## Ohel Ya'akov on Torah, Yitro

###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:1)

**בחדש השלישי** כו'. **ויסעו מרפידים** כו', **ומשה עלה אל האלהים**.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:2)

**ראוי** להבין כי כפי סדר וצחות הלשון יותר מהצודק היה שיאמר ויעל משה כו'.¹הוא שאמר ר' שמעון בן חלפתא (סוף עוקצין) לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, כי הנה כבר נאמר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו הנה עינינו רואות כי כלי חמדה זאת היינו התורה היא סבת הברכה, ואם כן מי שאין לו בית אי אפשר לו לעשות מזוזה ולא מצא דרך לזה רק שלום ואחדות שנאמר ה' עוז לעמו יתן כאשר עלה ברצונו יתברך לתת תורה לישראל, ה' יברך את עמו בשלום. ועל ידי השלום והאחדות חשב על כל אחד מישראל שהוא קיים כל התורה. וזהו שאמרו במדרש אתם נצבים היום כלכם למה נסמכה פרשת נצבים לקללות לפי שכאשר שמעו ישראל צ"ח קללות שבמשנה תורה הוריקו פניהם ומיד בא משה לפייסן ואמר להם אתם נצבים היום כלכם משל לזקנים כשהם הרבה באגודה אחת הם חזקים כך אתם אם תהיו באגודה אחת תהיו נצבים ולא נופלים, הא לך כדברינו כי פחדו ואמרו שהמה מעותדים לקללה יותר מלברכה כי זהו מן הנמנע שיקיים אחד את כל התורה כולה על זה השיב כי כאשר תהיו באגודה אחת כל אחד יעשה בעד כלל ישראל ויהיו כלם צדיקים: ² ובגמרא (עבודה זרה ב' ב') כלום כפית עלינו ההר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל כו' מיד אומר להם הקב"ה שבע מצות שקבלתם היכן קיימתם, באור הדברים על דרך עשיר אחד היה בנו ובן חורגו שניהם חולים והרופא בא ונתן תרופה אחת לשניהם שישתו שמן זית כל שעה כף אחת ולא אבו גם שניהם, ויקח את בנו בחזקת היד ויפתח את פיו ויתן לו בעל כרחו ואל השני לא עשה מאומה ולא שתה ונשאר בלא כח, אחר זמן שאל את העשיר מדוע לא כפית גם אותי כאשר כתית את בנך האף אמנם כי להכות ולייסר אין המשפט רק באב לבנים אבל לכל הפחות היה לך לשפוך מעט אל פי כי כמה בני אדם מתענגים על שמן זית ואף כי אני חשבתי כי מר הוא אבל אחר הטעימה אם היה נתברר לי שאינו מר הלא הייתי שותה, ויען ויאמר העשיר הלא אזכרה ימים קודם שנתתי לפניך דגים מלוחים עם שמן זית וטעמת והקיאות אם כן מה הייתי פועל עם הכפיה שתטעום ממנו, הנמשל העכו"ם יודעים שהמה אינם בנים למקום ואין להכריחם כמו לישראל שכופה אותם אל קיום התורה והמצות בתוכחות וצ"ח קללות רק טענתם כך היא הלא התורה מתוקה מדבש ונופת צופים למבין את נועמה וטועם את מתקה רק אנחנו חשבנו כי מרה היא והיה לך לכפות ההר עלינו רק בעבור נקבל ונטעום את מתקה ואז ודאי היינו מקבלים אותה על זה ישיב הקב"ה הראשונות ישמיעונו ז' מצות שקבלתם היכן קיימתם הלא טעמתם כבר את נועמה ואת מתקה ומאסתם אותה ומה לי לכפות אתכם עוד:הלא כבר אמרו נעשה ונשמע רק בית ישראל הם קבלו באמת ברצון טוב, וגם כי כל העם ענו ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה נמשכו העם בדבריהם אחר הרוב והרוב היה בית ישראל, לא כן העם נאמר עליהם ויפתוהו בפיהם כו', ואמר אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים, באור הדברים על דרך שנתבאר בקול יעקב מאמר משכני אחריך נרוצה. ובמדרש ממה שנתת לי משכני ביזת מצרים וביזת הים אחריך נרוצה, והמורם מדברינו שם כי הוא יתברך זיכה אותנו בשני מעלות טובות המחוייבות אל עבודתו יתברך