## Ohel Ya'akov on Torah, Yitro

###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/20:1)

**כבד את אביך ואת אמך**, גמרא: דרש עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה מאי דכתיב **יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך** (תהלים קל"ח, ד') מאמר פיך לא נאמר אלא אמרי פיך בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהיה לך אמרו אומות העולם לכבוד עצמו הוא דורש כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך, חזרו והודו למאמרות הראשונות (קידושין ל"א, א').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/20:2)

**והמאמר** פלאי כי מה איכפת להו למלכי האומות ומה ראה עינם גם אם הוא דורש לכבוד עצמו, וכי בלתי ראוי הוא חס ושלום לכבוד ומורא.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/20:3)

**והנראה** לדעתי כי רבותינו ז"ל כוונו בזה לכוונה עמוקה, והוא עם מה שידענו מגדולי חקרי לב ע"ה, כי האף אמנם כפי הנראה לעיני בשר הנה מצות ה' יתברך ופקודיו עלינו דומים בענינם אל משפטי מלכי אדמה המצוים לעבדיהם על מה שיש בהם צורך טובתם והשלמת תועלתם. אמנם המקובל והמאומת אצלנו הוא כי כל עיקר המצות הוא אך לטובתנו ותיקוני נפשותינו, כמו שכתוב **ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלוקינו לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה** (דברים ו', כ"ד), וכמאמר המשורר ע"ה **אברך את ה' אשר יעצני** (תהלים ט"ז, י"ז). ממש כהרופא והיועץ הטוב שמזהיר ואומר זה תאכל וזה לא תאכל, וכמו שכתוב **ויאמר אם שמוע תשמע** כו', **כי אני ה' רופאך** (שמות ט"ו, כ"ו) (וכמו שכתבנו פרשת בראשית על מאמר ויצו ה' אלהים כו', עיין שם באורך).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/20:4)

**והנה** המופת על זה ביארו ז"ל במאמר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות (סוף מכות). והוא אך לתת טעם על כמה מצות הכתובות בתורה אשר האדם היה נזהר בהם מעצמו מצד הטבע כאכילת הנבילות והשקצים והרמשים וכדומה, מה שנפשו של אדם קצה בהם, וכן מצות כבוד אב ואם גם היא מחוייבת מצד הטבע. לזה אמרו כי הוא יתברך צוה אותם וכתבם בתורתו למען זכות את ישראל בקבלת השכר עליהן וכענין שאמרו גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה (קידושין ל"א, א'). ולפיכך הרבה להם תורה ומצות, גם שהיה האדם מקיים אותם מבלעדי מצות התורה. ומעתה הדבר הזה לאות ולמופת על כלל התורה שהיא מכוונת אך למעננו כי אם היו המצות לצרכו יתברך חס ושלום ודאי לא היה מזהיר על דברים אשר גם מבלעדי האזהרה היו זהירים בהם מטבע עצמותם.¹

footnotes:
¹ ועל דעתי זהו שכוונו ז"ל במדרש זאת החיה כו' הדא הוא דכתיב אמרת ה' צרופה לא ניתנו המצות לישראל אלא לצרף בהן את הבריות (ויקרא רבה י"ג), אשר לכאורה לא קרב זה אל זה כי מה ענין מאמר אמרת ה' צרופה והדרש לא ניתנו המצות כו' אל מאמר זאת החיה ומה חדשו בזה. אמנם עם המונח בפנים יצדק מאד כי הם ז"ל באו לתת טעם על מה שכתבה התורה הקדושה פרשה ארוכה בדיני שקצים ורמשים ונבלות אשר האדם קץ בהם והאזהרה עליהם אך למותר. ועל זה בא מדרשם הדא הוא דכתיב אמרת ה' צרופה לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות, כלומר ואחרי כי המצות מכוונות עבור תועלתנו ותקוני נפשותינו על כן הרבה יתברך תורה ומצות למען זכות אותנו יותר ויותר:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/20:5)

**ובזה** נבוא אל הענין כי אומות העולם שהקשו לדבר לכבוד עצמו הוא דורש גם הם לא היה מגמתם לדבר בגנות חס ושלום, אבל לעילה אחרת דברו כן. כי הנה ההבדל בין אזהרת האדון אל עבדו לאזהרת הרופא אל החולה אם ישמע אחד מה שהאדון מצוה ומזהיר את עבדו אין עליו להזהר בזה כי לא אותו צוה, לא כן אם ישמע אדם חולה שהרופא מצוה לחולה זולתו איזה רפואה וגם הוא צריך לאותה רפואה, או שהוא עומד אחורי הדלת ושומע דברי הרופא שאומר על דבר פלוני כי הוא סם המות, היתכן שיאמר הוא הלא הרופא לא היתה כוונתו להזהיר אותי ובידי הוא לאכול הסם הזה ולא יגע בי רעה, הלא אחר שהדבר מזיק בטבע יזיק גם מבלעדי כוונת הרופא המזהיר. וזה הענין באומות העולם כי מתחלה בשמעם הדברות הראשונות מה שהשם יתברך מדבר אל ישראל חשבו בדעתם כי מצות ה' דומים בענינם אל מצות האדון אל עבדו המכוון במצותו לתועלת עצמו ואם כן גם אם בהזדמן ישמע עוד אחד מרחוק את דברי המזהיר אין לו לחוש עליו ועל אזהרתו. וזהו שאמרו לכבוד עצמו הוא דורש, כלומר הלא עיקר כוונתו במצותיו לצורך עצמו כמצות מלכי בשר ודם ואם כן לא תסוב האזהרה כי אם על מי שנגזר עליו, אמנם אחרי שמעם מפי ה' יתברך מצות כבד את אביך כו', הנה מיד הבינו האמת שהמצות אינם כי אם לטובת האדם, לצרף בהן את הבריות, ואם כן עליהם לזרז גם עצמם להזהר ולעמוד על נפשם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 20:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/20:6)

**וזאת** נתברר להם ממצות כבוד אב ואם שהיא מחוייבת בכל האדם מצד הטבע כנזכר לעיל ולולא שרצה הקב"ה לזכות את האדם לא היה מהצורך לצוות על זה, וזה יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך מאמר פיך לא נאמר כו', בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהיה לך, אמרו אומות העולם לכבוד עצמו הוא דורש, כיון שאמר כבד כו', חזרו והודו למאמרות הראשונות, כלומר הבינו להודות על אמתת כוונת המאמרות כי נתברך להם אמתת הענין שהקב"ה הוא רק יועץ הטוב והוא מכוון באזהרותיו להפיק טובות השומע וכמדובר, והבן: