם היה נוסע רק בהמעט אשר לו היתה נסיעתו בטח מפגיעת הגנבים והשודדים, כי לא היו משימים לב עליו, אך עתה ע"י רוב עשרם וסגולתם נופל עליו אחריות הדרך מסבת מה שתהיה העגלה נראית בעליל גבוה ותלול יתעוררו על ידי זה לשלול שלל ולבוז בז, ועל ידי כן מהצורך אליו להעמיד שומרים אתו בתדירי להגן עליו ועל העגלה, והמשפט הוא שיתנו הם שכר השמירה מכיסם יען כי כל עצמיית השמירה נהיתה הכרחיית אך מסבתם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:26
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:26](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:26)

**הנמשל** מובן מאליו מדברינו הקדומים וזהו פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, כלומר ה' יתברך יעשה שלום לי לשמרני ממלחמה וקרב אשר לי על ידי אישים זולתי, וזהו כי ברבים היו עמדי כלומר על ידי כי הטובות אשר לאנשים רבים המה היו עמדי. והוא הענין כמו כן ביעקב עליו השלום בחיר האבות כי הוא אבן פנת ויסוד בנין בית ישראל כמו שאמר הכתוב **משם רועה אבן ישראל** (בראשית מ"ט, כ"ד) ובעת יצא עשו לקראתו ועמו ארבע מאות איש בא גם השטן בתוכם שהוא שר של עשו ובאין ספק כי רצה להפוך הקערה על פיה ולהרוס היסוד ואבן בוחן שכל בית ישראל נשען עליו, וכמוזכר במדרש (פרשתנו): **כי השתות יהרסון** (תהלים י"א, ג') זה יעקב שהוא משתיתו ויסודו של עולם. ואחר שהמלחמה הגדולה הלזו נתעוררה עליו אך עבור הנטפלים אליו והמסתעפים ממנו היה החיוב כי ישלח יתברך עזרו מקודש ויסך בעדו, וזהו שפלל ואמר ה' האומר אלי שוב לארצך כו' ואיטיבה עמך, כלומר הלא אתה בחרתני לתת אותי ממונע להיטיב על ידי לכל ישראל ולכן מהראוי כי תושיעני ימינך יען כי השטן מתעבר בי על ריב לא לי. וזהו קטנתי מכל החסדים כו' כלומר הלא אנכי קטן מהשיג טובות נשגבות כאלה אשר עשית עד עתה עמדי כי מה אני, אולם ידעתי כי לא בעבורי היו לי בלתי להצמיח על ידי צמח ישועה ומרפא לבני אחרי, והנה גם עתה עושקי האדם סביב שתו עלי לעשות רעה לדורות חס ושלום, ממש כמכה האם עבור להמית הבנים, וזהו הצילנו נא כו' פן יבוא והכני אם על בנים, וזהו ואתה אמרת היטב איטיב עמך וכנזכר לעיל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:27
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:27](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:27)

**והנה** עתה יזהירו דברי המדרש רבות רעות זה עשו ואלופיו, צדיק זה יעקב, כלומר רעות רבות יותר מהראוי אירעו ליעקב מסבת היותו הנושא הברכה והטוב לכל בית ישראל, וזהו צדיק זה יעקב כלומר הוא יסוד העולם, והשטן ערך אתו מלחמה וקרב עבור זולתיים ועל כן היה החיוב שיצילהו ה' וזה שכתוב ומכלם יצילנו מלה העתידה (במקום עבר או בינוני) כלומר כן היה מגיע לו מאתו יתברך שיצילנו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:28
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:28](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:28)

**אבל** עוד נשאר עלינו לבאר מלת ומכולם שאמר כי גם בה יש כוונה נוספת ונמתיקנו בדמיון ב' משרתים היו בעיר אחת אצל ב' עשירים, והכה אחד את חבירו וקבל עליו בפני השופט, וזה דרכו של השופט מאז לענוש המרים יד בזולתו אך בסך ידוע, אבל לאשר ב' העשירים האלה היו לשכים בעיניהם הלך הבעל הבית של המוכה אל השופט לבקש מלפניו כי יחרוץ המשפט לגרש את המשרת מן העיר למען הרגיז לב בעליו, ובהתוודע הדבר אליו הלך הוא אצל השר והרבה גם הוא לתת אליו שוחד עד שפטר את משרתו מכלום, נמצא על ידי מה שהיה מרצון איש ריבו לחרוץ המשפט יתר על החיוב היתה הסבה שיצא נקי אף מכדי חיובו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:29
[Ohel Ya'akov on Torah, Vayishlach 4:29](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Vayishlach/r/4:29)

**כן** הדבר ביעקב עליו השלום, כי השטן היה עורר מדנים עליו יתר מאד מכפי ערך אנושותו וכאשר ביארנו, ואחר כי היה המשפט לאלהים יתברך לעמוד לימינו לעזרו, הושיע לו גם על חלק מלחמתו אשר היה החיוב עליו להלחם מול לוחמו, וזהו רבות רעות זה עשו ואלופיו צדיק זה יעקב וכנזכר לעיל, כלומר המאורעות שאירעו אותו היו רבות ועצומות מאד והרויח מזה כי מכולם הצילו ה'.