והם היראה והאהבה, והנה מבוא היראה הוא על ידי פגיעת העונשים והוכח במכאובות אזי יביאנו ליראה את ה' ומבוא האהבה הוא כאשר תביאתהו טובה מאתו יתברך כדרך כל מקבל טובה שאוהב אל המטיב לו, והקב"ה בחסדו המציא אל ב' מעלות אלה סבה אחת והיא גלגלה את שתיהן והוא על ידי שנתן לנו ביזת מצרים וביזת הים ברכה וטובה אלינו ועונש וקללה לשכנינו ועל ידי זה נתעוררה בלבנו האהבה מסבת הטוב אשר השגנו אנחנו והיראה והפחד ממוראו יתברך על ידי העונש אשר הגיע לשכנינו, וזהו אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים היא סבת היראה ואשא אתכם על כנפי נשרים היא סבת האהבה ובזאת ואביא אתכם אלי. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי כו' והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ כו', ויפה המליץ בזה הרב מוהר"א ז"ל ע"ד רב גדול עשה חבור נחמד ונסע אל עיר אשר שמה בית הדפוס והיה צריך מלון על זמן ידוע ב' וג' חדשים, בא לבית אכסניא אחת ויפצר את בעל האכסניא לאמר אני רב פלוני המחבר ספר חדש ואני צריך אכסניא עד צאת ספרי מבית הדפוס הבעל הבית בשמעו הפצרתו בו איך שואל ומבקש ממנו הבין מדבריו כי רצונו להתאכסן בחנם כי לולי כן מה ענין שאלתו ובקשתו בתחנונים ומה זה היה לו להציע לפניו גדולתו חכמתו ויקר כבודו, אמר בלבו אם כן מה לי לצרה זאת ויענה ויאמר לא אוכל לעשות הדבר הזה כי צר לי המקום וילך לבקש בית אכסניא אחרת גם אל השלישי גם אל הרביעי וידבר אליהם כן ויענו אותו כמשפט הראשון, אחר כך נשמעו הדברים אל נדיב אחר וירץ אליו ויחבקהו ויפול על צואריו ויבקש מאת הרב אם נא מצאתי חן בעיניך הנה ביתי לפניך בטוב בעיניך שב וכל מחסורך עלי וישב עמו עד אשר כלה מעשהו ויסע עם הספר למכור ונתעשר עד מאד. פעם חזר ונסע אל עיר הנ"ל לאיזה סבה ויבוא שמה במרכבה גדולה וכבודה ושני נעריו עמו ויבוא עד לפני רחוב האכסניות אשר בפעם הקודם פנו אליו עורף, ועתה כלם נקבצו באו אליו כל אחד לבקש ממנו שיבוא אליו ולא הטה אזנו אליהם עד אשר בא אל מקומו מאז ויסורו ויבואו אליו כל יקירי הקהלה וכל אחד מתנפל לפניו מדוע לא באת אצלי להתאכסן בצל קורתי האמנם לא אוכל כבדך, ויגער בהם ויאמר אם באמת נדיבים אתם למה לא הכנסתם אותי אז האם קדמתם אותי בלחם ומים רק עתה אחרי ראותכם כי יש בידי הון יקר באתם אלי למען בצוע בצע. הנמשל הקב"ה ברצותו לבוא לשכון כבוד בארצנו בא עם חבורו הטהור אל ישמעאל עמון ומואב ובקש אכסניא מהם ותלה ברצונם ובחירתם והרגישו כי הכוונה היא בבקשה זאת שיתעסקו עמו בנדבה לא על מנת לקבל פרס ונזורו אחור בתשובות שונות, מה כתיב בה לא תרצח כו', ובא אצל ישראל והציע גדלו ואלהותו אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים כו' ואביא אתכם אלי, וכל אלה עשיתי לכם בכח גדול ויד חזקה אשר בעיניכם ראיתם ועתה קבלו נא אותי בדירתכם, והנה לעתיד כאשר יפתח יתברך את אוצרו הטוב ויתגלה לעין כל כל חמדת הסגולה הצפון אל עבדיו הנאמנים אז יאמרו תנה לנו מראש מדוע לא תשכון אצלנו, והקב"ה יבעט בהם לאמר מדוע לא קבלתם אותי מאז, על דרך כשרציתי לא רציתם, וזהו ועתה אם תשמעו בקולי כלומר עתה בעודי זר באין מכיר בי ואין לי שום אכסניא אם תקבלו אותי ותשמעו בקולי ושמרתם את בריתי אז והייתם לי סגולה מכל העמים גם בעת יהיה לי כל הארץ יקראו העמים כלם בשם ה' ויתנו לי משכן לשכון בתוכם גם אז תהיו לי סגולה מכלם לא אפן אל מנחתם ולא ארצה מידם.

footnotes:
¹ כבר האריכו למעניתם המפרשים ז"ל וביותר האלשיך הקדוש ז"ל כי עד בואם אל מדבר סיני לא נטהרו עוד מזוהמתם כמו אשר עד יעקב לא היה מי אשר היה מטתו שלמה כן עד היום הזה לא פסקה הזוהמא וישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. וראה כי הכתוב מבאר ואומר ויסעו מרפידים וכאמרם ז"ל שרפו ידיהם מן התורה, נסעו מזה ונתרחקו ממרתם הגרועה והפחותה. ויבואו מדבר סיני ומדבר סיני רמז למדת ענוה המחוייבת למתן תורה אם עושה עצמו כמדבר (נדרים נ"ה) והיא גם כן מדת סיני כאשר דרשו ז"ל על מאמר (תהלים ס"ח) למה תרצדון הרים גבנונים בעלי מומין אתם. ההר חמד אלהים זה היה לשבתו על כי ישב במקומו ולא בא והיא מדת ענוה. עוד תנאי אחר המחוייב להיות במקבלי תורה ומצות שיהיו כלם כאיש אחד חברים כמו אדם שלם הכולל אברים רבים אשר היד תעשה פעולתה בעבור הרכבת כלל הבנין. או העין רואה ופועל השמורה על כל האברים. כן כאשר יש בישראל אחדות יש בידם זכות כל התורה וכל המצות כי המצוה אשר ביד זה אין באפשר לקיים תהיה נעשית על ידי אחר כמו מי שאין לו בית אינו יכול לקיים מצות מזוזה ומצות מעקה וכדומה הרבה מצות וכאשר יש אחדות בישראל כל אחר עושה בשם כל ישראל
² וזהו שאמר ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני הכל בלשון רבים ויסעו ויחנו וסיים בלשון יחיד ויחן שם ישראל נגד ההר כי כאשר נגשו וקרבו אל נגד ההר עלו ונתעלו ונזדככו עד כי נתדבקו בנפשות מצומדות בדבקות נמרץ עד כי נעשו כלם כאיש אחד בלב אחד. ואחר ההתעלות הזה שנתעלו ישראל כמה נתעלה עוד משה רבן של ישראל, וזהו ומשה שכבר היה מעולה יותר מכלם נתעלה הוא עתה עד כי עלה אל האלהים אל שלמות היותר נשגב, כי המנהיג הוא תמיד לפי ערך הדור כאמרם ז"ל יפתח בדורו כשמואל בדורו, אשר על כן נאמר למשה אחר מעשה עגל לך רד כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל וכאשר ישראל צדיקים המנהיג מתרומם ועולה עיין במדרש (שמות רבה פרק מ"ב) אם כן כאשר הדר כלו עלו ונתרוממו היה ראוי אל משה שיהיה מאד נעלה, ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו כו' כה תאמר אל בית יעקב ותגיד לבני ישראל, כי דרך המוכיח בשער לכוון דעתו אל המון עם לא לאותם אשר שקידתם בתורה, ובאמת הדבר בהיפך כי אצל ההמון אינו פועל מאומה כי אינם מבינים את דבריו והחכם ישמע ויוסיף לקח כן ההתנצלות של אתם ראיתם כו' גם שהוא ענין מצטרך רק לבית יעקב היינו ההמון אבל בית ישראל גם בלא התנצלות זה יקבלו דבריו באהבה, וזהו כה תאמר לבית יעקב אבל יודע אני כי ותגיד לבני ישראל אליהם יועיל הדבר ויפעול פעולתו. ובזה יתבאר מה שהתעוררו רבים מהקדמונים ז"ל על מה שכפה עליהם ההר כגיגית


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:3)

**והנראה** בזה בהקדים דבריהם ז"ל במדרש: באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה, עשה בו הקב"ה קלסתורים של פניו של משה דומה לאברהם, אמר להם הקב"ה אי אתם מתביישים הימנו, לא זה הוא שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו (פרשה כ"ח, א'). וכלל הענין בזה הוא עם מה שכתבנו בחלק הראשון (פרשת וירא במאמר וה' פקד את שרה) כי כל השינויים שעשה יתברך לזמן באיזה דברים פרטיים בטבע המוטבע ביצירי בראשית היה אך על דרך שאלה ולפי שעה לעת הצורך להחליף ולשנות את טבעם אולם אחר כך היה החיוב להחזיר הדבר להשלים סדרי הטבעיים, כמו הפך המים לדם והדם למים מטה לנחש ונחש למטה. וברז"ל: אמר ר' יצחק ויזרח לו השמש וכי שמש לו לבד זרחה והלא לכל העולם זרחה אמר ר' יצחק שמש הבאה בעבורו זרחה בעבורו (חולין צ"א, ב') רצה לומר להשלים שיעור ההשתנות ותחת ששקעה קודם זמן זרחה אחר כך קודם זמן וכמו כן נאמר **הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחורנית עשר מעלות** (ישעיה ל"ח, ח'). הנה מכל זה אנו רואים כי גם אם נשתנה דבר פעם אחד החיוב כי ישתנה הדבר אחר כך בהיפך ובזה ישלמו סדרי הטבע.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:4)

**כן** הדבר בעניננו כי הנה כבר אמרו ז"ל גזר הקדוש ב"ה שיהיו העליונים למעלה והתחתונים למטה, שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם (שמות רבה י"ב). והנה במתן תורה לולא שכבר היה סבה מאת ה' שירדו המלאכים למטה אצל אברהם לא היה יכולת ביד משה לעלות למרום בלתי על ידי ההשתנות שהיה בהמלאכים בעבור אברהם היתה עליית משה מחוייבת להשלים הסדר. וזהו שאמרו במדרש (שם) אמר הקב"ה למשה לא ניתנה לך תורה אלא בזכות אברהם, שנאמר לקחת מתנות באדם ואין אדם אלא אברהם, שנאמר **האדם הגדול בענקים** (יהושע י"ד, ט"ו) וזהו שסיים הוי ומשה עלה אל האלהים, כלומר ועל כן לא נאמר ויעל משה אלא ומשה עלה כאלו הענין נמשך לענין שלמעלה ממנו כי לא היתה ההתחלה ממנו לשנות חק הגזירה אבל כבר נעשה הדבר מקודם בימי אברהם, והוא עלה להשלים שינוי הטבע, וזהו שהשיב יתברך להמלאכים שהתפלאו לאמר מה לילוד אשה בינינו, כלומר מה שהוא חלוף בחקי וטבעי מעשי בראשית לזה אמר להם יתברך לא זה הוא שירדתם אצלו כו'. כלומר הלא כבר קדמה ההשתנות בכם לרדת מטה על כן הוא מחוייב לעלות להשלים תנאי הטבע:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:5)

**עוד** באור על זה על פי משל לשר צבא גדול שהיה חשוב ונכבד מאד בעיני המלך עד שלא היה עושה דבר כי אם על פי עצתו, ויהי להמלך בן יחיד רך וענוג ובכל פעם שהיה מהצורך אליו להמתיק סוד עם שר צבאו צוה לבנו לסור מאצלו כי כבוד מלכים הסתר דבר, ויהי שר צבא הזה מתפאר בפני כל שרי המלך לאמר הלא אנכי טוב לו גם מפרי בטנו כי בעבורי יפריד מאצלו את בן יקירו ויקח מועד להתבודד עמי בחדר היכלו ויגד לי את כל לבו, והגיעו דבריו אלה לבן המלך ונעצב הבן ההוא על דברי השר צבא ועל רוב גאונו מאשר הוא יקר בעיניו נכבד כל כך יותר ממנו. והפליג כל כך להתעצב עד כי נפל למשכב, ויבואו הרופאים לבקר אותו ויכירו בו כי מחלהו באה לו רק על ידי היות בו דרך עוצב, ויאמרו כי לא יועיל לו שום מזור אם לא על ידי אשר יבקשו לו מיני שחוק והיתול שעל ידי כן יתפעל בעצמו לגרש עצבונו ויגונו, ויצו המלך להביא לפניו הרבה כלי שיר המטיבים כל לב, אבל לא פעלו דבר כי כבר היה מורגל בהם, ויקרא המלך אל חכמיו ויועציו אולי ימצאו המה ברוחב לבבם איזה ענין חדש המשמח הנפש מה שלא ראה עוד בנו יחידו מעולם, ויתיעצו ויאמרו למלך יצא דבר מלכות מלפניו על כל השרים והפקידים אשר בחצר המלך כי בכל יום יתחפש ויתחלף אחד מהם בצורת דוב וכדומה מבעלי החיים ויבוא כך לפני בנך ובאין ספק כי יכיר את כל אחד בכבודו ופקידתו ועתה כאשר יראה אותו מצחק לפניו יתפעל להפליג בשחוק ושב ורפא לו, ויהי כן, ויהי היום והגיע הדבר על השר צבא הגדול הזה ובהכרח התחפש בדמות איזה בעל חיים, ובא אליו והיה מצחק ומרקד לפניו וזה הכירו וימלא פיהו שחוק והכניס בלבו שמחה עצומה ויהי בצאת השר ההוא חוצה נלוו אליו שרי המלך ואחוזת מרעיו ויאמרו הנה עתה ראה גם ראה כי אין אהבת המלך אל הזולת כאשר אל בנו כי הלא בחלותו הפליג לצוות עליך שתתחפש בצורה נכריה מה שהוא לך בזיון גדול, עבור הפיק רפואה לבנו אהובו לתת שמחה בלבו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Yitro 9:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:6)

**הנמשל** כי המלאכים שרי מעלה הסתכלו בעצמם שאין ערך כלל לגדולתם וחשיבותם בין קרוצי חומר כי המה עצמיים נבדלים העומדים ממעל לו יתברך דבן אדם לו הארץ והוא שפל ומורד לכן הפליגו ואמרו מה לילוד אשה בינינו, תנה הודך על השמים, ומי כהחכם יתברך שבירר לפני המלאכים כי יכירו וידעו כי חביבת בשר ודם גדולה יתר מאד מחביבות המלאכים וזהו מה עשה הקדוש ב"ה צר קלסתר פניו של משה דומה לאברהם ואמר להם אי אתם מתביישים הימנו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו כי בהיות אברהם דואג ומתעצב על שלא היו אורחים באים בהכרח באו מלאכים בדמות אנשים לאכול אצלו לחם מה שהוא בלתי נאות לשכל רוחניי כי אין לפניו לא אכילה ולא שתיה ועם כל זה מאהבת אברהם צוה עליהם לשנות הסדר ויאכלו, הנה מזה יש להם לראוה יקרת מין האנושי שהוא עיקר במעשי ידיו יתברך ובנים המה לו, וזהו אמר להם הקב"ה אי אתם מתביישים הימנו, לא זה הוא שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו, והבן: